• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מה שבאמת רע ליהודים

המהפכה במצרים רעה לנו, מפחידה ישראל הרשמית. בצדק: היא מציגה את הכיבוש בגדה, את המצור על עזה ואת מדיניות האפרהייד כלפי ערביי ישראל כפעולות של "משטר ערבי" טיפוסי
אילן פפה

דומה כי הדעה הרווחת בישראל על המהפכות בטוניסיה ובמצרים היא כי במידה שתצלחנה, הרי אלה חדשות רעות ליהודים; רעות מאוד. ערבים משכילים, לא כולם בלבוש "איסלאמיסטי", חלקם דוברי אנגלית רהוטה ואשר מבטאים כמיהה לדמוקרטיה מבלי להזדקק להתלהמות "אנטי-מערבית", הם בבחינת בשורה רעה לישראל ליהודים היושבים בתוכה. לא פחות רע לישראל הוא שידור חי של צבאות ערביים אשר אינם יורים על מפגינים, כמו שאר התמונות שהועברו בעזרת הלווין לעולם כולו והרטיטו לבבות רבים – כולל בארה"ב הדמוקרטית והרפובליקאית כאחת.

photo: sierragoddess, cc by-nd

רק בישראל, ואולי גם בסעודיה, לא תמצא הד להתלהבות העולמית. כאן הכמיהה לחופש בעולם הערבי נתפשת כמדאיגה ובעלת השלכות שליליות ביותר, ולא פלא – המהפכות הללו מציגות את הכיבוש בגדה המערבית, את המצור על עזה ואת מדיניות האפרטהייד כלפי ערביי ישראל כפעולות של "משטר ערבי" טיפוסי.

לרגע קשה היה לדעת מה ישראל הרשמית חושבת על מה שקורה סביבנו. בנימין נתניהו, בפעולה נדירה של שיקול דעת, הורה לשריו, למפקדי הצבא ולפוליטיקאים לסכור את פיהם ולא להגיב בפומבי על מה שמתרחש במצרים. לרגע נדמה היה שישראל הפכה מהבריון השכונתי למה שתמיד היתה: אורחת או תושבת קבע בשכונה. נתניהו כנראה נבוך מההתבטאות האומללה בכנסת של האלוף אביב כוכבי, ראש המודיעין: בכיר הפרשנים של המערכת הבטחונית קבע בבטחה לפני כשבועיים כי המשטר של הנשיא מובארכ יציב ועמיד כפי שתמיד היה, כפי שקבע גם בכיר הפרשנים התקשורתיים, גיא בכור.

אבל נתניהו לא יכול היה לשתוק תקופה כה ארוכה, וכשה"בוס" פתח את פיו נפרצו כל הסכרים וזרם הפרשנות הציף את ישראל. התגובות הישראליות גרמו לפרשנים הימניים ביותר של רשת פוקס האמריקאית להיראות כקבוצה של היפים שמאלנים. הנרטיב הפרשני הישראלי פשוט ביותר: זוהי מעין מהפיכה איראנית אשר נעזרת באל-ג'זירה ונתמכת באופן מטופש על ידי ברק אובמה – כאן בדמות ג'ימי קרטר החדש – ומתקבלת באהדה משונה על ידי עולם תמים והזוי. את מתקפת הפרשנות מובילים השגרירים הישראלים לשעבר במצרים. תסכול של שנים רבות של כליאה בדירה מסוגרת בגורד שחקים קהירי התפרץ לו פתאום כמו הר געש שלא ניתן לעצירה. צבי מזאל, אחד מהם, ביטא יותר טוב מכולם את המסר העיקרי שביקשו להעביר: כל זה רע, רע מאוד ליהודים, קבע בראיון ליומן השבוע (28 בינואר 2011).

photo: страстная власть, cc by-sa

מה שבאמת רע לישראל הוא ההשוואה. איננו יודעים עדיין כיצד תסתיימנה המהפכות ומתי, אבל הן כבר חשפו את התרמית הישראלית במערומיה. במצרים התרחשה אינתיפאדה שלווה אשר נתקלה תחילה באלימות של המשטר, אבל הוחלפה בתגובה מתונה של הצבא המצרי. לא רק שהצבא הזה לא ירה על מפגינים, עוד בטרם סולק מובארכ דאג להביא למשפט צדק את שר הפנים המצרי בשל חלקו בנסיון לדכא את ההפגנות. אמנם פיטוריו והעמדתו לדין נעשו על מנת לרצות את המפגינים ולהרוויח זמן, אבל המחזה הזה, אשר רבים כבר שכחו אותו בשל הדרמה שהתפתחה לאחר מכן, לעולם לא יכול היה להתרחש בישראל.

כאן, הגנרלים שהורו על ירי על מפגינים פלסטינים ויהודים המתנגדים לכיבוש, התחרו על משרת הרמטכ"ל. אחד מהם, יאיר נוה, הורה ב-2008 להרוג חשודים פלסטינים אפילו אם ניתן היה לעוצרם; הוא לא יילך לכלא, אבל ענת קם שחשפה את פקודותיו עלולה לשבת תשע שנים. אף פוליטיקאי או גנרל ישראלי לא יישב יום אחד בכלא בשל הוראה שנתן לירות במפגינים לא חמושים, נשים ילדים וזקנים אשר כל חטאם הוא רצונם בחופש ועצמאות. האור הקורן ממצרים וטוניסיה בימים אלה הוא כה חזק עד שיש בכוחו להאיר את פינותיה האפלות ביותר של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

אכן ערבים דמוקרטיים (דתיים או לא) רעים לישראל. אבל אולי הערבים האלה היו כאן כל הזמן, לא רק במצרים, גם כאן בישראל ובפלסטין. ההתעקשות הישראלית כי הסכנה הגדולה ביותר ממצרים היא ביטולו של חוזה השלום, היא הסחת דעת שאין לה ולא כלום עם הדחף העצום אשר מזעזע את העולם הערבי כולו. החוזה עם ישראל הוא תסמין של שחיתות מוסרית, אבל הוא אינו המחלה עצמה. לכן גם הנשיא הסורי למרות עמדותיו האנטי-ישראליות אינו חסין מגל השינויים האדיר הזה. הסכנה לישראל היא לא מביטול השלום אלה מהפרכת היומרה הישראלית כי המדינה היהודית היא אי של יציבות מתורבתת ומערבית בים של ברבריות איסלאמית ופנאטיות ערבית. הסכנה היא שהתבנית הגיאופיזית הזאת תישמר, אבל הגיאוגרפיה הפוליטית שלה תשתנה מקצה אל קצה: ישראל היא שתישאר אי אבל של ברבריות ופנאטיות בים של מזרח תיכון חדש דמוקרטי ושוויוני.

photo: U.S. Department of State, cc by-United States Government Work

בעיני רבים בחברה האזרחית במערב, הדימוי הדמוקרטי של ישראל נשחק מזמן; אבל אולי כעת הוא גם יאבד מתוקפו בעיני אלו המחזיקים בעמדות מפתח פוליטיות ותקשרותיות באירופה ובארצות הברית. ואז אולי נדע מה ערכו של דימוי חיובי כזה בשימור היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית. כך או כך, הזעקה שעלתה מכיכר השחרור בקהיר היא קריאת אזהרה לכל מי שסבר שמיתולוגיה שקרית של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", נצרות ציונית פונדמנדטליסטית (זדונית ומושחתת הרבה יותר מ"האחים המוסלמים"), תאגידים תעשייתים צבאיים ציניים, ניאו-שמרנות ולובי תוקפני יבטיחו את ביטחונה של ישראל כבת הברית היחידנית של ארמות הברית.

גם אם היחסים המיוחדים ישרדו למשך זמן מה, הם כעת מבוססים על כרעי תרנגולת. מחד, יש היום במזרח התיכון משטרים אנטי-אמריקאיים בעליל שמחזיקים מעמד כמו סוריה, איראן ובמידה מסוימת תורכיה, ומאידך הרודן הפרו-אמריקאי ביותר בשכונה נפל ואיננו עוד. יכול להיות שזו הסכנה הגדולה ביותר – לא יהיה די לקיים מדינה יהודית אתנית וגזענית בלבו של עולם ערבי דינמי ומשתנה.

כל זה כמובן יכול היה להיות "טוב ליהודים" – בעולם כולו וגם בישראל. יכול להיות שיש חזון אחר טוב יותר והוא להיות מוקף בעמים שוחרי חופש, צדק חברתי ורוחניות מזרח תיכונית אשר יודעים לנווט לעתים בהצלחה יתרה ולעתים בקושי רב בין מודרניות ומסורתיות, לאומיות ואנושיות, קפיטליזם גלובאלי תוקפני וקיום יום-יומי. הרי בסופו של דבר המהפיכה המרגשת הזו תגיע גם לכאן ויש ביכולתה – אם נקבלה בזרועות פתוחות – לסיים מאה שנה ויותר של קולוניאליזם וטיהור אתני ולהחליפם בכל משטר אחר אשר יסכימו עליו התושבים המקומיים, אלה שכאן, אלה שהיגרו לכאן ואלה שגורשו, ואשר יבוסס על כל אותם עקרונות שמיליוני המצרים שגדשו את כיכר השחרור לחמו למענם באומץ לב במשך למעלה מעשרים יום.

אבל סמוך על הישראלים: הם יחמיצו כל הזדמנות להחמיץ שלום. הם יזעקו חמס וחמא"ס; ידרשו ויקבלו עוד כסף ונשק מארצות הברית ויתערבו בגלוי ובסתר לפגוע בדמוקרטיה המתהווה (כפי שחיסלו את תהליכי הדמוקרטיזציה בשטחים הפלסטינים) ובעיקר יעלו את מתח האיסלמופוביה העולמי לדרגות חדשות. מי יודע, אולי משלם המיסים האמריקאי יאמר הפעם די והפוליטיקאי האירופי ינהה אחרי דעת הקהל במקומותיו ויאפשרו – כי יש בכוחם לאפשר – מהפך שכזה במשטר גם כאן בישראל ובפלסטין; כך יוכלו היהודים להיות חלק ממזרח תיכון אמיתי ולא כזה שהעלו בדמיונם הציוני וההזוי.

כנראה שיעניין אותך גם: