רואים רחוק, רואים שקוף

אחרי עשרות שנים של מזרח תיכון בדלתיים סגורות ואפס תוצאות, הגיע הזמן ל"מהפכת השקיפות" בכל הנוגע לניהול שיחות המו"מ
טל שניידר
photo: Moshe Milner GPO, cc by-nc-sa

הנה רעיון חדשני. מדוע לא יתנהלו שיחות שלום (אם אי פעם הצדדים יחזרו לנהלן) בשקיפות. שקיפות מוחלטת. זאת אומרת, שבסיום כל ישיבה בין צוות ישראלי לצוות פלסטיני, כמו אותן הישיבות שנערכו לפני כשלוש שנים בין (אז) שרת החוץ ציפי לבני לבין ראש צוות המו"מ הפלסטיני, סאיב עריקאת, יפרסם כל צד את מסמך הסיכום שלו, יעלה אותו לאתר האינטרנט שלו, יספר מי נכח, מה נאמר ומה הוסכם לקראת הפגישה הבאה. יצרף גם תמונה ומצדי שיציין גם מה היתה התקרובת שהוגשה לשולחן. ואפילו ארחיק ואומר, שהסיכומים יהיו שונים. כל צד והנרטיב שלו למפגש.

שקיפות מלאה. אני לא צוחקת.

הרעיון הזה נשמע מעט מרתיע בהתחלה, אולי בלתי אפשרי, יש מי שיאמרו משוגע. אך אחרי עשרות שנים של מזרח תיכון בדלתיים סגורות ואפס תוצאות, אולי צריך לרענן מעט את הנהלים. לתבל את הדיאלוג בגישה רעננה, שפותחת בפני תושבי האזור הנוגעים בדבר את היכולת להיות שותפים לתהליך.

הייתי אולי רוצה להיות הבעלים הגאה של הרעיון הזה. "מהפכת השקיפות", הייתי קוראת לו. אבל לא. כל הזכויות שמורות לח"כ לשעבר, והעומדת כיום בראש הקרן החדשה לישראל, נעמי חזן, ממנה שמעתי על כך לראשונה. לפני כמה חודשים ליוותי (ככתבת של "ליידי גלובס") את הסיור של זוכת פרס נובל לשלום, ג'ודי ויליאמס במזרח ירושלים (חלקו של הראיון, כולל גם שאלות לעמיתתה של ויליאמס, מייריד מגוויר, האסורה בכניסה לישראל, נמצא כאן. הכתבה במלואה נמצאת בעמוד הפייסבוק שלי כאן).

באחד המפגשים בראשית הסיור, שוחחו ויליאמס ובנות פמלייתה עם חזן. בקולה הסדוק משנים של עישון כבד, חזן הציגה את עצמה ("איפה כל הצעירים בתנועות השלום? עכשיו נותרנו רק חבורת נשים מבוגרות עם שיער צבוע….") ואחרי שדיברה איתן על הצורך בשיתופן של נשים בצוותי מו"מ לשלום, הציגה חזן קונספט מעניין, הישר ממוחה היצירתי של אשה (ואשר המחיש את המשמעות המידית של שילוב נשים בצוותי מו"מ):

"אחת הבעיות בניהול המו"מ בין ישראל לפלסטינים הוא הסודיות", אמרה לנוכחות (איזה מזל שמצאתי את מחברת השרבוטים שלי מאותו היום). "דיפלומטים, במיוחד גברים, אוהבים לדבר זה עם זה בחדרים סגורים ובחוץ חרושת השמועות עובדת שעות נוספת. זה קיים עוד מלפני הסכמי אוסלו, שם נוצרה בעיה גדולה של פערי מידע בין מה שהבינו בכל אחד מן הקהילות, הישראלית והפלסטינית, לבין מה שהמנהיגים שוחחו ביניהם. כאשר הגיע רגע היישום של ההסכמים, האוכלוסיות לא ידעו מה הולך לקרות ואז התוצאות היו נוראיות. אבל מו"מ מאחורי דלתיים סגורות לא עובד, כפי שמוכיחים מסמכי ויקיליקס".

והיא המשיכה ואמרה: "צריך להפוך את המו"מ לכזה המשתף, מכיל יותר קבוצות של האוכלוסייה ואת זה אפשר לעשות באמצעות הפיכתו לשקוף. כדי שיהיה דיון אמיתי על הנושאים, באופן גלוי, כי אי אפשר להתקדם ללא גילוי. אפילו אם זה יגרום לוויכוחים נוראיים, הדרך הנכונה היא לשתף קבוצות יותר רחבות מן האוכלוסייה, כך שאנשים יתכוננו מנטלית ונפשית למה שעומד לקרות".

התנחלות במזרח ירושלים. photo: benjamin chun, cc by-sa

דבריה של חזן נאמרו כמה חודשים לפני מסמכי אל-גז'ירה. כמובן שעם פרסומם, מקבל הטיעון משנה תוקף: כי מה הטעם לשמור על חשאיות אם ממילא הכל יפורסם בטווח זמן קצר? קשה לקבל את הרעיון הזה בתחילה. איך ייראה המשא ומתן אם יחשפו כבר מיד בתחילתו כמה פליטים מוכן ראש ממשלת ישראל לקלוט מדי שנה? או אם יידעו תושבי הר-חומה, שהם עשויים להיות ה-Bargaining Chip (בהנחה שהמסמכים מדויקים, הר-חומה אמנם לא "נמכרה" על ידי הצד הישראלי, אבל אולי בעתיד הצד הישראלי ימהר לוותר על השכונה הזאת?) התשובה היא שתקום מחאה ציבורית, יהיו הפגנות. תושבי הר חומה יצאו לרחובות. כסף זר יזרום מארגונים אוונגליסטיים בארה"ב כדי לחזק את העמותות המתנגדות למסירת קברי אבות. בסדר. כל עוד החוקים הדמוקרטיים מוחלים, מפגינים מכל הצדדים זכאים להשמיע את דעתם. לפחות הם לא יהיו בהלם כשיגיע יום פקודה.

אגב, לי לא ידוע על שיחות שלום שנוהלו אי פעם כך. תמיד יש פעם ראשונה. מאחר ומה שלמדנו ממסמכי אל-גז'ירה, המרחק הרעיוני בין ישראל לפלסטינים אינו כה גדול, וכולם מבינים שבבוא היום תקום כאן מדינת פלסטין בשכנות, האם לא כדאי להתחיל לשתף כבר עכשיו את שתי האוכלוסיות בתהליך בניית האמון?

הפוסט פורסם במקביל בבלוג של טל שניידר, טביעת עין של טל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאור

    ההגיון של הפוסט הוא שהשקיפות תכריח את המנהיגים לנקוט בפומבי בעמדות המתונות שהם מביעים בשיחות חשאיות.
    ההגיון שלי הוא הפוך- המנהיגים ייאלצו לנקוט גם בחדרי המשא ומתן ברטוריקה הקיצונית שהם משמיעים בהופעות פומביות (-:

  2. שחר

    חוששתני שאת תמימה. ישראל פועלת ליצור כאן מדינת חסות פלסטינית שתהיה תלויה לחלוטין בישראל ותספק לה עבדים וסחורות זולות. זה גם לא נגמר בפלסטינים. ישראל מעוניינת להשאיר את הסכסוך על עצימות נמוכה (טרור!) כדי שהישראלים יחיו בפחד מתמיד ויסכימו לרווחי הענק שמרוויחים אנשי החונטה השלטת. כיוון שזה המצב במאה השנים האחרונות, כל מי שטוען אחרת – עליו חובת ההוכחה.

  3. הציונות היא תנועה טרנספריסטית

    הציונות היא תנועה טרנספריסטית. ההבדל בין מרכיבי התנועה הציונית בעניין הטרנספר הוא כמותי בלבד.
    ע"פ אתר "מעריב" גם ציפי חסידת טרנספר. לבני לא מכחישה שגם היא בין רוצחי הפרטנר הפלסטיני. מה שלבני אמרה בהסתר ובארבע עיינים למשת"פים מרמאללה, זה מה שליברמן אומר בגלוי. גילויי אל-ג'זירה הוכיחו שגם לבני נמנית על הקיצונים שדורשים לטרנספר ערבים – והיא לא מכחישה זאת. האמת היא שבכך אין ציפי שונה מכל הציונים – החל ביצחק רבין – שביצע את הוראת בן גוריון, שניתנה "בהינף יד", לגרש את רוב הערבים מרמלה ולוד, עד למגרשי תושבי הכפרים הפלסטיניים אמוואס, בית נובא, ויאלו – בגיזרת לטרון. ההבדל היחידי בינה לבין ליברמן הוא שהיא אומרת בהסתר את מה שאומר ליברמן בגלוי.

  4. אני, לא רק שאלה

    בסוף ה"פוסט" שלה מקבילה טל שניידר בין העם הפלסטיני להנהגתו המושחתת היושבת ברמאללה ובין הגועליציה של ביברק ואזרחי ישראל. כך היא כותבת: "מאחר שלמדנו ממסמכי אל גז'ירה [ש]המרחק הרעיוני בין ישראל לפלסטינים אינו כה גדול",,, ואין כך הדבר. טל טועה בהצגת הדברים. אין לסוס ולרוכבו אינטרס משותף, פרט לכך ששניהם היו רוצים לראות את סוף הדרך. ולנמשל: אין שום דבר משותף "רעיוני" בין ישראל לפלסטין, פרט לרצון לחיות. זה הבסיס עליו צריכים לבנות את הסכם השלום. וכך להביא שלום צודק לישראל-פלסטין, ישראל-סוריה, ואולי לישרא-סטין.

  5. ומה יאמרו במק"י וחד"ש?

    לפני כשעה פירסם האתר שבבעלות ג'סאן חטיב, שנמנה על ראשי "מפלגת העם" הפלסטינית [הקומוניסטית לשעבר], את תגובתו הנזעמת על פירסום מסמכי אל-ג'זירה. "דובר הממשלה הפלסטינית [ברמאללה] ג'סאן חטיב, שואל מה גרם לאל-ג'זירה לפרסם את 'המסמכים הפלסטיניים', ואיזה אינטרס הדבר משרת."… חטיב, "בראיון" לאתר שבבעלותו הצטרף למאשימים את הערוץ ואת הגארדיין הבריטי ב"עיוות" — בניגוד לנביל שעת, שאישר את אמיתות המסמכים. אכן הדבר אומר יותר מדרשני. שהרי המפלגות הקומוניסטיות בישראל ובפלסטין היו אלה שהביאו את הנוסחה "שתי מדינות לשני העמים". אבל כנראה שהרבה מים דלוחים זרמו בביוב בראמאללה ובירושלים ותל-אביב מאז.
    http://jmcc.org/news.aspx?id=2255
    LIVE: Blogging the 'Palestine Papers'
    By CHARMAINE SEITZ
    10:16 Palestinian government spokesperson Ghassan Khatib has questioned al-Jazeera's motives in publishing the Palestine papers. "In whose interest al-Jazeera is doing this?" Khatib told the JMCC. "Why does it aim at distorting and raise doubts, and why does it deign to publish statements that show that the Palestinian side demands the opening of the crossings and an end to the siege on Gaza Strip?"