לתפוס את הרוֹסוֹאים

אין כמו נאום פמיניסטי נזעם באמצע כנס גברים שחושבים שנשים הן מנגנון משוכלל, שאחד הכלים כדי לפצחו הוא לא לקבל "לא" כתשובה
תמי ריקליס
הפגנה נגד כנס של המרכז לאמנות הפיתוי, 16.12. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

ההפגנה אתמול נגד כנס הבוגרים של "המרכז לאמנות הפיתוי" היתה מוצלחת עד אין קץ. היא היתה מוצלחת גם מפני שחרגה מה"מול" של השלטים והצעקות; היא התקיימה בתוך – עשרות נשים וגברים נכנסו בצעקות לחדר בו ישבו בוגרי המרכז, והרביצו בהם תורה פמיניסטית. ממש כך. דברים בסיסיים: "לא זה לא", "הסכמה", כאלה. אנטיתזה למונחים שמלווים את אנשי "מאפי" (איזה שם חמוד לחבורה כה מטרידה!), שבעיניהם רומנטיקה זה "לא לקבל סירוב", ש"נשים הם יצורים מבולבלים רגשית", ש"נשים אוהבות גבר מוביל" ושאר קביעות מטומטמות ומסוכנות שאת כולן אפשר למצוא באתר שלהם. הדרך מפה לאונס, אותו גולל רוסו כמו היה זה תיאור של "כיבוש" מוצלח, קצרה. רוסו, אגב, זכה להרבה טפיחות שכם וירטואליות מחבריו לקורס. איזה גב-גבר.

הבלוגוספירה רעשה: כאן, כאן וכאן למשל. ליהי יונה, מעיין סודאי ורעות כהן הגישו נגד רוסו והמרכז תלונה למשטרה.

חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו תמי זנדברג אף הגישה תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, בגין הסתה לאלימות ושידול לעבירה.

סרטון וידאו של האירוע בנרג'.

עידו קינן עם הציוצים המשעשעים בפרשה, כולל אחד המופיע בחשבון הטוויטר המזויף של ראש המרכז, יגאל שטארק: היועץ המשפטי של הקורס אמר לנו במפורש שזה לא אונס אם השם שלה לא מתחיל בא'. וההיא בכלל תיירת – השם שלה מתחיל ב-Ö.

המרכז יצא אתמול בתחרות סיפורים קצרים. טרם קראתי – כדי שלא ייהרס הסופשבוע. דיווחים בהמשך.

שנייה לפני המעשים הפליליים. בבסיס הרציונל של המרכז הזה מוצבת ההנחה שנשים הינן מנגנון מתוחכם שפשוט צריך ללמוד להפעילו, כפי שמבטיח ספר ההדרכה: "אתה תבין את מה שקורה בתוך הראש הנשי, את המניעים שלהן, את מה שהן מרגישות בכל רגע. ברגע שתהיה לך תמונה שלמה של המבנה הפסיכולוגי הנשי, אתה תוכל בקלות להפעיל את מנגנון המשיכה המינית שלה אליך".

נשים זה לא מבחן פסיכומטרי. אפשר לקשקש מהיום עד מחר על כך שהגברים האלה הם רק קורבנות של מערכת שמעמידה מין כסחורה; הם רק חלק ממשחק הרבה יותר גדול.

אבל זה לא פוטר אותם מאשמה, ולא מסית לרגע את המבט מהקורבנות האמיתיים.

הפגנה נגד כנס של המרכז לאמנות הפיתוי, 16.12. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס
הפגנה נגד המרכז לאמנות הפיתוי, 16.12. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

וזו תגובתו של מנהל המרכז, שחולקה אתמול למפגינות (להחזיר את הנשיות לנשים בעידן שזו אבדה להם בקשריהן עם גברים?!):

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ש.ב

    שבכל קורס תשולב סדנה מלאה של המרכז לנפגעות אונס ותקיפה מינית.

  2. קרן

    בסדר, כבר כמה ימים שכותבים וכותבות ועוד ועוד ועוד על "המרכז לאמנות הפיתוי". גם אני מזדעזעת ומגנה. עכשיו – מה הלאה? בואו נדבר על מה שקורה בחברה שלנו שמוביל אנשים לכאלה סדנאות, ומה קורה בחברה שלנו שמאפשר קיום סדנאות כאלה. ואיך נשים תופסות את עצמן מול כל זה? טחנו את מה שנכתב פה במאמר עד דק – רוצה לשמוע דברים חדשים.

  3. להרים את הכפפה

    יכול להיות שהוא צודק, שבאמת נעשו כמה טעויות נוראיות בהתחלה של הביזנס שלהם, ובשנים האחרונות הם פועלים אחרת. לא יודע, לא חקרתי לעומק.

    ההפגנה נראית מדהימה, ובאמת כל הכבוד לכל הפעילות והפעילים שהלכו לשם, אבל אולי באמת כדאי שאיזשהו גוף פמיניסטי ירים את הכפפה וישתף איתם פעולה.

    אני שומע חבר רווק שלי, על החוויות שלו באתרי היכרויות, ועל השפלות שהוא עובר, ובכלל על ההתמודדות שלו עם הנורמה החברתית לפיה הגבר חייב לפנות לבנות שמסננות מבין כל הפניות אל מי לחזור – וזה נשמע שיש צורך למשהו כזה, שילמד גבריםם בלי ביטחון עצמי איך לפנות לבנות, ולנסות להתחיל איתם בצורה מכבדת, שתיתן לשני הצדדים הזדמנויות להכיר, ואולי לפתח מערכת יחסים. אבל כמובן שלא בצורה המזעזעת שראינו מהפורום שלהם, ואולי לא גם בצורה שזה מתנהל כיום.

    מי מרימה את הכפפה?

  4. אסף

    אפשר להשחיר אותם לגמרי, אבל אי אפשר להתעלם לגמרי מזה שיוצאים גם דברים טובים מהעסק הזה. של אנשים שלומדים לדבר ולהכיר בעולם הזה ובמציאות הזו שמיום ליום הופכת מנוכרת יותר.

  5. אסף

    להציג כך את היחסים בין נשים לגברים.
    המציאות מלמדת שיש הרבה גוונים של לא, והגבר יכול במידה מסוימת הרבה פעמים להמשיך או להישאר מבלי להחשב כמטריד או תוקף מינית.

    בתוך כל זה אני מרגיש אוירה של התלהמות שמעוניינת לדרדר את היחסים הבין מיניים בכך שהיא מכלילה את התחומים האפורים בקטגוריות הללו. זו אוירה שמתעלמת מהמציאות ולא תוסיף טוב לעולם הזה.

  6. ירדנה אלון

    התחלתי לקרוא את מכתבו של יגאל וכבר עם השורות הראשונות הוא עורר בי אנטגוניזם יגאל כותב בשיא הרצינות כך

    ……"אנו פועלים בסדנאות שאנו עורכים להביא חזרה לקשר הזוגי את הרומנטיקה שאבדה לבני דורנו,רומנטיקה זו פרושה החזרת הנשיות לנשים בעידן שבו זו אבדה להן
    בקשריהן עם גברים"……..

    יגאל היקר,
    אתה תחזיר לי את הנשיות שלי?למה מי אתה בכלל שתקבע לי את גבולות הנשיות שלי?מי אתה וחבורתך שתגדירו לי כאישה מהי נשיות?ואם איבדתי אותה ? אולי דווקא מצאתי את הנשיות שלי?,והנשיות שלי על פני הבנתי והגדרתי,אולי לא מתאימה לך ולשכמותך,מפני שבנשיות שלי יש התנערות מכל צורה ודרך של דיכוי?וחלק מהדיכוי זה להגדיר לאחר מי הוא ומה הוא במקום לתת לאחר(במקרה זה אישה)את החופש והמרחב לא רק לבטא את הגדרתו אלא גם לחיות על פי ההגדרה שהוא קבע לעצמו? מאיפוא החוצפה הזאת ?מאיפוא היוהרה הזאת?הרהבתנות הזאת? לומר לי מי אני ואיך אני אמורה להתנהג על מנת להחשב כ-"נשית" בעיניך?

