• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

משפחה מסדר אחר

הרומן הראשון של טל דוידוביץ' לא מסגיר את גילה הצעיר. יש בו מסע נפתל, סוד אפל ופורטרטים של נשים חזקות. שמאלוב-ברקוביץ', מאחורייך
אילנה ברנשטיין

מצחיק שהדבר הראשון שעשיתי אחרי שנפרדנו היה לנסוע לחפש את אביגיל. אחרי שכבר אמרנו הכול ולא כלום, ישבנו שותקים במרפסת. הוא כחכח בגרונו כמה פעמים כמו שנהג לעשות כשהיה נבוך או כשניסה לשנות אווירה וכל כחכוח שלו נשמע כמו רווח של מקלדת.

אירוניה, שתיקה, מבוכה, מערכת יחסים, פרידה, סוד, חיפוש וגלריה מרשימה של נשים – כל המרכיבים המאכלסים את מנגו אחרון לפרידה, הרומן הראשון של טל דוידוביץ', מופיעים כבר בפסקה הפותחת. בראשיתו של הרומן מתוודע הקורא לפרידתה של נעמי מבן זוגה, ולצאתה למסע חיפושים אחר אביגיל, מוכרת פרחים תימהונית, אשר בכוחה, כך מאמינה סבתה של המספרת, להסיר את ה"קללה" הרובצת על נשות המשפחה המגדלות את ילדיהן בגפן.  גם אם המניע זר תחילה לנעמי, תחקירנית מאונס בערוץ הסרטים הדוקומנטרי, הרי שעד מהרה הופך החיפוש אחר אביגיל למסע התפכחות כואב המחולל תמורות בחייה. כל תחנה במסע נטענת באירועים קשים מן העבר ומערערת על המציאות הסובבת אותה ולמעשה שומטת אותה. בד בבד עם המספרת נחשף הקורא לסוד נורא, בלתי ייאמן ממש, ואף כי הוא נרמז על כך כבר בתחילת הקריאה הרי שבדיוק כמו המספרת הוא מסרב להאמין וממשיך במסע הקריאה בתקווה שיתבדה.

מתוך כריכת הספר "מנגו אחרון לפרידה", הוצאת מודן

קריאה ברומן ראשון, למרות מוגבלויותיו המונחות מראש, הנה רבת קסם ויש בכוחה לעורר התרגשות בכל פעם מחדש, קל וחומר כאשר המחברת בת 27 בלבד. נדמה כי כותבים רבים אינם ממהרים לפרסם רומנים בגיל צעיר וספק אם יש באמתחתם יצירות "בשלות" לפרסום. שכן על מנת לברוא עולם בדוי ומשכנע ולהצליח להחזיק אותו במשך כמאתיים-שלוש מאות עמודים, על הסופר להיות מצויד בניסיון חיים עשיר. ניסיון כתיבה משול לניסיון חיים ובלתי אפשרי כמעט להקדים את המאוחר ולעקוף את מכשלות הרומן הראשון לעיתים ללא כל קשר לגילו של הסופר. אך גם הפונים לכתיבה בגיל מאוחר אינם מצליחים להימלט ממלכודת הרומן הראשון.

כך או אחרת, מעטים הם הכותבים אשר מצליחים לחלץ תחת ידם רומן בגיל צעיר, ואף כי המסלול לרומן אינו עובר בהכרח דרך כתיבת סיפורים קצרים הרי שהכותבים הצעירים, כך נראה, מעדיפים לפרוץ אל התודעה דווקא באמצעותם (מכל מקום בשנים בהן הוצאות ספרים לא נרתעו מפרסום סיפורים קצרים). כך גם בספרות העברית, פרסום סיפורים קצרים מקדים פעמים רבות את צאתו לאור של רומן. כך, למשל, עמוס עוז הצעיר – בן 26 בלבד – פרסם תחילה את קובץ הסיפורים "ארצות התן", ובהיותו בן 27 פרסם את הרומן הראשון שלו "מקום אחר". הסופרת אורלי קסטל בלום פרסמה שני קבצי סיפורים: "לא רחוק ממרכז העיר" ו"סביבה עוינת" בהיותה בת 27 ו-28 בהתאמה, ואת הרומן הראשון שלה "היכן אני נמצאת" בהיותה בת 30. אך לרוב, עיון בקורות חייהם של סופרים, בין אם מתורגמים ובין אם סופרי מקור, מלמד כי רומן ראשון מבקיע לרוב בגילאי 30 עד 40 ולא בכדי.

הקריאה ברומן הראשון של דוידוביץ',  הגם שהוא עוסק באורחותיהם של צעירים בעיר הגדולה לא מסגירה את גילה הצעיר של המחברת. עם זאת, כמו רבים וטובים לפניה, אין היא מצליחה להיחלץ מפצעי הבגרות של יצירת ביכורים שבמקרה הזה מהווה גם יצירת בַּחֲרוּת ומכך נובע, בין השאר, דווקא סוד קסמה: בחיפוש, בהיסוס, בניסוי ובטעייה, בשאיפה להכיל הכול ובניסיון לפתח קול אישי. בהקשר זה ייאמר לזכותו של "מנגו אחרון לפרידה" כי הוא חף משיפוטיות כמו גם מן היומרה להעביר מסר, כלשונן של המורות לספרות, ומותיר את הסיפור "הלא ייאמן" לעצמו, שעוּן על כתפיהן של הדמויות אשר מצליחות יחדיו לנסח את הסיבה לכתיבתו.

כאמור, בראשיתו של הסיפור נעתרת המספרת לבקשתה של סבתה ויוצאת למסע על מנת להסיר את ה"קללה" הרובצת על נשות המשפחה ובהן אמה, סבתה ואם סבתה אשר נגזר עליהן לאבד את בעליהן – בין אם במיתה ובין אם בפרידה. אף כי על פניו תכליתו של המסע הוא איתורה של אביגיל, מוכרת פרחים העוסקת בנסתר, אישה אשר יש בכוחה להטות את הגורל, לקטוע את שושלת החד-הוריות ולאפשר לנעמי ולאחותה הצעירה ממנה, ניצן, לכונן תא משפחתי "תקין". בטקסט החבוי, וככל שהמסע מתקדם, מתגלה סוד נורא שאין לו דבר עם "קללת" החד-הוריות, סוד שעצם גילויו מאפשר למספרת להשיל מעליה את משא התלות והוותרנות שאימצה לעצמה במהלך העשור שבו חלקה את חייה עם עודד, שחקן נרקיסיסט, בוגדני ושפל, ולפרוץ לעולם עם סרט דוקומנטרי המתעד את המסע וממקם אותה כבמאית מוערכת. ראוי לציין כי דוידוביץ' מצליחה לשרטט ברומן מערכת יחסים יפה מאין כמוה בין שתי אחיות, נעמי וניצן, אולי בתגובה לאינספור סיפורים העוסקים במערכות יחסים בין שני אחים.

אף כי סבתה ואמה הן אימהות חד-הוריות בעל כורחן, הן מוצגות כנשים חזקות, דעתניות, יצריות ויצירתיות. כמו כן, הן נושאות בנטל ההורות בכבוד, שכן  הבנות (נעמי וניצן) לא נושרות מן הלימודים, מתעברות באופן בלתי רצוי, מפגינות סימני אלימות, מתדרדרות לסמים או מסתבכות בפלילים. רעות חולות אלה מאיימות, לפי אתר הבית של עמותת פמיליזם, להשחית את נפשותיהם הרכות של ילדי הנשים החד הוריות. עמותה זו ונציגתה בכנסת, ח"כ שמואלוב ברקוביץ', מבקשות להסיג את הנשים בישראל במסווה של קידום ערכי המשפחה. באופק הקיום המשפחתי המוצג ברומן של דוידוביץ' יש כדי לאתגר את האידיאולוגיה הפמיליסטית ולערער על הנחות היסוד שלה. עם זאת, היחידה מבין הנשים המתפכחת מן האשליה הגברית היא המספרת, המצליחה בעקבות פרידתה מבן זוגה "להגשים את עצמה" ואת מאווייה המקצועיים והאישיים כאחד.

"מנגו אחרון לפרידה" הוא למעשה רומן חניכה שבמהלכו מתנגשים מאווייה של הגיבורה עם הסדר החברתי-הזוגי-המשפחתי-ההורי שהתעוות. התנגשות זו מעודדת אותה לצאת למסע כמקובל בסוגה ספרותית זו, אך בניגוד לסבתה הסבורה כי היעדרם של הגברים מן המשפחה הוא המפתח לאסונות הרי שהסוד הנורא שחושפת המספרת מעיד על ההפך הגמור.

מנגו אחרון לפרידה

מאת טל דוידוביץ'

עורכת: מיכל חירותי

הוצאת מודן, 2011

335 עמ'

כנראה שיעניין אותך גם: