• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

פניה התקשורתיים של החירות הכלכלית

התקשורת הכלכלית מדווחת הבוקר שישראל ירדה מקום בטבלת מדד החופש הכלכלי העולמי. כשמבררים מהו מדד החופש הכלכלי, החדשות הללו מתבררות כלא-רעות בכלל
יוסי דהאן

הכותרות בעיתונים והאתרים הכלכליים מכריזים הבוקר כי "ישראל ירדה למקום ה-43 במדד החופש הכלכלי העולמי". את הכותרת הזאת הקורא מקטלג אינטואיטיבית למגירת החדשות הגרועות. ראשית, החדשה הרעה הנשענת על ההנחה שקיים מדד אובייקטיבי המדרג את מדינות העולם על פי מדד כלכלי כלשהו ומצבנו הפך גרוע יותר. שנית, המדד הזה מודד חירות וקשה למצוא הרבה אנשים שיעדיפו את צמצום חירותם על פני הגדלתה. בעיתונים אי אפשר למצוא כמעט דבר על תוכנו של המדד, רק מצוין שאת המדד עורכים מכון הריטג' האמריקאי והעיתון "וול סטריט ג'ורנל".

מידת האובייקטיביות של דו"ח זה משתווה למידת האובייקטיביות של מחקרה של תנועת "אם תרצו" על מידת החופש האקדמי בישראל. למי שאינו בקיא, מכון הריטג' הוא מכון אמריקאי אולטרה-ימני, בעל קשרים הדוקים מאד לאגף הימני של המפלגה הרפובליקנית, שהאידיאל שלו בתחומי חברה וכלכלה הוא צמצום מעורבותה המדינה בכל הקשור למיסוי, חלוקת הכנסות, שירותים חברתיים והגדלת מעורבותה במתן הנחות והטבות לתאגידים ובעלי הון. ה"וול סטריט ג'ורנל" ,עיתון אנשי העסקים, נהפך לעיתון ימני כלכלי-קיצוני לאחר רכישתו על ידי אל התקשורת רופרט מרדוק, שהוא גם בעליה של רשת Fox, שעל מסכיה מופעים מומחי מכון הריטג' כמומחים ופרשנים.

אינדקס החופש הכלכלי מורכב מעשר קטגוריות, ביניהן: חירות עסקית, גודל הממשל (ככל שהוא מצומצם יותר יש יותר חירות, כמובן), חירות להשקיע, חירות ביחסי עבודה, חירות סחר, חירות משחיתות, חירות מוניטארית וחירות פיסקאלית. העיקרון הוא שככל שיש פחות רגולציה כך יש יותר חירות. רגולציה של עסקים, סחר ועבודה הם אויביה של החירות. כך, למשל, חוקי עבודה המבטיחים שכר מינימום או מעגנים הליך הוגן בפיטורי עובדים מגבילים את החירות.

מעניין היה לשאול את דעתם של העובדים על הגדרת החירות הזו, אני מניח שרובם היו מעדיפים עבדות על פני חירות. כך שעל פי ההגדרה המשונה הזו של חירות, השתכרות של סכום הפחות משכר מינימום מגדילה חירות וכך גם פיטורים שרירותיים של עובדות ועובדים וקיומם של הסכמים קיבוציים.

על המדד נמתחה בעבר ביקורת לא מעטה שאת סיכומה יכול למצוא כל עיתונאי בויקיפדיה. כך, למשל, הכלכלן ג'פרי סאקס טען שחירות רבה יותר כפי שהיא מוגדרת על ידי האינדקס אינה מובילה בהכרח לצמיחה כלכלית גדולה יותר. סאקס חקר ומצא שאין קורלציה בין חירות כלכלית לבין צמיחה כלכלית כפי שבאה לידי ביטוי בתוצר לאומי לנפש של מדינות. סאקס טען שמדינות כמו שווייץ ואורוגוואי, למשל, הזוכות לדירוג גבוה במדד החופש הכלכלי משתרכות מאחור בשיעור הצמיחה הכלכלית שלהן, זאת לעומת סין שלא נהנית ממיקום גבוה במדד החירות הכלכלית, אך נהנית מזה מספר שנים מצמיחה כלכלית יוצאת מן הכלל.

הביקורת על המדד אינה באה רק ממחנה השמאל, גם כלכלנים ממכון המחקר הימני Ludwig von Mises Institute יצאו נגד הערפול של חלק גדול מהקטגוריות שהאינדקס מורכב מהן. על פי כתב העת השמאלי Left Business Observer, למדד יש קורלציה סטטיסטית של עשרה אחוזים בלבד לתוצר הלאומי הגולמי לנפש.

למדד הזה של מכון הריטג' ו"וול סטריט גו'רנל" יש מקביל ימני נוסף שעליו כתבנו בעבר – "החירות הכלכלית והעולם" מדד חירות שמפרסם מכון פרייזר, מדד שבסיס השראתו הם כתביו של הכלכלן הימני מילטון פרידמן. גם אז, כמו הבוקר, דיווחה העיתונות הכלכלית העצלה על ממצאי האינדקסים הללו באותה ניטראליות שבה מדווחים על מזג האוויר.

כנראה שיעניין אותך גם: