• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

תמ"א 38: סקנדל הפלקל הבא?

הוספת קומות לבניינים קיימים שחוזקם אינו בדיוק כחוזק הפירמידות, יכולה לשרת אינטרסים של אנשים וגופים שונים. רק לא את אלו של האזרחים
דור לוי

טוב, אז אתחיל מזה שאני לא מהנדס, אלא אדם שמפעיל הגיון בריא. אחרי השריפה בכרמל, מדינת הכסת"ח התעוררה , ואנו מוצפים קריאות להתכונן לרעידת האדמה.

ובין שאר ההכנות, קוראים לנו לחזק מבנים, ובפרט בשימוש בתמ"א 38 (תמ"א  – תוכנית מתאר ארצית, מעין ספר חוקים תכנוני המגדיר נושא מסוים. תמ"א 38 מאפיינת כלים וכללים לחיזוק מבנים, כדי שיעמדו טוב יותר בפני רעידות אדמה).

מכיון שלרבים מאיתנו, במאבקי היומיום, אין את האמצעים לממן חיזוק מבנים שבבעלותנו, תמ"א 38 מסייעת בכך שקבלן מבצע יוכל לממן את החיזוק באמצעות הוספת קומות ודירות שאותן יוכל למכור (יתרון נוסף לבעלי הנכסים בבניין הוא העלאת ערך הנכסים. כך למשל הוספת ממ"ד ומעלית משפרת את ערך הנכס תוך חיזוק הבניין).

המממ… בואו נחשוב יחד על הפתרון הזה: דמיינו לכם את המבנים העתיקים ביותר ששרדו. אלו הפירמידות. וצורתן? בסיס רחב וקצה עליון צר. גובהן יחסית לרוחבן אינו גדול יחסית. ולעומתן ה"המצאה הישראלית": בואו ניקח בניין, שנבנה בתקנים ישנים, ומראש הוא כבר נחשב רעוע מבחינת עמידות לרעידת אדמה. נוסיף לו קומה או שתיים (או יותר), ונצפה שיהיה עכשיו עמיד יותר. כך למשל השטרסלר, זה "שלא נותן שיעבדו עלינו", מציע שנוסיף שלוש קומות לכל בניין, וכך הוא כתב: "…הפתרון הנכון לטווח הקצר הוא הגדלת היצע הדירות באופן אמיתי. את זה ניתן לעשות בעזרת הוספת דירות ובניינים לפרויקטים שכבר אושרו, או במתן אפשרות להוסיף שלוש קומות לבניין קיים. ברמת גן למשל, נותנים ליזם אפשרות לבנות תוספת של קומה אחת לפי תמ"א 38, ועוד שתי קומות לפי התב"ע האזורית. ואם זה אפשרי ברמת גן, מדוע שלא ינהגו כך בכל רחבי המדינה? “

האם רק לי זה נראה מקסם שווא? האם רק לי זה מזכיר המצאה ישראלית אחרת שכבר הסתיימה באסון מפורסם, שיטת הפל-קל? אז נכון, ושוב אחזור על כך שאיני מהנדס, ויש מהנדסים התומכים בתמ"א 38, אבל היה זה מהנדס שהמציא את הפל-קל. ראוי להוסיף שחיזוק ושינוי מבנה קיים הוא דבר בעייתי: לא תמיד אפשר למצוא במחלקת ההנדסה תכניות מלאות של המבנים. לא תמיד הקבלן שבנה את הבניין מלכתחילה דייק בבנייה. לא תמיד כל השינויים והשיפוצים שבוצעו בבניין במהלך השנים תועדו כראוי.

הייתי חושב אלף פעם לפני שנוגעים במבנה קיים.

מסתבר שכבר אפשר לקרוא על כך שבניין בתל אביב קרס במהלך שיפוצים במסגרת התוכנית לחיזוק מבנים. ופתאום מגלים בודדים עם אומץ לב ציבורי כמו מהנדס העיר בתל אביב שמתנגד לכך. אז אם משהו שנראה אידיוטי כל כך, מקודם במרץ רב, אני בד"כ מחפש את האינטרסים.

1. המדינה: בשביל המדינה זה רעיון נהדר לזרוק את האחריות לחיזוק המבנים על האזרח. את המבנים הציבוריים היא מזניחה, אבל זה טוב לגלגל אחריות על האזרח ולהציג מצב שווא של עשייה (תוצר לוואי היא הקלה מסויימת על מצוקת הדיור במרכז). עד כאן אין חידוש. קוראי האתר רגילים לקרוא על גלגול האחריות מהמדינה לאזרח, ועל הזנחת המגזר הציבורי.

2. הקבלנים: מבחינת הקבלנים, הפתרון האידיאלי הוא להפשיר קרקע בתולית ולבנות עליה. אין כאב ראש לרוץ ולקבל הסכמת בעלי הדירות. הפתרון הכי מסובך מבחינתם הוא פינוי בינוי (פינוי בניינים מתושביהם תוך מתן דיור חלופי, זמני או קבוע, הריסת המבנה הקיים,  ובניית מבנה חדש גדול יותר שיקנה להם רווח, גם בניכוי ההוצאות על הפינוי). אוי איזה כאב ראש זה… אבל זה מה שנכון יותר לעשות מבחינה סביבתית וחברתית. להשתמש ביעילות בקרקע הקיימת.

פתרון הביניים הוא תמ"א 38. קל לראות כמה פרויקטי פינוי-בינוי מתבצעים (בודדים) לעומת המסע התקשורתי שמנהלים קבלנים, תוך הסתייעות בזוגות צעירים,  למען הפשרת יתרת הקרקעות המועטה שנותרה במדינה, על חשבון הסביבה והדורות הבאים.

3. ואנחנו האזרחים? ניזונים משמועות ומניפולציות.

מקווה שנתתי חומר למחשבה. אולי אעזור למנוע את וועדת החקירה שתוקם אחרי רעידת האדמה, לחקור מדוע קרסו בעיקר מבנים שחוזקו. עם זאת, תמיד קיימת האפשרות שאני טועה ומטעה, כי אזכיר שוב שאיני מהנדס…

הכותב הוא בלוגר ב-Themarker Cafe ומנהל פורום בפורטל BSH לצדק חברתי, במטרה לקדם שילוב יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי

כנראה שיעניין אותך גם: