המיון הסמוי מן העין

בתי ספר רבים, חרף הנחיות משרד החינוך ופסקי הדין, ממשיכים בפועל למיין תלמידים ולהחליט מי יזכה להיכנס בשעריהם, ומי יישאר בחוץ
סאני כלב

באחרונה פורסם ("הארץ", 06.01.11), כי משרד החינוך הנחה את בתי הספר הציבוריים-ייחודיים (בית הספר לטבע וסביבה, בית ספר לאמנויות וכו'), להימנע מלערוך מבחני כניסה ומיון לתלמידים העולים לכיתה א'. הנחיה זו מצטרפת להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך ולפסקי דין, האוסרים על עריכת מבחני מיון בכניסה לכל בתי הספר שבפיקוח משרד החינוך.

האיסור על עריכת מבחני מיון בכניסה לבתי ספר נובע, בין היתר, מהקשר הישיר שהוכח בין מעמדה הסוציו-אקונומי של משפחה והרקע התרבותי שלה, ובין ההישגים הלימודיים של ילדיה. לפיכך מיון תלמידים על-פי הישגיהם לבתי ספר "טובים יותר" ו"טובים פחות" גורם להעמקת הפערים ולחוסר השוויון. על מנת לעקוף את האיסור, נוקטים בתי ספר רבים בדרכים יצירתיות לסינון התלמידים, כגון ראיונות היכרות עם התלמידים והוריהם, תצפיות ואבחונים. הדרך שונה, אך במרבית המקרים המטרה זהה – לאפשר לבתי ספר להחליט, כל בית ספר על פי שיקוליו, על זהות התלמידים שיתקבלו אליהם.

photo: cc by-deargdoom57

כך, לדוגמה, לקליניקה לזכויות בחינוך הגיעו תלונות על הליכי מיון פסולים שנערכו בשנת 2009 בחטיבות הביניים של תלמידות החינוך הממלכתי-דתי בעיר ירושלים. בתגובה לפנייתנו, הצהירה המנהלה לחינוך בירושלים (מנח"י), כי חטיבות אלו אינן עורכות מבחני מיון, אלא רק ראיונות, שכל מטרתם – היכרות עם התלמידות. ברם, במקביל פירסמה מנח"י, כי ייתכן שתלמידות לא יתקבלו לחטיבות אליהן ביקשו להירשם, וזאת "בשל חוסר התאמה" לחטיבה.

משמעות הדברים ברורה: החטיבות אינן עורכות מבחני מיון רשמיים, אך למעשה עושות שימוש בראיונות ההיכרות על מנת להחליט את מי לקבל לחטיבה ואת מי לאו. בעקבות מעורבות הקליניקה, שונו הנחיות מנח"י בעניין זה, אך בתי ספר רבים עושים עדיין שימוש בראיונות ההיכרות ככלי למיון תלמידים.

ביחס לפנייה אחרת של הקליניקה לזכויות בחינוך למשרד החינוך, בעניין הליכי מיון שנערכו בבית ספר יסודי-ממלכתי במרכז הארץ, הודיע מפקח מחוז תל אביב שבית הספר אינו מקיים מיונים, אך לצורך קליטת אוכלוסיית תלמידים בעלי פוטנציאל לימודי גבוה, הוא מקיים "אבחונים". המחלקה המשפטית של מחוז תל אביב הוסיפה, כי בשל הביקוש הגדול לבית הספר, בחירת התלמידים אליו נעשית באמצעות תצפיות וראיונות אישיים עם ההורים.

המדובר באותה הגברת בשינוי האדרת. הליכי מיון, כגון ראיונות, אבחונים או תצפיות, מאפשרים לבתי ספר לבחון את יכולותיו של התלמיד, ולהחליט על-פיהן אם לקבלו או לאו. תוצאת הדברים היא אחת – יצירת בתי ספר סגרגטיביים. מכיוון שהישגיו של בית הספר ושל תלמידיו תלויים, בין היתר, באוכלוסייה הלומדת בו, הרי שיצירת בית ספר לאוכלוסייה מוחלשת מנציחה, במידה רבה, את הדרתה מהחברה. יש הטוענים, כי דרכי מיון אלו בעייתיות אף יותר מן המבחנים, בשל השרירותיות שבהן: המראיין מחליט, על-פי התרשמותו האישית, מי יתקבל ומי לא; לא מן הנמנע, כי לעתים מעורבים בהחלטה שיקולים פסולים, כגון יכולת כלכלית או ארץ מוצא, במודע או אף שלא במודע.

הדרך השוויונית לפתרון בעיית עודף הביקוש לבתי ספר הינה קיום הגרלה בין כלל התלמידים המבקשים להירשם, ולא סינונם באמצעות הליכי מיון שונים.

המציאות במערכת החינוך הינה שבתי ספר רבים, חרף הנחיות משרד החינוך ופסקי הדין, ממשיכים בפועל למיין תלמידים ולהחליט מי יזכה להיכנס בשעריהם, ומי יישאר בחוץ. על מנת להביא לפתרון בעיה זו, על משרד החינוך לשנות את נוסח הנחיותיו, כך שהאיסור בעניין זה יכלול את כל סוגי הליכי מיון, לרבות אבחונים, ראיונות הכרות ותצפיות, ולהגביר את מערך הפיקוח והאכיפה על הנחיותיו.

הכותב הוא עו"ד, ראש הקליניקה לזכויות בחינוך של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עקיבא

    מבחן – לא
    אבחון – לא
    ראיון – לא
    לפי מה יקבלו תלמידים?
    כל הקודם זוכה?

  2. מאור

    מבחני כניסה ומיון לתלמידים העולים לכיתה א'?! אני גדלתי בקרית אתא, והייתי צריך ללמוד למבחני הכניסה לכיתה ז' של "הריאלי" בחיפה כמה חודשים אצל מורה פרטית. כמה זמן צריך כדי להשלים באופן פרטי חומר לימוד של גן חובה איכותי?! לדעתי התועלת באיתור אוכלוסיה שבאמת מתאימה לייחוד של ביה"ס עולה על הסיכון שבהדרת אוכלוסיות חלשות. סיכון שאפשר לפתור ע"י פיקוח על מבחני הקבלה (שלא יהיו מוטים תרבותית ושיהיו קשורים למסלול המבוקש).

  3. יאיר

    עקיבא היקר,
    האם שמת לב שמדובר במיון למוסדות לימוד לילדים?
    ילדים לא אמורים להוכיח עצמם כראויים ללמוד. הם זכאים לכך. האם לגיטימי בעינייך כי מוצאם של הוריהם או יכולותיהם הכלכליות צריכים להכתיב את קבלתם לבית ספר?

    בכיוון אחר, צר לי להבין כי כיום, ילדים צעירים חווים דחייה מבית ספר בו שואפים ללמוד, וזאת בשל "אי התאמה". ניתן לדמיין את החוויה של ילד שהודיעו לו כי אינו מתאים על בסיס היכרות אישית עימו. לאחר שידחה על ידי המוסדות הנחשקים, יקבל חינוך ברמה נמוכה יותר וחווית הדחיה תשתחזר כשיבקש להגיע ללימודים גבוהים.

  4. זמיר

    בשדרות ממיינים בשני בתי"ס. ראש העיר מונע התחלת רישום תלמידים כי הוא עומד על כך שיהיו מיונים למרות החלטת בית משפט ולמרות הנחיות המחוז.

  5. שי כנעני

    מעניין וחשוב אך לא יורד לשורש העניין. כל עוד קיימים בתי ספר "פרטיים במימון ציבורי" תופעת המיון תימשך בצורות ובהתחכמויות שונות.
    לידיעתך ולפעולת הקליניקה בראשה אתה עומד עוד שתי שיטות מיון אחת אקטיבית והשנייה פסיבית.
    השיטה האקטיבית גובה תשלומי הורים בגובה שאוכלוסייה חלשה לא יכולה לעמוד בהם.
    השיטה הפסיבית בית הספר דואג שידעו שהוא מיוחד ומיועד לתלמידים מיוחדים וההורים החלשים כבר ימיינו את עצמם.
    בברכה
    ד"ר שי כנעני

  6. סאני כלב

    אתה מתאר מצב לא תקין ולא חוקי. אנחנו בקליניקה לזכויות בחינוך נשמח לסייע להורים המבקשים להתנגד למיונים שנערכים בשני בתי הספר האמורים.

  7. סאני כלב

    אתה צודק.
    המאמר מתייחס רק להיבט של ראיונות, תצפיות ואבחונים כדרכים למיון תלמידים בניגוד להוראות הדין. זה נושא שלא מדובר, בניגוד לדברים שאתה ציינת.
    בוודאי שתופעת הייחודיות של בתי הספר וגביית תשלומי הורים הם גם דרכים עקיפות למיון תלמידים.
    אעדכן אותך שאנו בקליניקה פועלים רבות כנגד גבייה פסולה של תשלומי הורים וכנגד התנייה של רישום לבתי ספר בתשלומים מסוימים. אחת הבעיות בעניין זה היא העדר פיקוח ואכיפה מספקים של המשרד בעניין זה.
    לגבי בתי ספר פרטיים במימון ציבורי – זו בעיה ידועה שמשמעותה פגיעה קשה בעקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך.

  8. מיטל

    או מיונם ע"פ שם משפחה/ מוצא/ מקום מגורים/ הכנסת הורים, אלא השקעה בכל בתי הספר. אם כל בתי הספר היו נראים כמו בי"ס טבע בת"א למשל, הידוע באבחונים למיניהם ובקבלת תלמידים בעיקר מצפון העיר, למרות מיקומו הדרומי, לא היתה בעייה של ייבוש בי"ס בשכונות המוחלשות.