הדרך למוסס דיון ציבורי

מה עומד מאחורי טקטיקות ההטרדה המופנות בשנה האחרונה כלפי ארגוני החברה האזרחית בישראל? גניאולוגיה של השמצה
דון פוטרמן

בעוד צעירים אקטיביסטים בעולם הערבי משתמשים בכל האמצעים הנתונים ברשותם עם דגש ללא תקדים על מדיות חברתיות תוך שימוש בחופש הביטוי לקידום הדמוקרטיה, ישראל הולכת בכיוון ההפוך. חסימת דפי הפייסבוק של ארגוני-שמאל ישראלים על ידי גורמי ימין קיצוני היא עוד אחת בשורה ארוכה של טקטיקות חדשות המשמשות להתקפה נגד ארגוני חברה אזרחית בשנה האחרונה, אם מצד אזרחים פעילי ימין ואם מצד נבחרי ציבור. בשלושה עשר החודשים האחרונים נחשפנו לקמפיין-חוצות ארסי, תביעות משפטיות, פריצות למחשבים, הטרדה, משטרת המחשבות, גזרי דין גזעניים, שבועות נאמנות, מסע שטנה נגד ערבים, שמאלנים ופעילי זכויות אדם, וחקיקה שהיא אחיזת עיניים.

כעת יש לשאול מהי האג'נדה הסמויה שמאחורי כל הטקטיקות החדשות לבלום את פעילות החברה האזרחית בישראל. התשובה היא פשוטה. ראשית, יותר מתנחלים על יותר אדמה – דבר הסותר מראש ביקורת על הכיבוש, ומקשה על הגעה להסכם שלום עם הפלשתינים. טקטיקה עיקרית היא לטשטש את ההבחנה בין ישראל לבין השטחים הכבושים, כך שכל ביקורת על מפעל ההתנחלויות מזוהה ישר עם נסיונות לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל כולה. אג'נדה נוספת היא שצדקת הצבא עומדת מעל כל ספק, שאם לא כן, הפרה הקדושה האחרונה שנותרה על כנה לא תוכל להמשיך ולשמש את הכיבוש. ולבסוף, המטרה הגלויה מכל – פחות ערבים במזרח ירושלים (מה שמצדיק כמעט כל דבר).

פעולה של חברי "אם תרצו"

הימין ערך "ניסוי כוחות" ראשון בנשק החדש לפני כ-13 חודשים, כשארגון "אם תרצו" השיק קמפיין פרסומות ושלטי חוצות שעלותו הוערכה בכמיליון דולר לשבוע, ואשר יועד לנגח את הקרן החדשה לישראל, שהיא אבן היסוד במימונה של החברה האזרחית בישראל. "אם תרצו" מכנה עצמה "תנועת מרכז חוץ פרלמנטרית" אך בפועל עושה רושם של תנועת מתנחלים ימנית קיצונית. המטרה הייתה אז להסיט את תשומת הלב הציבורית מהטיפול הכושל ביותר של הממשלה בחקירת ועדת גולדסטון. בין אם "אם תרצו" היתה לאמצעי התקפה יעיל או לא, הסכנה האמיתית היא שותפיה-לדרך; בנימין נתניהו שלח את ברכתו המוקלטת לפתיחה של כנס התנועה, ואילו לשכת העתונות הממשלתית הפיצה את דו"ח הקבוצה, המלא בטענות מלאכותיות, הגזמות מופרכות ואי-דיוקים.

אולם בעוד הציבור נותר מבולבל בעקבות קמפיין "אם-תרצו" שהכיל התקפות אנטישמיות מוזרות נגד דמות מפתח בשמאל, חברת הכנסת לשעבר ונשיאת הקרן החדשה לישראל, הפרופסור נעמי חזן. עבור הימין הלקח היה ברור: השמצה היא הדרך הקלה למוסס דיון ציבורי.

אחרי ההתנגחות הזאת, היו מנהיגים פוליטים ערבים-ישראלים המטרות המושלמות לחקיקה "פטריוטית" ביוזמת חברי-כנסת מקואליציית הימין שקראו בגלוי לשים את הערבים "במקום", וביקשו לדרוש שבועות נאמנות ל"ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" תוך שהם מנצלים את פחדי הציבורי היהודי ואת הדמגוגיה התבוסתנית של כמה פוליטיקאים ערבים. אף שאין שני ישראלים יהודים שיסכימו על משמעות שבועה זו, ח"כים נוצרים או מוסלמים אשר יסרבו להביע תמיכה בהדרתם מהמנדט הלאומי ימצאו את עצמם מנושלים מתפקידם ומעמדם.

אך מי שגורמים לזעם  הרב ביותר בקרב הימין הם לא רק עמותות לזכויות אדם אלה גם ארגונים לא-ממשלתיים המונהגים בידי אזרחי ישראל ערבים, אשר פועלים באופן חוקי כדי לדרוש את חלקם השווה בתקצוב הממשלתי ובחמור מכל – אדמות ציבוריות. כלפיהם הופנה גל מטורף של טקטיקות הטרדה חדשות: חוק הסוכן הזר הופנה כלפי מקורות המימון, בדרישה שארגונים בלתי-ממשלתיים המקבלים כספים מקרנות ממשלתיות זכות יכריזו על עצמם כעל "סוכנים זרים" ושיקפידו על מילוי דו"חות כספיים מפורטים ומיותרים רבים.

אך קריאות מזוייפות ל"שקיפות" הסתירו את המטרה האמיתית, שהיא למנוע תמיכה כספית בארגונים המבקרים את ההתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – דאגה הקרובה לליבן של קרנות מממשלות מערב-אירופאיות – מבלי לסכן את מקורות המימון של מפעל ההתנחלויות, שברובם מגיעים מתורמים יהודים פרטיים.

גם אקדמאים זוהו כסכנה גדולה לבטחונה של ישראל, פן ייחשפו הסטודנטים הצעירים והפגיעים לשמאלנים או לפוסט-ציונים. את חופש המחשבה תחליף מחוייבות לפטריוטיזם ימני כעמוד הסמך של התקדמות מקצועית. נשיאי אוניברסיטאות סירבו לחדירה של משטרת המחשבות לדיונים אודות קידום לקביעות, אולם באוויר כבר פשה הכפור.

הבאות בתור היו תביעות דיבה המיועדות לגרום לגופים ביקורתיים לצנזר את עצמם. "עיר עמים", ארגון בלתי ממשלתי ישראלי המתנגד להשתלטות-בתמיכה-ממשלתית על בתים פלסטינים ופעולות נוספות ההורסות את הסיכויים לשלום, בטענה שירושלים צריכה להיות בירה משותפת לישראל ולמדינה פלסטינית, נתבע לאחר שפירסם דו"ח הטוען לקשרים בלתי הולמים בין קבוצות מתנחלים מן הימין הקיצוני לבין רשויות המדינה. מלכ"רים וערוצי מדיה אחרים סבלו מגורל דומה.

בלי נאמנות אין אזרחות - הסטיקר של ישראל ביתנו

שיטות בסגנון "ווטרגייט" בגלגול 2010 צצו כאשר מאגר הנתונים של "יש דין" (ארגון ישראלי לזכויות אדם המסייע לפלסטינים לתבוע מתנחלים השורפים את מטעי הזית שלהם, מאיימים עליהם או תוקפים אותם פיזית) נפרץ באופן מסתורי, ומידע פנימי ממסמכי הארגון הופיע בשני עיתוני ימין.

