ארגון העובדים בצרות

הגנרל הפורש יכול לכבוש את המגזר העסקי, וחבר הכנסת לשעבר לדברר את הטייקון – ומה עם יו"ר ההסתדרות?
איציק ספורטא
עופר עיני

מה תגידו, לא רק פקידי אוצר פורשים מתפקידם הציבורי כדי לתפוש מקום בכיר ומתגמל במגזר העסקי. לא רק חברי כנסת ושרים עושים זאת, לא רק גנרלים בדימוס, עכשיו גם יו"ר ההסתדרות בדרך. בעולם העושים לביתם לא משנה מאיפה באים, העיקר לאיפה מגיעים – מקום בו משולם הכסף הגדול באמת. לא איזה 40 או 50 אלף שקל מסכנים לחודש, אלא מיליונים.

כשגנרל פורש והולך למכור מכוניות, כשראש ממשלה לשעבר מתחנף לבעלי ההון, כששר אוצר לשעבר ממונה לדירקטוריונים לרוב או כשחבר כנסת הופך דוברם ומצדיקם של אותם מסכנים, זה כבר מקובל. אבל למה לעצור שם? אם האידיאל הוא מספר המיליונים בחשבון הבנק, גם מי שאמור היה לדאוג להעלאת שכר מינימום ולפעול כדי שעובדים, לא רק המאורגנים, יזכו לשכר ותנאי עבודה הולמים יכול לעשות את אותו דבר.

כי מהם העובדים לעומת התחככות עם שועי ארץ, אלו שלוקחים יותר ממה שנותנים, אלו שיודעים לתגמל את מלחכי הפינכה שלהם כדי שחס וחלילה לא יהיה מישהו שיאמר להם את האמת על מעשיהם.

עופר עיני, שיפרוש ככל הנראה לתפקיד מתגמל שכזה, מציג את ההסתדרות במערומיה. עכשיו ברור למה הוא תומך ונתמך על ידי התעשיינים; עכשיו ברור למה התנגד להעלאת שכר המינימום; עכשיו ברור למה לא ממש פעל כדי שעובדי הקבלן יזכו לתנאים ושכר נאותים. כאשר מישהו שנמצא בעמדה כזאת יכול אפילו להעלות על הדעת מעבר לאחת החברות של בעל הון כזה או אחר – ארגון העובדים בצרות.

כאחד שחושב שארגוני עובדים הם אחד הגורמים החשובים במדינה דמוקרטית, אחד הגורמים שנועד להציג כוח אלטרנטיבי לבעלי ההון, צר לי שארגון העובדים הגדול במדינה, אף שמשקלו במשק קטן ביותר מחצי מאמצע שנות התשעים, הפך לכלי משחק בידי אדם שמונה על ידי קודמו לכמעט כל התפקידים שמילא בהסתדרות. לא רק זאת, הוא אף ביקש לבטל את הבחירות האחרונות לארגון (דבר שנמנע ברגע האחרון).

הבעיה שכעת עיני יהיה זה שימנה את מחליפו, ויש לצפות שהוא ימנה מישהו בדמותו, אחד שעשה לביתו בעבר או יתכננן לעשות זאת בעתיד. כארגון שאמור להיות דמוקרטי, הייתי מצפה שתהיה בו אופוזיציה שתפעל כדי שזה לא יקרה. אבל מהיכרותי את הארגון הזה, ששכח מזמן מה תפקידו, אני די משוכנע שלא תקום אחת כזאת.

העובדים בישראל זכאים לארגון עובדים אמיתי, שיש לו אידיאולוגיה ויש לו עוצמה לפעול גם בנושאי עבודה וגם בנושאים חברתיים כלליים. אם ההסתדרות לא תתעשת, אזי כמו שמפלגת העבודה נעלמת ראוי לה להיעלם. וככל שזה יהיה מוקדם יותר, כך ייטב.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חנן שליב

    עופר עיני זכאי בהחלט לדף הוקרה בספר השיאים של גינס
    במדור של "שיא הציניות".
    אם כך רואה את עצמו מנהיג ציבור העובדים,מה לנו כי נלין על הפשיזים הפושה בכלל החברה החומרנית שמסביבנו.

  2. משפ' אברהם

    זה נכון שהוא מזכ"ל ההסתדרות החדשה והוא עשה את תפקידו בצורה הכי מוצלחת וראויה מכל קודמיו ומכל המנהיגים האחרים בתקופתו שאיתם הוא עבד, אולם יש לו זכות כאדם פרטי לבחור אחרת.
    חבל שאתה בוחר להציג את הדברים בצורה כל כך מעוותת. עוד בטרם עופר עיני הכריז על כוונותיו, רבות הפרשנויות וכבר גזרו את דינו ודינו של הארגון. בתקופת כהונתו בתפקיד זה הוא נהג בתבונה ובאחריות גדולה מאוד וזאת לנוכח השינויים הכלכליים, המלחמות והשינויים הפוליטיים. עופר עיני בניגוד לרבים אחרים נתן פתרונות שלא פגעו בעובדים. הוא הכניס לשורותיו קבוצות עובדים שמעולם לא היתה להם הגנה ולא היו מאוגדים. צעד מעין זה זכה לפרשנויות כפולות. היו כאלה שטענו שהוא מנפח את ארגון העובדים והיו כאלה שראו דווקא את טובת העובדים.
    באותה מידה של אחריות אני מאמינה שהוא לא יזנח את הארגון ואם בכלל יחליט לעזוב למגזר הפרטי, יש להניח שיעביר את ההסתדרות לידיים אחריות. הראייה היא בחירתו בעו"ד אבי ניסנקורן. יכול היה הוא להשאיר באופן מסורתי את ההנהגה לבא אחריו.

    דר' ספורטא, דווקא מהמקום שאתה נמצא ורואה ומכיר את הכל, אני מתפלאה שאתה ממהר לתת פרשנויות. זה מתאים לפרשני עיתונות מתחילים, לצהובוניסטים אבל לא לאיש מדעי החברה, ותיק ומנוסה כמוך.

  3. אסף אדיב

    הידיעה על מעבר עיני לשוק הפרטי, (הוכחשה חלקית דה מרקר 23.12)מעוררת שאלות רבות. השאלה שמעלה ובצדק ספורטא במאמר זה היא – למי נאמן עיני – לעובדים העניים או לדילים שלו עם הטיקונים? צריך ארגון עובדים עם חזון חברתי אבל טעות לייחל למותה של ההסתדרות. המשימה שלנו – ארגוני העובדים החדשים הוא לבנות אלטרנטיבה ולשנות את חוקי המשחק. לא לקלל את ההסתדרות