חקירה בריח שושנים

אין משבר הומניטרי בעזה, קובע דו"ח טירקל. אבל את סרחונה של מדיניות המשמשת לפירור תשתיות ולהחזקתם של מליון וחצי אזרחים כבני ערובה – אי אפשר להפיג
רעות כ"ץ
photo: ulugeyik, cc by-nc-nd

בינואר 2009, בזמן שהתותחים הישראליים רעמו ברצועת עזה, וגם המרגמות, הטנקים והמטוסים, עמדה ציפי לבני, אז שרת החוץ, וזעקה מעל כל במה: "אין משבר הומניטרי בעזה". על רקע ההרס המוחלט של תשתיות המים והביוב, השבתת תחנת הכח היחידה ברצועה, קריסת בתי החולים מעומס הפצועים, והפצצת המתקנים של ארגוני הסיוע הבינלאומיים, לא יכולת שלא לתהות מה משמעות ההצהרה הזאת.

והנה בא חלק א' של דו"ח ועדת טירקל ונראה שגם את אותו, על כל 250 עמודיו, אפשר בעצם לסכם בארבע המלים הללו: "אין משבר הומניטרי בעזה". ואם להשתמש בעוד כמה מלים: הכל בסדר. בדקנו, פשפשנו, חקרנו ומצאנו, ומסתבר שאין שום בעיה. האנשים בעזה לא מורעבים; שום מגפה המונית לא פרצה. הצבא פועל במידתיות. הכל בשליטה. הכל בהתאם לנהלים ולמשפט ההומניטרי הבינלאומי. אפשר לישון בשקט ולרחוץ בנקיון מצפוננו.

ואמנם, לא צריך ועדת חקירה כדי לגלות שתושבי עזה אינם גוועים ברעב. לכך דואגות ללא לאות אותן סוכנויות סיוע של האו"ם – שהספיקו בינתיים לשקם את מחסניהן המופצצים – ואשר עליהן נסמכים 80% מתושבי הרצועה לשם אספקת מזון בסיסי. גם מערכת הבריאות לא קרסה. זאת, בזכות מאמציהם של ארגוני זכויות האדם, שזכו בשבוע שעבר לתואר סייעני טרור. ואפילו אלפי המשפחות שאיבדו את בתיהן מתחילות לאט-לאט לבנות אותם מחדש, בעזרת מלט וזכוכית שמוברחים דרך המנהרות. אותן מנהרות שישראל יוצאת נגדן, אבל מקפידה להשאיר אותן במקומן.

ציפי לבני מעידה בפני ועדת טירקל. "אין משבר". צילום: איציק אדרי, cc by-sa-nc

יש סיבה לכך שישראל לא דאגה עד היום – למרות שהיתה יכולה, מן הסתם – להרוס את תשתית המנהרות, שדרכן מוברחים גם אמצעי לחימה, אבל גם, ובעיקר, מזון, חומרי בנייה וחומרי גלם לתעשייה. ישראל לא הפציצה את המנהרות מאותה סיבה שהיא השאירה את מעברי הסחורות פתוחים באופן חלקי, ומאותה סיבה שהיא מאפשרת את יציאתם של חולים קריטיים במיוחד לטיפולים מצילי חיים מחוץ לרצועה: מדיניות ה"מינימום ההומניטרי". זו המדיניות שמאפשרת לתושבי עזה לחיות, אבל רק קצת. או לחילופין, למות, אבל בצורה איטית ומבוקרת, ולא בהתפרצות קטסטרופלית שעלולה חלילה להתפרש כ"משבר הומניטרי".

כי משבר הומניטרי הוא לא טוב ליחסי הציבור. והרי זו, בעצם, הבעיה העיקרית שמטרידה את הממשלה שלנו – יחסי הציבור. לא הפעולות הבלתי-לגיטימיות של הצבא, אלא הדה-לגיטימציה שעושים להן בעולם. לא הריגתם של למעלה מ-1,400 תושבי רצועת עזה, רובם הגדול אזרחים, בתוך שלושה שבועות, אלא העובדה שארגוני זכויות אדם ישראליים דיווחו על כך לוועדת גולדסטון. לא הסגר – הימי והיבשתי – המוטל על הרצועה מזה שלוש וחצי שנים, ואשר דן את תושביה לאבטלה, לעוני, למצוקה בריאותית ולקפאון כלכלי ותרבותי, אלא השאלה האם אפשר לקרוא לזה "משבר הומניטרי".

שייקספיר כתב, "מה שנקרא לו שושנה, ריחו יהיה מתוק תחת כל שם אחר". מדיניות הסגר הישראלית, ריחה מסריח ולא משנה איך נכנה אותה; גם אם ימשיכו להסיח את דעתנו באמצעות ספינים תקשורתיים, קמפיינים דיפלומטיים מתוחכמים וועדות חקירה שמסקנותיהן ידועות מראש; גם אם ינסו לשכנע אותנו שהבעיה האמיתית היא ההסברה הכושלת, המימון הזר לארגוני זכויות האדם, והעולם שהוא כולו נגדנו – שום דבר לא יעזור. שום דבר לא יצליח להפיג את סרחונה של מדיניות שמשמשת באופן מוצהר לפירור התשתיות הכלכליות והחברתיות ולהחזקתם של מליון וחצי אזרחים כבני ערובה במערכה פוליטית אכזרית.

את המדיניות הזו יש לפרק ולעקור מהיסוד, ולא לנסות לטשטש אותה – ואותנו – בעזרת ועדות חקירה בריח שושנים.

הכותבת היא רכזת פרויקטים במחלקת שטחים כבושים בארגון רופאים לזכויות אדם

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאור

    הקסאמים. פצצות המרגמה. המחבלים המתאבדים (כולל כאלו שניצלו היתרים הומניטריים). גלעד שליט. חביות נפץ בחופי הים התיכון. בכלל, כמה מאותם "מיליון וחצי אזרחים שנפגעים ממערכה פוליטית אכזרית בה הם אינם מעורבים" הצביעו חמאס? כמה מהם רוצים להיות שהידים? זה לא מפחית קצת מזכותם לעבודה, כלכלה ותרבות תקינים?

  2. עמית כהן

    כי אין וברור שאין. ועצם האמירה הזו מכניסה אנשים לסרט על עזה.
    עובדה: השכר הממוצע בעזה גבוהה כפי 3 מזה במצרים, ופי 2 מזה בסוריה (על פי נתוני הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה).
    אנשים בעזה לא מתים מרעב, זו בכלל לא שאלה, לחלקם הנכבד יש מכוניות, לחמישית מהם יש גישה לאינטרנט מהביצ, ל80 אחוז מהם טלוויזיה (שוב, על פי נתונים הלמ"ס הפלסטיני).
    עזה לא נשמרת על "מינימום", בעזה יש הכל מכל, למעט אותם דברים ספיציפים שמוגבלים.
    כעת אותם דברים כוללים כל מיני חומרים תעשייתים\חקלאיים שיכול להיות להם שימוש כפול, בנוסף לחומרי בנייה שנכנסים רק בתיאום הדוק עם האו"ם ובכמויות ספציפיות לפרויקטים ספציפים – מהסיבה הפשוטה שבטון יכול לבנות בית ספר, כמו גם מנהרת חטיפה.

    השקר המגוחך הזה, שמזכיר קונספירציות ממדינות ערב, על כך שישראל "הייתה יכולה להרוס את המנהרות הברחה אם הייתה רוצה", הוא פשוט מצחיק.
    ישראל לא הצליחה להרוס את המנהרות גם בזמן שהן קטלו את חייליה שהיו בעזה – שלא לדבר על היכולת שלה לעשות זאת לאחר שחייליה (חוץ מאחד) כבר לא פרוסים שם.
    למעשה, אני חוזר בי, אני דיי בטוח שלישראל יש היכולת לחסל את מנהרות ההברחה מהאוויר אם רק תרצה, בדיוק כמו שיש לה יכולת למחות את החמאס אם רק תרצה.
    אבל מהסיבה הפשוטה שבשביל לעשות זאת יצטרכו לפגוע במאות ואלפי הבתים שמהם יוצאות המנהרות הללו, והישראלים שאתם כל-כך שונאים מוסרים מכדי לעשות זאת, הם לא עושים ולא חולמים על לעשות זאת. והם לא עשו ולו חצי מזה בעופרת יצוקה.

  3. י.א

    ומה לעשות, מחסור חמור במוצרים שונים ובכללם מוצרי יסוד שונים כן נגרם בעזה בשל ההגבלות שישראל הטילה. עם כל הכבוד לטלביזיות…

  4. דרור בל"ד

    אין משבר הומניטרי או יש כזה, תלוי איך מגדירים רצח עם בהילוך איטי. חשיבותה של הוועדה, פרט לתרומתה לתהליך הדה לגיטימציה של המשטר הציוני, היא בקביעתה שהמצור הוא חוקי.

    ארגוני זכויות האדם בכלל, ורל"א בפרט, עוסקים במלאכת קודש. הפניית תשומת הלב אך ורק לנושא זכויות האדם עלול חלילה לשרת את התעמולה הציונית. המצור הוא חוקי – כך קבעה הוועדה. את זה יש להדגיש.

  5. שאול מרכז

    האם לפני כן פחות מ 80% מתושבי עזה נזקקו לסיוע הומניטרי, ואם כן כמה זה היה רחוק?, האם לפני ה"מצור" תושבי עזה חי חיים יותר טובים? והאם כל האשמה היא על הצד הישראלי. בממשלת חמאס לא ישראל בחרה, את הירי של עשרות רקטות ביום שהשביתו את החיים בעשרות ישובים לא ישראל אירגנה. ההתנתקות מעזה לא היתה מהלך של הכיבוש הישראלי.
    אז נכון, כאן מודים כי אין משבר הומניטרי של ממש אלא מינימום הומניטרי. זה לא מפריע לארגוני "זכויות אדם" לקונן על רצח עם, טיהור אתני אפרטהייד… ושלל מיני ירקות המתחוללים כביכול בעזה. אז אולי תצאו עם האמת, כשאותם ארגוני "זכויות אדם יעלו בתקשורת, הם ידווחו שישראל מספקת את המינימום ההומאניטרי (כבר נשמע שונה, נכון?) לתושבי רצועת עזה.
    ולמה ארגוני זכויות אדם במרכאות: עזה היא המקום בו תושבים שכאמור מקבלים את המינימום ההומניטרי, מקבלים הכי הרבה סיוע פר קפיטה. כל זאת כאשר נזקקים אמיתיים, כמו בדרפור למשל, מקבלים פחות. האם יש כאן אפליה בין דם לדם? או שמא זה בשם השוויון? לכן, מוטב לקרוא להם ארגוני זכויות הפלשתינאים וכינויים אחרים יתקבלו בברכה.

  6. עמית כהן

    כנראה בכתיבה זה יוצא אחרת..

    ההגבלות שהוטלו לפני חצי שנה וקודם לכן היו טיפשיות, אך גם הן לא גרמו לשום מחסור בעזה..
    כלומר, זה לא ממש משנה אם מגבילים את כניסת פאסטה, כאשר יש אלף ואחד סוגים אחרים של מאכלים מכל המינים והזנים.
    עמירה הס הרכיבה בזמנו רשימה של כ-500 מוצרים שכניסתם לעזה אסורה, ועם כל הכבוד, לכמעט כל מוצר שם (מלבד מוצרי הבנייה) יש מאות מוצרים תחליפיים. כך שכניסתם או אי כניסתם של המוצרים הללו לא באמת משפיעה על חייהם של אנשים. למרות ששוב, זה היה טיפשי להגביל אותם, וטוב שזה הוסר.
    הטלוויזיות (והאינטרנט, השכר הממוצע והמכוניות) לא באות להראות משהו מלבד הדבר הבודד הזה: אנשים בעזה לא חיים בגיהנום, הם לא שמורים על מינימום, והם לא שום דבר שקרוב לזה. העזתים חיים חיים קשים בתוך מקום קשה, אבל לא פחות וגם לא הרבה יותר מזה..