הרבנות המועסקת באופן ציבורי ניצלה את הלך-הרוח הציבורי וביישה את העם כשקראה ליהודים לסרב להשכיר דירות לערבים, בכללם סטודנטים המחפשים חינוך גבוה סביר. הרבנים, כמובן, נשארו בתפקידם. אמנם כמה מעמיתיהם התנגדו באומץ להסתה הגזענית מצדם, אולם הצהרות כאלה לא היו נסבלות אם הדמוקרטיה הייתה איתנה יותר, או אם ראש הממשלה היה נוקט עמדה כדי להגן עליה.

וועדת החקירה המקרתאיסטית בכנסת לבדיקת מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם היא אולי הצעד הגלוי ביותר נגד החברה האזרחית בישראל. כאן, שוב, טיעון ה"שקיפות" השקרי נחשף כאשר חבר הכנסת הקיצוני ביותר מן "האיחוד הלאומי", מיכאל בן-ארי, מונה כיו"ר הוועדה. בן-ארי הודיע מייד לחברי הכנסת הערבים כי הם יהיו הבאים בתור.

לשם קידום סדר-יום המוזכר לעיל – התרחבות של התנחלויות, הצדקת הכיבוש וכל פעילות של צה"ל בשטחים, ופינויים של ערבים ממזרח ירושלים – ועל מנת להשתיק כל דיון ציבורי אודות ההתרחשויות הרות-הגורל ביותר של תקופתנו, משחיתים את הדמוקרטיה ותוקפים את ארגנוים אזרחיים לגיטימיים על פי חוק. באיזו שיטה ינקטו להבא? חכו ותראו, אולי תהיו אתם המטרה.

הכותב הוא מנהל התכנית בארץ של קרן מוריה, קרן אמריקאית פרטית הפועלת בישראל לתמיכה בחברה האזרחית ובדמוקרטיה, בקליטת עלייה ובחינוך

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סמולן

    לא קראתי בשום מקום הערכה של מיליון דולר לשבוע, אלא של ארבע מאות אלף ש"ח לכל הפרויקט, כלומר מאה ומשהו אלף דולר.

  2. דרור ק

    אחרי שנים של פסיביות והרכנת ראש בפני דיקטטורים או פונדמנטליסטים מוסלמים, ההמונים במדינות ערב יוצאים לרחובות. יפה מאוד. מדוע לא קורה כך באירופה, באמריקה ובישראל? כי אצלנו כבר יש תרבות דמוקרטית ואין צורך לחולל מהומות. גם צעדים חסרי חשיבות מעשית, אך בעלי משמעות סמלית מסוכנת, נבלמים בעודם באבּם. הנה היום נסתם הגולל על רעיון ועדות החקירה הפרלמנטריות אחרי לחץ ציבורי וביקורת של גורמים משפטיים. תנועת "אם תרצו" זכתה לטיפול הולם בתקשורת, שחשפה את קשריה הבעייתיים עם אנשי ימין קיצוני, ונראה שהיא חוזרת לממדיה הטבעיים והקטנים. גם "הצהרת הנאמנות" שמלכתחילה נגעה רק לציבור מצומצם מאוד של מתאזרחים (ולא אזרחים) לא נחקקה וכנראה לא תיחקק. בקיצור, אפשר לנשום עמוק ולהירגע. בישראל הדמוקרטית אפשר להפעיל לחץ ציבורי ולסכל רעיונות מגונים גם בלי לישון בכיכר העיר ולעלות על קריית הממשלה.
    לגבי ההבחנה בין ישראל לשטחים – מי שיוצר את הטשטוש היא לאו דווקא ישראל, אלא ארגונים כמו HRW וארגוני BDS למיניהם. אצל הארגונים האלה אין דבר כזה ישראל. יש "ישראל והשטחים הפלסטיניים הכבושים" ולפעמים רק "השטחים הפלסטיניים הכבושים". HRW כולל בדוחות שלו הנוגעים לישראל גם עברות של פלסטינים כלפי פלסטינים, כאילו היה מדובר בישראלים לכל דבר. זאת על אף שישראל עצמה וכמוה כל המדינות האחרות רואות בשטחים ישות מדינית נפרדת.

  3. י.א

    חלק מהאנטי-דמוקרטים סבורים שחקיקה בעת הזו תביא לנזק חיצוני, אז הם מתחכמים איכשהו או דוחים את הגזרה. אל תתלהב כ"כ. לגבי הקו הירוק: מעל חצי מיליון מתנחלים מעבר לו. ואתה מאשים את HRW בטישטושו? אתה עושה צחוק? אתה מאמין למה שאתה כותב?

    הנה הקטע מטמקא – הבריונים הישראלים מבינים רק כוח:

    במהלך הדיון הביע נתניהו תמיהה על כך שבארצות-הברית כל "סוכן זר" נדרש להירשם,
    ואילו בישראל מתנגד היועץ המשפטי לבדיקת הארגונים הממומנים על-ידי גופים זרים. נתניהו סבור כי הקמת ועדת חקירה תיצור ועדה חסרת שיניים, ולמרות זאת – ישראל תוקצה בעולם, ומסע הדה לגיטימציה יתחזק נגד המדינה.

    לכן, ראש הממשלה כבר לא תומך בהקמת ועדת חקירה, אלא צפוי לתמוך הערב בהצעת החוק של יו"ר הקואליציה זאב אלקין, הקובעת כי עמותה או חברה יחויבו לדווח בכל רבעון לרשם העמותות על כל תמיכה כספית שקיבלו מישות מדינית זרה או מחברה שכספיה באים מישות זרה.

  4. דרור בל"ד

    כמות הביטויים בהם משתמש הכותב, ביטויים ששימושם היחיד הוא בשיח הציוני, מסגירים מייד את כוונתו האמיתית. מיהם הפוליטיקאים אליהם מתכוון כשאומר "הדמגוגיה התבוסתנית של כמה פוליטיקאים ערבים"? מה זה "אזרחי ישראל ערבים"? האם "המטרה האמיתית היא למנוע תמיכה כספית בארגונים המבקרים את ההתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים", כפי שציין הכותב?

    האם ארגון עיר עמים "מתנגד להשתלטות-בתמיכה-ממשלתית על בתים פלסטינים ופעולות נוספות ההורסות את הסיכויים לשלום, בטענה שירושלים צריכה להיות בירה משותפת לישראל ולמדינה פלסטינית"? האם רק ארגון 'אם תרצו' מעוניינים לטשטש את ההבחנה בין ישראל לבין השטחים הכבושים, כך שכל ביקורת על מפעל ההתנחלויות יזוהה ישר עם נסיונות לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל כולה", או אולי גם כמה מארגוני השמאל האמיתי (לא שמאל בעיני עצמו) שמו להם משימה זאת כמשימה ראשונה במעלה?

    הגדיש את הסאה המשפט הבא: "וועדת החקירה המקרתאיסטית בכנסת לבדיקת מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם היא אולי הצעד הגלוי ביותר נגד החברה האזרחית בישראל". להזכיר לקוראים כי פתיחה בירי על מפגינים פלסטינים אזרחי ישראל ורציחתם של 13 מהם הוא צעד גלוי לא פחות, ולדעתי יותר, מוועדת חקירה זו או אחרת. הפללת מנהיג מפלגה והאשמתו בריגול ובבגידה הוא צעד גלוי יותר מאותה וועדת חקירה. כליאתם של ואנונו, טלי פחימה, אמיר מח'ול ומתנגדים פוליטיים נוספים הוא צעד יותר גלוי מועדת החקירה הזו.

    הכותב הוא …בקליטת עלייה ובחינוך. חזור לאמריקה. אל תעסוק בקליטת עלייה ליהודים בלבד ואל תדבר על חיזוק הדמוקרטיה. מעולם לא הייתה כאן דמוקרטיה.