ממשיכים להתמקד בעזה

יום השנה להרג רייצ'ל קורי מצוין ברחבי העולם תוך הדגשת המרכיבים המרכזיים בפעילותה למען זכויות אדם. הוריה, הנאבקים על מורשתה ומנהלים משפט אזרחי נגד מדינת ישראל, במכתב לפעילי שלום
סינדי וקרייג קורי

אתמול, ה-16 במרץ ציינו את יום השנה השמיני למותה של בתנו רייצ'ל שנדרסה למוות על-ידי בולדוזר בעודה מנסה למנוע את הריסת ביתה של משפחה עזתית. רייצ'ל לחמה למען זכויותיהם של כל הפלסטינים לחיות בחירות, בשוויון ובטחון, תוך הגדרה עצמית, לפחות באותה מידה ממנה נהנים שכניהם הישראלים.

רייצ'ל קורי. צילום: מתוך אתר הקרן על שם רייצ'ל קורי לשלום ולצדק

כאן, באולימפיה וושינגטון, עיר מגורינו, משפחתנו, קרן רייצ'ל קורי לשלום ולצדק והקהילה כולה ציינה את יום השנה באירוע שהדגיש שלוש פנים: בניית קהילה, חינוך ופעולה. רייצ'ל ייחסה חשיבות רבה לחיזוק הקשרים בקהילה, כשחייתה ועבדה כאן באולימפיה, וביתר שאת כשהפכה את העולם לזירת הפעולה שלה. כשאנחנו מבקשים צדק ברמת הקהילה הבינלאומית, חובה עלינו להצטייד בידע מוצק ובעובדות. רייצ'ל האמינה בכך והדגישה בכתיבתה מעזה את החשיבות של איתור העובדות ודיווח עליהן, בלי הגזמות יתירות. לדבר זה כמובן לא מספיק, משום שחובה בנוסף גם לפעול. ואמנם, בשל פעולתה של רייצ'ל ב-16 במרץ 2003, אנו עוצרים מדי שנה ביום הזה.

כשאנו בוחנים איפה הייתה רייצ'ל מעוניינת שנמקד את תשומת ליבנו היום, עזה נשארת בראש הרשימה. חטיבת האו"ם לזכויות אדם מדווחת שמספר האזרחים הנפצעים בעזה מדי שבוע היה לאחרונה גבוה יותר משהיה מאז מאי 2010. המספר כולל חמישה ילדים. במהלך השבוע שבין ה-20 ל-26 בפברואר, המשלוחים מישראל לעזה היוו רק 36% מהכמות השבועית הממוצעת שהותרה כניסתה לישראל לפני שזו הטילה סגר על עזה ב-2007. תנועת אנשים מעזה ואליה עדיין נאסרת בהחמרה. הענישה הקולקטיבית של 1.7 מיליון תושביה של עזה על-ידי ממשלת ישראל וצה"ל נמשכת. אנחנו, לפיכך, ממשיכים להתמקד בניסיון לשפר את מצבם של העזתים ובסיום המצור ממנו הם סובלים שנים כה רבות.

להקשיב לקולות

רייצ'ל הייתה רוצה שנזכור את האקטיביסטים האמיצים שחייהם קופחו בשנה האחרונה במהלך פעילות ישירה לא אלימה נגד מדיניות ישראל, ואת אלה שמצאו עצמם בכלא בעוון התנגדותם הלא-אלימה. בקרבם נמנים אמריקאים, פלסטינים, תורכים, ישראלים ואזרחים ממקומות רבים אחרים. היה לנו הכבוד להתוודע לאחרונה לאהמט דוגאן, אביו של פרחאן דוגאן, האזרח האמריקאי בן ה-18 שנהרג על-ידי כוחות הצבא הישראלי על סיפון המרמרה ששהתה במים הבינלאומיים. בילינו ערב באיסטנבול עם הנשים, הילדים והנכדים של אחרים שנהרגו על אותה ספינה. עקבנו אחרי סיפוריהם של ג'וואהר אבו-רחמה, שנפצעה אנושות מגז מדמיע במהלך הפגנה לא אלימה בכפר הפלסטיני בילעין ושל אחמד סולימאן סאלם דיב בן ה-19 מעזה שנורה ונהרג כשהשתתף בהפגנה.

