למה צדק, למה עכשיו

השבוע יצא לאור בעברית הספר "צדק כהוגנות, הצגה מחודשת" שכתב בסוף ימיו ג'ון רולס. הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר במאה ה-20 מנסח בו כללי הוגנות לחברות חופשיות
יוסי דהאן

קשה להפריז בחשיבות הגותו של הפילוסוף ג'ון רולס (1921-2002), שרבים סבורים כי הוא הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר במאה העשרים. השבוע יצא לאור בהוצאת ספרי עליית הגג ספרו האחרון, "צדק כהוגנות – הצגה מחודשת", בתרגומה של דפי אגם-סגל. הספר מהווה גרסה אחרונה של התיאוריה של רולס, הכוללת גם תשובות למבקרים השונים של תיאוריית הצדק שהחל בניסוחה בשנות החמישים. התיאוריה שראשיתה במאמרים נפרדים הושלמה בספרו "תיאוריה של צדק" בשנת 1971 ובספרים נוספים שכתב. מטרת ההצגה המחודשת על-פי רולס היא "ניסיון לתת במקום אחד ובאופן כולל את ההסבר לצדק כהוגנות כפי שאני רואה זאת היום, והיא מסתמכת על כל עבודותיי הקודמות".

הגותו של רולס לא זו בלבד שיצרה מהפכה בדיון הפילוסופי הפוליטי אלא השפיעה בתחומים רבים אחרים ובהם משפטים, מדע המדינה וכלכלה. אחת מתרומותיו המשמעותיות של רולס, היא בתחייה ובלגיטימציה שהוא העניק לעצם הדיון הפילוסופי בשאלות מוסריות ופוליטיות בתקופה שבה הוכרזה הפילוסופיה הפוליטית כמתה.

הגרסה העברית כוללת גם פרק מתוך ספרו של הפילוסוף תומס פוגי, "John Rawls his Life and his Theory of Justice", המשרטט את הביוגרפיה של רולס, אחרית דבר שכתבתי על התפתחות מחשבתו הפוליטית של רולס, דברי העורך יהודה מלצר על תרגום הספר לעברית, וכן מילון מונחים והערות המתרגמת. יש לציין שלפני מספר חודשים הופיע בהוצאת רסלינג תרגום לספר אחר של רולס, "חוק העמים", העוסק ביישום תיאורית הצדק של רולס מעבר לגבולות המדינה, לתחום הגלובלי.

כותב רולס:

השאלה של הוֹגנוּת מתעוררת כאשר אנשים חופשיים, שאין לאף אחד מהם שום סמכות על האחר, עוסקים בפעילות משותפת ובינם לבין עצמם קובעים… את הכללים המגדירים את הפעילות הזאת ומחליטים על החלוקה הראויה של יתרונות ומַטָלוֹת שבה… פעילות תירָאה בעיני המשתתפים הוגנת אם אף אחד מהם איננו מרגיש כי בכך שהוא משתתף בה הוא – או מישהו מן האחרים – מנוצל, או נאלץ להסכים לתביעות שאין הוא רואה אותן כלגיטימיות. טעות היא לחשוב כי חברה צודקת וטובה חייבת לדאוג לרמת חיים חומרית גבוהה. מה שבני-אדם רוצים היא עבודה שיש בה משמעות, תוך שיתוף-פעולה חופשי עם אחרים… כדי להשיג זאת אין צורך בעושר רב. לאמיתו של דבר, מעֵבר לנקודה מסוימת יש יותר סיכוי שהעושר יהיה מכשול של ממש: הפרעה חסרת-טעם, אם לא פיתוי להתפנקות ולריקנות.

להורדת pdf של אחרית הדבר

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אפרת

    שמחתי עד מאוד לקרוא באתר העוקץ על פרסומו של הספר של רולס בעברית.
    ת ו ד ה !!

  2. יריב מ

    רק לא ברור לחלוטין שיוכו לליברליזם. נכון שזו נקודת המוצא שלו, אבל פי שטענו כמה וכמה, העקרונות שלו מביאים לרב-תרבותיות, פלורליזם ואף לקהילתנות רכה (כשעקרונות הוגנים מתעצבים בפועל על ידי קהילות יותר מאשר על ידי פרטים ובמובן מסויים קודמים להם).
    תודה על המידע.

  3. ניסו דהן

    לא צריך את רולס בשביל להגיע לתובנות על הצדק והוגנות.
    הבעיה היא לקבוע מערכת צדק אחידה לכל העמים והתרבויות.ואני חושב שהתנ"ך
    הוא המקור לפתרון.
    בישראל יקח עוד כמה דורות עד שיגיעו למסקנה שדיכוי ערבים ומזרחים לא משתלם ולא צודק וגם לא חכם.
    הצדק הוא הדרך הקצרה ביותר להגיון בריא.

  4. יוסי

    הגדולה של הגישה של רולס היא בכך שהיא לא מכתיבה כללי צדק אוניברסליים אלא רק מספקת עיצה לאנשים שמעוניינים להקים חברת מתוך בחירתם האישית (וכאן השיוך הליברלי) כיצד לעשות זאת בצורה שתקטין את הסיכון לפרטים בחברה כתוצאה מההתקשרות הנ"ל. הפרטים המדויקים שהפרטים יסכימו עליהם תלויים בקונטקטס שהם מסכימים עליו כחלק מהפרוצדורה. התנ"ך הוא הרבה יותר דוגמטי מהשיטה הזו.