מה בשביתה של 24 שעות

במצב שבו המערכת מייעלת את עצמה לדעת, נותרו רק ארגוני העובדים שימתנו את מדיניותה ההרסנית של הממשלה ביחס לשירות הציבורי
איציק ספורטא

מי אחראי ליכולת של מערכות ציבוריות לעמוד ביעדיהן? על פניו, נראה שהאחריות היא של המערכת השלטונית. משרד הבריאות צריך, למשל, לדאוג לספק שירותי בריאות ברמה המתאימה, מערכת החינוך מופקדת על מתן השכלה שוויונית וגבוהה, ומערכת הרווחה אמורה לספק שירותים לנזקקים ולפעול כדי לאפשר להם חיים בכבוד. אלא שבמדינת ישראל כל זה לא קורה מהסיבה הפשוטה שמטרת המדיניות היא להעניק שירות יעיל שמשמעותו חיסכון בעלויות בלי קשר למהות השירות שניתן.

כמידי חורף מתברר שמערכת הבריאות אינה יכולה לעמוד בעומס החולים המתדפקים על דלתותיה, והיא מגיעה ליעילות כה גבוהה עד שתפוסת המיטות בה אינה 100% או אפילו 120% אלא מגיעה לשיאי יעילות של תפוסה של עד 200%. תארו לכם בית מלון עם תפוסה כזאת. כל זה ידוע, אבל מה עושים כדי לשנות את המצב? בערך כלום.

אחיות. האם התקנים יוגדלו באותו אופן בו הוקטנו כיתות הלימוד? צילום: gbaku, cc by-sa

שיעור המיטות ביחס לאוכלוסייה בישראל הוא בערך 1.9 ל-1000 תושבים, השיעור הנמוך ביותר בין המדינות המפותחות, כמה יעיל. בעבר היו בישראל 3.5 מיטות ל-1000 תושבים, אבל זה היה  בזמן שמדיניות החיסכון לא הייתה בראש סדר העדיפויות. כמו כן, זמן האשפוז בארץ  נמוך להפליא כי כאשר אין מיטות צריך לפנות אותן כמה שיותר מהר ואז משחררים אנשים לביתם גם כאשר מצבם אינו מזהיר. זאת ועוד, התקנים לאחיות ורופאים אינם מאפשרים טיפול מתאים גם כאשר התפוסה בבתי החולים אינה גבוהה מ-100%. בכלל, אילו מערכת הבריאות הייתה מתוקצבת כמו שהייתה ב-1995, צריך היה להוסיף 13 מיליארד שקל לתקציב הנוכחי.

אז מה עושים, ומי באמת לוקח אחריות? מזל שיש לאחיות ארגון עובדות שאינו חושש להשמיע את דעתו. עיצומים של 24 שעות שבמהלכן דרשו השובתות תוספת תקנים ותוספת מיטות נסתיימו בהסכם שבו נוספו 190 תקנים ותפוסה שלא תעלה על 120% ב-2011 ועל 115% ב-2012 במחלקות האשפוז.ההישג מזכיר את שביתת המורים בבתי הספר התיכוניים שדרשה, בין היתר, הקטנת הכיתות, מה שלא ממש קרה.

אז הנה עוד סיבה לחזק ארגוני עובדים בשרות הציבורי,משום ש בלעדי המעורבות שלהם, הממשלה תמשיך לקדם מדיניות חברתית הרסנית. מהפוליטיקה המפלגתית הנוכחית הציפיות שלי ממש נמוכות, החברה האזרחית גם היא לא מצליחה להתרומם עד כדי השפעה ממשית על מדיניות הממשלה. לכן, ארגוני עובדים הם התקווה הכמעט יחידה ללחץ שיכול להביא שינוי כזה. גם בתפיסה זו יש בעיה, משום שאחיות דואגות לבתי החולים  ומורים למערכת החינוך, ולמכלול חסר רכיב  הפדרציה של ארגוני העובדים, שאמורה לפעול בכל הנושאים החברתיים. יש, אם כן, להרחיב את התארגנויות העובדים על בסיס אידיאולוגי דמוקרטי וסוציאליסטי, שכן בלעדיה מומחי היעילות ייעלו אותנו עוד ועוד עד למצב שבו השירות הציבורי יוותר כשלד של השירות הנחוץ ואז כבר יהיה הרבה יותר קשה לבנות אותו מחדש.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמוס

    התעמולה האנטי-יוניוניסטית (שהצליחה להשפיע גם על דעת קהל רחבה, למרבה הצער) יודעת לספר ששביתות במגזר הציבורי הם נגד הציבור ועל חשבונו. התזכורת החשובה של ספורטא שבה ומצביעה על האופן שבו טובת הציבור ורווחתו משתפרות בטווח הבינוני בעקבות הישגי איגוד מקצועי של משרתי ציבור.

    לצערי, ביליתי את החודש האחרון בליווי צמוד של מאושפזת בבית חולים. הקריסה הכללית של המערכת ניכרת מכל עבר גם לעין לא "כמותנית", אבל אני תוהה מה המקור של הנתונים שמביא ספורטא והאם יש נתונים נוספים – כמו הירידה בתקני אחים ואחיות למאושפז/ת וכו

    שמו הרשמי של האיגוד המקצועי, אגב, מתייחס ל"אחים ואחיות"; הזיהוי המגדרי של המקצוע עם נשים כבר אינו נכון בשטח והוא אנכרוניסטי מבחינות רבות

  2. אריק

    כי בפועל מזה מספר שנים שרוב בתי החולים בארץ לא מצליחים לאייש את מלוא מכסות התקנים שלהם בתחום הסיעוד.
    תפנו למשרד הבריאות ותבררו את הנתונים בעצמכם.

    יש לתופעה הזו מגוון סיבות – שכר נמוך, תנאי עבודה שוחקים, תחלופה גבוהה, גיוס כ"א לא סלקטיבי, וחוסר הכשרה מספקת בפריפריה.
    כך או אחרת, למעט 2-3 בתי"ח הנמצאים במרכז, ברוב המקומות יש תקנים פנויים שרק מחכים לאחיות/ים שיבואו.
    אז מה התועלת בתוספת של עוד תקנים? גם הם יחכו…