קראנו על הדייגים והחוואים שנהרגו בעודם דגים ורועים את עדריהם בעזה. עקבנו אחרי הצעדים המשפטיים שנקטה ישראל נגד חברינו עבדאללה אבו-רחמה מבילעין ויונתן פולק מתל אביב, שנכלאו בגלל מנהיגותם ופעולותיהם הבלתי אלימות המתנגדות לגזילת האדמות ונוכחות החומה בכפרי הגדה המערבית. צפינו בהערצה במאבק האמיץ לחירות ודמוקרטיה המתפשט במזרח התיכון. חגגנו את הניצחונות והתאבלנו על התבוסות. עם זיכרונה של רייצ'ל לנגד עינינו, אנו מאזינים לקולות של אנשים צעירים כשהם נאבקים ברחבי העולם לממש את חזונם לעתיד דמוקרטי, חופשי ושלו – בעזה, בגדה המערבית, בשייח ג'ראח, בקאבול, בקהיר ובמקומות אחרים. אנחנו קוראים לאנשי ממשל אמריקאים להקשיב להם גם. אנחנו מבקשים מהם להיות עקביים וחזקים בדרישותיהם מממשלות זרות וצבאותיהן לקחת אחריות על פעולותיהן ולכבד את זכויות העמים להתכנס ולהפגין, כמו גם להגיב למחאות בצורה לא אלימה.

במרץ 2010 החל בית המשפט המחוזי בחיפה לדון בתביעה האזרחית שהגשנו נגד ממשלת ישראל ומשרד הבטחון. בדיונים שהתפרשו לאורך השנה האחרונה שמענו עדויות של ארבעה פעילים בינלאומיים שעמדו עם רייצ'ל בעזה ב-2003 כמו גם מעדי מדינה בהם נכללו נהג הבולדוזר, מפקד והחוקר הראשי בתיק חקירת האירוע. העדויות היו לעיתים קרובות מטרידות מאוד. לאחרונה למדנו המשפט יתחדש ב-3 באפריל. שישה עדי מדינה עוד צריכים להעיד כולל מפקדים שהיו בתפקיד ב-16 במרץ 2003.

אנשים רבים בויסקונסין, קליפורניה, תורכיה, אנגליה ובמקומות אחרים סיפרו לנו שהם מתכננים אירועי זיכרון ל-16 במרץ 2003 בשבועות הקרובים. תודה שאתם זוכרים איתנו את רייצ'ל. אנו מקווים שאתם זוכרים להתייחס למרכיבי בניית הקהילה, חינוך ופעולה שהיו כל כך חשובים לה. אנו מקווים עוד שתזכרו לציין גם את האחרים שהתקוממו ונהרגו, אלה שנכלאו בשל מחאה לא אלימה ואלה שממשיכים להיאבק. אנו מקווים שתעשו ככל שביכולתכם לתמוך בהם. בחמלה, בצניעות ובאהבה בלבבות, ביחד, נכבד את זכרה של רייצ'ל, מסירותה ורוחה.

בהערכה ובסולידאריות עם כל מי שמבקשים צדק, סינדי וקרייג קורי.

פורסם ב-Mondoweiss

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דרור ק

    אה כן! העובדה שעזה נמצאת תחת שלטון כיבוש של מיליציה פלסטינית רדיקלית המכונה "חמאס". המיליציה הזאת מנסה כל דרך אפשרית לפגוע באזרחי המדינות הקרובות לרצועת עזה, בפרט ישראל, שלה היא בכלל קוראת "אדמות 48 הכבושות". למרבה המזל, ההצלחות של המיליציה הזאת מוגבלות, אבל נעשו ניסיונות לסייע לה, בין היתר מצד ארגון איסלמיסטי רדיקלי מתורכיה, המכונה IHH, ששלח משט לעזה. למרבה המזל המשט נעצר בזמן, אבל כמה מאנשי הארגון תקפו חיילים ונהרגו. מעניין שספינה אחרת שניסתה להעביר סיוע בלתי-חוקי לרצועת עזה, לפני כמה ימים נעצרה בזמן ובלא כל פגע, שכן צוות הספינה לא התנגד ולא ביקש לפגוע באיש.

  2. אברם ז

    רייצ'ל קורי נרצחה בשנת 2003, שבע שנים לפני המאווי מרמרה וארבע שנים לפני שהחמאס עלה לשלטון בעזה. הינה לך דוגמא מובהקת לך שגם לפני שלטון החמאס ישראל הרגה פעילים לא חמושים בלי חשבון.

    תגובה גועלית וצדקנית כל כך שאתה נותן לזוג הורים שכולים מעידה יותר על האופי שלך ועל הצורך האוטומטי להצדיק את כל פשעי המלחמה שהמדינה שלך עושה מאשר על העמדות הפוליטיות שאתה מחזיק בהן.

    אם עוד נותרה בך שמץ של בושה (למרות שאני בספק) זה הזמן להשתמש בה.