• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מפסידי שביתת הפרקליטים

מה עדיף לציבור, שפרקליטי המדינה יעבדו או ישבתו?
יואב ליפשיץ

בדעת הקהל – בקרב קהילה המקצועית, בתקשורת וברחוב – מסתמן קונצנזוס כי יש להיענות לדרישות השובתים ולהביא לסיומה המהיר של שביתת פרקליטי המדינה. עושה רושם כי היחידים שמתנגדים לכך הם אלו אשר טוענים ברוח "נערי האוצר" – אם תיכנע המדינה לדרישות הפרקליטים, סקטורים נוספים בשירות הציבורי ידרשו תוספות שכר. בעוד אני שותף לתחושה כי ההתנערות של ראש הממשלה ושריו מקיום מו"מ עם השובתים מלמדת משהו על יחסם למגזר הציבורי, אני כלל לא בטוח כי עדיף להיענות לדרישות הפרקליטים ולסיים שביתה זו. אולי אנחנו האזרחים רק מרוויחים מקיומה של השביתה?

קיימות שלוש הנחות וטענות עיקריות אשר נשמעות מצד אלו התומכים בסיום השביתה ובחיזוק הפרקליטות:
א. פרקליטי המדינה הינם אידאליסטים המוכנים לעבוד בשכר נמוך תמורת שירות המדינה.
ב. עלינו לדאוג לכך כי אותם אידיאליסטים לא יתפתו "לעבור לצד השני" – השוק הפרטי.
ג. אם השוק הפרטי יתחזק והפרקליטות תיחלש – אנו האזרחים נפסיד.
אני מבקש לפרק את ההנחות האלו ולערער על המסקנות הנובעות מהן.

א. על האידיאלים של פרקליטי המדינה

נהוג לצייר את הפרקליטים השובתים כאנשים חדורי מוטיבציה המשרתים את הציבור, ומעדיפים את טובת הציבור על פני הכסף הגדול בשוק הפרטי. עכשיו תחשבו על כל פסיקות בג"צ שלדעתכם היו ציון דרך משמעותי ביחסים שבין האזרח והמדינה. תחשבו למשל על בג"צ אליס מילר, על בג"צ העינויים או על פסק הדין בעניין המכרז להקמת בית סוהר פרטי במדינת ישראל. בכל אחת מן הפסיקות האלו, מי שייצגו את המדינה היו פרקליטי המדינה.
ניתן להצביע על מוטיבציות נוספות, מעבר ל"אידיאלים" שאינם נכנעים לכסף, אשר עשויות להנחות את פרקליטי המדינה בבחירתם לעבוד עבור היועץ המשפטי. חלקן לא רומנטיות כפי שנהוג לחשוב: תחושת הכוח שלעיתים לא נופלת מזו של גנרלים בכירים, המעמד, העניין והסיפוק המקצועי הנובע מעיסוק בתיקים סבוכים, הידיעה כי זו תחנה כמעט הכרחית בדרך למינוי הנכסף בעליון, תחושת השליחות בשירות המדינה בכל אשר תבחר.
עורכי הדין של המדינה אינם שונים רבות מעורכי הדין בשוק הפרטי. הם מייצגים את לקוחתם – מדינת ישראל – נאמנה, ולפי דרישות ראש הממשלה. אם אלו אכן האידיאלים שלהם, הרי שיתכן ועורכי הדין בשוק הפרטי עדיפים על עמיתיהם בשירות הציבורי. כשם שעורך דין פרטי מאמץ פעמים רבות Role morality אשר מאפשר לו להגן על פושעים, כך גם הפרקליטים בשירות המדינה ממהרים לאמץ לעצמם את מה שניתן לכנות  State morality. מסקנה: אם מישהו מחפש עורכי דין שהשקפת עולמם בהכרח זהה ללקוחות אותם הם מייצגים שיחפש באגודות לזכויות אזרח למיניהן או בתיקי הפרו בונו.

ב. על הפחד מפני המעבר "לצד השני"

