• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הבנאליות של הפורנו

גיליון הסקס של טיים-אאוט מכתיר את "המהפכה המינית החדשה" של "דור הפורנו", מבלי להזכיר לרגע את הניצול הזועק מתוכה
רוני גרוסרוני גרוס

סופרת, משוררת, מתרגמת ומלווה רוחנית. פרסמה שלושה ספרים: "עצם חשופה" (2019), "מי מחבקת את עצמה?" (2021) ו"לילה אחד" (2023). עובדת לקידום מטרות חברתיות ותרבותיות המעוגנות בעקרונות של שוויון, צדק חברתי וחופש.

"השבוע בטיים אאוט: גיליון הסקס השנתי שיהפוך אתכם למאהבים הכי טובים בתל אביב. במרכזו: 'דור הפורנו' – דור שלם של צעירים שגדלו באינטרנט עושים את זה בכל תנוחה אפשרית וחיים כמו כוכבי פורנו. ברוכים הבאים למהפכה המינית החדשה…" זה הטקסט שקידם את פניי בעמוד הרשמי של מגזין טיים-אאוט בפייסבוק. זה, לצד תמונת השער של גיליון הסקס המדובר המציג גוף של אשה בלונדינית, עטויה בגדים תחתונים סליזיים ונעלי עקב בומבסטיות, רוקדת על עמוד ברזל. חשפנית, כמובן.

"ילדי הפורנו", כתוב על השער. ילדי הפורנו? צירוף מלים לא מוצלח. הכוונה היא לדור הצעירים בני העשרים ושלושים פלוס, עליו נמנים אני וחבריי ככל שאני מבינה, אשר ינקו פורנו באינטרנט מהגיל ש(אי)אפשר להתחיל. דור הפורנו – מי שלא היו צריכים להגניב מבטים בסתר למגזינים של אבא מתחת למיטה, ולפלח קלטות וידאו מחנויות ההשכרה. בלחיצת כפתור, הפורנו הזדמן אל חיינו; גדלנו עם האינטרנט מיום הפיכתו לנחלת הכלל, ועולם שלם של XXX זרם אלינו ב-HQ, וממשיך למצוא את מקומו בדפי ההיסטוריה וה-cookies הנשתלים על הלפטופים המלוקקים שלנו.

הדיון הציבורי בפורנו בשנים האחרונות הפך לדיון בלעדי על חופש הביטוי מול השתקה, שמרנות מינית מול שחרור מיני; אמנם, מאז ומתמיד, אנשי דת ושמרנים אדוקים התנגדו לפורנו מטעמי "ביצוע חטא", וההתנגדות לפורנו היתה התנגדות לעצם הביטוי המיני המשוחרר והאותנטי. אך יש סיבות נוספות להתנגד לפורנו ובשנים האחרונות, "שכחנו" את הניצול העמוק שנמצא בבסיס התעשייה הזו. (א)נשים שמתנגדות לפורנו מטעמים של ניצול אנושי בסיסי של אלה המשתתפות בתעשייה, מוקעות כמתחסדות וכמי שמכחישות את מיניותן בפני עצמן, שלא לדבר על בפני פרטנרים גברים (שצריכים לסבול נשים קרירות כאלה, לא עלינו).

התרגלנו וגם שוכנענו; התהליך השיווקי של הפיכת פורנו לסמל של מיניות משוחררת, הצליח. פורנו כבר מזמן הפך לעניין בנאלי, שמדברים עליו בריש גלי. עניין שגם בנות משוחררות מינית צריכות לגלות בו עניין, ונוטלות חלק פעיל בצריכתו. לראות פורנו לבד זה מצוין, לראות פורנו עם בן הזוג – זה "must" אמיתי, חוויה מינית שאי אפשר בלעדיה. "ברוכים הבאים למהפכה המינית החדשה".

תעשיית הפורנו העולמית, המגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה, מזינה תופעות הרסניות כסחר בנשים, זנות, תעשיות סמים נרחבות, ואונס. מספר הנשים הנאנסות, מנוצלות מינית ואף כאלה שנרצחות מדי שנה כשהן משתתפות בהפקות פורנוגרפיות, מפחידה בהיקפה. מספר הנשים שמשתתפות בהפקות פורנוגרפיות בעקבות התעללות מינית ואונס שעברו בילדותן, גבוהה לאין שיעור ביחס לכלל האוכלוסייה הנשית. מספר הנשים שמשתמשות בסמים קשים כשהן משתתפות בהפקות פורנוגרפיות, יכולה להישמע כמעט בדיונית. וזה עוד בלי להיכנס לדיון הקשה של הדימויים הלא-ריאליים המוצגים לנו בפורנו – סקס אלים, אגרסיבי ומבזה, סקס בו אשה עושה כל מה שהגבר דורש ממנה לעשות, סקס בו המיניות הגברית היא הקובעת את המיניות הנשית, סקס בו עשרות גברים מזיינים אשה אחת ברצף, סקס בו אונסים נשים להנאת הצופה.

אבל עזבו אותנו מכל זה, שטויות. בטיים-אאוט  כותבים כתבות "מגניבות" על "המהפכה המינית החדשה": בואו נשכח מאין באים הדימויים שזורמים אלינו בכמה טאבים במקביל. בואו נשכח שיש שם נשים אמיתיות, שפעם היו להן חלומות אחרים. נשכח, נזרום, וניהנה מכל רגע.

לסיום, לינק לחלק הראשון מתוך נאום חוצב להבות מאת אנדריאה דבורקין, פעילה והוגת-דעת פמיניסטית, שלא חסכה במלים (ותודה לבלוג SiteUnSpecific שחשף אותי לנאום זה לראשונה לפני חודשים מספר). שווה להיכנס לכל הלינקים כדי לשמוע את הנאום במלואו.

חלק 2, חלק 3, חלק 4

הפוסט פורסם גם בבלוג יחסי מין

כנראה שיעניין אותך גם: