הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
הגזען השחור והגזען הנאור
שמואל אליהו הוא אדם שאנחנו אוהבים לשנוא, ובצדק. לאחרונה הוא מוביל מסע לסילוק הערבים מעירו, צפת, שנהפך דגם לחיקוי בערים ובשכונות אחרות. בכך נוצרה תנועה שמטרתה לעצור את ההגירה הערבית למרכזים העירוניים היהודים, שמהם הודרו לכתחילה. תנועה זו מורכבת מאליטה מכובדת למראה של אנשי דת ומנהיגים מקומיים ומאספסוף אלים הפועל מטעם עצמו, ולכאורה ללא קשר לאליטה הנזכרת. אליהו מציג אידאולוגיה דתית-לאומנית רדיקלית, שחזונה נע בין עליונות אתנית לטיהור אתני.
ניצן הורוביץ הוא יריבו המוצהר של אליהו: ח"כ מטעם מרצ, לוחם בעל קבלות למען איכות הסביבה וזכויות דמוקרטיות לכל ומתנגד לכל סוגי האפליה על רקע לאום, השקפה, מגדר ונטייה מינית. הורוביץ מתנגד, כמובן, למאבק נגד כניסת ערבים לערים ושכונות יהודיות ולגזענותו הדתית של אליהו. באתר שלו, "חופשיים בארצנו", הכותרת הראשית (ביום ה' 23.12 ) היא "אנחנו אומרים לא לגזענות!"
אבל ח"כ הורוביץ כנראה אינו מתנגד לכל גזענות, לפחות לא לכל מאבק שמטרתו לשמור על טוהרן של שכונות עירוניות ולהדיר מהן קבוצות אוכלוסיה בלתי רצויות. לפני כשנה וחצי השתתף ח"כ הורביץ במפגש של קבוצת תושבים משכונת רמת אביב בתל אביב, שמטרתו היתה לעצור את ה"חדירה" של תושבים חרדים לשכונה. במפגש, כמדווח, נדונו אפשרויות "להמאיס על החרדים את החיים בשכונה". כלומר, למנוע מהם את זכותם הדמוקרטית לבחור את מקום מגוריהם, ואף לחבל בזכותם לנהל תעמולה דתית תוך שימוש בחוקי עזר עירוניים. נראה שכמה מתושבות ותושבי השכונה, ועמן הורוביץ וחברת מועצת תל אביב תמר זנדברג, אינן מסכימות עם טענתה של רוזה לוכסמבורג, ש"חופש נועד תמיד לחושבים אחרת", ומעדיפים את גרסתו של לנין, לפיה נועד החופש לאלה החושבות כמוך ולאלה החיים כמוך.
יש לא מעט דמיון בין המאבק בצפת – ומאבקים דומים לו במקומות אחרים – לבין המאבק ברמת אביב ודומיו. שני המאבקים מתנהלים נגד קבוצות מיעוט המצוירות כאפלות וכמאיימות. בשני המקרים מתוארת כניסה של בודדים וקבוצות קטנות כ"חדירה", הנושאת בחובה איום של "השתלטות" עתידית. בשני המקרים מדווח על פגיעות והצקות מצד המיעוט כלפי הרוב, המכוונות כלפי קבוצות "חלשות" בקרב הרוב, וכלפי אזורים רכים ורגישים בקבוצות "חלשות" אלה – הערבים מאיימים כביכול על הנערות והנשים היהודיות, וליתר דיוק על גופן; החרדים מאיימים כביכול על הילדים (והילדות) החילונים (והחילוניות), וליתר דיוק על נפשם. החזקים בקבוצת הרוב – הגברים היהודים והבוגרים החילונים – נקראים למאבק בשם "ההגנה על" וליתר דיוק על שליטתם בגופן של הנשים או בנפשם של הילדים, מפני ה"חדירה" הזרה.