הטענה השגורה היא כי נאמן – שר מקצועי המגיע מן השוק הפרטי ואליו ישוב – אינו רוצה לחזק את הפרקליטות מכיוון שהאינטרס שלו הוא כי אנשיה הטובים יתפתו לכסף הגדול של השוק הפרטי, וכי זו תהיה כמה שיותר חלשה בהתמודדות מול השוק הפרטי בבתי המשפט.
אלא שלא תמיד האינטרסים של הטייקונים אותם מייצגים הרצוג-פוקס-נאמן או משרדים גדולים אחרים מתנגשים עם אלו של המדינה. לעיתים אף מדובר באינטרסים חופפים. כלכלת הכיבוש, למשל, זקוקה לפרקליטי המדינה שיגנו עליה ויתנו לה תמיכה משפטית בערכאות השונות. חבירת ההון לשלטון זקוקה אף היא לתמיכתם המסורה של פרקליטי המדינה, כפי שהיה בעניין בית הסוהר הפרטי אותו ניסתה המדינה לקדם. היועץ המשפטי ושלוחיו הם אלו המאפשרים בשתיקתם את ההתנחלויות, את ההפרטה של שירותים שאסור להפריטם, את הפגיעה הזוחלת בזכויות אזרח שונות כדוגמת הצעת החוק להגבלת תנאי הפגישה של אסירים בטחוניים עם באי כוחם. יש לזכור כי ליועץ המשפטי לממשלה יש כוח רב והשפעה על המדיניות המשפטית של מדינת ישראל (קרי: מדיניות הפעלת הכוח), ואינו דומה לעורך דין שכיר אשר עליו לעשות לפי רצון שולחו.
כך שבעוד שאני מבין מהו האינטרס של ביבי להחליש את שירותי החינוך, הרווחה והבריאות, אני לא בטוח מהו האינטרס שלו להחליש את כוחה של הפרקליטות, שהיא אורגן הכרחי במדיניות הפעלת הכוח של מדינת ישראל. אולי זאת מפני שהוא יודע שבמקרים הבטחוניים הבאים לפתחו של בית המשפט, המדינה לא צריכה כלל עורכי דין
ויכולה להסתפק בסוכן שב"כ שילחש על אוזנה של השופטת האהובה עליו? לפי הניתוח הזה, האינטרס של ההון הוא שלזרוע המשפטית של השלטון יהיה מספיק כוח על מנת להגן על האינטרסים המשותפים לשניהם (אך לא די כוח כדי לפגוע באינטרסים של ההון כאשר אלו מתנגשים עם זה של השלטון), והחלשת הפרקליטות עשויה אולי להיטיב עם הציבור במלחמתו ביחסי ההון-שלטון. יתכן שזו גם הסיבה שבכירי הפרקליטים בשוק הפרטי תומכים בעמיתיהם, אין זה מופרך לחשוד באינטרסים של פרקליטי צמרת.
ואולי ההתמקדות במדינת ישראל מול או לצד הטייקונים מחמיצה את העיקר. ברבים מן המקרים המדינה אינה מתמודדת בבית המשפט מול אנשי עסקים חזקים המצוידים בסוללת עורכי דין, אלא מול אזרחים חלשים שלא תמיד יכולים לשלם עבור הגנה משפטית הולמת. אחוזי ההרשעה הגבוהים במשפטים פליליים במדינת ישראל, והתיקים הרבים הנסגרים בעסקאות טיעון, חייבים להדיר שינה מאזרחי המדינה לפחות כמו החשש שכל עוד הפרקליטות שובתת פושעים ישוחררו לחופשי. אם להסתמך על העקרון לפיו עדיף כי עשרה פושעים ישוחררו לחופשי על פני הרשעתו של חף מפשע בודד, הרי שיתכן כי שביתת הפרקליטות תורמת לבטחון האזרחים הרבה יותר מאשר במצב בו אנשיה מכניסים לכלא אנשים חפים מפשע.

ג. האם אנו בהכרח מפסידים משביתת הפרקליטים?

נוסף על האזכורים על פושעים ופדופילים היוצאים לחופשי מדי יום, התקשורת יודעת לספר על ההפסד הכספי שנגרם לקופת המדינה עקב שביתת הפרקליטות. במובן הזה הפרקליטים נדמים בעיני לנערי האוצר הידועים לשמצה, שגם תפקידם כאילו מתמצה בשמירה על קופת המדינה משל היו סוחרים פשוטים נטול קו אשראי ולא משרתי ציבור האמורים לדאוג לרווחתו. ואולי דווקא יש להתייחס לפרקליטי המדינה באותה חשדנות שאנו מתייחסים אל נערי האוצר. אכן, אין להקל בהפסדים שנגרמים לקופת המדינה ובכך שיתכן כי עבריינים משוחררים לחופשי, אך אולי נזקים אלו אינם עולים על הרווחים שעלולים להיגרם, חס וחלילה, משביתת הפרקליטים?
אני מהרהר בכך מפני שאני לא יודע אם הפרקליטות אכן מפעילה את המנדט שניתן לה להפעיל כוח לטובת הציבור או שדווקא אותו ציבור עליו היא אמורה להגן סובל מנחת זרועה. בעוד אני בטוח כי האזרחים הם אלו הסובלים כאשר מערכות החינוך, הבריאות או הרווחה שובתות, אני כלל לא בטוח שבסופו של חשבון אנו מפסידים משביתת הפרקליטות.

ככל שתתארך השביתה נוכל אולי ללמוד מסקנות ממקרה בוחן מעניין זה – האם עדיף לנו שפרקליטי המדינה יעבדו או ישבתו.

הפוסט פורסם במקור בבלוג "שיבוש הוגן"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נפתלי אור-נר

    לאזרח יש את היכולת לנהל, בעבירת מסוימות, הליך פלילי כנגד אזרח אחר.להליך קוראים "קובלנה פלילית".
    משנוכחתי, במקרה מסויים, במחדלי הפרקליטות והמשטרה ניהלתי פעם הליך כזה, והנאשם הורשע.
    5 שבועות מאוחר יותר, כאשר תלוי ועומד מול אותו הנאשם מאסר על תנאי, תקפני בשנית וגרם לי חבלה חמורה אשר הצריכה את אשפוזי בבית חולים. בשל היותו בן ממשפחת משתפ"ים עם שלטון הכיבוש, התוקף כלל לא נעצר.
    בשל כך הגשתי נגדו קובלנה פלילית נוספת. הפעם הפרקליטות החליטה שהיא תנהל את התיק.
    בשבוע שעבר הייתה אמורה להתקיים ישיבה בתיק, הפרקליטות לא הופיעה והנאשם זוכה.
    כלומר, מה שהחל כהליך שניהולו והשליטה עליוהיו בידי, עבר לידיה של הפרקליטות בהחלטתה כי היא תהא זו אשר תנהל אותו. "ניהולה" של הפרקליטות הביא לזיכויו של הנאשם. עכשיו, מי מוכן להסביר לי את רמת אחריותה ומנוסריותה של הפרקליטות?