מקארתי, היהודים והנאמנים

היום לפני 61 שנים השיק הסנטור האמריקאי ג'ו מקארתי את הגרסה המקורית של מה שכעת ממחזרים בישראל. קאמבק ל"אויב שבתוכנו"
חגי אלעד

גזענות ומקארתיזם הם עניינים וולגאריים. פוליטיקה היא עניין אישי. יש כותרות, הצעות חוק, מאמרי דעה. אבל בסופו של דבר, זה אישי: ישר לפנים.

לפני שבוע, עוד ישיבה של ועדת חוקה בכנסת, דיון נוסף בפרטים של עוד הצעת חוק אנטי-דמוקרטית אשר עושה את דרכה בינות להיכלות הדמוקרטיה. עוד יום עבודה. הפעם על סדר היום: חוק ועדות הקבלה. משמו של החוק אפשר להירמז על משמעותו האמיתית. קבלה? אכן, החוק מבקש לקבל אל תוך ספר החוקים שלנו הפרדה על-פי חוק, באמצעות הכשרת מנגנון "ועדות הקבלה". כך יהיה אפשר לא לקבל את אתם-יודעים-מי. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, אינו מאפשר לח"כ אחמד טיבי לדבר. טיבי זועם, ולבסוף מורחק מהישיבה. בדרכו החוצה הוא אומר: "עוד אחזור." ח"כ דני דנון, מי שעתיד לכהן כיו"ר של אחת מוועדות החקירה המקארתיסטיות אותן אישרה ועדה אחרת של הכנסת באותו הבוקר ממש, משיב לטיבי: "תחזור – רק אחרי שנעשה לך ועדת קבלה." צחוקים.

הסנטור מקארתי בגרביים, ויסקונסין 1946. מרגיש נוח גם בישראל. צילום: cc-by-Wisconsin Historical Images

גזענות, מקארתיזם. זה וולגארי, זה אישי וזה ישר לפנים.

זו לא בדיחה. הנה, בשש מילים, לוז האידיאולוגיה העדכנית אשר מבקשת להחליף עקרונות דמוקרטיים אוניברסליים: רק אחרי שנעשה לך ועדת קבלה.

אגב, ערבים כמו טיבי בדרך כלל לא "עוברים" ועדות קבלה. לא מצליח להם.

כמה ימים קודם לכן, היו"ר לעתיד של ועדת חקירה פרלמנטארית אחרת (כן, יש שתיים בצנרת), ח"כ פאינה קירשנבאום, השתתפה בסיור בדרום של ועדת הפנים של הכנסת. באותו יום, ציד המכשפות התמקד בפליטים ובמבקשי המקלט – אלו ה"מסתננים" דרך הגבול הדרומי במטרה "להרוס את המדינה". ברוח הימים האלו, ביקשה קירשנבאום להעלות על המוקד עוד כמה מכשפות: ארגוני זכויות אדם, ממומנים על-ידי מעצמות זרות כמובן, אשר גם הם שואפים, כידוע, להרוס את מדינת היהודים. אלא שח"כ קירשנבאום שמה לב לפתע לעמיתה לסיעה, ח"כ חמד עמאר, ומיהרה לתקן. לא רק מדינת היהודים: "מדינת היהודים והנאמנים".

ח"כ עמאר הוא דרוזי.

הסנאטור האמריקאי ג'וזף מקארתי עצמו לא היה מיטיב להתנסח מממשיכי דרכו בכנסת. באחת מאותן אירוניות היסטוריות, אנחנו מציינים היום בדיוק 61 שנים מאז ה-9 בפברואר 1950, היום בו השיק מקארתי את הגרסה המקורית של מה שכעת ממוחזר בכזה להט בישראל. המצאת "האויב שבתוכנו המבקש להרוס אותנו", סימונו ורדיפתו עושים אצלנו קאמבק.

לפני מספר ימים, שופטת בדימוס אמרה באירוע בתל אביב: "זכויות האדם הן הלב הפועם של כל משטר דמוקרטי. זכויות האדם הן תמצית ההוויה של כל חברה נאורה. נדמה שעל זכויות האדם נאמרו כבר כל המילים היפות והנכונות… אך בכך לא די. המבחן הוא לא רק הרטוריקה… אלא ביישום הזכויות. דווקא היום קיים צורך של ממש לחזור אל המקורות, להדגיש את ערכי היסוד, לשאת ברבים את דגל זכויות האדם, וליישמן בפועל."

השופטת בדימוס היא יהודית צור; הדברים נאמרו עם קבלת אות זכויות האדם לשנת 2010 מטעם האגודה לזכויות האזרח. השופטת צור, ככל הנראה, היא יהודיה. אך מה בדבר נאמנותה? במדינת "היהודים והנאמנים", האם היא הייתה עוברת ועדת קבלה?

תשאלו את מקארתי. ששים ואחת שנים מאוחר יותר, הוא ראוי להיזכר כסבא האידיאולוגי של מדיניות הממשלה הנוכחית. אכן, גם מבחנו של חזון זה אינו "רק הרטוריקה" אלא ביישום. מדינת היהודים והנאמנים? מקארתי היה גאה: על הרטוריקה, ועל היישום.

הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית כהן

    שקיים חוק בארה"ב בשם FARA (Foreign Agents Registration Unit)‏

    החוק דורש מכל ארגון שפועל בזירה הפוליטית במטרה לשנות מה ממדיניותה של ארה"ב, ומקבל סיוע\מימון\כסף של ממשלות זרות, להירשם כForeign Agent. המשמעות של Foreign Agent זה להיות תחת מעכב פדראלי אדוק יותר ולהתחייב בשקיפות רבה יותר מארגונים ועמותות אחרים. בנוסף, בכל פרסום של Foreign Agent חייב להיות כתוב שהפרסום הוא "כשירות לממשלות זרות".

    החוק בא במטרה מוצהרת ש"העם האמריקאי וממשלתו ידעו איזה אינטרסים משרתים המידע שהם קוראים".

    האם הייתם מוכנים להחליף את כל הוועדות חסרות הסמכויות בחוק שכזה?
    הרי הוועדות קמו בגלל שזה מעצבן כמה אנשים שממשלות זרות מממנות פעילות פוליטית (שהם רואים כמתועבת), כך שחוק שכזה יהיה כלי הרבה יותר סביר כדי לטפל בבעיה הזו – וזו ללא ספק בעיה – מאשר אותן וועדות.
    מדובר בבעיה מכיוון שאף מדינה לא אוהבת שממשלות זרות מתעסקות בפוליטיקה שלה, וזה טבעי. כך למשל כאשר האירופאים גילו שארה"ב מימנה באירלנד ארגון שהתנגד לאישור אמנת ליסבון הם קראו לזה "פגיעה בריבונות של אירופה".

    אני מנחש שהתשובה לשאלה שלי תהיה לא. ואני גם מנחש שאם חוק זהה, אחד לאחד, היה עובר בישראל – כמעט מובן מאליו שהוא היה מוביל לקריאות מקרתיזם.
    למה? כי ככה זה שגוש פוליטי שלם נמצא בהיסטריה. אמיתית או מדומה.

  2. ליאור

    תוכל בבקשה להפנות למקור של הציטוט של פאינה קירשנבאום "מדינת היהודים והנאמנים".

  3. אפרת

    אתה מבין שלפי החוק שאתה מציע, מדינת ישראל כולה תצטרך להיות מוגדרת כסוכן זר, כן?

  4. עמית כהן

    שווה ערך לארגונים פוליטים שמקבלים מימון ממדינות זרות.

    אני לא אומר שהשני הוא לא לגיטימי, אלא רק שטבעי שהוא יעצבן את האנשים מהצד השני של הקשת הפוליטית ויגרום להם לדרוש מאותם ארגונים לעמוד באמות מידה מחמירות יותר.

  5. עמנואל

    החוק באמריקה אוסר על מועמדים בבחירות לנשיאות, לקונגרס וכו' לקבל תרומות ממי שלא אזרח אמריקני, או לפחות תושב קבע.

    האם נתניהו וליברמן מוכנים לוותר על התרומות שהם מקבלים מחו"ל למערכות הבחירות שלהם?

  6. שמשון לוי

    אה, הבנתי. אז כשישראל יוצאת למלחמה בלבנון כי בוש אומר, ומחזיקה את ההתנחלויות כי המיליאדרים בניו יורק אומרים – לא צריך לחקור את זה?

  7. עמית כהן

    לא הבנתי איך מדינה שמקבלת סיוע ממדינות זרות שווה ערך לארגונים שפועלים בזירה הפוליטית ומקבלים מימון שכזה. מדינות הן מדינות, הן מקיימות קשרים אחת עם השנייה, נותנות סיוע (למען האינטרסים שלהם עצמם כפי שהם רואים אותם) ומשפיעות על המדיניות אחת של השנייה (אם כי לא נראה לי שהדוגמה שיצאו למלחמת לבנון השנייה בעקבות הפצרותיו של בוש הכי מדויקת..).
    לעומתם, הקשרים שאזרחים פרטיים מנהלים עם ממשלות שהן לא ממשלותיהן מוגבלים, וזה נושא רגיש. בארה"ב בגלל רגישות הדבר דרשו ממי שנהנה מקשר כזה ועוסק בתחומי הפוליטיקה שקיפות רבה יותר. הדרישה הזאת נראית לי דרישה שהגיוני לאמץ אותה גם בארץ אחרי כל המהומה שהעניין הזה מעורר…

    לעמנואל – לדעתי אתה צודק.. אכן צריך למנוע מבעלי הון לתרום לפוליטיקאים ישראלים. תרומות למועמדים פוליטים זה פתח גדול מדי לשחיתות (נתניהו אדלסון והקזינו באילת וכו') וזה מזכיר התנהלות של ממשלות עולם שלישי.. תושב חו"ל שרוצה מוזמן לתרום לארגונים חוץ-ממשלתיים ולנסות להשפיע בצורה כזו – אבל תרומה ישירה למועמדים זה עניין מפוקפק מדי.

  8. נתן

    אז אתה בעצם טוען שועדת חקירה של כנסת ישראל תבדוק אם יש עמותות שעוברות על החוק בארה"ב, למרות שהן פועלות במדינת ישראל? מוזר.

    אני מציע שקודם תחוקקו חוק כזה ואז תקימו ועדת חקירה לבדוק מי עובר על החוק.

    למעשה בדברייך אתה שומט את הקרקע מתחת לכל רעיון הועדה. הרי אם קבלת תרומות ממדינות זרות אינה מהווה עבירה על החוק ,מה יש פה לחקור?

    במיוחד שידוע ברבים ואף מפורסם שבין התורמים של עמותות שמאל כמו "עיר עמים" נמצא גם האיחוד האירופי , כמו שידוע שבין התורמים של עמותות הימין ישנו אייל ההימורים האמריקאי ארווין מוסקוביץ.

    באופו אישי בעיני דוקא תרומות מאדם כמו מוסקוביץ
    שלא יסבול באופן אישי כאשר כל מזרח ירושליים תעלה באש הן דבר חמור הרבה יותר, אבל בכל מקרה אני לא רואה פה מקום לועדת חקירה גם במידה שהשמאל יהיה בשלטון והימין באופוזיציה.

    בשורה החתונה אני חושב שאתה מפספס את העיקר -ועדות חקירה לא נועדו לרדיפת יריבים פוליטיים של השלטון הנוכחי.

  9. עמית כהן

    לפי החוק של ארה"ב 🙂

    לא אמרתי שוועדות החקירה הן עניין נכון. אמרתי שטבעי שצד פוליטי מסוים יתעצבן מהעובדה שהצד הפוליטי הנגדי מקבל כספים ממשלות זרות. במקרה הזה, אין ספק שהעצבים תועלו למקום לא נכון, לכן הצעתי שאולי אפילו ארגוני זכויות האדם יצהירו שהם בעד לייבא לישראל את חוק FARA האמריקאי ובדרך הזו לטפל בבעיה שמעורר מימון של ממשלות זרות לפעילות פוליטית.
    ברור שאתה צודק ומימון של ממשלות זרות זה לא לא-חוקי. אבל ברוב מדינות העולם זה נתפס ככל הפחות כדבר בעייתי שדורש מגבלות מיוחדות ובחלק אחר נתפס כלא לגיטימי (שוב, כך למשל כאשר ארה"ב מימנה ארגון אירי שהתנגד לאמנת ליסבון האירופאים קראו לזה "פגיעה בריבונות").

    לגבי מוסקוביץ' וכו'.. אני לא חושב שזה נכון להכנס לעניין תורמים פרטיים. הרי בכל הצדדים ימצאו אנשים מפוקפקים – ככה זה עם תורמים – יש קלישאה כזו שאומרת שתורמים הם או אנשים טובים שרוצים לשפר את העולם, או אנשים רעים שרוצים לשפר את המצפון.
    במקרה של תורמים פרטיים, בניגוד לבמקרה של ממשלות זרות, זה באמת עניין של "חוקי או לא". השאר נתון לשיפוט הציבור….