למרבה ההפתעה, בשני המקרים משלמים המגינים-המדירים מס-שפתיים לעיקרון הסובלנות, בטענה שהמיעוט עצמו (המוצג כמובן כישות אחידה) הוא "בלתי סובלני" ומדיר את קבוצת הרוב משכונותיו ומיישוביו, וכך הוא מאבד את זכותו לבחור במקום מגוריו. אם ישתלט המיעוט, הוא בעצמו ישלול מקבוצת הרוב את זכותה לגור במקום. שלילת הזכויות העתידית, המדומה, מצדיקה שלילת זכויות מיידית מקבוצת המיעוט. זו גזענות "הגנתית", הצופה פני עתיד. הפרדה היא בררת המחדל, המגנה על הרוב הנאור מפני המיעוט החשוך.
יש כמובן הבדל בין שתי פניה של הגזענות. למרות ה"הגנתיות" שלה, הגזענות של מאיר מתנצלת פחות ונשענת על "ההלכה" – על אידאולוגיה עקבית מקודשת. הגזענות של הורביץ מוכחשת, מתפתלת, מתפלפלת, ונשענת על שיקולי חולין כמו "ערך הדירות" (שנמצא כידוע בירידה מדאיגה ברמת אביב, הסטודנטים באוניברסיטה ישמחו לשמוע). יש כאלה שלא תומכים בהדרת חרדים, אלא מסתפקים בשלילת זכותם לתעמולה דתית "מטרידה" (כאילו כרוזים פוליטיים לא נועדו "להטריד").
אבל ההבדל העיקרי הוא כמובן בתגובה – בעוד שהגזענות "השחורה" של אליהו מעוררת סערה (מוצדקת) ותגובות אפוקליפטיות בנוסח "המדינה מידרדרת לפשיזם", הגזענות ה"נאורה" של הורביץ ושל זנדברג מעוררת בעיקר דממה דקה, ולעתים תגובות הנעות בין תמיכה להצטדקות. נראה שלא חשוב מהי גזענות, אלא מיהו הגזען, ובעיקר – כלפי מי הוא מפנה את גזענותו.
———
עוד בנושא:
תמי זנדברג עונה – זהירות, מיסיונרים
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
נכון, יש דמיון בין הקריאות להדרת ערבים וחרדים. אבל יש גם הבדלים. לא קוראים להדיר חרדים בגלל מה שהם אלא בגלל דעותיהם. הקריאה להדיר ערבים היא אך ורק גזענות. הבדל נוסף הוא המטרות המוצהרות של שתי הקהילות. החרדים, בייחוד חסידי לובביץ', לא מסתירים את הייעוד המסיונרי שלהם. הערבים לא מנסים להפוך אף יהודי לערבי.
כשערבים בשכונה יתחילו בפעילויות שמטרתן להפוך את הילדים של התושבים הותיקים לערבים.
כשהערבים בשכונה יתחילו לנהוג באלימות כלפי מי שלא שומר את חגיהם ומנהגיהם.
כשהערבים בשכונה ידרשו מהתושבים הותיקים לשנות את אורכות חייהם בשביל "להתחשב" בהם.
בניגוד לערבים שרוצים להשתלב במרחב, חרדים, מפלגים מסויימים מאוד, מעוניינים להשתלט עליו.
נכון שזהו מיעוט בקרבם, אולם זה המיעוט שעליו אתה מדבר. לא ניתקלתי מעולם בשנאה כלפי חרדים מהסוג הבלתי מסיונרי, שנפוצים מאוד בשכונת לב העיר בה אני חי.
ההתנגדות היא רק לחבדניקים, ברסלבים ושאר מסיונרים אלימים שנכנסים לשכונות במטרה פוליטית מוגדרת.
גזענות זו לא מילה נרדפת ל"שנאה גדולה ולא מוצדקת". גם אם תכתוב את זה 17 פעם באותו עמוד. גזענות היא כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה של בני אדם, המיוסדת על נימוקי גזע, אתניות או צבע עור. לכאורה התפלפלות נוקדנית אבל בדיוק בנקודה הזו אתה נופל. כמו שכתבו מעלי – הערבים הם ממוצא אתני אחר ומכתב הרבנים קורא למנוע מהם זכויות אזרח בסיסיות מסיבה זו, ולכן הוא גזענות. ח"כ הורוביץ יוצא נגד חרדים מאוד ספציפיים. הם אינם נבדלים באתניות, בגזע או בצבע העור מתושבי השכונות אליהן הם נכנסים לכן אל תקרא לזה גזענות גם אם שנאתו אינה מוצדקת בעיניך. בעיני היא מוצדקת כי בניגוד לערבים הם לא נכנסים לשכונות האלה כדי לגור קרוב למקום עבודה, כי נח שם או כי יפה שם, אלא במטרה מוצהרת לשנות את דתם של הילידים (לא חסרים ראיונות איתם וכתבות של לשעברים שמתארים את זה). מבחינתם רמת אביב זה לא מקום מגורים אלא יעד לשליחות מסיונרית, כמו הנוצרים לאפריקה במאות הקודמות.
אתה צודק שיש דמיון בין הקריאות לא להשכיר לערבים לבין אלו של לא להשכיר לחרדים.
אבל במקום ישר לשלול גם את אלה וגם את אלה כגזענות, אי אפשר ליצור תנאים אחדים לאיפה זה מקובל לפעול בצורה שכזו ואיפה לא?
האם לאנשים בשום מקום ובשום מצב אין הזכות לחיות בקהילה בעלת ציביון משותף?
כלומר החרדים כקבוצה מוכללת רוצים או עושים כך וכך. מילא אם היו מתמקדים בלבקר את מי שנוהגים לפגוע או להטריד את מי שאינם שומרים את אורחות חייהם החרדיים. לא, הם קודם כל מדברים בהכללה ואז, במקרה הטוב, מסתייגים. הרושם הראשוני נשאר: הם נגד חרדים.
ברי שקיימת גזענות נגד חרדים. אולם מכך כלל לא נובע הזיהוי שעושה הכותב בקלות כזו בין כניסת חרדים לשכונה לכניסת קבוצות אתניות שונות. בגדול, ה"חרדיות" היא אורח חיים ומערכת של פרקטיקות שקיומן נזקק לעיצוב מסיבי של החלל הציבורי. לכן לגיטימי לשמור על "צביון" מסויים באזורים חרדיים (לסגור רחובות למשל).
לעומת זאת, אחידות אתנית או תרבותית היא גחמה גזענית.
יתר על כן, החרדים המגיעים לשכונות חילוניות אינם לעיתים סתם חרדים שמחפשים מגורים (תלוי מי והיכן), אלא באמת מסיונרים. חסרי-מעצורים. ישית נתקלתי בכאלה יותר מפעם אחת (ולא בת"א), ובמעשים מזעזעים.
הם רוצים למנוע כניסה של זרים(יהודים) לשכונה של ערבים.
ואם אתם חושבים שזה קשקוש , אז המאמר הזה הוא קשקוש בריבוע.
שמפגינים בשיח ג'ראח הם נגד כניסת יהודים?
בוא לשיח ג'ראח, תיפגש עם בעל דירה פלסטיני, תגיד שאתה מחבב את השכונה ורוצה לרכוש את ביתו בכסף מלא על מנת להיות שכן טוב המכבד את סביבתו. אני מבטיח לך שבהתחלה תיתקל בחשדנות לאור מה שקורה מסביב, אבל אם תבוא בכנות על מנת להיות שכן ולא "מייהד", ותבקש להשתלב בשכונה איש לא יפגין נגדך.
הי אורי. מעניין לחשוב דרך הדברים על ההבדלים בין קסנופוביה לבין גזענות. נדמה לי כי בעוד שבתשתית דבריו של שמואל אליהו עומדת תפישה גזענית מהותנית, לפיה יש היררכיה בין בני אדם שמקורה במוצאם (תפישה שמשוללת כמובן כל יסוד מדעי, אך ממשיכה להשפיע על כל תחום מתחומי חיינו) מה שמניע את תושבי רמת אביב המצטיירים בעיני חלקינו כנאורים היא קסנופוביה- פחד מן ה(מו)זר שהסיבות לה אינן גזעם של הזרים אלא מנהגי חייהם. בהתחשב במכלול המאפיינים של החרדים ברמת אביב או הערבים בצפת שכמובן נהירים גם לך (חרדים בישראל אינם מגזר מוחלש אימננטית כמו ערבים) אני לא בטוחה שיש מקום להשוואה. יתרה מכך השוואה בין המקרים מסוכנת בעיני מכמה סיבות: היא עלולה לגרום לנו להקל ראש בגילויי גזענות כלפי בני עם אחר – מוחלש, בתואנה ש"כולנו גזענים" ולטשטש את חומרתם של גילויי הגזענות החמורים שאנו עדים להם כיום. ובהקשר הנוכחי להסיר את האחריות מרבה של צפת בתואנה שגם כלפי מגזרו יש גילויי גזענות ובתואנה המתנצלת של 'אם בארזים נפלה שלהבת וכו'.
