• logo-1
    מוות שקוף
    החברה הערבית ביפו מופקרת לגורלה
  • logo-1
    שמם הטוב
    מדוע הגנה על שמו הטוב של גבר אלים עדיין רלוונטית?

דני ודני טועים ומטעים

סגן שר החוץ איילון וח"כ דנון קוראים לקחת דוגמה מהאמריקאים בנוגע לשקיפות מימון של גופים, אבל החוק שהם נאחזים בו דווקא מוציא מהכלל ארגונים שעוסקים בפעילות הומניטרית. טל שניידר מתעמקת
טל שניידר

סגן שר החוץ דני איילון וח"כ דני דנון טועים ומטעים. במקום להתמודד לגופו של עניין עם הסוגיות האמיתיות הקשות שמעלים ארגוני שמאל, הם בוחרים להתעסק עם הפרוצדורות. מי מממן, מי עומד מאחורי, למה ממשלות או גופים זרים תורמים כסף לארגונים חברתיים וכיו"ב. קראתי היום את הפוסט של יוסי גורביץ' שנכתב בתגובה לפרסומי "אם תרצו", המפרט מה מקור סכומי הכסף המגיעים מאותן ממשלות זרות לעמותות הישראליות, והבנתי שאין ברירה. צריכה, גם אני, לרדת לפרטי הביורוקרטיה שאיילון ודנון מנפנפים בה, שלא לומר עושים בה מניפולציה, כאילו הם מומחים לדין האמריקאי.

גם אני אתעסק בפרוצדורות, חוקים וכללים. זה עשוי להיות מעט משמים, אבל לאור ההתלהמות בישראל נגד גופים חברתיים שלפעמים מצילים אותנו מעצמנו (רופאים לזכויות אדם, בצלם, שוברים שתיקה ועוד) – אין מנוס.

איילון ודנון אומרים שישראל יכולה לקחת דוגמה מן האמריקאים בנוגע לשקיפות ורישום פרטים של גופים. את דנון שמעתי אצל רזי ברקאי: "בארה"ב, כל מי שמקבל כסף מממשלה זרה חייב להירשם כ'סוכן זר' ולא סוכן זר במובן של ריגול, אלא במובן שהוא מקבל כסף מגורם זר ויש מעקב פדרלי אחר אותם ארגונים".

במקרה או שלא במקרה, גם איילון מצטט את אותו הדין האמריקאי בטור מי מפחד משקיפות שהעלה באתר האינטרנט שלו. הוא כתב: "עניינה של ועדת החקירה הפרלמנטרית הוא שקיפות. אם אמנם יש קבוצות המקבלות מימון ממדינות זרות, אזי ראוי שהציבור הישראלי יידע על כך. ישנם הטוענים – וטעות בידם – כי חקירה מהסוג הזה מזכירה משטרים לא דמוקרטיים. אולי כדאי להפנות את הגורמים הללו לחוק רישום סוכנים זרים של ארה"ב, אשר לפי האמור באתר אינטרנט של משרד המשפטים האמריקאי, הוא "חוק שעניינו גילוי ואשר מחייב גורמים הפועלים כסוכנים מטעם גורמים זרים בתפקיד פוליטי או פוליטי לכאורה, להציג גילוי פומבי תקופתי באשר לקשריהם עם אותם גורמים זרים, כולל תיאור הפעילויות שלהם והצגת קבלות והחזרים הקשורים בפעילויות אלה" (ההדגשה אינה במקור).

צילום: מיכאל, cc by-nc-nd

אז החוק עליו כותב איילון מוכר כ-FARA או Foreign Agent Registration Act, ובשמו היותר מופרסם – חוק הלוביסטים. הוא מתלבש על נישה מיוחדת בשיטה הפוליטית האמריקאית והעקרון שלו הולך כך: כל מדינה זרה שרוצה להחזיק משרד לוביסטים בוושינגטון כדי לקדם את ענייני אותה המדינה צריכה לרשום סוכן/נציג במשרד המשפטים וצריכה לחשוף את מקורות המימון של אותו סוכן/נציג/לוביסט. החוק הזה אינו נוגע בשום צורה ואופן לעמותות חברתיות. יש מישהו שחושב שרופאים לזכויות אדם הוא סוכן של ממשלה זרה?

על פי אותו החוק, לשם דוגמה בלבד, נרשם בזמנו יובל רבין, כלוביסט של מדינות זרות שאת עניינן הוא ייצג בוושינגטון בפני חברי קונגרס. כך, גם כן לשם הדוגמה, עלו במשך השנים דרישות חוזרות ונישנות לרשום את איפא"ק כלוביסט של מדינת ישראל ולהכפיפו לחוק הזה. איפא"ק וכל הארגונים היהודיים נעמדו על הרגליים האחוריות; רישום כסוכן של מדינת ישראל היה מחייב את הארגון הזה להיחשף יותר ממה שהוא מוכן.

אני משוכנעת שאיילון, לשעבר השגריר בוושינגטון, מכיר את הסוגיה הזאת היטב. השימוש שהוא עושה בחוק הזה מניח שאף אחד בישראל לא יבין על מה הוא מדבר.

והנה עוד פרט מעניין ביותר בהקשר הזה. יאמרו איילון או דנון, הנה החוק הזה האמריקאי מתלבש גם על ארגונים שמקבלים כסף ממדינות זרות, גם אם הם לא בדיוק לוביסטים, אבל הם עוסקים בפעולות פוליטיות המשרתות את אותן המדינות. אז זהו, שלא. הכללים באתר האינטרנט של משרד המשפטים מחריגים גופים שעוסקים בפעילות הומניטרית (בצלם לדוגמה), גופים שעוסקים בהגשת סיוע רפואי (רופאים לזכויות אדם, לדוגמה) וגופים שמגישים סיוע משפטי (עדאלה, לדוגמה).

הפוסט פורסם בבלוג של טל שניידר, טביעת העין של טל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית כהן

    את מנסה להתאים את העובדות להנחות במקום להתאים את ההנחות לעובדות.

    בארה"ב, כל פעילות פוליטית שמקבלת מימון של ממשלות זרות צריכה להרשם תחת החוק הזה.
    AIPAC לא נרשמת תחת החוק הזה לא בגלל ש"היא לא רוצה להחשף", אלא פשוט בגלל שהיא לא מקבלת מימון משום מדינה זרה כולל לא ישראל. הדרישה שAIPAC תרשם תחת החוק באה מאנטישמים שרואים את כל היהודים כ"סוכנים" של ישראל ולא כאזרחים שמנסים להשפיע על המדינה בה הם חיים לתמוך במדינה אחרת אותה הם אוהבים. כמו כמעט כל הקהילות הגולות באמריקה כך שחבל שאת מתייחסת אל הדרישה הזו כלגיטימית).

    בכל אופן, אם נחזור לעניין:
    הקוו של החוק הזה הוא ברור מאוד – כל פעילות פוליטית במימון ממשלתי זר צריכה להרשם. יש יוצאי דופן לחוק, אך יוצאי הדופן לא מתאימים למה שיש בישראל.
    ארגונים הומאניטרים, מעניקי סיוע משפטי וכו', לא כלולים בחוק, אך ורק(!) אם הם לחלוטין מפרידים עצמם מפעילות פוליטית.
    כך למשל כתוב בקישור שהבאת שבו יש Q&A על החוק, ש"עורכי דין שמעניקים סיוע משפטי יכולים לא להכלל תחת החוק, במידה והם לא מנסים להשפיע על מדיניות לטובת לקוחותיהם"
    בעוד שברור שעדאללה וכו' מנסים להשפיע על מדיניות. אותו דבר נכון גם לגבי בצלם ושאר הארגונים.

    כך שכן, להגיד שבארה"ב ארגונים כמו אלה שציינת היו צריכים להרשם כ"סוכנים של גורם זר" זה דיי מדויק.
    לא רק בארה"ב, גם באירופה, כאשר האמריקאים נחשדו שהם מימנו ארגון שהתנגד לאישור אמנת ליסבון, האיחוד האירופי קרא לזה "פגיעה בריבונות האירופאית".

    מימון של פעילות פוליטית במדינה זרה פשוט לא נתפס כמשהו לגיטימי בעולם, זה לא צריך להפתיע אף אחד. בסך הכל זה צריך לגרום תחושת אי נוחות בקרב אלה שרוב הפעילות הפוליטית שלהם בתוך ישראל ממומנת על ידי ממשלות זרות.

  2. נתן.

    כל העמותות חיבות לחשוף את מקורות המימון שלהם בפני רשם העמותות מלבד כאלה שקיבלו פטור מסיבות מיוחדות.

    לפי מיטב ידיעתי יש העמותות היחידות במדינת ישראל שקיבלו םטור מחשיפת מקורות המימון שלהן הן העמותות "עיר דויד" ו"עטרת כוהנים" שעוסקות בפרויקטים של פניוי-בינוי במזרח ירושליים(פינוי ערבים ובינוי ליהודים), שקיבלו פטור מיוחד מתוך טענה שחשיפת המקורות עלולה לגרום סכנה לאותם מקורות.

  3. חנן שליב

    כל הפולמוס החוקתי-משפטני תפל לחלוטין ואינו נוגע במהות הסוגיה.הרי גם לימין שפע מקורות מוזרים עד מפוקפקים,מקיצוני הנצרות מייחלי ההמרה ההמונית ועד המוסקוביצ'ים החביבים שילחמו בגופנו למען נשמתם הקדושה הנמצאת משום מה בגולה הדוויה.השאלה היחידה היא ,האם הכסף תומך בפשיעה או בפגיעה בבני אדם, או עוזר ותורם למען הרבות עזרה והבנה בין האנשים.כלל לא חשוב איך ולמי האדם מתפלל או מצביע לקלפי כל עוד הוא מקיים את הצווים ההומניסטים של כיבוד הזולת ומניעת כל פגיעה בו.כל השאר הינו פוליטיקה וזריית חול בעיני הבריות.