זהירות, מיסיונרים

אכן, לא לגיטימי להרחיק אזרחים פרטיים או קהילה אזרחית מאזור מגורים מסוים – אבל ברמת אביב מדובר בפעילות מיסיונרית מובהקת מטעם חב"ד. תגובה למאמרו של אורי ביתן
תמי זנדברג

מאז המהפכה החוקתית בתחילת שנות ה-90 חדר אל הדיון הציבורי בישראל שיח הזכויות, המדגיש את חשיבותם של עקרונות השוויון, זכויות האזרח וחופש הפרט. זהו תהליך מבורך כמובן, אלא שלמרבה הצער ישנן קבוצות פוליטיות פונדמנטליסטיות, המטיפות ללאומנות, לשוביניזם ולגזענות, אשר משתמשות בשיח הזכויות שימוש לרעה, לצורך מטרה הפוכה ממטרתו המקורית, ומנצלות אותו בציניות רק על מנת לחתור תחתיו ולהגיע למציאות הפוכה משוויון ומזכויות.

כזו היא התנועה הגזענית שמובילים בימים אלה מספר מנהיגי דת ומנהיגים פוליטיים; כזו היא תנועת חב"ד, שבעבר הפנתה את משאביה להתנחלויות ולמוסדות השירות הלאומי, ובשנתיים האחרונות שמה לה למטרה לתקוע מספר טריזים בשכונת רמת אביב בתל אביב; וחבל שאל מגמה זו הצטרף גם אורי ביתן במאמרו בהעוקץ. ביתן מאשים את תושבי רמת אביב, ועימם את ח"כ הורוביץ ואת כותבת שורות אלה, ב"גזענות הפוכה" נגד "חרדים" המבקשים כביכול להתגורר בשכונתם.

הוא משרבב פנימה את מפלטו של כל גזען – טיעון ההגנה על ערך הדירות – ואף מפליג להשוואה מופרכת בין הטיעון הגזעני-שוביניסטי "להגן על הנשים" ובין דרישתם הלגיטימית של הורים להגן על ילדיהם. האם התכוון ביתן לשוות לילדי ישראל את מידת כושר השיפוט והמודעות של אזרחיות בגירות, או שמא פליטת מקלדת פרוידיאנית היתה זו שהשוותה את נשות ישראל לילדים, כוותיקים שבשוביניסטים שכבר הגל הראשון של הפמיניזם הוקיע? לעולם לא נדע.

כך או כך, נפנה לעובדות.

שלטים ברמת אביב ג'

העובדה הראשונה היא שבשכונת רמת אביב לא קיימת קהילה חרדית. ברחבי העיר, הציבור התל אביבי יפואי מוכיח מדי יום כי הוא ציבור סבלני והטרוגני כלפי שלל קבוצות מיעוט. בלב העיר, למשל, חיה מזה עשרות שנים קהילה חרדית חיי שלום ושלווה, ומתוך דו-קיום עימה מקומות הבילוי באזור שינקין סגורים בשבת. איש לא התלונן על גזענות, שחורה או לבנה. אלא שברמת אביב לא זה המצב. שם אין מדובר בקהילה אזרחית אורגנית המעוניינת לגור באופן פרטי במקום, אלא במספר קטן של "שליחי רבי" (כפי שהם מכנים את עצמם) של תנועת חב"ד – תנועה פוליטית מאורגנת וממומנת, בעלת מטרות פוליטיות שאין קשר בינן ובין מאבק ל"זכותם" של חרדים להתגורר היכן שיחפצו. למען הסר ספק, זכות זו היא זכות מוגנת כמובן, אלא שזה לא המצב.

אותם שליחים ומשפחותיהם מתגוררים ברמת אביב מזה שנים ארוכות, וכל עוד עסקו בארגון פעילות בחגים, שירותי דת ואירועים שמי שחפץ בכך, לא התעוררה כל בעיה. הבעיה התחילה כאשר שולחיהם של אותם שליחים החליטו להרחיב את פעילות התנועה בשכונה, אל עבר פעילות מיסיונרית מובהקת, המכוונת בראש ובראשונה כלפי ילדים. מיסיונריות, אגב, אסורה על פי חוק בישראל, אלא שבשל לקונה בחוק מיסיונריות מוגדרת כנסיון להעביר אדם על דתו, ואילו כאן מדובר בפעילות מיסיונרית של יהודים כלפי יהודים. העובדה שאין דבר וחצי דבר בין היהדות הסובלנית והלא-מיסיונרית על פי טבעה ובין היהדות המשיחית והלאומנית שמקדמת תנועת חב"ד, נעלמה אולי מעיני המחוקק, אך לא נעלמה מעיני הורים לילדים שפשוט לא מעוניינים שפעילות מיסיונרית כזו תהיה מופנית כלפי ילדיהם. ואם בשיח זכויות עסקינן – האין זו "זכותם"?

ולעניין ערך דירותיהם של תושבי רמת אביב: הם אכן מודאגים, אולם לא מ"ירידת ערך" גזענית אלא דווקא מעליית מחירים מסחררת, שאל מקורותיה המפורסמים במדורי הנדל"ן מצטרפת גם תנועה פוליטית שבידיה מימון חוץ, ושעושה שימוש בדירות שלא למגורי תושבים בשכונה. כחברת מועצת העירייה, אני בהחלט רואה זאת מתפקידי לפעול לרגולציה על שוק השכירות, ולדאוג שאין בו הטיות מכל סוג. כמו כן, ביחד עם תושבי השכונה אאבק בתנועת חב"ד בכל האמצעים החוקיים והלגיטימיים העומדים לרשותי, כמו למשל ערר תכנוני שהגשתי נגד גן הילדים של חב"ד שפולש ללא היתר לשטח ציבורי פתוח, ולמעשה מופקע מהציבור. ערר זה התקבל, אגב, על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שאף ביקשה מעיריית תל אביב יפו להכין פרוגרמה עתידית לאזור על מנת לבחון אילו מוסדות ציבור דרושים בו, לכמה גני ילדים זקוקה השכונה ועבור איזו אוכלוסייה. ייתכן שבמיקום הגן נכון יותר לפתוח מועדון קשישים, וייתכן שיש צורך בגן ילדים, אולם עדיף שיהיה זה גן ממלכתי או ממלכתי-דתי, ולא גן פרטי של עמותה פוליטית.

מחאה בשכונה

נכון, הציבור החילוני-שמאלני הוא ציבור שבע יותר. הוא מבוזר, מאורגן פחות, ופחות נכון למאבק פוליטי. בשנים האחרונות הוא הפך לשק החבטות לא רק של מדיניות כלכלית שמדרדרת אותו מטה, אלא גם של שיח פוליטי אלים ומדכא, המסתתר תחת כסות א-פוליטית. בדרך, אבד ערכה של התארגנות פוליטית למען מטרה משותפת לגיטימית. אכן, לא לגיטימי להדיר ולדחוק אזרחים פרטיים או קהילה אזרחית מכל מין וגזע שהוא, בפרט מוחלשת. כן וכן לגיטימי להתארגן למאבק פוליטי בתנועה שערכיה לא רק מנוגדים לשלי, אלא סותרים אותם, חותרים תחתיהם ומבקשים לבטלם.

הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יריב מ

    מותר לאדם (גם אם אותי אישית זה אכן מקומם) להשתמש ב"שיח הזכויות שימוש לרעה, לצורך מטרה הפוכה ממטרתו המקורית", כל עוד מדובר בפרשנויות הזויות ולא עוברים את הקו האדום של הסתה ברורה.

    האם יש כאלו בקרב המיסיונרים החרדים שהסיתו נגד חילונים? אני מהמר שכן, ואם כך, נגד זה ספציפית צריך לצאת.

    הבעייה עם רבים מהמחנה הליברלי (סליחה על הטון, קחי את זה כביקורת מתומך פוליטי בגדול), היא ברטוריקה: אתם לא פעם מתחילים מהכללה (חרדים עשו, חב"דניקים פלשו), ומשפת אימים והפחדות (ע"ע ה"פלשו"), ורק לאחר מכן, אם בכלל, מסתייגים ומדייקים את הביקורת. לו הייתה מופנית הביקורת לפרקטיקות והתבטאויות קיצוניות כאלו ואחרות, ניחא. אבל הרטוריקה הזו שבטית ויוצאת ראשית נגד קבוצה מוכללת ולא נגד התנהלות. זו, למרבה הצער, אותה רטוריקה שבטית של הפחדה מהאחר, במקום ביקורת פעולותיו. בקרב כל מיעוט מוחלש, בשל בעיות חברתיות מבניות, יש תופעות לא-נעימות. אבל היכולת להתמקד בביקורת הבעיות (וסיבותיהן) ולא בדה-לגיטימציה של הקבוצה הוא הקו המבחין.

    (אגב, דוכן הנחת תפילין, גם אם הוא פונה לילדים, אני בספק אם הוא חציית קו אדום)

  2. תומר רזניק

    מילים כדורבנות.

  3. יאיר

    ערבים צעירים "מתחילים" גם עם יהודיות קטינות, בדרך כלל מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מבטיחים להן הרים וגבעות, ובהמשך כולאים אותן בבתים ולא מאפשרים להן לצאת גם כשהן רוצות.
    אני מניח שמרגע זה גם זנדברג תודה שיש לגיטמיות להתנגדות לכניסת ערבים לשכונות יהודיות, שהרי גם כאן מדובר בקטינים.

    חוץ מזה, יש בדברי זנדברג עוד הרבה טעויות עובדתיות הנובעות מבורות (למשל על הקשר שלא קיים בין חב"ד לשירות הלאומי), אבל זה זניח.

  4. יריב מ

    אפילו לפי טענתה של זנדברג, שביקרתי מעלה, מה שמפריע הוא האקט של מיסיונריות מול קטינים. ההקבלה צריכה להיות שאנשים בוגרים (ולא חשוב מאיזו עדה) אסור להם לשדל קטינות (שוב בלי קשר למוצא) לקשר מיני. כל שאר ההכללות וההסקה הפרועה של המסקנות הם ממוחך הקודח.

  5. תמי זנדברג

    יריב (א) – הכל "מותר", לפחות כל מה שלא עובר על החוק, השאלה אם זה גם לגיטימי, ושאלה חשובה יותר היא האם מאבק פוליטי נגד בהכרח יושתק כ"גזענות".
    תומר – תודה.
    יאיר – מה שאמר יריב (ב)

  6. רחל

    אבל. קל מאוד לנקוט בשיטה של ניסיונות השתקה מול תופעה של מסיונריות ו-תכנים גזעניים ומסיתים- אגב מול תכנים כאלה שהם רבים בחב"ד ניתן להתלונן..
    בכל מקרה – העניין עם דמוקרטיה הוא בנקיטה של כלים אחרים מול דיעות שאינך מסכימה איתן (אולי דוכנים של חילוניים..)
    אבל כמו שלא הייתי רוצה שישתיקו דוכנים של אנשי שמאל כך אני צריכה להסכים עם זכותם של אלה שלא חושבים כמוני, כל עוד הם לא מעודדים להסתה.

  7. יעקובי

    על אפכם וחמתכם.

  8. הני זובידה

    בהיותי חלק מהוועדה לזכויות אדם בעיריית תל אביב-יפו הזדמן לי לקחת חלק בויכוח על הנושא הנדון בטור המחריד הזה, ואז בהתלהטות היצרים שאלתי את חברת מועצת העירייה הגברת תמי גנדברג, למה היא כל כך מגנה על תושבי השכונה שהתייחסו בגועל נפש ובמילים מחרידות לאנשי חב"ד (ולא אני לא דתי ואף לא אדם מאמין)? שאלתי "מה יש אינטרסים פוליטיים מוציאים אתכם כעת לאור?" והגברת זנדברג ענתה "כן, מה יש מותר לעשות דברים בשם אינטרסים פוליטיים!"

    ואני אומר, אם הכול הרי פוליטי ואישי, שהרי "הגרוש" הצפוי לפעילי חב"ד בשם השמאל ההומני והנאור הוא הצד השני של המטבע בדרום. חוסר הסובלנות ושורת ההצטדקויות המגונה הזו חושפת את המנגנון האליטיסטי המגונה הזה, בשם הומוגניות השכונה "אין בה דתיים", אולי את לא יודעת את זה תמי אבל בישראל עד 1950 גם כמעט לא היו מזרחים, ולפי טיעון זה נשמרו מספר שכונות מלהכניס לתוכן מזרחים עד היום….ברמת אביב לא מוכנים להכניס חרדים או אנשי חב"ד…הבה ולא נשכח את אופיה הכלכלי של מרצ שספחה לתוכה את שינוי הליברלית ונאמר מי שיכול לקנות שיקנה…זה שיש רוב אשכנזי חילוני ברמת אביב ג' לא אומר שזו שמורת טבע שצריך לשמר לעולמי עד!
    אני מבין את האינטרס האלקטורלי שלך בשכונה, אך הטיעון שלך הוא נבוב…וזו אכן הינה גזענות שאתם מפגינים כלפי הדתיים, תמהני מה היו עושים תושבי רמת אביב ג' לפליטים או מהגרים עבודה שהיו מגיעים לשם, כאלו ללא כח אלקטורלי או אזרחיות….לצערי לא נראה לי שתהיה לנו הזדמנות לבדוק עניין זה…

  9. יריב מ

    שאנחנו כולנו בגדול חלק ממנו (בוודאי שבימים אלו), אני חייב לציין שהביקורת שלי מתמקדת ברטוריקה שלא פעם יוצאת מהמחנה המר"צניקי\ליברלי\אולטרה-חילוני.

    זה לרוב מתחיל בהכללה, ובשיח שבטי: החרדים משתלטים\זוממים\אלימים וכו'. ורק לאחר מכן, במקרה הטוב, הסתייגות. כך אתם ממסגרים את מאבקכם כמאבק שבטי ולא עקרוני: הוא לנגד פרקטיקות או מעשים או התבטאויות, אלא ראשית נגד שבט החב"דניקים.

  10. תמי זנדברג

    רחל – שימי לב למילה "זכותם" שחוזרת כחוט השני. "זכותם" של חסידי חב"ד להקים דוכנים ליד בתי ספר (למרות שכאמור לא בטוח שזו לגמרי זכותם הלגיטימית, ויש לקונה בחוק שמונע זאת) – מדוע אין זו "זכותם" של הורים לשלוח פטרול הורים שיזהיר את הילדים מכך? הנושא של דוכן נגדי אינו רלוונטי כי כאמור במאמר אין אוכלוסיה חרדית אורגנית בשכונה. אגב, עלה הרעיון של דוכן פמיניסטי בשכונות חרדיות, אני תמהה איך זה יתקבל בקרב שוחרי חופש הביטוי, הסבלנות והזכויות.

    הני – אני בהחלט אדם פוליטי וזו בדיוק טענתי – שמדובר במהלך פוליטי של תנועה ולא בהגבלה פרטית של אזרחים. טענתך כאילו ועדת זקני רמת אביב "לא מכניסה" חרדים אינה רלוונטית, מכיוון שאין טרנד כזה. אתה יכול לצעוק בסימני קריאה עד מחר, וזה לא ישנה את העובדה שמדובר במהלך מאורגן ומכוון ולא באזרחים שמעוניינים להתגורר ונחסמים. וכפי שהגיבו מספר מגיבים למאמר המקורי של אורי ביתן, ההגיון שלך מוביל להגנה על "זכותם" של יהודים להתיישב בשיח ג'ראח. זו גם "זכות" שאושררה ע"י בית המשפט. האם אתה תומך ב"זכות" זו, או שכאן פתאום אתה רואה את ההגיון הפוליטי?

    יריב – האמת שאני די מסכימה עם הרציונל העולה מדבריך, וכמה פעמים בעבר אפילו הייתי מהמבקרים של טיעונים כמו זה שאתה מתאר. זו אינה סיבה בעיני להיתמם עד כדי כך ולתמוך במהלכיה של תנועה פוליטית שאם נקבל את ערכיה – כולנו נחזור עשרות אם לא מאות שנים אחורה בהרבה תחומים.

  11. דב פוניו

    בדמוקרטיה אמיתית מותר להפגין בדרום תל אביב ולעשות תעמולה משיחית לאומנית ברמת אביב. לא כאן קבור הכלב.
    תנועות פונדמנטליסטיות יוצאות מהנחה שכל האמצעים כשרים כי זה רצונו של האל. לכן אין לאפשר לאדם לפתח את אישיותו באופן חופשי ולבחור דרכו בעולם הזה. מרגע זה דמוקרטיה הופכת לקשקוש.
    המאבק מוכרע ביום בו האזרח בא לשים את הפתק בקלפי. על האזרח לדעת מראש, מי הם המנהיגים שמוכנים תמורת אחיזה בשלטון לוותר
    על ערכי הדמוקרטיה. ואם הרוב בחר בהם, הרוב בחר בשלטון לא דמוקרטי. זו האמת.

  12. יריב מ

    הם צריכים להבחין בין תפילין לתעמולה פונדמנטליסטית גם כשברור כי הראשון הוא אמצעי לשני. גם אם וכאשר ברור שהפעילים הולכים לעבר הגבול של הלגיטמי, רק כשהוא נחצה מותר לפעול, לא לפני. ולכן דוכני הנחת תפילין, גם בידי מטיפים פונדמנטליסטים, עדיין כשרים חוקית ולגיטית.

  13. יהושע רוזין

    חבד הנה תנועה פוליטית ימנית -חומיניסטית בנוסף בעלת אמונה משיחית נוצרית היינו בן אדם ילוד אשה שעבר מן העולם לטענתם הוא לא מת אלא הוא המשיח.
    ברחובות סבלנו מאלימות שלהם נגד פעילים שמקיימים דוכן של שלום- עכשיו.
    חרדים אחרים הגדירו אותם כ: דת שמאוד קרובה ליהדות אבל אינה יהדות באמת, אבל זה ויכוח תיאולוגי בינהם ולא מעיניני.
    אף אחד אינו זכאי להגביל מגורים למישהוא 0 בתוך ישראל אבל לא זו הנקודה אלא הפעילות המסיונרית כלפי קטינים. לטעמי מסיונריות גם של דתות אחות לשכנע מבוגרים הנה לגיטימית והחוק בענין זה פוגע בזכות חופש ההבעה.

  14. נחמן

    מצד אחד יש קבוצת מסיונרים שמשכנעת ילדים להניח תפילין, לקרוא חומרי הסברה, להצטרף לפעילויות בחגים ובסופו של דבר להצטרף לזן לא יהדות שהדמוקרטיה ממנו והלאה. מול הקבוצה הזו יש הורים עסוקים מאוד שאת פרנסתם מרוויחים לא בהסתובבות בשכונה ושיחות עם ילדיהם וילדים נוספים, אלא בעבודה אחרת. להורים אלה אין אפשרות לפקח על מה שקורה לילדיהם 24 שעות, ואין להם זמן, כסף וכח אדם להקים דוכנים שמסבירים את הסכנה שיפעלו לצד דוכני התפילין. התוצאה היא שחלק מילדים אלה יגדלו להיות לא דמוקרטיים וכשיגיעו לקלפי, מי ישורנו.
    ולכל המיתממים בעניין דוכנים אתאיסטיים פמיניסטיים בשכונות חרדיות, למיטב זכרוני נעשה נסיון כזה בתקופת הספר חמורו של משיח והמשטרה פינתה אותם מתוך חשש לשלום הציבור. אין לי ספק שזה מה שיקרה גם הפעם.

  15. יאיר מלמעלה

    טענותיך כלפי זנדברג נכונות, אבל הטיעון שלה מופרך מיסודו:

    פשוט מאוד: אכן מדובר גם בשידול של קטינות בידי בגירים. מש"ל.

  16. עופר

    אם מותר או אסור זאת לא הנקודה פלישה והפרעה לחיים ושיגרה של אחרים זה "אינוס" בדיוק כמו שמישהו יעשה מנגל בשבת בכפר ח'בד 🙂 שזו לא עבירה על החוק