הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מסתננים, אשכנזים, שכנים
כן, אין ספק שרוב הנואמים על הבמה בשוק התקווה היו גזענים. כן, סיסמאות ההפגנה ביום שלישי נטפו משנאת זרים. וכן, בבני ברק זורקים פליטים מדירותיהם, באשדוד ניסו לשרוף פליטים בתוך ביתם, בשבוע שעבר הוכו ילדי פליטים בשכונת התקווה, ובמהלך ההפגנה הותקף סודני ואופניו נגנבו על ידי נערים מהשכונה. הגזענות ברחובות גואה, אלימה, ומפחידה.
אבל אלה לא ביטויי הגזענות היחידים כלפי פליטים אפריקאים בארץ, ובמובנים רבים, גם לא החמורים ביותר. החלטת הממשלה להקים מחנה מעצר לפליטים לא טובה מהגזענות הזאת. המדיניות המתמשכת של משרד הפנים לא לטפל ברצינות בבקשות המקלט מצד אחד, מצד שני לאפשר לפליטים לחיות כאן, ומצד שלישי לא לאפשר להם לעבוד ובכך לדרדר אותם לחיי עוני, מצוקה ופשע ברחוב – לא נאורה יותר לפי שום קנה מידה. המעסיקים שמנצלים את מעמדם הארעי וחסר היציבות של הפליטים ועושקים אותם מבלי לדאוג להם אפילו לביטוח בריאות הם אלימים לא פחות.
אף על פי כן – אף אחת מהפעולות האלה, של הממסד ובעלי העסקים, לא זוכה לגינויים ולמתקפות המופנות כלפי תושבי דרום תל אביב המפגינים. ולא במקרה.
אשכנזים ומזרחים
במובנים רבים, ההפגנה הזו כוונה לא פחות נגד האליטות האשכנזיות מאשר נגד הפליטים. במובנים מסוימים, אפילו יותר. ניתן היה לראות את זה ברגעים המעניינים ביותר של ההפגנה, שהגיעו דווקא בתחילתה, בצעדה שהתארגנה מקרית שלום ושפירא לכיוון העצרת המרכזית בשוק התקווה. בהתרעה של פחות מיום התארגנה קבוצת תושבים אחרים להפגנת נגד, תחת הסיסמה "אל תגעו בשכנים שלי". הרעיון היה לעמוד בדרכם של הצועדים ולמחות נגד הגזענות וההתקפה על השכנים האפריקאים שגרים בשכונה. המפגש בין שתי הקבוצות הפך מהר מאוד למעבדה מרוכזת של בחינת מתחים בחברה הישראלית.
כבר בהתחלה קווי הגבול של צבע העור והמוצא היו ברורים מאוד. עם שלטים נגד גזענות ובעד אהבת שכנים עמדו קבוצה של 30-20 אשכנזים (עם חריגים בודדים), רובם (אך לא כולם) בני פחות משלושים, רובם (אך לא כולם) גרים בשכונה חמש שנים או פחות. רוב חברי הקבוצה הזו מעורבים חברתית בשכונה, תורמים ומשקיעים בתשתיות פיזיות וקהילתיות, אבל מה לעשות – מהווים חלק ממגמות הג'נטריפיקציה המתחזקות בשפירא, שרק בשבוע שעבר סומנה ב"דה מרקר" כאחת משש ההבטחות הגדולות של שוק הנדל"ן בארץ.
כאשר התושבים הוותיקים יותר, המזרחים והבוכרים ברובם, הגיעו בדרכם להפגנה בשכונת התקווה, פרצו מיד ויכוחים, שנפתחו כרגיל בדקלום "אם אתם כל כך אוהבים את המסתננים, קחו אותם לשכונה שלכם". התשובה "אבל אני גר פה", לא ממש עבדה על אף אחד. גם שליפת הכתובות המדויקות והאזכור של מוסדות שכונתיים בולטים לא עזרו. שום דבר לא היה יכול לשכנע את הוותיקים שמי שעומדים מולם הם באמת ובתמים "תושבי השכונה", במובן המהותי של המונח, שיש להם מה להגיד לגבי עתידה.
מה שניכר בוויכוחים האלה היה, כאמור, עוינות עמוקה לאליטה האשכנזית, שבגישת התושבים הוותיקים כוללת (מבחינה רטורית-תפיסתית) את התקשורת, את תושבי צפון העיר וכפר שמריהו, ואת ארגוני זכויות האדם למיניהם, לרבות שכניהם החדשים המפגינים מולם. "אם ייקחו את השחורים לרמת אביב אני רוצה לראות מה יעשו שם", אמר אחד התושבים, "שמו אותם פה, שולחים אותם לדאוג איש-איש לעצמו, ובלב אוכלוסייה חלשה. עוני על עוני. אין פה עורכי דין, אנשים עם השכלה. אם היו מביאים אותם לצפון תל אביב, כל עורכי הדין היו כותבים מכתבים, היו מעיפים אותם משם". בהמשך השיחה הבהיר התושב שאין לו כל התנגדות לשהותם של הפליטים בארץ, כל עוד שהאחריות והטיפול בהם יוסדרו על ידי הממשלה, ושהתשתיות של כל העיר (או כל הארץ) יגויסו לטיפול בבעיותיהם, לא רק התשתיות הקורסות של דרום תל אביב.
אותו מסר חזר על עצמו פעם אחר פעם, באינספור ויכוחים בין הצדדים, ועם תושבים רבים שאתם דיברתי. התושבים החדשים נחלקו בקווים כלליים לשתי קבוצות: אלה שהתעקשו לקרוא לשכניהם גזענים וסירבו לדבר אתם בכלל, ואלה שהצליחו להגיע להסכמות ולהבנות, לדיבורים על שיתוף פעולה מול הממשלה, האחראית למצב הקשה הן של הפליטים והן של השכונות. מדי פעם פרצו קטטות ומכות, בעיקר על ידי בני נוער שבאו בשביל האקשן, ולא מעט בעידוד קבוצת הציונים-הדתיים, שהתחילו להתיישב גם הם בשפירא בשנים האחרונות כדי "להתנחל בלבבות".
אבל המכות היו היוצא מן הכלל. בסוף הוויכוחים טיפס אחד ממארגני ההפגנה המקורית על גדר המתנ"ס, ונשא נאום בפני כל המשתתפים שהדגיש את המשותף לשני הצדדים, קרא לתוכניות שיקום וסיוע מדינתיות לפליטים ולהחייאת פרויקט שיקום שכונות שנקבר על ידי שרי הליכוד. בשני הצדדים היו מי שתקפו אותו, אך נדמה היה שהרוב מקשיב ומהנהן בהסכמה.
באו להתסיס
למרות רגעי הפסטורליה הקצרים בשפירא, ההפגנה בשכונת התקווה הייתה גזענית להחריד. לא בגלל הקהל, אלא בגלל הנואמים. גם כאן רוב מי שדיבר אתי כיוון את חציו כלפי האליטות האשכנזיות, ולא בהכרח הביע הסכמה עם שלטי ה"מסתננים הביתה". אלא שכאן היתה במה, ולבמה עלו פוליטיקאים ימנים, והפוליטיקאים באו להתסיס. חבר מועצת העיר שלמה מסלאווי, למשל, לא היסס להאשים את הפליטים בהשתלטות על כספי שיקום שכונות – אף על פי שאלה פסקו מלזרום כבר מזמן, וגם אלה שהגיעו הופנו בזמנו לערוצים של רווחה וקהילה שחסומים ממילא בפני חסרי אזרחות ישראלית.
מובן שלא צריך להרחיב על כיוון דבריו של ח"כ מיכאל בן-ארי, אם כי מעניין לציין שהפוליטיקאי המרכזי אותו בחר לתקוף היה דווקא ח"כ דב חנין. מעניין אם בן-ארי תופס את חנין כמתחרה אמיתי על לבן של השכבות היהודיות החלשות בתל אביב, בניגוד לאליטיסטים הקפיטליסטים ממגדלי אקירוב.
כאמור, בביקורתם על האליטות התושבים תקפו גם את התקשורת. הם צדקו. מצלמות וכתבים הקיפו את חברי המועצה והכנסת שעלו לבמה, והדהדו בדיווחיהם בדיוק את המסרים הגזעניים שהפוליטיקאים הימנים רצו להעביר. פעילה חברתית מרכזית מכפר שלם כתבה בדף הפייסבוק שלה שעות בודדות לפני ההפגנה: "הצטרפתי לשלמה מסלאווי לפורום קידום החינוך בשכונות דרום שלא עניין אף אחד והתמוסס, התקשורת התעלמה, בכירים ותושבים התעלמו. עכשיו אקט השנאה והפחד מקבל תשומת לב. מי אשם?"
ואכן, אף כלי תקשורת, מאלה שאני ראיתי מאז ההפגנה, לא הזכיר את פרויקט שיקום שכונות. אף אחד לא הזכיר את המאבק להקמת בית ספר תיכון עיוני בדרום העיר, או את סגירת המרכז לקשיש בשכונת שפירא, או את ההצפות השנתיות בשכונות התקווה, עזרא והארגזים. אף אחד גם לא הזכיר את הפליטים עצמם, שכאמור – מדיניות הממשלה לא מותירה להם ברירה אלא לישון ברחובות ובגנים, בקור ובגשם, ללא אוכל, טיפול רפואי, או סיכוי למצוא עבודה. על המציאות הגזענית הזאת, כלפי מזרחים ופליטים כאחד, המוכתבת מגבוה – עליה לא כל כך מדברים. הגזענות שמוכתבת ומנוהלת דרך כלכלה וחוק ובירוקרטיה היא נוראה פי כמה – ושקופה פי כמה.
אני רוצה להיזהר מרומנטיזציה או אידיאליזציה מוגזמת של ציבור המפגינים. ברור שהפער בין כמיהת התושבים לשוויון, לביטחון סוציאלי, לשירותי רווחה וחינוך ולתשתיות ראויות, לבין ההתבטאויות הגזעניות של המסיתים למיניהם, אינו פער של עולם ומלואו. כן, גם בין המפגינים היו שקראו לגרש את הכושים המסתננים, ולהגן על טוהר הגזע במדינה היהודית, וכו'. זה לא היה המוטיב המרכזי, אבל זה היה שם.
ומצד שני, כמו שאמר לי ידידי חיים איטון לאחרונה, נראה שיש מי שמדמיינים שמדינת ישראל תוכל להיות יהודית ודמוקרטית על ידי כך שהמדינה תהיה יהודית (רוויית גזענות ממסדית ואוכפת חוקי גזע), ותושביה יהיו דמוקרטיים, לא יפנו לאלימות ויכבדו את מראית העין השוויונית, כמו שביבי ביקש מהתושבים בעקבות ההפגנה. החדשות הרעות: זה לא עובד. החדשות הטובות: אולי אם נהיה מודעים לגזענות של המדינה, נוכל לעשות מהפיכה וליצור דמוקרטיה אמיתית.
הפוסט פורסם במקביל באתר MySay
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
Tweets that mention מסתננים, אשכנזים, שכנים | העוקץ -- Topsy.com
What a Shame !!!
כרגיל, אלה הם המזרחים הגזענים הפרימטיבים והוולגארים,לעומת האשכנזים, הפתוחים, הנאורים והפלורליסטים.
הפלורליסטים והנאורים שוכחים (ותמיד טוב לי להזכיר להם) שמי שיצר את הבעיה זה הם, מפני שהם ההגמוניה והם קובעי המדיניות בין אם הם באים מהליכוד ובין אם הם באים מהעבודה ובין אם הם באים ממרצ. בעיות של עוני לא התחילו עם הגירת העבודה, בעיות של עוני בחלקיה הדרומיים של תל אביב התחילו למעשה עוד לפני הקמת המדינה והשליטה וההגמוניה וקביעת המדיניות היתה בידיהם של הורי אלה שהיום באים לשכונות הדרומיות כסטודנטים להטיף מוסר.
הסטודנטים המתנדבים באים לזמן קצוב מאוד, מפני שההתנדבות בשכונות העוני הדרומיות נעשית לא מחמלה אנושית אלא מאינטרס של מילגות סטודנט. אתה רוצה מילגה? תרום לקהילה. לאחר שהם מסיימים את לימודיהם ומקבלים את התארים הם נעלמים כאילו נשאתם הרוח, לרוב אלה סטודנטים לסוציולוגיה שמוסיפים את ההתנדבות שלהם לרזומה לאחר שהם מקבלים את התואר האקדמאי, אז בואו לא נתבלבל ביחס לאינטרס.
כמי שנולדה וגדלה בתל אביב ובילתה בה את רוב ימיה (בחלק הצפוני של העיר למרות היותי מזרחית) אני יכולה לומר ממקור ראשון ששמעתי אותו עוד בילדותי ובנעורי, שאחת הסיבות למחירם הגבוה של הדירות להשכרה ולקנייה בחלק הצפוני של העיר בא מתוך הידיעה שמזרחים אין ידם משגת לא לשכור ולא לקנות במרחב הצפוני הזה וכך על ידי יצירת מחירים גבוהים באופן פיקטיבי הרחיקו את המזרחים מחלקה הצפוני של העיר, זה היה "פטנט" אשכנזי
להשאיר את החלק הצפוני של העיר "לבן".
לא מרבים לדבר על זה,אבל אלה שנולדו שם וגדלו שם יודעים שמחיר גבוה הוא אחת הדרכים להרחיק את אלה שהם "לא משלנו" מהאזור וכך לרחוץ בנקיון כפיהם, הרי אי אפשר כך להוכיח שיש כאן עניין של גזענות המופנית כלפי חלק אתני של אוכלוסייה מסוימת.
למה אני כותבת את זה כתגובה לרשימה הזאת? מפני שברור שמהגרי עבודה ופליטים ,גם הם לא יוכלו לשכור דירות בחלקיה הצפוניים של העיר בשל גובה שכר הדירה. את אותו "טריק" שהפעילו על המזרחים והוא עבד טוב למדי תמיד אפשר להפעיל על כל מי שהוא לא "לבן" וככה מייצרים אזור מוגן מפולשים צבעוניים.
לכן לא פלא שרוב מהגרי העבודה מתנקזים רובם בדרום העיר, שדרך אגב רוב בעלי הבניינים שמשכירים דירות למהגרי העבודה גרים בחלק הצפוני של העיר. בשנות השבעים כשהתחילו בבנייתה של התחנה המרכזית החדשה רוב האוכלוסייה קיבלה דיור חלופי בבת ים חולון או באזורי מה שנקרא אז הפריפריה כמו העיר אשדוד ואז היתה התנפלות רבתי של בעלי הון ברובם אשכנזים על הנדלן שהתפנה.
פילץ, היזם של התחנה המרכזית החדשה, פשט את הרגל וכעשרים וחמש שנים המקום עמד כ"פיל לבן" עד שבתחילת שנות התשעים התאחדו מספר יזמים לסיים את הפרוייקט. הפרייקט הסתיים בחלקו מפני שתכנית המתאר הגדולה היא בעצם בניית מבנים וקניונים לאוכלוסיה עשירה יותר,לכן הזניחו את האזור על מנת שאלה שעדיין מתגוררים שם יתיאשו ויסכימו לקבל את הפיצויים שיזמי הנדלן יואילו בטובם לשלם להם. חלק מההזנחה של האזור וגם יישובו ע"י מהגרי עבודה ופליטים הוא על כן עוד נדבך בהמאסת חיי תושבי האזור על מנת שיתפנו ואז ניתן יהיה גם לסלק את מהגרי העבודה,אם מהארץ ואם מהאזור,ובא ליזמי הנדלן גואל.
אז ככה שמאחורי המילים הגבוהות של ליבראליות פתיחות פלורליזם ועוד איזמים מהסלנג הזה, בעצם מסתתרת תכנית הרבה יותר גדולה – להמאיס על תושבי השכונה הותיקים את החיים ,שיסכימו להתפנות, ואז בעזרת חוקי הגירה שלפתע יצוצו כהרף עין יוכלו לסלק גם את מהגרי העבודה והופ השטח פנוי ובנוי
אני משערת שחלק מתושבי השכונה הוותיקים מודעים לכך, וחלק לא מודעים, במובן שהם לא יודעים על התכניות או לא יודעים מה האמת שמאחורי הקלעים,אבל דבר אחד הם כן יודעים והם כן חשים – וזה שאיזשהו כוח עלום מנהיג מדיניות שממאיסה עליהם את החיים,שיש כאן יד מכוונת,אבל מה הכיוון ומה המטרה הם לא ממש יודעים, הם רק יודעים שהם שוב נפלו קרבן לטריקים פיננסיים שנעשים על גבם.
"אף על פי כן – אף אחת מהפעולות האלה, של הממסד ובעלי העסקים, לא זוכה לגינויים ולמתקפות המופנות כלפי תושבי דרום תל אביב המפגינים. ולא במקרה."
האמנם? גזענות בוטה וגלויה מעוררת תגובה מיידית וחריפה יותר מגזענות מסתתרת. אבל הבדל ממשי בהתייחסות? נראה לי לא מבוסס במקרה זה. וכי אותם "מפגיני נגד" לא הפגינו ומחו ופעלו נגד משרד הפנים ו"עוז" ושאר גזירות? מי היה שם?
כותב חגי מטר: "מובן שלא צריך להרחיב על כיוון דבריו של ח"כ מיכאל בן-ארי, אם כי מעניין לציין שהפוליטיקאי המרכזי אותו בחר לתקוף היה דווקא ח"כ דב חנין. מעניין אם בן-ארי תופס את חנין כמתחרה אמיתי על לבן של השכבות היהודיות החלשות בתל אביב, בניגוד לאליטיסטים הקפיטליסטים ממגדלי אקירוב".
חגי מטר טועה. מאד טועה.
ראשית יש לומר כי מאמר זה הוא הנסיון האמיתי הראשון להרהר בצדקת דרכו של מחנה המכנה עצמו, וסיבותיו עימו, מחנה השמאל, ועל כך יש לברך. לפני כחודשיים, כאשר שולה קשת ויורם בלומנקרנץ פירסמו מאמר שכותרתו 'הקשיבו למכתב הרבנים', נדחתה טענתם בבוז ע"י כל הנאורים בעיני עצמם מפאת גזענותם של הרבנים. אך קשת ובלומנקרנץ לא הצדיקו את הרבנים, הם דרשו שיקשיבו להם, וזאת על מנת לזעוק ולהזהיר כי ישנה כאן בעייה החורגת מתחום הגזענות המוכר לעייפה בקרב אותם יפי נפש, פעילי זכויות אדם העיוורים למצוקתם של תושבי השכונות.
בחודשיים האלו מכתב הרבנים תפס תאוצה. התקשורת כהרגלה ששה לעברב מין בשאינו מינו: שנאת האזרחים הפלסטינים ושנאת המהגרים.אך גם המחנה המכנה עצמו מחנה השמאל, מחנה שלפחות באיזור ת"א מיוצג ע"י אדם החשוד בציונות, שייך את הגזענות ואת מניעיה לאותם מניעים: שנאת האחר והדרישה למדינה יהודית. אך לא כך הוא. כותב מטר: "כן, אין ספק שרוב הנואמים על הבמה בשוק התקווה היו גזענים. כן, סיסמאות ההפגנה ביום שלישי נטפו משנאת זרים". האם סיסמאות ההפגנה נטפו משנאת זרים? כדאי להקשיב לדברי בן ארי כדי לבדוק היטב היטב את דבריו לפני שמשיבים. חגי מטר בדק ומצא כי "במובנים רבים, ההפגנה הזו כוונה לא פחות נגד האליטות האשכנזיות מאשר נגד הפליטים. במובנים מסוימים, אפילו יותר". לא נכון. ההפגנה הזו כוונה כל כולה נגד האליטות האשכנזיות.
זכורה לי היטב תגובתו של מואיז בו הראש ב'קדמה', בה הוא מציין כי צעקות 'מוות לערבים' של אוהדי בית"ר לא מכוונות נגד הערבים אלא נגד האשכנזים, ואך בגלל שטיפת המוח האשכנזית אותם מתלהמים לא מרשים לעצמם לקרוא בקול רם את המקור ומפנים את קריאתם לערבים. כתבתו של אלון עידן ב'הארץ' יום שישי האחרון מאששת קביעה זו. נכון כי כל פוליטיקאי, גם בן ארי, אך לא פחות ממנו דב חנין, מבקשים להפיק רווחים פוליטיים ממציאות וממצוקות כאלה ואחרות. נזכיר רק את השלטים שהונחו בידיהם של כל המהגרים במצעד זכויות האדם האחרון.
עד כאן מילות השבח (המסוייג) למאמרו של מטר. אך תגובתי זו באה לבקר את הביקורת של מטר, ולא לגנות את אלה המטיפים למדינה יהודית ומבקשים באמצעות פוליטיקת שנאה להעביר את מסריהם. את זאת אשאיר לדב חנין ולחסידיו השוטים. אני מבקש להתייחס לשאר הדברים שאמר, ולהציע כי דבריו של בן ארי כן ראויים להרחבה, וכי לא נכון יהיה להתעלם מהם כפי שהציע מטר.
"אלה לא מבקשי מקלט, אלה פולשים זרים. דב חנין טוען כי אלו מבקשי מקלט. אדם המשלם אלפי דולרים אינו פליט, הוא שודד. פולשים זרים המאיימים עלינו". כך מיכאל בן ארי.
שני דברים חשובים יש כאן, ואסור למחנה המכנה עצמו שמאל להתעלם מהם.
הראשון הוא הדיוק בעובדות. לפני כחודש כתבה כאן נועה קאופמן כי 90% מהמהגרים הם פליטים ורק כ10% הם מהגרי עבודה, המכונים כאן ע"י בן ארי וחבריו בצדק רב בשם "מסתננים". ברור כי נתון זה רחוק מלהיות סביר. הפרחת שמועות כאלה גורמות ליפי נפש אשר נפשם טובה אך יכולת החשיבה שלהם מוגבלת לבוא ולהלחם למען זכויות של אנשים אשר לא ראויים כי ילחמו למענם, ובמקרה זה המלחמה למענם פוגעת בחלקים אחרים של החברה: מדוכאי השכונות והפלסטינים.
השני הוא העדפת קבוצה אחת על השנייה והפקרת מחנה השמאל כולו את המאבק החברתי לטובת מאבקי זכויות אדם (לכאורה), דבר הגורם, שוב, להשתלטות הימין על מאבקים חברתיים. הפתרון המאולץ והאומלל לדעתי של "פליטים ותושבי זכויות מסרבים להיות אויבים" והפניית הביקורת אך ורק אל עבר הממשלה והתקשורת – וזה מה שחגי מטר מציע כאן כמסקנה ממאמרו – אינם אלא תוכנם של מאמרי מערכת 'הארץ' המייעצת לנתניהו מה ראוי שייעשה, ואם לא, הרי אסון צפוי לכולנו.
את הנתון כי נתניהו לא יעשה דבר ולא חצי דבר לטובת אזרחי, תושבי, נתיני ופליטי הארץ הזו אין צורך להסביר. 'הארץ' זורה חול בעיני הקוראים כאשר מניח כי קיימת תקווה כזו. מוטב לקבל זאת כעובדה קיימת ממש כשם שמקבלים את העובדה שהשמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב. גם את פתרון הדחק אשר מציע כאן מטר יש לפסול – אותה טעות אומללה המפקירה את השטח לאנשים כמו בן ארי. התארגנות משותפת של תושבי השכונות יחד עם המהגרים. זהו חזון פוליטי על מנת להפיק רווחים פוליטיים אך כשאנשים רעבים ללחם, מפחדים לצאת מביתם בשעות הערב והלילה, לא מעניינת אותם הפוליטיקה, מעניינם הראשוני הוא לשרוד, והמשני הוא לשמר את צביון השכונה. תמוה כי מטר אינו מתייחס לכך. מטר גם לא מתייחס לקביעה כי אלו מסתננים הבאים לגזול את פרנסתם של החלקים המנוחשלים בחברה הישראלית והפלסטינית. אלו לא פליטים! קליטתם של מהגרים אלו תגרום להרעת תנאי העבודה, הגרועים ממילא, של שאר אזרחי ישראל. במילים פשוטות, הכי פשוטות, אלה המתחרים שלהם על מקום העבודה. קליטתם של המהגרים יוצרת תחרות לא הוגנת. בעוד שהמהגרים יהיו מוכנים לכל תנאי ולכל שכר, אדם הגר בישראל אינו יכול (וגם לו יכל זו חוצפה שאין כדוגמתה לדרוש ממנו זאת) להסכים לתנאי עבודה ושכר כאלו.
לכן מיכאל בן ארי צודק, ואילו דב חנין וחסידיו השוטים טועים. כהנא גם צדק כשאמר, אי שם בהיסטוריה בין דבריה של חנה ארדנט (1941) לבין דבריו של בשארה מעל בימת הכנסת (2001) כי כדי לשמור על רוב יהודי יהיה צורך בטרנספר. כולם לעגו לו, כינו אותו גזעני ופסלו את מפלגתו. (אחר כך, ומאותן סיבות בדיוק, ניסו לפסול גם את בל"ד). אך הגזענות היא לא של בן ארי ממש כשם שהגזענות היא לא של בשארה. שניהם באו ואמרו לציונים – הגזענים האמיתיים בכל הסיפור הזה – כי מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להתקיים וכי הם חייבים לבחור. בן ארי חשף את ערוות המחנה המכנה עצמו שמאל. אלה אינם פליטים. הם מהגרים המשלמים אלפי דולרים על מנת לבוא לכאן ולגזול את פרנסתם, ואת ארצם, של המקומיים. האם נשאלו אי פעם הפלסטינים מה דעתם שלהם על אזרוח מהגרי עבודה? מי ערב כי גם המהגרים, בעוד כך וכך שנים יצביעו – כאות תודה למדינה הציונית – למפלגות ציוניות וישתתפו בפשעי המלחמה הבאים? אף אחד לא שאל את הפלסטינים. העיקר שה"פליטים" לא יישנו ברחובות.
את השמאל צריכים להנהיג מזרחים. לא שותפים שווים במאבק משותף, אלא הנהגה. השמאל האשכנזי נכשל ואין לו תקומה. יבוא דב חנין ויבוא מיכאל בן ארי – יקשיבו לבן ארי. כלל לא משנה מה אמרו שניהם. חנין זועבי אמרה, ותומכי חד"ש לא הבינו עד עצם היום הזה: "הפלסטינים יתוו את הדרך, והיהודים המוסריים יצטרפו אליהם". כך צריך להיות במאבקים פוליטיים-מדיניים. במאבקים פוליטיים חברתיים הכרח הוא שהמזרחים יתוו את הדרך.
יפה מצידו של זה שמכנה עצמו "דרור בל"ד" לצטט מתגובות שכתבתי הן כאן בהעוקץ בכל פעם שהנושא של מהגרי העבודה עלה כאן והן דברים שכתבתי בבלוג שלי"העולם כמרקחה", כשכתבתי על מהגרי עבודה ולייחס את הדברים לעצמו,כאילו כל זה פרץ ממוחו כאתינה ממוחו של זאוס
ומצד שני אני לא שוכחת שכאשר כתבתי כאן פעם על גיוסו של בני לצבא הוא איחל לי שהבן שלי ייחטף ע"י החמאס כמו גלעד שליט
ואחר כך הוא מטיף לכל העולם על מוסר,וערכים,מי שהוא ציוני הוא מאוס ומתועב ומי שהוא אנטי ציוני אוטומטית הוא ערכי ומוסרי(כמוהו).
ולעורכי האתר,
אינני מכירה את המתכנה דרור בל"ד וזו לא סגירת חשבון אישית.
רק חשבתי שמי שהוא טפיל על דברים שאני כותבת הרבה הרבה לפניו,ובאתרים אחרים טפיל על חשבון חשיבה מקורית של אחרים לפניו ובכל זאת מרשה לעצמו "להתנאות ולהתהדר" בערכיות נעלה על פני אחרים מן הראוי מדי פעם לשים לו גבולות,ולהעמיד אותו במקומו הראוי.
במידה ותחליטו למחוק את תגובתי זו נא זכרו שאני לפחות מופיעה בשמי המלא וכי אינני דמות אנונימית לא עבורכם לפחות ואינני מתחבאת תחת זהות בדוייה
לא פלא שתופעת הגיזענות הולכת ומתרחבת בארצנו בקול תרועה רמה , יען כי היא כמעט ולא סובלת מתגובת נגד, כי עיקר מתקפת הנגד מופנית להוקעת "הצביעות" של אותם בודדים (שממילא הולכים ונעלמים) שמעיזים לרמוז שאולי בכל זאת הפגנה נגד מהגרי עבודה הפגנה גזענית.
לא צריך להיות מינה צמח בשביל להבין שרוב המפגינים הם תומכי השלטון במדינת ישראל (מצבhעי ליכוד ש"ס וליברמן) אותו שלטון שממשיך להזרים מהגרי עבודה לארץ בשרותם של חברות כוח האדם ובעלי ההון .
העובדה שהם לא מסוגלים לעשות את הקשר בין התמיכה העיורת והאטומטית שלהם בשילטון לבין העובדה שאותו שלטון ממשיך לירוק להם בפרצוף כמו גם העובדה שאת עיקר זעמם הם מפנים ל"אשכנזים" ול"קיבוצניקים" היא בעיה שלהם בלבד – יען כי המסתננים ימשיכו למלא את שכונתיהם ולא יגיעו לרעננה ורמת השרון לעולם.
החיבור שאתה עושה של הקריאות נגד הזרים עם המאבק נגד האליטות השלטוניות אינו תחליף לעזרה לאותו ציבור מפני השתלטות ומניפולציה של הימין הגזעני-פשיסטי ודחיקתו עוד יותר לימין. כמו כן, ההבטחה שהשמאל יהיה שמור רק לאנשים מסויימים אחרים, תוך יצירת חיבור מלאכותי לגמרי בין תושבי השטחים האמידים ובין דרום ת"א.
אפשר לחשוב שמיכאל בן-ארי ודומיו קשורים איכשהו למצוקה כלכלית. הם תושבי וילידי הרווחה בשטחים. הם נהנו ונהנים מתקציבים ותשתיות שתושבי דרום ת"א יכולים רק לחלום עליהם.
הם מתחפשים להתנגדות של תושבי דרום ת"א נגד הממסד, ואת ההתחפשות הזו צריך לחשוף. תושבי השטחים לא יסכימו לוותר על אגורה אחת בשביל דרום ת"א שבתוך שטח ישראל.
תושבי השכונות ועיירות הקיפוח הם התהליכים שיביאו להקמתו של שמאל אמיתי נאמן לאינטרסים של שולחיו קורבנות הניחשולים והנישולים.
תהליכי הפאשיזציה והגזענות ושנאת הזרים שמלובים ע"י מניפולציות פוליטיות מימין ומסמול ימשיכו להיות תמונת מצב עגומה כל עוד הצבור הזה יהיה ללא מנהיגות וללא תורה מצביעת דרך וכיוון.
על ידי 99.9 אחוז מבאי ההפגנה יוגדר "נגד האליטות השמאלניות".
וזה מדויק.
ב"אליטות" (הן לא כל כך אליטות, אבל ניחא) הללו, המשותף הוא אידיאולוגיה הרבה יותר ממוצא.
קורה ששני בני אדם מסכימים על משהו מסויים ומביעים אותה דעה. מעולם לא ציטטתי מדבריה היות שמעולם לא קראתי אותם. את מוזמנת להביא ציטוטים שלך שייחסתי לעצמי.
לגבי בנך פושע המלחמה. לא איחלתי לאף אחד שבנו ייחטף ע"י החמאס. גם כאן את מוזמנת להביא ציטוט.
גזענות לא צריכה להיות מילת גאני או הוקעה. אין להוקיע את הגזען הפשוט (להבדיל מבן ארי). מדובר בבעיה חברתית שצומחת בתנאים מבניים מסוימים של הזנחה, עוני, חינוך ירוד בשילוב עם זרמים דתיים פונדמנטליסטים.
אין מה להוקיע את תושבי שכונת התקווה או להתנשא מעליהם, כל קבוצה אחרת באוכלוסיה הייתה בתנאים ובנסיבות דומים מצמיחה את אותה גישה. יש מי שגם בתנאים הללו מצליחים להתנתק מאתוס הבדלנות, ויש מנהיגי גזענות שאופיים האישי לוקח את המרכיבים התרבותיים בשכונה של פחד מהאחר ורוכב עליהם. כך בן ארי, יליד התקווה, איננו רק תוצר הנסיבות, אלא אישיות ברורה של גזען במוטיווציות ולא רק בפחזים. והוא יודע לנגן על הפחד של שכניו לשעבר.
אבל תושבי התקווה הרווחים, בדומה לכל בני האדם, אינם בעלי כישורים ביקורתיים יוצאי דופן המאפשרים להם להתעלות על הפחד מהאחר ואינם גם בעלי סדיזם יוצא דופן המובילים אותם להיות מנהיגי גזענות, הם בעיקר מפחדים ומתבדלים מסביבה זרה על מנת לשמר קהילתיות מסורתית המוכרת להם ונותנת להם תחושת ביטחון. השבטיות הזאת חזקה אף יותר בקרב אשכנזים מיישובים קהילתיים, מושבים ושאר בישין ומסננים.
אם כן, גזענות "רגילה", פופולרית, להבדיל ממשנה סדורה, איננה צריכה להיות מילת גנאי. היא מורה על בעיה חברתית המערבת פחד ובדלנות לכדי תמהיל מסוכן. אין טעם להוקיע את התושבים, אלא לסמן גבולות ברורים בין בדלנות לגיטימית (ובין מחאה סופר לגיטימית על זריקת האתגר הלאומי של קליטת הפליטים על הפריפריה), ובין גזענות שמניעיה הם סטריליות במרחב והתנשאות, מתוך משנה סדורה של שנאה.
זה תקף לכל בני האדם מכל מוצא.
מה שישראל צריכה זה לזרוק את השטויות הקפיטליסטיות לאתר החומרים המסוכנים ברמת חובב ולהנהיג כאן מדיניות סוציאליסטית דמוקרטית.
הגיע הזמן לקחת את המדינה מידי הטייקונים ולהחזיר אותה לעם. שיקום שכונות הוא רק פרוייקט אחד מיני רבים שצריך לעשות כאן.
כשאתה כותב "העדפת קבוצה אחת על השנייה והפקרת מחנה השמאל כולו את המאבק החברתי לטובת מאבקי זכויות אדם" – אתה מתכוון לומר שלהלחם על זכויותיהם של פליטים לקורת גג, אוכל, עבודה, שירותי רווחה, חינוך ובריאות – כל אלה אינם מאבקים חברתיים? אם זה מזרחי זה חברתי ואם זה שחור זה זכויות אדם?
אני מכבדת את האכסנייה שבה אני נוהגת להגיב לכן לא אתכתש איתך כאן.
ב. אני לא מצטדקת,ולא מתגוננת, ולא מביאה הוכחות בפני דמויות פיקטיביות,שמשתלחות באלימות מילולית על כל העולם (הבן שלי פושע מלחמה? מה אתה יודע על הבן שלי?)אולם אין להן אומץ לעמוד מאחורי הדברים שהן אומרות,ונאלצות להסתתר מאחורי מסכה,ועוד יש להן ת'חוצפה להכתיר עצמם כאנשי מוסר וערכים,ולוחמים נגד עוולות חברתיות וגזענות
אני רק רוצה להזכיר לך חלק מן "הפנינים" המוסריות והערכיות שאתה מואיל לפזר במאבקך "הצודק וה-"מוסרי"
הנה פנינה שלך שעלתה באתר קדמה כתגובה למגיבה בשם תמר
……."………"דרור עונה לתמר בתאריך 3.12.09 ………"אך לא על דיון ענייני ומכובד את חולמת, גם לא על מים מוגזים קלות בטעם אפרסק עם נגיעות ליצ`י ולטיפות תפוח, המוגשים בכנסים המכובדים בו נערכים דיונים ע"פ הכללים של האנשים הנאורים איתם את נוהגת להתדיין, אלא על זין ענק שיסתום לך, סוף סוף, את הפה המלוכלך שלך"………
ככה עונה לאישה לוחם השוויון והמוסר.
לא אלאה את הקוראים בעוד פנינים שלך כאמור האכסנייה הזו לא נועדה להתכתשות ביננו
אבל לא יזיק לתלוש את המסכה המוסרית מפרצופך גם אם היא לא תולשת באותה עת את דמותך האמיתית
וכל היתר ישפוט מעתה ואילך ציבור הקוראים את תגובותיך
יש בדבריו של דרור אמת מאד מסויימת על גזענותו של הסמול האשכנזי שהפקיר והתעלם מהפגיעה בזכויותיו הדמוקרטיות של ציבור שמהווה למעלה ממחצית מתושבי המדינה .
חוסר הפרופורציה בין התעסקות יתר יחסית בין מאבקים צודקים נקודתיים לבין ההתעלמות וההפקרה ההיסטורית של המאבק הלאומי של עם ישראל הספרדומזרחי הם עדות ניצחת לאי קיומו של שמאל אשכנזי
למדתי הרבה
"להלחם על זכויותיהם של פליטים לקורת גג, אוכל, עבודה, שירותי רווחה, חינוך ובריאות – כל אלה אינם מאבקים חברתיים? אם זה מזרחי זה חברתי ואם זה שחור זה זכויות אדם"?
ראשית, התשובה היא כן: כאשר זה מזרחי או פלסטיני אזרח המדינה הציונית המאבק הוא גם חברתי וגם מזרחי\לאומי בהתאמה, או במילים אחרות זכויות אזרח. כאשר דואגים לזכותם של פליטים (ולא של מהגרי עבודה, ראה להלן) לקורת גג זהו מאבק זכויות אדם. בטוחני כי איני צריך להסביר לך על ההבדלים בין אלה לאלה.
אך אל הדברים אליהם התייחסת יש קונטקסט רחב הרבה יותר ותהיה זו טעות להתייחס אל המשפט כפשוטו. היות ואינך חשוד בציונות, נראה לי כי אין צורך לפרט על צביעותם של הציונים – יפי הנפש בעיני עצמם – אשר נאבקים על זכויותיהם של הפליטים מסודן אך מסרבים להכיר בזכות השיבה של תושבי הארץ, חלקם פליטים, חלקם נתינים תחת משטר אפרטהייד, חלקם כלואים במצור ואינם יכולים לצאת ממנו, וחלקם אזרחים שאינם שווי זכויות של המדינה הציונית. אלה גם האנשים המטשטשים את ההבדל בין מהגרים לבין הפלסטינים ("ואהבת את הגר" הוא הדבר המניע אותם אך אלה אינם מבדילים בין המהגרים ובין אלה שאינם מהגרים. ראה למשל רבנים למען זכויות אדם).
אך ביקורתי אינה מכוונת אל הציונים. אין לי עניין בדיאלוג כלשהו איתם ולדעתי עצם הדיאלוג איתם כמוהו כמתן לגיטימיות לדרכם גם אם אינך מסכים עימה. לדעתי דעתם לא לגיטימית ואיני מכיר בתוקפה המוסרי. ביקורתי מכוונת אל האנשים אשר כן ראויים מבחינה מוסרית לדיאלוג ולדעתי אנשים אלה טועים לא בגלל כוונות רעות או ציוניות ר"ל אלא בגלל ליקוי מאורות. הדבר מתבטא בחמש נקודות עיקריות:
1. חוסר ההבדלה בין מהגרי עבודה אשר באים, בעידודם של ישי ונתניהו ושאר בני עוולה, לבין מסתננים המשלמים סכומי עתק כדי להסתנן, וחוסר ההבדלה בין עבדים הבאים לעבוד (בין אם חוקי ובין אם לא) לבין פליטים. שים לב כי גם אתה במאמרך אינך מבדיל ביניהם, וקורא לכולם זרים או כאן בתגובתך 'שחורים'.
בהקשר זה ציינתי את מאמרה של נועה קאופמן שהתפרסם כאן. טענתה כי 90% מהזרים השחורים הינם פליטים ורק כ10% הינם מהגרי עבודה רחוקה מאד מהאמת גם אם אין מספרים מדוייקים. לדעתי זו הסחת דעת. כדי לדון בבעייה כלשהי נדרש יושר אינטלקטואלי בראש ובראשונה. זהו תעלול ציוני של זריית חול בעיניים הבא לשרת "מדיניות" של זכויות אדם. את המסתננים הלא חוקיים יש לגרש לאלתר, לא לרחם עליהם ולא לנסות להשאירם בשום תנאי שהוא – לא כעבדים במחנה כפייה ולא כאזרח שווה בין שווים. אין שום סיבה לעודד מסתננים. לגבי המהגרים העבדים שייבאו נתניהו וישי "באופן חוקי" יש להלחם לקבלת כל משכורתם כפי שהובטחה להם ולסילוקם המיידי. איו זה הוגן כלפי אזרחי המדינה הציונית להלחם למען אזרוח של עבדים אלה, גם לא נכון יהיה להשאירם ללא זכויות.
2. עידוד תרבות וכלכלת עבדים.
במקרה זה "מדיניות" זכויות האדם משרתת לדעתי את נתניהו וישי, השואפים ליצירת כלכלת עבדים וחמור לא פחות, תרבות של עבדים ואדונים. אני מאמין באמת ובתמים כי נתניהו בסתר ליבו מרוצה ממאבק זה, ומתייחס אליו כאל מו"מ עסקי לכל דבר ועניין. כמה ירוויחו העבדים? 13 ש"ח לשעה או אולי 20.7 ש"ח? אילו תנאים אפשר יהיה להציע להם כדי למקסם רווחים ולגרשם מבעוד מועד? השתתפות ארגוני זכויות אדם במו"מ זה כמוהו כנתינת לגיטימציה לתופעת העבדות עצמה. כשם שתדחה בתוקף כל נסיון לדון עימך על מיסוד הזנות, כל נסיון לדון איתך באילו תנאים מותר לאנוס, באיזה גיל מינימלי מותר למכור נערה לסוחר נשים וכו' עקב אי לגיטימיות של דיון זה, כך ארגוני זכויות אדם צריכים לדחות מכל וכל את תופעת העבדות המודרנית, ולא לנסות לשפר את תנאיה.
הדבר היחיד הלגיטימי הוא לדרוש שוויון זכויות מלא, אך כאן ארגוני זכויות האדם נתקלים בבעייה אחרת. המדינה הציונית לא יכולה, מוסרית, להעניק לעבדים שוויון זכויות מלא עקב פגיעה באזרחיה שלה ובייחוד בשכבות המוחלשות המתחרות על תעסוקה, שגם ככה אינה הוגנת, ומחלישה אותן עוד יותר. כשאתה לא יכול להבטיח לעובדיך שכר ותנאים הוגנים, ראוי לא להעסיק אותם מאשר להעסיק ולנצל אותם. כאשר מדיניות הממשלה לא מאפשרת לך, כמעסיק, להעסיק עובדים בתנאים הוגנים, עליך להלחם בתופעה זו ולא להעצים אותה. את זה מבין היטב היטב מיכאל בן ארי. הוא מנצל את חשיפותם של תושבי השכונות לתופת הציוני כדי להפיק רווח פוליטי ולהפיץ את משנתו הארורה. דבר זה קורה כי אין גיבוי ועידוד לשמאל מזרחי בישראל. השמאל האשכנזי לא השכיל מעולם להשתמש בשמאל המזרחי כגשר אל המזרחים כולם, ממש כשם שהציונים לא השכילו להשתמש בפלסטינים אזרחי המדינה הציונית כגשר אל שאר הפלסטינים.
לעניינינו (גם אני ישבתי רבות בכלא 6) ראה את מאמרו החשוב לאין ערוך של מאיר עמור על הסרבנות החברתית (קדמה). מאמר זה הציע דרך לשלב בין הסרבנות החברתית, אותם אלה היושבים בכלא 6 עקב מצב כלכלי\משפחתי שגרם להם לערוק מהצבא, לבין סרבנות פוליטית. אבל לא! ארגון יש גבול (לפחות בזמני, תחילת שנות ה90)שימש אך ורק סרבני שטחים. כשפניתי אליהם והצגתי עצמי כעריק, אשר למיטב הבנתי את הצדק אז (הייתי בן 19) "הגיע" לי חופש בין כליאה אחת למשניה, טענו אלה כי אינם יכולים לתת גיבוי לעריקים, אלא רק לסרבני שטחים, גם אם העריקות נעשתה למען אי שירות בשטחים, קל וחומר אם נעשתה מסיבה אחרת.
3. התעלמות מההשלכות המוסריות של כלכלת ותרבות הפליטים.
נתניהו וישי מכינים את התשתית למחנות הכפייה בו הם מתכננים לכלוא את העבדים. אך זוועה זו היא כאין וכאפס לעומת הזוועות מבית היוצר של סוחרי העבדים אשר מעבר לגבול. (קישור מצורף). עידוד העבדים להגיע לכאן ע"י שיפור תנאיהם משרת בהכרח גם כלכלת פשיעה זו.
4. התעלמות מגורמים פוליטיים גלובליים.
גם אם באורח פלא ייהפכו פתאום כל אזרחי ישראל לרודפי זכויות אדם, המדינה הציונית לבדה לא יכולה לפתור את בעיית הפליטים (האמיתיים, אלה שכן זקוקים להגנה). לפליטים אין מקום אחר לברוח אליו פרט למדינה הציונית. ככה זה, עובדה גאוגרפית. קבלת פליטים, רק פליטים, ללא הגבלה כן תיצור פה בעייה פוליטית, ואליה יתלוו השנאה והגזענות. זה טיבו של עולם ואותו לא תשנה. עידוד הפליטים להגר לכאן ע"י אזרוח שלהם (אין ברירה מוסרית אחרת) תחריף את הבעייה. למדינה הציונית אין אפשרות לקלוט כאן מליוני פליטים, והמלחמה שם לא עומדת להגמר עקב סכסוכים בין מעצמות על שליטה ונפט. במילים אחרות, ארגוני זכויות האדם דורשים מאזרחי ישראל לשלם מכספם על תוצאות מלחמת נפט בין ארה"ב וסין, כאשר את פושע הפשעים נגד האנושות אין אפשרות להסגיר להאג, למרות שהוא מבוקש שם, משום שאז ארה"ב תצטרך להסגיר גם את בוש להאג והציונים יצטרכו להסגיר את ברק להאג. היות ופנייה לסיוע בינ"ל לא תעזור כאן מסיבות ברורות, במקרה זה אין ברירה אלא להתחשב בצווי התנ"כי עניי (ואזרחי) עירך קודמים.
5. התעלמות טוטאלית מדעתם של הפלסטינים בנושא זה.
אף אחד עוד לא פנה אל אף פלסטיני ושאל אותו לדעתו בדבר אזרוח אנשים שאינם פלסטינים. אף אחד עוד לא דרש שגם הפלסטינים ישתתפו בהחלטה האם, ואת מי, לאזרח. הציונים כמובן לא יעשו זאת, היות ואז תעלה הדרישה לזכות השיבה, אך מה עם אלו שאינם ציונים? כשם שנשכחו תושבי השכונות כך נשכחו הפלסטינים. להם זכות ראשונים להחליט את מי לאזרח. בוודאי שמת לב כי אחד מטיעוני הציונים לאזרוח הזרים, השחורים, (אני משתמש במושגים שלך, כלומר ללא ההבדלה שציינתי) הוא כי יבוא יום וגם הם ישרתו בזרוע הצבאית של המדינה הציונית, יהיו אזרחים "נאמנים" למדינה, ממש כשם שהמזרחים רצו בזמנו להראות "נאמנות" למדינה, האתיופים והרוסים אשר מראים "נאמנות" למדינה (והמדינה, איזו סולידריות, מעניקה להם גיור במחירי מבצע), והדרוזים, אשר "גרועים יותר מהציונים" – כך הרבה מחבריי הפלסטינים. לא רק פגיעה כלכלית בחלק מהפלסטינים, גם פגיעה לאומית, ובכל הפלסטינים.
להלן המקורות עליהם הסתמכתי בתגובתי:
נועה קאופמן -"נעביר, נזרוק, נכלא, נחזיר" (העוקץ)
http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2010/11/23/%D7%A0%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%A0%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%A0%D7%9B%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8/
"איכה שכחו רבני תל אביב כי גרים היינו בארץ נכרייה והוציאו דיבת ההלכה" – רבנים למען זכויות אדם
http://kedma.co.il/block/archives/418
על צביעותם של הציונים ראה למשל כאן:
"מוחזרים לסודאן. על “ערבויות” וחשיפה תקשורתית" – נעמה כרמי
http://naama-carmi.com/2010/12/15/%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%AA%D7%A7/
על תרבות עבדים ראה למשל כאן:
"הדיין יוסי מימון שיחרר פליטים ושלח אותם לעבוד במוסך של אחיו" (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1203268.html
תיאור יפה על מזימתו של נתניהו ראה כאן:
"הבנת ההקשר ההיסטורי מחריפה את הצמרמורת. לפני שבוע, רגע לפני פרסום חשיפות ויקיליקס, התבונן בנימין נתניהו במשקפת שנראתה פתוחה, ושירטט את חזונו המעודכן למזרח הנגב כמתקן כליאה וכמחנה עבודה לפליטים, שאינם מהמוצא האתני "הנכון". המתבונן במתבונן יכול היה לראות נהרה, גדולה מחיוכו הפלאי של חתול הצ'שייר בטובלו באמבט חלב". מתוך: ספי רכלבסקי | כהנא צדק
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1202158.html
על המצב הפוליטי בה המדינה הציונית קטנה מלהושיע ראה כאן:
"ערב משאל עם, חשש כבד מהתלקחות באזור שאליו הוחזרו מבקשי המקלט" (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1204078.html
וגם כאן: "לפני המלחמה הבאה" – אייל גולדשטיין
http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2010/12/14/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/
על זוועות כתוצאת לוואי של כלכלת העבדים ראה כאן:
דו"ח: מאות פליטים מוחזקים בשבי במצרים (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1204126.html
וכדאי גם להתייחס למאמרו של הציוני אדם רויטר, למרות ציוניותו, בגלל שגם שם מצאתי דברים שאין להתעלם מהם: "ארגוני זכויות האדם דואגים למסתננים במקום לישראלים".
