הכתובת הגרעינית על הקיר

דליפה גרעינית מאחד הכורים ביפן הייתה ועודנה רק שאלה של זמן. המומחים הזהירו והממשלה לא עשתה דבר כדי לבטח את המתקנים
העוקץ

בעוד שבועות ספורים ימלאו 25 שנים לאסון הגרעיני בצ'רנוביל, אוקראינה, והנה בעיתוי אירוני כמעט מתרחש כמעט אסון בפוקושימה דאיצ'י. בסוף השבוע שחלף התברר שהמתקן פוקושימה לא היה רחוק מאותם מוניטין מחרידים. המבוכה הגדולה של הממשלה היפנית אינה כרוכה באסון הטבע דווקא, אלא בעובדה שהוזהרה לפני זמן רב מפני הסיכונים שיש לבניית תחנות כוח גרעיניות באזורים המועדים לפורענות סיסמית.

תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה, אחרי רעידת האדמה. צילום: cc by-Beacon Radio

מאמר בעיתון הבריטי גארדיאן מדווח היום, כי הסייסמולוג אישיבאשי קאצוהיקו קבע מפורשות לפני כמה שנים, שקיימת סבירות גבוהה שתאונה כזו תתרחש. תחנות כוח גרעיניות ביפן חשופות ל"פגיעות קיצונית" לנוכח רעידות אדמה, אמר קאצוהיקו כבר ב-2007. למרות זאת, הממשלה, תעשיית הגרעין והקהילה המחקרית התייחסו בקלות ראש לסיכונים האורבים לפתח בשל רעידות אדמה בסדר גודל רציני.

קאצוהיקו, פרופסור לבטיחות עירונית באוניברסיטת קובה, התייחס בדבריו לשלושה מקרים שהתרחשו בכורים בין השנים 2005 ל-2007. הכורים באונאגאווה, בשיקה ובקאשיוושזאקי נפגעו כולם ברעידות אדמה שגררו זעזועים חזקים מאלה שהכורים תוכננו לשרוד. ב-2007, למשל, פרצה שריפה בכור קושיוואזאקי בצפון מערב יפן, בעקבות רעידת אדמה של 6.8 בסולם ריכטר. השריפה גרמה לדליפה של מים רדיואקטיביים. חרף המקרים הללו, שום צעדים לא ננקטו על מנת לטפל בתכנון הלקוי שעשוי לגרום לתוצאות פטאליות.

יפן נמצאת במקום השלישי בעולם בשימוש באנרגיה אטומית, עם 53 כורים המספקים 34.5% מצריכת החשמל, ותכנון להגיע עד 2030 ל-50% מאספקתו. עיקר הצרה, על פי קאצוהיקו, היא העובדה שיפן החלה לפתח את השימוש באנרגיה אטומית לפני למעלה מ-40 שנה, בתקופה בה הפעילות הסיסמית הייתה יחסית נמוכה. עובדה זו השפיעה על תכנוני הכורים, שלא עומדים היום בסטנדרטים מחמירים. מאז, וככל שמתח הצטבר בלוחות הטקטוניים, חוותה יפן רעידות אדמה רציניות יותר, עד לרעידה המזעזעת שהתרחשה בשישי האחרון.

נטול אמצעי צינון מספיקים, הכור התחמם באופן כה מסוכן עד שדליפה גרעינית אדירה יכולה הייתה להתרחש. באופן בלתי מפתיע, הסוכנות לאנרגיה אטומית הודיעה כי היא תתחקה בדקדוק אחר הפרטים של האירועים בפוקושימה. עיני כל העולם נשואות בציפייה למסקנות החקירה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נעם

    איפה החשיבה קדימה? איפה ההסתכלות על טובת הכלל וצרכי האנושות? משהו רע מאד עובר על הגלובוס: יודעים שיש לעשות, יודעים שלא נעשה מספיק, יודעים שיש גורמים אינטרסנטיים גלובאליים שעל פיהם באופן שיטתי, כשיטה – יישק דבר, ואין למוצא פיהם ואוסף שיקללויהם נכלוליהם דבר וחצי דבר עם טובת הכלל. ולא עושים דבר.

  2. שירה

    ומה עם ישראל? גם כאן כולם יודעים שאיזור ים המלח הוא אזור מועד לפורענות סיסמית. מה בכלל ידוע לנו אזרחי ישראל על מצב הבטיחות בכור בדימונה ובשורק ולמה אין שום דיון ציבורי בנושא?

  3. עמירם ברוטמן

    כפי שפורסם ב-13.3.2011 במוניטין עיתון למסרים מידיים. http://www.monitin.org.il
    גרעין
    הצדקה לבניית כורים גרעינים רואה פרופ' אריה דובי בעקבות הרעש ביפן. לדבריו, בתוצאה הסופית לא נגרם נזק כתוצאה מהרעש, וכמויות הקרינה שדלפו שוות לטיפול רפואי שחלק מהאוכלוסייה מקבל. באירועים חריגים הכורים הגרעינים בטוחים לדעתו יותר, מאשר מפעלים אחרים. תפיסתו של דובי מזכירה אסוציאטיבית את אחד הסרטים בסדרה הטלוויזיונית "עשרת הדיברות" של הבמאי הפולני קז'ישטוף קישלובסקי. הגיבור באותו סרט בדק יציבות השלג על נהר על פי מדדים הנדסיים. התוצאה הייתה שהשלג יציב והוא הלך עליו. האקלים הכניס עוד מדד שהמדע לא בדק והמהנדס טבע.