    בהמשך המשפט שלך אתה כותב בבורות גמורה …."הבנת תחושותיהן וצרכיהן של הנשים"…….

    עכשיו בוא וענה לי במטותא ממך,איך אתה מסוגל בכלל להבין את התחושות שלי,ואת הצרכים שלי אם אתה לא מוכן לשמוע את הקול הנשי שלי,את ההגדרות שלי את עצמיועל פי ההגדרות שלי את עצמי כאישה להבין את תחושותי ואת צרכי? אם אתה זה שמחליט עבורי מהי אישה ומהי נשיות?

    תגיד לי אתה השתגעת?התחלקת על השכל?
    רק על פי הפתיחה של המכתב שלך ניתן להבין שאין לך מושג קלוש לא רק מה זה נשיות אלא מהן תחושותיהן וצרכיהן של נשים, אם היית יודע לא היית כותב את זה וזה לא היה מעורר בי כזה זעם.

    בוא נתחיל מזה שכדאי לך לקרוא את ספרה של סימון דה בובואר "המין השני" ולהפנים הייטב את אחד ממשפטי המפתח של הספר, סימון כותבת כך

    ……"את לא נולדת אישה, את נעשית אישה"……

    אם לא תתחיל להפנים מייד את המשמעות העמוקה שמסתתרת מאחורי המשפט הזה, או אז לא רק שאין לך שום זכות ללמד אחרים מהי אישה ומהי נשיות (בעידן המודרני לא נשיות כפי שהיא נתפסה ע"י ההגמוניה הפאטריארכלית בימי הביניים ועוד בעת העתיקה אבל זה לא שיעור בהיסטוריה של הפמיניזם)
    הרי שאם אתה מתיימר ללמד אחרים מהי נשיות ואף לגבות כסף על כך, סלח לי אולם זוהי שרלטנות,ואני מקווה שאלה שאולי חושבים ללכת לקורס שאתה מעביר יחשבו טוב טוב אם לבזבז את מייטב כספם להעשרת חשבון הבנק שלך, או אולי שייטיבו לעשות משהו יותר מועיל עם כספם ואולי זר פרחים לעלמת החמד שהם מבקשים ליצור איתה זוגיות ,או ספר טוב על נושאים שהיא מתעניינת בהם,יוביל אותם בדרך הנכונה.

    יחד עם זאת, אני בהחלט סבורה שכדאי לך ליצור קשרים עם ארגונים פמיניסטיים,ולעבור ביחד איתם על התכנים שמועברים בקורסים שלכם, לא מתוך עמדה לעומתנית, ולא תוך מאבק שיצור קרע בין גברים ונשים,
    אני באופן אישי סבורה שעל מנת שגברים ונשים ייטיבו לעבוד ביחד בשיתוף פעולה לא רק למען זוגיות ורומנטיקה אישית, אלא למען יצירת עולם טוב יותר ושוויוני יותר בין בני אדם ולא משנה מה מינם הביולוגי,כדאי ששני הצדדים יקשיבו אחד לקולו של האחר, לנשיות יש את הקול הייחודי לה, וכך גם לגבריות, אני לא יכולה לדבר בשם הקול הגברי, אני כן יכולה להקשיב לו,ללמוד אותו,(לאו דווקא ממקום של "דע את האוייב" כפי שמשתקף מתכני הקורס שאתם מעברים,אלא ממקום של "הפכים משלימים זה את זה" ממקום של לדעת לחיות ב -"הרמוניה של ניגודים"
    ואני מפנה קריאה זו גם לפמיניסטיות שביננו,לנסות ולעבוד על הדברים ביחד,מעמדה של רצון טוב ושיתוף פעולה,ולא מעמדה לעומתנית ומתנגחת.

    ולאחר שהמלצתי בפניך יגאל, על ספרה של סימון דה בובואר
    אני ממליצה לשני הצדדים במידה ויחליטו לעבוד במשותף על התכנים על ספרה של רייאן אייזלר "הגביע והלהב"