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira201012113
מאמר היכול וראוי להוות פריצת דרך וראוי שאתה, דווקא אתה, תיזום את אותה פריצה:
מאיר עמור – "ההיסטוריה המושתקת של הסירוב החברתי"
http://www.kedma.co.il/index.php?id=1295
"אני מכבדת את האכסנייה שבה אני נוהגת להגיב לכן לא אתכתש איתך כאן".
–זה בדיוק מה שאת עושה.
"…ולא מביאה הוכחות בפני דמויות פיקטיביות"
–מזלך הטוב שאיני מזדהה בשמי. לא הייתי מהסס לתבוע אותך על הוצאת לשון הרע.
"הבן שלי פושע מלחמה? מה אתה יודע על הבן שלי"?
–"לא יודע מה הבן שלך עשה, אבל בסדר הוא לא היה". מתוך: "דופק" – יניב איצקוביץ. דיאלוג בין אם המנסה להתחקות על מניעי בנה להגר להודו לאחר שירותו הצבאי ("אבל הבן שלי היה דווקא בסדר") לבין פלסטיני המתגורר במקום בו שירת הבן. לא תשמח בנפול אוייבך אלא בזמן חזרתו בתשובה – כך בלוגר כותב ארמית ששכחתי את שמו. זה מה שאני מאחל לך ולבנך. שיישב בגלות ויחפור במעשיו ושאת תלכי לחפש אחריו ולחקור את מעשיו אצל הפלסטינים. ראי עוד: "הולך איתך תמיד" (שמשון השתגע) – ברי סחרוף.
"אני רק רוצה להזכיר לך חלק מן "הפנינים" המוסריות והערכיות שאתה מואיל לפזר במאבקך".
–שוב לא הבאת קישור. כל מי שיקרא את הדברים בהקשרם ידע על שום מה נאמרו, ומי התחיל עם הדיבורים מסוג זה, מי ביקש בנימוס להפסיק דיבורים אלה ולא נענה אלא בשימוש חוזר באותה מילה עצמה שהטילה עלייך אימה כה גדולה. כמובן שלדרוש הוגנות ואתיקה מינימלית מציונים כמוך היא דרישה שאין סיכוי שתיענה בחיוב.
"האכסנייה הזו לא נועדה להתכתשות ביננו"
–כנראה שעורכי האתר חושבים אחרת, אחרת לא היו מפרסמים את תגובותייך, שאינן ראויות לדעתי לפרסום.
"אבל לא יזיק לתלוש את המסכה המוסרית מפרצופך"
–אין ולא יהיה ציוני אשר יהיה ראוי להטיף לי מוסר. תגובתך, כמו גם עמדתך הפוליטית, ראויות אך ורק לבוז.
דרור משווה בין הנבל הזה ודב חנין וממליץ להקשיב לו. גם כהנא כשר בעיניו. הוא גם משוה אותו לבישארה. רבים מתנגדים לבן ארי, אבל אינם מבינים את גודל הסכנה. ההיסטוריה הלא רחוקה מאפשרת דווקא לדורנו לעמוד על תכונותיו של נבל זה ולאמוד את הנזקים שהוא עלול לגרום אם לא ירוסן "כשהוא קטן". עצרו, הקשיבו והזהרו. בישארה, למשל, מעולם לא הטיף לשנאה. בן ארי מטיף אך ורק לשנאה. זה יגמר רע אם לא נתאחד מול הזרם הגואה של שנאות בין ערבים ליהודים ובין "אשכנזים" ו"מזרחיים" וכו'. אכן הציונות יצרה כאן מדינת מפלצת, אבל המפלצת הזו היא אנחנו ועלינו להפוך אותה אט אט למדינה נורמלית ובריאה ולהתיך אותה – מבלי לפגוע באוטונומיה של פרטים וקבוצות – לחברה סולידרית המטפחת את חבריה.
רוב הקהל שהשתתף הוא גזעני. לנסות לייפות את זה או לתרץ את זה זה להתייחס לקהל לא ברצינות, כמו אל ילד שצריך פרשנות. ברור שיש להפסיק את מגמות נטישת האזרחים של הממשלות האחרונות ולפני זה, אבל יש גם להתייחס לגזענות בשמה וללא תירוצים.
השימוש המושגי שכפה הסמול האשכנזי על מאבקו של עם ישראל הספרדומזרחי לאמנסיפציה לאומית שכביכול זה מאבק על פירורים משולחנו של הפריץ האשכנזי הוא מושג ממזער שכביכול המאבק הספרדומזרחי הוא מאבק נקודתי גרידא על "לחם עבודה" בעוד שלמעשה הוכח שהצד השני הציונות האשכנזית רואה את המצב כמחייב הנצחה והעמקת פערים.
דיון פנימי שיגדיר את מהות ומטרות המאבק הספרדומזרחי ללא התערבויות מכשילות של סמולנים אשכנזים לרגע שעושים תרגילים שמטרתם מניעת התפתחות הדיון מעבר לאספקטים נקודתיים .
אנחנו הספרדומזרחים עם עתיק שהציונות האשכנזית שמה לה מטרה להעלימו מבמת ההיסטוריה מי שמסכים עם עקרון זה ומוכן להאבק לבלימת התהליך מוזמן בקרוב לאתר חדש שידון בכל האספקטים של "פרוד לשם פרוד".
לפני כשנתיים הוקרנה בטלוויזיה כתבה המתעדת את חיי העובדים הזרים בארץ. בכתבה הראו מקרה של משפחה מרמת השרון אצלה שוהה ועובדת אישה מהפיליפינים [לא סיעודית], כמובן שוהה לא חוקית. המשפחה לא הקצתה לעובדת הפיליפינית חדר נפרד. היא חיה במקום אחר והיתה מגיעה אליהם לעבודה מדי יום. אבל בתוך הבית הם בנו ארגז גדול אותו הם שמו מתחת לאחת הספות בסלון והורו לעובדת הזרה כי בכל פעם שמגיעה משטרה היא חייבת להיכנס לארגז הזה ולשהות שם כמה זמן שיידרש ממנה.
זה לא בדיוני. זה סיפור אמיתי שהוקרן בטלויזיה.
זה הפער בין הצפון לדרום.
1. האם כל הישראלים המשרתים בצה"ל ללא יוצא מן הכלל הם פושעי מלחמה? (או רק הבן של המגיבה ירדנה?)
2. האם כל הציונים ראויים לבוז?
3. אין לי מושג באשר לטענתה של ירדנה כי אתה טפיל על רעיונותיה, אולם עצם העובדה שאתה מביא לפתע מקורות של דעות של אחרים דווקא מחזק את הטיעון שלה שאתה מתעלק על רעיונות של אחרים ועל דעות של אחרים וכי מה שנקרא "חשיבה עצמאית ומקורית" היא לא תכונה מובהקת שלך
מה שדווקא כן אפשר לומר עליה גם אם לא תמיד מסכימים עם הטיעונים שהיא מביאה
לפני שאתה מקיש במקלדת 'שלח'
תבדוק היטב את מה שאתה מקליד כי לעיתים מתוך להט גרפומני אתה עושה טעויות
מכפיש ומסלף עובדות.
לא אכנס לעובי הקורה אתה הרי
אינך אידיוט מושלם ויודע שמאבק של מתאגרף באזיקים
מול מתאגרף זו משימה בילתי אפשרית ולהתרפס למתאגרף זו מלאכה קלה מאד של הליכה בתלם…שבת שלום לכולם
אמנם אינני דרור, ולמרבה הזוועה אפילו אינני נושא שם משפחה של מפלגה ערבית, לא כל שכן בל"ד (למרות שסבא שלי עליו השלום השתעשע ברעיון לשנות את שם משפחתו ל"התנועה-האיסלאמית-פלג-דרומי" כשהיה עלם צעיר), אבל הרשה לי לענות לך במקום דרור.
שאלה 1- התשובה היא כן.
שאלה 2- התשובה היא כן.
יתכן שאתה מרגיש לא מסופק קמעה, שכן את תשובתו של מר בל"ד ביקשת, אך תנוח דעתך- זו בדיוק תמצית התשובה שהיית מקבל. כמו כן היית מקבל הפניה למאמר של חנין זועבי, מאמר של עדי אופיר, שני "ציוני ארור" והבטחה לבבית שמר בל"ד עוד יזכה לראות אותך על ספסל הנאשמים בהאג לצד אהוד ברק. מקווה שעזרתי.
נניח שאתה דוד
אם התשובה הראשונה היא כן, וכך גם התשובה השנייה,אינני יודע למה אתה מגיב כאן תחת רשימה שיוצאת נגד גזענות,
אלא אם כן אתה בעד גזענות
מפני שלטעון שכל הישראלים המשרתים בצבא הם פושעי מלחמה ללא יוצא מן הכלל זו הכללה גורפת,של ציבור שלם.
מן הטעם שלישראלים יש הזכות המלאה להגן על עצמם,לכל מדינה יש זכות להגן על עצמה ובשל כך יש צבא,אפשר לחשוב שכאשר תקום מדינה פלשתינאית לא יהיה לה צבא.וכאשר תקום המדינה הפלשתינית לשיטתך מייד יהפכו כל המשרתים בצבאה לפושעי מלחמה,כלומר על פי קו החשיבה שלך הפלשתינים הם פושעי מלחמה בפוטנציה,אז על מי ועל מה אתה מגן כאן אידאולוגית?
ואותו דבר בקשר לציונות,יש בה זרמים שונים שחלק מהם בהחלט טומנים בחובם זרעים של גזענות,אבל לומר שכולם ראויים לבוז, זה לא מראה על "אהבת אדם" מי שנושא בתוכו כמויות כאלה של שינאה כלפי המחזיקים בדעות שונות משלו,לא יכול לדבר בשם "קבלת האחר" ולדבר בנשימה אחת על התנגדות לגזענות,אז אולי הוא לא גזען כלפי ציבור מסויים אבל כן גזען כלפי ציבור אחר מה זה משנה כלפי מי מופנים חיצי הגזענות והשנאה וגם התגובות שלך וגם של הבל"ד הן תגובות נוטפות שינאה וארס מפני שבוז לא מראה על רצון לדיאלוג,נהפוך הוא.בוז כלפי האחר טורק את הדלת בפני דיאלוג,בוז סוגר דיון והידברות לא פותח פתח לדיון והידברות, אז מה הפלא לאור תגובות כמו שלך או של דרור בל"ד,שבאים כל מני נתניהו למינהם,וליברמנים למינהם וטוענים שאין עם מי לדבר,שאין פרטנר,בארס והשינאה שאתם נוקטים בהם אתם בעצם נמצאים באותו הצד של המיתרס עם הנתניהו למנהם,והליברמנים למנהם והמרזלים למנהם,
ודרך אגב ירדנה אלון מעולם לא טענה שהיא ציונית,(היא גם לא טענה שהיא אנטי ציונית)דרור בל"ד החליט שהיא ציונית ,לא מתוך הכרות איתה(לטענתו הוא לא קורא אותה אז איך הוא יודע?)הוא טען שהיא ציונית
מכיון שזה משרת את הדמגוגיה שלו,
אתה כותב בתגובתך מ-24/12
….." כל מי שיקרא את הדברים בהקשרם ידע על שום מה נאמרו, ומי התחיל עם הדיבורים מסוג זה, מי ביקש בנימוס להפסיק דיבורים אלה ולא נענה אלא בשימוש חוזר באותה מילה עצמה "…….
תגובתך זו מזכירה את תסמונת הבעל האלים והמכה,שטוען שנקט באלימות כלפי האישה שאיתו כי היא אשמה,הוא ביקש ממנה לסתום את הפה,ומאחר ולא סתמה את הפה הוא קם וסטר לה והיכה אותה ,היא הביאה את האלימות על עצמה.
בתור מישהו ששם את עצמו מוסרית וערכית מעל כולם,הרי שדווקא ממך היה מצופה לשמור על קור רוח וקורקטיות,והיצמדות לטיעונים ולא לטוענים, כך נוהג אדם שעקרונות כמו כבוד האדם הם נר לרגליו לא משנה באיזה מצב,ובעיקר במצבים קשים(זאת שעת המבחן האמיתית)
זאת לא חכמה גדולה להיות מנוממס וקורקטי,בסביבה מנומסת וקורקטית, ,המבחן הגדול הוא דווקא במצבים שצד אחד לא פועל בדרך הזאת, אדם בעל עקרונות שומר על עקרונותיו לאורך כל הדרך,ואם יש מהמורות והוא מאבד את עשתונותיו וזונח את עקרונותיו הוא בעצם לא שונה בהרבה מאלה שנגדם הוא יוצא.
ואת זה כתב מוני יקים…
הגמל והדבשת, וכו'.
לאלי
אתה טועה ביחס לדוד. סה"כ הוא בצד שלך, ותגובתו היא בעצם פארודיה על תגובותיי. אפילו אני העליתי חיוך.
לקביעתך כי "תגובתך זו מזכירה את תסמונת הבעל האלים והמכה…", אני מניח כי לא קראת. ראשית כדאי לקרוא את שרשרת התגובות כולן. ישנם שם דברים הרבה יותר חשובים מהתקרית הזו. שנית, לא נותר לי לומר לך כי אתה צודק. אכן, "המבחן הגדול הוא דווקא במצבים שצד אחד לא פועל בדרך הזאת…", וראה התנצלותי שם על דברים אלו בהמשך.
איבוד עשתונות ותו לא. המגיבה הזו (תמר) אכן הוציאה אותי מדעתי כשניסתה לשייך לעמדותיי שוביניזם. זה תעלול ידוע של פמיניסטיות ציוניות, אשר מנסות להכפיש את מאבקי השמאל הקיצוני ע"י טענות של שוביניזם לכאורה. (ראה למשל את תגובתה של איילת מעוז, אתר זה, לנסיון נואל כזה, או את התייחסותה של חנה בית הלחמי אשר תקפה את טלי לטוביצקי אך ורק בגלל שעבודת הדוקטורט שלה קשורה איכשהו ליצחק לאור).
קרא ושפוט בעצמך, ואמליץ לך, פרט למאמר עצמו, לקרוא בעיון את תגובותיו של צבי בן דור.
"זה הטוקבקיסט משורר הדלות" – אורלי נוי (קדמה)
http://www.kedma.co.il/index.php?id=2691&t=pages#addcommentlocation
על נסיון אומלל נוסף ועל תגובה מוצלחת הרבה יותר משלי קרא כאן: "על בגדים צנועים וכביסה מלוכלכת" –
אילת מעוז
http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2010/09/23/%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%AA/
וכדי לזרום עם תגובתו של דוד הרי לך מאמרה של חנין זועבי על פמיניסטיות מהסוג הציוני: "הפמיניזם הישראלי לא כובש אותנו"
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3682841,00.html
אשר לשאלותיך הקודמות, כפי שדוד ניבא בהצלחה, התשובה היא בהחלט כן. לגבי שאלתך השלישית, מדובר בהבלים. אני תמיד מביא קישור לדברים אותם אני מצטט או עליהם אני מסתמך. דעתה השתבשה כי נוכחה לדעת שדעותיי בעניין מסויים זהות לדעתה. מה לעשות? אתה חושב שלי זה נעים להצדיק כאן דווקא את אלי ישי או את מיכאל בן ארי? לא, זה זוועה. אבל לדעתי במס' נקודות הצדק עימהם, והיושר האינטלקטואלי חשוב לי יותר מכל דבר אחר.
שוב מנצלים את המוחלשים
הציגו צד מכוער שלהם
וברור שלא יצא להם כלום מזה
השינוי בא בעבודת שטח שוחקת קשה יומיומית ובהתמדה.
והתגובה של צופית חשובה
כי היא מדגימה ניוון מוסרי עמוק