• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מתפרצים לדלתות פתוחות

שני מאמרי דעה ב"הארץ" יצאו נגד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית של ארגוני זכויות אדם, אך קראו לאחרונים לערוך חשבון נפש תוך השמעת טענות לא מבוססות
אייל גרוס

בשני מאמרים שהתפרסמו בעמודי הדעות של "הארץ" ביקרו רות גביזון (ועדת חקירה – התלהמות מזיקה, 15.01) ואבי שגיא וידידיה שטרן (על השתקה ושתיקה מרצון, 16.01) את היוזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את ארגוני זכויות אדם. לצד הנימוקים החשובים שהביאו הכותבים נגד ועדה זו, היה בכל אחד מהמאמרים בהתאמה "צד שני" של המטבע. תוך שאני מברך על הביקורת שהשמיעו הכותבים, אני מבקש לחלוק על טענות ה"מצד שני" שהובאו בשני המאמרים.

גביזון טוענת שארגוני זכויות האדם לא מתמודדים עם הטענה כי חלקם משמיעים עמדות שאין להן דבר עם ההגנה על זכויות האדם, וכן שהארגונים חייבים בשקיפות בפרט לגבי מימון ניכר ממדינות זרות. תוך שהיא מתנגדת לוועדת החקירה הפרלמנטרית, היא סבורה שחשוב לקיים דיון מושכל במסגרת "הגופים המתאימים" בשאלת "הגבולות" כפי שעשתה באחרונה המועצה להשכלה גבוהה. שגיא ושטרן סבורים שגם על ארגוני זכויות האדם לעשות חשבון נפש, על כיצד הם בוחרים "להשתיק מרצון" את קולם כשהזכויות הנפגעות הם של יהודים.

טענות אלו נראות לי מוטעות.

הטענה שארגוני זכויות אדם משמיעים עמדות שאין להם דבר עם ההגנה על זכויות האדם היא טענה כללית, שלא מבוססת במקרה זה. במידה והיא נובעת מההתייחסות של ארגוני זכויות אדם לכיבוש, הרי שמשטר הכיבוש בשטחים שמעוגן בנישול האוכלוסייה המקומית ובאפליה בין המתנחלים לפלסטינים החיים תחת מערכות חוק שונות ומפלות, הוא בוודאי נושא של זכויות אדם.

אשר לטענה על שקיפות ובפרט לגבי מימון ניכר ממדינות זרות: שקיפות כזו כבר קיימת. פיקוח קיים באמצעות רשם העמותות שמוגשים לו דו"חות כספיים, ובפרט החוק מחייב עמותות לדווח על תרומות מ"ישויות מדיניות זרות" באתר האינטרנט שלהן. על כן מדובר בהתפרצות לדלת פתוחה לרווחה.

לא ברור גם מהם בעיני גביזון "גופים מתאימים" שיכולים לקיים דיון על הפעילות של ארגוני זכויות אדם ושמקבילים למל"ג. הרי יש הבדל עצום בין ההשכלה הגבוהה, שכפופה לרגולציה של מוסדות המעניקים תארים אקדמיים, ובין ארגוני זכויות אדם. אין ולא יכול להיות גוף ממשלתי דומה למל"ג שיקיים דיון על גבולות הפעילות של ארגוני זכויות אדם. ההצעה להקים גוף כזה מסוכנת לעצמאות ואי התלות של ארגוני זכויות אדם.

ולבסוף לגבי טענתם של שגיא ושטרן, שארגוני זכויות אדם משתיקים את קולם מרצון כשהזכויות הנפגעות הם של יהודים. זוהי טענה תמוהה, שכן ארגוני זכויות אדם עוסקים בזכויות האדם של כל מי שנמצא תחת השלטון הישראלי. האם נסתר מהכותבים התפקיד שהיה לארגוני זכויות אדם אך לאחרונה בהחלטה להקצות יותר מכשירי אם.אר.אי לפריפריה? האם לא ידוע להם על העתירות שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה? האם כבר נשכח התפקיד שהיה לארגוני זכויות אדם בחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות? אכן, ישנם מספר ארגונים שהמנדט שלהם מוגבל לזכויות אדם בשטחים הכבושים, אך קהילת ארגוני זכויות האדם בישראל ממש לא שותקת כשמדובר בזכויות אדם של יהודים, וחבל שהכותבים העלו טענה חסרת בסיס זו.

פרופ' גרוס מלמד משפט בינלאומי ומשפט חוקתי באוניברסיטת תל אביב. www.aeyalgross.com/blog

כנראה שיעניין אותך גם: