לא לעקור ולא לנטוע

למה אסור לקק"ל לציית למדינה ולנטוע עצים על אדמות אל-עראקיב. חלק ממכתב גלוי לקראת ההפגנה היום (ג') מול משרדי הקרן בירושלים
אריק אשרמן

החיים מעולם לא היו קלים באל-עראקיב, אבל החודש האחרון היה קשה במיוחד. אחרי ההריסה האחרונה נאבקו התושבים להקים סככות עלובות בגשם מצליף ורוחות עזות. מאז ביקורי האחרון במקום, נטיעות הקק"ל המאיימות כבר התקרבו לאדמות הכפר. לכן, לא תהיה זו הפתעה אם התושבים יחליטו לנטוש את אדמותיהם.  זוהי כמובן הציפייה של מתכנני המתקפה האלימה במיוחד על הכפר, ושל מעגלי השוטרים המלווים אותה, אבל אנחנו הישראלים, שפעמים רבות עשינו את הבלתי אפשרי מתוך תחושת אין ברירה, חייבים להכיר בנחישות של תושבי אל-עראקיב.

ישועת מעט הגיעה ב-19 בינואר, כשבית המשפט הוציא צו עיכוב זמני להריסה, עם מחיר בצידו.  המדינה טוענת שיש עלות בכל פעם שמבטלים הריסה כי עדיין חייבים לשלם לקבלני ההריסה, וחייבים לפצות את המדינה בכל פעם שבית המשפט נותן צו עבור "טענות סרק". במקרה הזה, איני חושב שדרישה למנוע קביעת עובדות בשטח עד פסיקת בית  המשפט בנוגע  לבעלות על הקרקע הוא עניין של "סרק". ממילא, למרבה הצער, ימים ספורים אחר כך ביטלה השופטת נצר את צו העיכוב. היא אמנם הוסיפה שהמצב המחפיר של הבדואים הוא "תופעה שבית המשפט מתקשה להשלים עימה" וכי לא רצוי לנטוע עצים במקום בו ממוקם הכפר משום שזה עלול ליצור מצב בלתי הפיך. למרות ההצהרות האלה, המדינה הכריזה על כוונותיה להשלים את יישור הקרקע והכנתה לנטיעות על ידי הקק"ל.

דחפורים באל-עראקיב, 31.1. צילום: אריק אשרמן

אני שב ופונה אליכם, אנשי קק"ל, ומתחנן בפניכם לשמור על נשמותיכם. אמרתם לי פעמים מספר שאתם רואים את עצמכם כ"שירות היערות" של המדינה ומכאן שאתם חייבים להיות נושאי דברה של המדינה.  עם זאת, מגיע הרגע בו אתם חייבים פשוט לומר לא! חז"ל אכן קבעו ש "דינא דמלכותא דינא," אך הם קבעו גם קווים אדומים.  שולחן ערוך קובע שאפילו  מלך, שיש לו סמכות יותר רחבה מאשר לממשלה, לא יכול להכריח אנשים לעבור על מצוות התורה, כגון גזל קרקעות (חושן משפט סימן שס"ט, יא).  אפילו המלך עצמו, ועל אחת כמה וכמה גוף שעושה את דברה של ממשלה אינו רשאי לעוות את החוק כדי לגזול שדה.  (רמב"ם הלכות גזלה ואבידה פרק ה', הלכה יג, ש"ע חושן משפט שסט:ח). בנוסף: אין לכבד חוק מלכות הנוגד את הצדק והיושר. אמת המידה לצדק הינה חוק אחד לכל, במקרה שבו החוק מפלה קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת אין את הכלל של דינא דמלכותא דינא.

המקרה של אל-עראקיב הוא מקרה מובהק בו מתקיימת איפה ואיפה כלפי הבדואים כקבוצת מיעוט. במקרה כזה כאשר ביצוע החוק יוצר הפלייה בפועל בין קבוצה לקבוצה אין חובה לציית לחוק המדינה, במיוחד במקרה שלנו בו מדובר ב"שב ואל תעשה" כלומר אי ציות פסיבי. אף אחד מאיתנו לא רוצה להאמין שהמדינה שאנחנו אוהבים עושה שימוש בכוחה כדי לדרוס אזרחים חסרי אונים ולקחת מהם את "כבשת הרש". אף אחד מאיתנו לא רוצה להאמין שבית המשפט נותן ידו לאי צדק. אני משוכנע שזה לא מייצג את הערכים של רבים מקרב עובדי הקק"ל או של התורמים לה. אך אם אתם לא מאמינים לי או לעדות האילמת של בית הקברות באל עראקיב, צאו ובידקו בעצמכם. דרשו מסמכים ורדו לנגב להיפגש עם הבדואים.

הקק"ל, על אף עבודתה המבורכת,  מקלקלת את המוניטין שלה בהצטרפותה לקנוניה כל כך לא מקובלת ולא צודקת. הזכרתם בעבר פרוייקטים שאתם עושים למען הבדואים, אבל שום פרוייקט  לא ינקה את הכתם הזה. אנא, אמרו לא להריסות באל עראקיב!

עדכון מאתר נא להכיר, 01.02, 12:00: שעתיים לפני מועד ההפגנה בירושלים צרים כוחות משטרה על מתחם בית הקברות באל עראקיב ואינם מאפשרים למאות תושבי הכפר לצאת להפגנה מול משרדי הק"ל בירושלים.

עזיז אבו מדיע'ם תושב אל עראקיב מספר כי משעות הבוקר עובדים הכלים של קק"ל והמשטרה הורסת מבנים בודדים שנבו בשטח בערב הקודם. המשטרה הורתה לתושבים להשאר במתחם בית הקברות ולא מאפשרת לאיש לצאת או להכנס. כל הדרכים לכפר חסומות על ידי כוחות מג"ב ומשטרה.

"איפה הדמוקרטיה" אומר עזיז אבו מדיע'ם. "לא מספיק שהורסים את הבתים שלנו ונוטעים עצים על קרקע שלנו, עכשו גם נועלים אותנו כאן ומונעים מאיתנו למחות באופן דמוקרטי בהפגנה שקיבלה רשיון כחוק. זאת פשוט שערוריה."
התושבים שבשטח בית הקברות כלואים כבר מהבוקר. החשמל למתחם נותק ואפילו אי אפשר להטעין את הטלפונים כדי להיות בקשר עם העולם. המידע החשוב הזה לא מגיע לאמצעי התקשורת הארציים.

ההפגנה שתתקיים היום בירושלים בשעה 14:00 מול משרדי הקק"ל היא יוזמה משותפת של ארגונים רבים בינם ועדת המעקב של ערביי ישראל, פורום דו קיום בנגב, שומרי משפט, תראבוט התחברות, פורום הכרה ועוד.

עדכון, 12:30: המשטרה פתחה את המחסומים והם מאפשרים כעת תנועה. לנוכח התנהגותה של המשטרה מרבית התושבים בוחרים להשאר בכפר מחשש שלא יורשו לחזור לשטח הכפר.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. איזי גור

    אומר זאת כך יונית.
    אלמלא תמלאנה לי 86 שנים בעוד חודשיים אני אורז את מי שנשאר מבני משפחתי ועובר אל המדינה בה קנגורואים משוטטים באין מכלים.
    אסביר.
    להבנתי הבסיסית אני, שכניי, בני עירי ותושבי מדינת היהודים מקיימים את ממשלת ישראל וצבאה בעומס המסים הדרקוני ומחיר הדלק המפלצתי, בכדי להבטיח לי ולשכמותי חיים של ביטחון. אישי ואפשרות להביא לחם אל
    פיהם של יקיריי.
    מכיוון שאין כל ספק שמה שנעשה בערקיב בפרט ולגבי ערביי ישראל והשטחים בכלל יביא עלינו את האסון האולטימטיבי

  2. עו"ד שמפחד ששמו יוזכר

    אם גלאנט הוא פולש אז הם פולשים ולהפך . החוקים שמגדרים את גלאנט כפולש מגדירם אותם כפולשים והפך.

  3. עו"ד נפתלי אור-נר

    מול מעשי העוול והגזל של המדינה (גם בסילואן, שיח ג'ארח, ועוד) על כל בעל מצפון לסרב, באופן פעיל, למלא אחר מעשים נפשעים אלו