• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

עת לטקסט משותף

המענה למסע החקיקה והשיח האנטי-ערבי העכשווי טמון בשיתופי פעולה רעיוניים וארגוניים
מרזוק אלחלבי

את גל החקיקה האנטי-ערבי, המתגלגל מזה שנתיים ויותר הייתי מגדיר כך: נסיגה מדמוקרטיה סבירה ליהדות מוחלטת. מקורות גל זה נטועים עמוק בפילוסופיה השלטונית של חברת מהגרים השואפת לנכס לעצמה כל משאב לרבות ריבון, שלטון, חוק ומרחב. אלא, שבהתפתחויות השנים האחרונות נוצרו תנאים חדשים שעוררו גל זה של חקיקה ממוקדת זהות יהודית.

סבורני כי התחושה הכללית בציבוריות היהודית הינה של איבוד שליטה במרחב ובזמן תוך כדי התגברות האיומים החיצוניים והפנימיים, האובייקטיביים והמדומים. הכיוון הכללי של ההתרחשויות מאז האינתיפאדה השנייה דרך שתי מלחמות מוגבלות בלבנון ובעזה, הוא העמקת ההכרה הפנימית כי הולכים ליישב את הסכסוך תוך כדי קביעת גבולות למדינה שמעולם לא הוגדרו גבולותיה. הדבר מעצים תחושות רדומות של חרדת הקיום היהודית תוך כדי השלכת אותה התנסות יהודית ייחודית של שואה וזיכרונותיה על הסכסוך עם המרחב הערבי. תחושות אלו העצימו את ההתכנסות למבצר הזהות היהודית כפיצוי על מה שנתפס כירידה מנכסים אסטרטגיים לרבות כוח ההרתעה.

הפגנה אנטי-ערבית בבת ים

אם כן, החקיקה העכשווית הממוקדת זהות יהודית צופה פני עתיד, גם אם ניתן לראותה כניסיון כושל להתמודד עם ההווה. הינה שאיפה להבנות את אופי המדינה מחדש לכשיקבעו גבולותיה באופן סופי לעומת הערבים שיחיו בתוך גבולות אלו. ומכאן, כוונתם של יוזמי החקיקה היא להטיל מגבלות וחסמים נוספים על אלה הקיימים בפני המיעוט הערבי בישראל, ולמנוע ממנו מימוש עצמו במסגרת המדינית והאזרחות הישראלית כשווה ושותף. סוג של מהפכה אנטי-אזרחית המכוונת נגד המשך התפתחותה של חברה אזרחית בישראל המחבקת את הערבים כשותפים שווים.

גישה זו קיבלה רוח גבית מסדרה לא מבוטלת של פסקי דין וקביעות מקדמי שוויון שבג"ץ הוציא. ומכאן, ניתן להבין את הקשר בין מסע החקיקה והשיח האנטי-ערבי לבין אותם מסעי שיסוי והסתה נגד ארגוני חברה אזרחית לרבות ארגוני זכויות אדם, חוגים ליבראליים באקדמיה ונגד בית המשפט העליון.

הצעתי היא לראות את החקיקה המגבילה חירויות, ואת גל הגזענות המתגלגל כהתפתחות אנטי-אזרחית, השואפת לצמצם את המרחב הדמוקרטי הסובל בלאו הכי מאי אלו כתמים ומוגבלויות. עוד ניסיון להשליט את האידיאולוגיה המתריסה במקום המדינה המנסה לפשר. במצב בו הזהות היא הפוליטיקה, גם אותם כשלים ומחשכים של הבניית הזהות נתפסים כיתרונות ואף מקור לגאווה בעיני יחידים וקבוצות.

כאן המקום לומר באופן הלא משתמע לשני פנים: כך הם פני הדברים גם כאשר אני מביט בצד הערבי של הבניית הזהות. ומכאן, ההזנה ההדדית של תהליכים המשמרים קונפליקט, עוינות, וחוסר אמון במקרה הטוב. ולכן, ישכיל המיעוט הערבי אם יימנע מהסתגרות במבצר זהותו, כי סבורני שהוא מצווה להציע אלטרנטיבה ולא להסתפק בתחושת הצדק של הקורבן.

הפגנה נגד חוק הנכבה. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

כשארגוני חברה אזרחית משותפים של יהודים וערבים,  נקלעו למשבר עמוק לאחר אירועי אוקטובר 2000 עד כדי קריסתו של מוסד הדו-קיום, קמו להם ארגונים חדשים כמו "תראבוט" (התחברות), "תעאיוש" (חיים משותפים) ו"קול בגליל". ארגונים חדשים אלו ביטאו בהקמתן, בטקסטים שיצרו ובשיחם, הבנה מתקדמת יותר לחיים המשותפים בין בני שני העמים במדינה. הבנה זו של המשותף בוטאה גם במסמכי החזון שאינטלקטואלים ופעילים ערבים יצרו.

ניתן לקבוע למרות השם הרע שהמנהיגות הפוליטית במדינה יצרה למסמכים אלה, שהם מהווים צעד נועז וכן מצד המיעוט הערבי היליד לכונן  פשרה היסטורית עם הרוב היהודי המהגר. נכון, שאין בכוחה של פשרה זו ליישב את הסכסוך הישראלי ערבי בכללותו, אלא שהיא יכולה להיות אבן שואבת המסיבה את גלגלי ההיסטוריה. הדבר, אמור להתברר כסיכוי משמעותי לאור העובדה שמיעוט זה יזכה לעדנה ולמעמד מרכזי ביחסי ישראל והמרחב בשנים הבאות.

המענה לגל החקיקה והגזענות העכשווי טמון בפיתוחו של המשותף על בסיס הצטברות הניסיון רב השנים של שיתופים רעיוניים וארגוניים. בהקשר זה סבורני ששיתופים יצליחו אם יתקיימו על בסיס של ערכים משותפים ולא רק על בסיס של אינטרסים משותפים. כאן המקום ליצור את הטקסט המכונן המשותף האמור לארגן את החיים המשותפים על בסיס ערכים של נאורות פוסט-לאומית, שהיא לא אנטי-לאומית בהכרח.

בהקשר זה, כל שמאל חדש שיקום חייב גם הוא להתנער מדפוסיו ומהבנה מיושנת של חיים משותפים. לא עוד הסכמות מוגבלות על זכויות אזרח ומיזמים משותפים נקודתיים, אלא עת לנסות להיאבק במשותף על דמותה של המדינה המשותפת.

הכותב הוא סופר, משפטן, יועץ אסטרטגי לארגוני חברה אזרחית

כנראה שיעניין אותך גם: