תופיק טובי, פורץ מחסומים

במהלך 41 שנות כהונתו כחבר כנסת, הוא נלחם ללא לאות בהשתקה ובהשכחה של ההיסטוריה הפלסטינית ושל עוולות הציונות. דברי פרידה
התחברות – تـــرابـــط

אתמול (שבת) נפטר בחיפה בגיל 89 תופיק טובי, לוחם חופש, קומוניסט, מסור לעמו הפלסטיני, מגן זכויות העובדים, לוחם עקשן באפליה ובדיכוי הלאומי, שגם אויביו המרים בשלטונות – וכאלה היו לו רבים – נאלצו להודות בהגינותו, בחוכמתו וביושרו. מוקדם לסכם את פעלו, מוקדם להיפרד ממנו. כל מי שעניין השוויון והצדק יקר לליבו, כל מי שיודע שחירותם של בנות ובני הארץ הזו לא נקנית אלא במאבקים עקשניים, יתאבל על לכתו.

תופיק טובי בסרטון של חד"ש. צילום מסך

קשה היום לדמיין מה היה פירוש הדבר לפעול כקומוניסט פלסטיני בישראל של תחילת שנות החמישים, תחת הממשל הצבאי, במדינת בן-גוריון הנשלטת על-ידי מפא"י, עושי דברה וצבא משתפי הפעולה שלה.

בתחילת שנות החמישים היו מוציאים אותו לא פעם ממליאת הכנסת, כמו למשל ב-2 ביולי 1952, כשהעז לדבר על החיפושים שנערכו בכפר ערב א-שיבלי ו"השתמש במלים חריפות על מדיניות הממשלה כלפי המיעוטים". לדעת יושב ראש הכנסת שפרינצק, חרג בכך טובי "ממסגרת הצעתו" לסדר היום. כאשר סירב להפסיק את דבריו והמשיך בדברי "עלבון והשמצה", כך דיווח מעריב, הורחק משתי ישיבות בכנסת ולפי הוראת יו"ר הכנסת נמחקו דבריו מן הפרוטוקול.

וכך סיפרה אבתהאג' בולוס האמיצה, פליטה שהצליחה לחזור מלבנון עם אחיה יוסף ב-1952 ולימים פעילה קומוניסטית רבת פעילים בעכו, כיצד הצליחה לחזור ולהסתתר כדי שלא תגורש שוב – וכיצד נמנע גירושה הודות להתנגדותם הנחושה של אנשי כפר בענה. ובשעה שעו"ד חנא נקארה עתר לבית המשפט העליון כדי לאפשר לה ולאחיה ה"מסתננים" להישאר בארץ ולקבל תעודות זהות – הסתתר אחיה בביתו של ח"כ תופיק טובי בחיפה.

טבח כפר קאסם

היה זה תופיק טובי, אשר לאחר ביקורו בכפר-קאסם לאחר הטבח, יחד עם חברו להנהגת המפלגה הקומוניסטית מאיר וילנר, פירסם ב-23.11.1956 בתזכיר מיוחד שהופץ מיד ליד במאות עותקים, את דבר הטבח. הוא פתח ב"עובדות המדויקות, כפי שנמסרו על-ידי תושבי הכפר, גם אלה שהיו עדים לטבח ושהיו קורבנותיו (פצועים)." לאחר שמנה את שמות הקורבנות, כתב:

אני מוצא לנכון להביא עובדות מזעזעות אלה לידיעת הציבור באמצעות מכתב זה לאחר שזרועות המדינה השונות מנסות להשתיק ולטשטש את מעשי הזוועה.

הצנזורה החמורה אוסרת את פרסום העובדות בעתון. מסיעת המפלגה הקומוניסטית נמנעה הזכות הפרלמנטרית האלמנטרית להעלות פרשה זו על סדר יומה של הכנסת. כשחברת הכנסת אסתר וילנסקה [מק"י] – באחד הדיונים בכנסת, ביום שלישי שעבר, 13.11.1956 – התעכבה על הפרשה הזאת, נשללה ממנה רשות הדיבור וכל מה שדיברה בנוגע לפרשת כפר-קאסם נמחק באופן שרירותי מהפרטיכל.

על כן, תוך מילוי חובתי האנושית, חובתי כנבחר הציבור לכנסת; חובתי כלפי עם ישראל, כלפי המוני העם הערבי בישראל, כלפי תושבי כפר-קאסם, שביקשו להשמיע את זעתם אל דעת הקהל, הנני שולח מכתב זה וקורה לכל אדם ישר ובעל מצפון לפעול נגד מעשה הרצח ולהרים את קולו נגד מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסיה הערבית בארץ, מדיניות הדיכוי והממשל הצבאי, מדיניות המטפחת יחס הפקרות כלפי התושבים הערבים שנגדם הכל מותר. […]

לא רק מבצעי הפשע הישירים הם האשמים. האשמים העיקריים הם האחראים למדיניות הרדיפות כלפי האוכלוסייה הערבית, המנהלים את מדיניות הדיכוי הלאומי, מקיימים זה שמונה שנים רצופות את הממשל הצבאי האכזרי, המתנהג כלפי האוכלוסיה הערבית כאל אוכלוסייה עוינת, חסרת זכויות, כאל אוכלוסיה שיש לרדוף אותה ולדכא אותה. […]

שנה לאחר הטבח, באוקטובר 1957, כאשר השלטונות השקיעו מאמצים רבים – בסיועם של משתפי פעולה רבים – להשכיח את זכר הטבח ולמנוע כל פעולת מחאה או אזכרה, בא תופיק טובי עם פעילי מק"י אחרים לכפר – ונהדף באלימות על-ידי שוטרים שלא נתנו לו להיכנס (ראו להלן). פריצת המחסום על-ידי טובי הובאה בפני היועץ המשפטי של הממשלה דאז, חיים כהן, שגם ביקש להסיר את חסינותו כדי להעמידו לדין שכן "ניצל לרעה את חסינותו". אומץ ליבו העניק לאנשי הכפר אומץ להתנגד לנסיון השלטונות לכפות עליהם שתיקה ושיכחה, ולהתחיל לציין בפומבי את יום השנה לטבח.

הדיווח במעריב על ניסיונו של תופיק טובי לשמר את זכר הטבח בכפר קאסם, 1957

ב-1962 הוא מחה בכנסת על הקמת הכור האטומי. חבר הכנסת טובי "בדה מליבו" את "ה"עלילה", השיב בן-גוריון, כאילו ישראל מייצרת נשק אטומי. וב-1965 הוא חשף את מחיקת שרידי הכפרים הפלסטיניים הריקים, שתושביהם הפכו לפליטים ב-1948… האם נמשיך ונמנה את המלחמות שהתנגד להן? האם נזכיר כי נמנה עם האמיצים שהחליטו ב-1976 על יום האדמה הראשון ועל השביתה הכללית במחאה על הפקעת האדמות והאפליה?

והיה זה תופיק טובי, אשר בשנת 1985, חמש שנים לפני פרישתו מן הכנסת, כאשר נידון בה התיקון לחוק יסוד: הכנסת, שלפיו תיאסר השתתפותה בבחירות של רשימה אשר שוללת את "קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", מחה ואמר את הדברים הבאים:

"לבוא היום ולקבוע בחוק את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, פירושו לומר ל-16% מכלל אזרחי מדינת ישראל שאין להם מדינה כלל, ולקבוע שהם תושבים בלא מדינה… […] ועוד שאל: "האם מנסחי הגרסה הזאת לא מבינים [כי] בהגדרה הזאת הם מכתימים את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד, כמדינה גזענית?"

תופיק טובי יחסר לכולנו.

לאתר של התחברות-תראבוט

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דנה

    דור הולך ונעלם…

  2. יוסי ב.

    עם כל ההערכה לתופיק טובי ולשאר ותיקי המפלגה הקומוניסטית שנלחמו למען צדק ושיוויון בארץ, כדאי גם לזכור להם את התמיכה ברוסיה הסטאליניסטית ובנטייתם המשונה לציית לכל פקודה שהגיע ממוסקבה ממש עד לרגעים האחרונים. איך אומרים בבנק"י, גם במפלגה צריך ביקורת בונה 🙂