סכום כל פחדיהם

נראה לי שרב הישראלים היו מאחלים לדמוקרטיזציה אמיתית בעולם הערבי, אבל ההיסטוריה מוכיחה שבדר"כ מהפכות מולידות דיקטטורות ולא דמוקרטיות. בין דיקטטורה חילונית לבין דיקטטורה דתית (מוסלמית, יהודית או נוצרית) אני תמיד אעדיף את החילונית.

האם בארץ אין מקום לצאת לרחובות? האם משכורות המינימום, ההפרטה המואצת, פערי ההכנסות, הפגיעוה הנמשכת באוכלוסיות המוחלשות, העדר דיור בר-השגה לצעירים, עול התשלומים למעונות ולבתי הספר, הם אינם עילות מספיקות כדי להשמיע קול גם כאן?

הסיכוי, למנוע איסלמיזם במצרים נשען כרגע על הצבא החילוני. איזה חרא של בחירה. הסיכוי היותר קטן, אך היותר זה שנראה שיכול להביא יותר רווחה וחופש למצרים הוא ש: א. לנוכח תנופה דמוקרטית וזכר זוועות הדיקטטורה מצרים ירתעו, לפחות בשלב זה, לבחור בכוח שעשוי להשיב עטרה לדיקטטורה. ב. רפורמטורים איסלמיסטים יתפלגו מהזרמים היותר קיצוניים. ג. ההנהגה הזמנית, תגביל את האפשרות לרוץ בבחירות בכפיפות לחוקה דמוקרטית.

מצרי אחד אומר לישראלי: עוד מעט תהיה לנו בעזרת אללה דמוקרטיה.
אומר הישראלי: לא כדאי לכם כל הווג'ערס הזה, היה לכם אבא, אח גדול שדאג לכם, החליט בשבילכם הכל. מה אתם צריכים, מפלגות, ימין, שמאל, דתיים חילוניים, בחירות, תקשורת עויינת, זכויות אדם, בצלם. תזרמו עם מה שיש לכם. תקראו מה שציפר כתב, תחיו בכיף.
אומר המצרי: דווקא אנחנו תמיד קינאנו בכם, שיש לכם בחירות, תקשורת פתוחה, והכל, עכשיו אתה אומר לי שזה היה רע? אז איך חייתם עם זה כל כך הרבה שנים?
אומר הישראלי: הסתדרנו איכשהו, אבל העיקר זה שאנחנו עכשיו בדרך לסגור את זה.

מסכים לחלוטין. המאמר של חגי מטר מלפני יומיים, ומאמר שפורסם אתמול במגזין "מדר ג'ונס" מוכיחים שאפשר גם אחרת:

http://motherjones.com/mojo/2011/01/interview-two-israelis-joining-protests-egypt

כותב יוסי גורביץ: "מחליא לראות איך הקונסנסוס הישראלי קובע ש…".

לא רק מחליא, אלא בעיקר מסוכן. היום בכותרת הראשית של 'הארץ' הופיעה בכותרת ענק הידיעה הבאה: "ישראל במסר לעולם: רסנו את הביקורת על מובארק". (מובארכ ולא מובארק – לידיעת פרשנינו לענייני ערבים\בטחון, ג'מאל (יופי בערבית) ולא גמל). הדבר דומה למעשה חלם בו מי מפריח שמועה שמעבר לרחוב מחלקים ממון, ההמונים רצים ולבסוף מפיץ השמועה מצטרף אליהם.

כל מי שעדיין מטיל ספק כי החונטה הפונדמטליסטית הבטחונית מסכנת את שלומם של אזרחי ותושבי המדינה הציונית (ראו מלחמת אוקטובר 73, ראו התוקפנות הציונית בלבנון פעם ועוד פעם) לא יוכל להתעלם עוד מקביעה זו. בעוד שבכל העולם הבינו (אם כי באיחור רב), המדיניות הבטחונית המסוכנת עוד מימי הסכם אוסלו (ע"ע הבריונים מטוניס) של פושע המלחמה אהוד ברק ושל ראש ממשלתו מהמרת על המשך שלטון האימים, גם במצרים וגם בפלסטין. פרשנינו לענייני בטחון\ערבים, מגובים באלופים כאלה ואחרים, מפיצים תעמולת כזב כאילו האחים המוסלמים במצרים הם היורשים הוודאיים של השלטון המצרי. די להקשיב למפגינים עצמם (אשר ידיעת האנגלית הרהוטה הפתיעה את "כתבינ לענייני וגו'") כדי להבין מי גרם למהפכה ומהן דרישותיהם של המפגינים.

מומלץ מאד לבן אליעזר, למגיב הציוני עמית כהן, לאלוף בן ועמוס הראל (הארץ) לקרוא את פרשנותו של סמי שלום שטרית: "ברור לכולם שעידן מוברק תם. השאלה היא מה יבוא אחריו. זו לא איראן של 79. מצרים היא מקבלת התמיכה האמריקאית השנייה אחרי ישראל וכל הנהגה שתבוא עכשיו תיקח את זה בחשבון, זאת במידה שלא תהיה זאת הנהגה איסלאמית ולא נראה שזה הכיוון במצרים. אין ספק שהסי.איי.איי. עובד קשה עכשיו מאחורי הקלעים בנסיון לאתר את מחליפו של מוברק ולדחוף אותו לקידמת הבמה ברגע שהמטוס של מוברק יהיה מוכן על המסלול. עד אז עוד יישפך דם רב במצרים. מצרים הייתה צריכה את תוניסיה כטריגר אבל מצרים אינה תוניסיה – מדובר בבירת העולם הערבי ומנהיגתו – אופיו של המזרח התיכון כולו יוכרע בימים הקרובים ובתוך זה כמובן גורל ישראל-פלסטין, ובתוך זה אם תרצו גורל הסיפור המזרחי, החברתי, האזרח, התרבותי וכו'. מצרים ללא מוברק וללא בובה חדשה של האמריקאים תהיה חייבת לאזרחיה לבחון מחדש את היחסים עם ישראל ואת יחסם הבוגדני של כל שליטי מצריים כלפי הפלסטינים מאז פרוק ועד מוברק. בחינה מחודשת כזאת תחייב כמובן את שאר מדינות ערב לישר קו ובעצם לחדש את חזית ההתנגדות לישראל ככובשת ומדכאת של העם הפלסטיני. אם אכן המצרים יצליחו לנתק את חוטי בובת המשטר ולהביא לבחירות חופשיות ולמשטר חדש אז ברור שתם משחק ותיכף יתחיל משחק חדש עם כללים חדשים ויעדים חדשים. האינתיפאדה שתפרוץ בקרוב בגדה ובעזה תהיה נגד ההנהגה הפלסטינית ומשטר הכיבוש גם יחד. מצרים תתמוך בהתקוממות ואחריה כל מדינות ערב, מריבת אירופה ובלית ברירה גם ארה"ב תצטרך לשגר הנחיות חדשות לציונים. ישראל תצטרך לברוח עד לפחות לקוי 67 עם הזנב בין רגליה, כמו מלבנון ותוקם מדינת פלסטין עם חשבון 48 פתוח. אז ורק אז תפרוץ מלחמת האזרחים הישראלית שתוביל לנפילת המשטר לטוב (אפשרויות להתחלות חדשות) ולרע (אובדן משרות וקצבאות ופנסיות). לדעתי תהיה בריחה המונית של ישראלים כשהשמים יתחילו להתקדר ואז זה כדור שלג".

http://kedma.co.il/block/archives/1204/comment-page-1#comment-780

מסכם גורביץ: "התפיסה הזו מעידה יותר על הישראלים מאשר על שכניהם". כל כך נכון, כל כך מחליא, וכל כך מסוכן. אבל זה נושא למאמר נפרד.

כפי שמביא אותה כאן אחד המגיבים.
הכל טוב ויפה אולם זוהי פרשנות אחת מני רבות,העמימות של העתיד,כאשר לא ידוע מה ילד יום במצרים מזמינה פרשנויות שונות ואולי גם משאלות לב יותר מאשר פרשנות,כמובן נצטרך לחכות ולהמתין בסבלנות מי משלל הפרשנים,ומה משלל הפרשנויות אכן ידעו לקרוא את המציאות ועל פיה להבין שאין מוצא אחר מלבד התוצאה שהפרשן חזה.
אבל הפרשנות כפי שס"שש מצוטט כאן יש בה תיבולים של לא מעט אכזריות ואלימות עד כדי רוע לב,
מה מאחלת הפרשנות של סש"ש למיליוני תושבי המזרח התיכון
הפרשנות מאחלת לכולנו דם ואש ותמרות עשן,הנה תפרוץ אינתיפאדה בגדה וברצועה,שבה לבטח יפגעו בני אדם משני הצדדים,ואז יצטרפו המצרים ושאר שכניינו (כלומר המצרים והירדנים לא יעמדו במילתם ולא יכבדו את הסכמי השלום שנחתמו איתם, וכך תהיה לישראלים עילה לומר שאי אפשר לסמוך על העולם הערבי,והצד הישראלי יתבצר בעמדותיו,אירופה תעמוד לימין העולם הערבי וכך תגרר גם אמריקה,לישראל לא תהייה ברירה והיא תושפל (איזה איחולים נהדרים איזו שמחה גדולה לראות מישהו מושפל בפרהסיה,כמה טוב לב שופע מסוג של משאלה/פרשנות שכזאת)
ישראל תיסוג לקוי 67 (לא בלי מלחמת אזרחים קטנה שבה שוב יפגעו בני אדם,)
מצבה הכלכלי של ישראל יהיה בכי רע,שכבת העוני והסבל תגדל,האשכנזים לא יוכלו לשאת את גודל חרפת העוני
יסתלקו מכאן(כאילו הדור השני והשלישי לישראלים ממוצא מזרח אירופאי לא קשור בעבותות של אהבה למדינה הזאת בדיוק כמו שקשורים אליה בני מיעוטים לא יהודים)
הארץ תתרוקן מאשכנזים,ישארו בה רק המזרחים וסש"ש וחבורתו יוכלו לחזור לכאן(אולי להיות חברי כנסת?ולנשום אויר נקי מיהדות מזרח אירופאית
אכן חזון מלא טוב לב וחמלה אנושית כלפי כל התושבים כאן
דוסטוייבסקי קרא לזה "גאולה דרך הביבים"רק אם יהיה לכולם רע וכולם יסבלו סבל אנושי,ימורקו עוונותיהם ,וירד שלום על המזרח התיכון ,בעיקר אם הוא ינוקה מאשכנזים.

זהו החזון הסש"שי.

טוב אז אני רוצה להציע חזון משלי
אם לס"שש מותר אז גם לי מותר
בחזוני אני רואה את העם המצרי משתחרר מעולו של טיראן
דמוקרטיה הולכת ומתגבשת במצרים,הם לא מפירים את הסכמי השלום עם ישראל נהפוך הוא הסכם השלום עם ישראל והרוח הדמוקרטית החדשה שנושבת ,מקרבים בין הצדדים ומגשרים על הפערים שבין הישראלים והפלשתינים המסוכסכים,הרוח הדמוקרטית גורמת להגמשת העמדות של כל הצדדים (שכן הרוח הטיראנית שהיא קשוחה ומאובנת לא איפרה זאת עד כה)גורמת להעמקת האמון בין הצדדים,ממוססת כל מה שהיה מאובן.
וכך ניתן לאט לאט בתהליך של חזון של שלום ואהדה וכבוד הדדי להגיע להסכם עם הפלשתינים,ולאחר מכן עם הסורים ואולי גם עם הלבנונים
בלי מהומות של דם ואש ותמרות עשן.
עם כמה שפחות סבל אנושי
בלי השפלות פומביות וביזויו של אף אחד מן הצדדים.
מי שויתורים טריטוריאלים לא מוצאים חן בעיניו אולי יקום וילך.

ה-"ראציונאלים" שביננו מגחיכים את האמירה הכביכול "ניו אייג'ית" שאומרת

תחשוב חיובי,יהיה חיובי"

אז ברוח ניו אייג'ית הזאת מאחר ואני לא תמיד "ראציונאלית" אני אומרת
"תחזה חיובי יהיה חיובי"

בכל מקרה ישראל תוך 30 שנה נמצאת במצב של מיצריים – לידה בלי שום פרופורציות למשאבים,עוני מנוון,עושר מופלג,פערים ענקיים,פרימטיביות ובורות הבאה לידי ביטוי בעליית כוחם של קוסמים ו"רנטגנים" למינהם,השכלה בקרשים,פונדמנטליזים וקנאות דתית,הרס הסביבה ושלום על ישראל.