אני מסכים עם הגינוי של הגזענות כלפי החרדים. ונכון גם שהגזענות היא תמיד אצל האחר ולא אצלי (הם, הגרמנים בשנות השלושים, ניהלו מדיניות גזענית כלפי היהודים, אנחנו רק שומרים על ארצנו).
אבל, עדיין קיימות בעיות בחברה השסועה והרב-תרבותי בישראל שצריך להתייחס אליהן. בירושלים למשל, קיימת מדיניות ברורה וגלויה של השתלטות על אזורי מגורים. שכונות הצפון (שכונת שמואל הנביא, רמת אשכול) שפעם היו חילונית הפכו לחרדיות. החרדים פועלים כקבוצה חזקה ומאורגנת, הם קונים בקבוצות מאורגנות, ומגרשים בכוח תוך שימוש באלימות את מעט החילונים שנשארים באזור (או כופים עליהם לשמור על אורח חיים חרדי). והחילונים חסרי איחוד וליכוד יוצאים תמיד כשידם על התחתונה. כעת מתנהל מאבק על אזורים בקריית היובל. לדעתי, מי שתומך בגישה רב-תרבותית צריך להתייחס לבעייה כזו. זכותן של קבוצות חילוניות להיאבק כנגד המאבק המאורגן של קבוצות חרדיות. והפתרון צריך להיות הסכמה על חלוקת אזורי מגורים משום שאין אפשרות לחיים משותפים (אזורי החרדים חייבים להיסגר בשבת, וכדומה). החרדים צריכם להסכים לא לנסות ולכבוש אזורים חילוניים. המדינה צריכה לדאוג לאזורי מגורים מתאימים לחרדים.
"כיבוש" שכונות הלו הוא תהליך טבעי [נניח רגע בצד מניפולציות נדל"ן ספק-לגיטימיות ובטח ובטח אלימות ואיומים של עסקנים] בו אוכלוסיה מקבוצה מסויימת, עם אורחות חיים מסויימים נכנסת לשכונה ועשויה להיהפך לרוב בה. זה תהליך שיכול להיות תהליך מפחיד, קשה ואיום למי שאוהבים את השכונה שלהם ורגילים לה, אבל החלופה: מישטור הדמוגרפיה של שכונות לפי מפתח אתני\דתי\אחר גרועה עוד יותר.
מה שכן, כל עוד החרדים אינם רוב מוצק, אסור לאפשר שם כפייה של סגירת רחובות וכו'. זה מחיר כבד למי ששכונתו שינתה את פנייה, אבל ככה זה בדמוקרטיה: תשאל את וותיקי שכונת פלורנטים וכעת שפירא שצעירים יאפים נכנסו לשכונתם והביאו צבע אחר ועליתת מחירי השכירות. תופעה בעייתית, במובנים רבים, אך אין ברירה אלא להיות סובלניים כלפיה.
זאת בניגוד לכוחנות ואלימות ברורים.
לא משנה מי הגורם או המנגנון שמוביל אותה ("מלמעלה" או "בשטח").והיא בהחלט דורשת התייחסות של אותם מנגנונים מדינתיים משקללי "טובת הכלל", שהם על תקן המבוגר האחראי שאמור בדיוק לפשר ולייצר תשתית חברתית כלכלית ראויה על מנת לגשר בין דינאמיקות חברתיות מתנגשות במרחב הציבורי, ולהפיג מתחים. אין שום דבר "טבעי" ביאפים שמעלים את ערך מחירי הדירות בפלורנטין, תוך דחיקת התושבים הקודמים במקום – זו דינאמיקה בעייתית מאד שדורשת פתרונות. ממש כך אין שום דבר טבעי (אם כי גם לא "לא-טבעי") במגמת ההתחרדות של שכונות חילוניות בירושלים או לחלופין בכניסה של גורמים משיחו-יהודיים לשכונות חילוניות כמו במקרה רמת אביב.
התופעה של סגרגציה בארץ לא חדשה. שכונות לחילוניים שכונות לחרדים, שכונות לערבים, ערים אחידות.
מדיניות ממשלתית של בת יענה וטאטוא הבעיות מתחת לשטיח- או הרחק מהעין. הן כשזה קשור לתופעות פסולות מבחינה שיוויונית במגזר החרדי כמו אוטובוסים של מהדרין, או אלימות שמופגנת נגד נשים לא מספיק צנועות בבית שמש וכו'… או כשזה נוגע לעובדים זרים- מדיניות הדלת המסתובבת או מדיניות כלכלית שנוח לה עם תופעה של ידיים זולות יוצרת גטאות של עובדים זרים וגרמה לכך שישראל הפכה לאטרקטיבית למסתננים.
אבל מה אכפת לנו כל עוד הם מתרכזים בשכונות בדרום תל אביב? אנחנו זועקים חמס כתושבי השכונות שלא נחשדים בראיית עולם פלורליסטית מימלא צועקים סיסמאות גזעניות.
אז מה הפיתרון?
בטח לא להמשיך במדיניות הסגרגציה ולהזדעק כפתאום בית ספר דוחה ילדים אתיופים, או יוצא מכתב הרבנים שקורא להפסיק להשכיר דירות לערבים, אבל לא אכפת לו לקבל טיפול מרופאים ערבים, להעסיק משפצים ערבים, מנקים ערבים, רק שיחזרו ל"חורים שלהם בשקט ולא ירצו לגור ליד יהודים. (בצפת שבה לפני 48 הייתה אוכלוסיה מעורבת)
הבעיה עם שיח ג'ארח אגב היא שזה איזור סכסוך שהבעלות עליו לא ברורה והקמת או רכישת בתים על ידי יהודים היא מתוך כוונה ליצור עובדות בשטח, ולא בגלל שהשכונה נעמה להם, או השכנים נאו בעיניהם.
המדיניות היא מדיניות של כיבוש בכל דרך אפשרית.
גם חשבתי בתור תושבת השכונה שמדובר בגזענות כלפי חרדים. עכשיו אני כבר לא בטוחה. תקרא את העלונים של התנועה עצמה שמדברת על החזרת הילדים בתשובה. בכל מקרה כאחת המתנגדות היחידות להפגנה הזו נגד החרדים אני סבורה שיש נושאים דחופים יתר כגון אלימות, הומופוביה
ומעניין שדווקא נגד הנושא הזה הארגנו
יריב היקר.
זה בדיוק מה שאומרים כל המתנחלים היהודים במיזרח ירושליים (ממקור ראשון) – שהם בסך הכל רוצים לגור בשכונה ולא "לגרש" אף אחד – זה שאתה יודע מראש מה לפי דעתך הם רוצים זה בדיוק מה שאומרים החילונים ברמת אביב על החרדים.
מש"ל.
יש הבדל בין אוכלוסיה שבאה לגור בתוך שטח כבוש ליד אנשים חסרי זכויות פוליטיות ולכן גם חסרי זכויות אדם למעשה לבין אנשים שרוכשים דירות בשטחה הריבוני של מדינתם ליד אנשים שהחוק מגן על זכויותיהם. בניגוד לערבי ממזרח ירושלים אסור להפעיל אלימות או נישול על חילוני ברמת אביב. בניגוד לתושב סילוואן תושב חילוני ברמת אביב יכול לפנות למשטרה אם שכנו החב"דניק עובר על החוק.
אשר למיסיונריות: במקום לצעוק נגד דוכני הנחת תפילין למה לא לחלק חומר הסברה אתאיסטי לחרדים? כדאי שילד חילוני ידע מהם תפילין של יד ושל ראש ושילד חרדי ידע מהי אבולוציה.
הניסיון להציג קווים משווים בין הקריאה הנבזית של הנאצים להחרים את היהודים…
אוי ואבוי לי. איך התחלפו לי נאצים ברבנים ויהודים בערבים. טפו טפו טפו.
יתכלא מן הנמנע כי סטודנע יהודי בברלין מצא חן בעיני פרויליין טהורת גזע… עוד פעם טפו טפו. מה קורה לי היום?! מתכוון לומר הסטודנט אחמד נושא חן בעיני בלומי,
בת ישראל כשרה שהולכת אחריו מרצונה החופשי כי הוא נחמד. מה לזה וליהודי עבדקן ועב כרס המבקש להשתכן ברמת אביב כדי להפכה לשכונה חרדית ולמנוע נסיעה בשבת, מכירת בשר אחר וריבוי אברכים משוחררים משירות צבאי.
viva demagogia
לא התנסחתי במדוייק לגבי הג'נטריפיקציה. בחזון עתידי ודאי שאפשר לנקוט בכלים מדיניותיים הנותנים איזשהו כוח לתושבי שכונה חלשים מול שינויים דמוגרפיים הנובעים מכניסת אוכלוסיה\קבוצה חזקה יותר. אבל זה לא יכול להיות, וגם לא צריך להיות, בצורה של הרמטיות דמוגרפית, אלא של איזונים ובלמים. במקרה הזה אולי גם שכונות חילוניות יכולו להימנע משטף של שינוי פני שכונתם לכיוון חרדי מבלי להיות הרמטיים לחלוטין לחרדים. זה היגיון שאני חותם עליו בכל הקשר. אפילו ביחס ליישובים הקהילתיים המעצבנים, גם להם מותר לשמר את אווירת הצפונבוניה המחניקה שלהם.
ליריב –
כתבת:"בוא לשיח ג'ראח, תיפגש עם בעל דירה פלסטיני, תגיד שאתה מחבב את השכונה ורוצה לרכוש את ביתו בכסף מלא על מנת להיות שכן טוב המכבד את סביבתו"
במילים אחרות – ועדת קבלה.
אבל זכותי כאדם לקנות דירה בשיח ג'ארח בלי שום תנאים מוקדמים ,גם אם אני דתי מתנחל שתומך בליברמן ומאמין שלערבים אין שום זכויות בארץ הזאת.
מגיב 2 וגם אני, ורוב המגיבים שאחרינו, כבר באזכור הראשון של חרדים מציינים שמדובר ב"פלגים מאוד ספציפיים". שום דיבור כללי ואז הסתייגות אלא הבהרה שלא מדובר בכל החרדים כבר בהתחלה. אבל אתה, במקום להתייחס להבדל שעולה פה שוב ושוב בין אותן קבוצות מסיונריות של חרדים לבין הסטודנטים המסכנים מצפת, מתעלם ממנו בכלל לא באלגנטיות וקורא לכל מי שמעלה הבדל זה "גזען נגד חרדים". גם אתה וגם כותב המאמר משתמשים במושג גזענות שימוש לקוי ובכך משווים שני דברים שאינם ברי השוואה. יש קבוצות מסוימות בשמאל שבמקום להתמקד בעיקר מאוד נהנות לירות כל הזמן חיצים לכל הכיוונים כדי שאף אחד לא יצטרף למאבק הטהור שלהם וילכלך להם אותו. חבל.
לחשיפת גזענות לבנה (=גיזנות), ראו כאן
http://alllies.org/blog/archives/4533
יריב, תגובה מספר 5 שלך מוכיחה בדיוק את טענתי נגד המאמרמגיב 2 וגם אני, ורוב המגיבים שאחרינו, כבר באזכור הראשון של חרדים מציינים שמדובר ב"פלגים מאוד ספציפיים". שום דיבור כללי ואז הסתייגות אלא הבהרה שלא מדובר בכל החרדים כבר בהתחלה. אבל אתה, במקום להתייחס להבדל שעולה פה שוב ושוב בין אותן קבוצות מסיונריות של חרדים לבין הסטודנטים המסכנים מצפת, מתעלם ממנו בכלל לא באלגנטיות וקורא לכל מי שמעלה הבדל זה "גזען נגד חרדים". גם אתה וגם כותב המאמר משתמשים במושג גזענות שימוש לקוי ובכך משווים שני דברים שאינם ברי השוואה. יש קבוצות מסוימות בשמאל שבמקום להתמקד בעיקר מאוד נהנות לירות כל הזמן חיצים לכל הכיוונים כדי שאף אחד לא יצטרף למאבק הטהור שלהם וילכלך להם אותו. חבל.