הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
נשיא ואנס הצווארון הלבן
… בשנת 1998, בעת שכיהן בתפקידו כשר התיירות, אנס הנאשם את א' ששימשה ראש לשכתו וזאת בשתי הזדמנויות שונות: האחת – בלשכתו בתל אביב והשנייה – בבית מלון בירושלים. כן ביצע בה, בהזדמנות שלישית, מעשה מגונה בכוח בדירתה. בשנת 2003, במהלך כהונתו כנשיאה השמיני של מדינת ישראל, הטריד הנאשם מינית את ה' ששימשה ראש לשכתו, ובשנת 2005 הטריד מינית את ל' ששימשה מזכירה בבית הנשיא, בעשותו בה מעשה מגונה. כן הורשע הנאשם בביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, כאשר בחקירה משטרתית, ביקש להשפיע על גרסתה של ל' כדי שזו תתאים לגרסתו…
עד כאן סעיפי האישום במשפטו של קצב, המופחתים ממילא בגין התיישנותם של מעשיו הקודמים. גזר הדין, קרי העונש, כולל שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, תשלום פיצויים למתלוננת א' על סך של 100 אלף ש"ח ותשלום פיצויים למתלוננת ל' על סך של 25 אלף ש"ח. כמו כן, הכריזו השופטים כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם יש משום קלון.
בגין עבירות אונס ביכולתו של בית המשפט לפסוק עד 15 שנות מאסר, במקרה של קצב מדובר בשני מקרי אונס, כלומר – עד 30 שנות מאסר. בגין עבירות של מעשה מגונה יכול בית המשפט לפסוק עד חמש שנים ואילו שיבוש הליכי משפט, עבירה חמורה בזכות עצמה אף היא מלווה בעונשי מאסר ממושכים.
יוצא, אם כן, כי עונשו של קצב הופחת עד מאוד, ולמרות דבריו האלמותיים של השופט חיים כהן שצוטטו על ידי השופט ג'ורג' קרא – "כולם שווים בפני השופט, שר השרים ואחרון הבטלנים, צדיק הדור והמועד בפושעים… כשעומדים בדין זה מול זה כאילו עירומים הם ביום היוולדם" – הרי שקצב זכה מן ההפקר, הוא זכה בהיותו נשיאה השמיני של ישראל, וכמי שנשא במשרות רמות במהלך חייו (סיבות שבגינן היה ראוי להרשיעו פי עשרות מונים) והוא זכה מפני שלכאורה נערך לו משפט שדה בתקשורת.
על משפט השדה שערך קצב לתקשורת לא מדובר, התבטאויותיו הגסות והפרועות אתמול כלפי השופטים יכולות לרענן את זיכרונם של מי ששכחו כיצד השתלח בתקשורת וביועץ המשפטי לממשלה ובקרבנות שבהן פגע לדיראון לעולם.
קשה להתפעם מן התחושה כי נעשה צדק, המציפה את התקשורת, כאשר בוחנים את כתב האשמה. אין צורך להיות שופטת או שופט על מנת להבין כי הנאשם משה קצב מהווה סכנה לציבור, ובעיקר לציבור הנשים ועל כן יש להרחיקו מן הציבור, מן החברה, ולכולאו מאחורי סוגר ובריח לפרק זמן ממושך בהרבה. לשם כך נערך משפט ולשם כך נועד גזר דין, על מנת להגן על הציבור מפני עבריינים העלולים להמשיך ולפגוע בו.
יתר על כן, כאשר בבוא היום, והיום הזה אינו רחוק, וקצב ישוחרר מריצוי עונשו יש להגביל את תנועותיו ולפקח על מעשיו, שכן קצב התברר כאנס סדרתי, כמטריד המאיים על כל אישה שהוא נמצא בקרבתה. אין הכרח להיות מעסיקה או מעסיק על מנת להבין כי את האיש הזה מוטב לא להעסיק בעתיד – אלא אם כן הוא יעבור תהליך של חינוך מחדש, של הכרה במעשיו, של גמילה מאונס שבעקבותיו יכה על חטא ויבטיח לתקן את דרכיו – תהא המשרה אשר תהא, שכן הליכותיו הבזויות מטילות אימה על העובדות במחיצתו ולא רק אימה.
אין בכוחו של גזר הדין של קצב להרגיע את ציבור הנשים בישראל – נהפוך הוא. קצב ירצה את עונשו הקצר בתנאים מיטיבים, על מנת שיוכל להשתחרר בעוד זמן קצר ולהמשיך במעשיו, שכן כפי שניתן להתרשם, הנאשם אינו מכיר במעשיו ולפיכך אינו מתחרט עליהם ואינו מוצא כל הכרח לשנות את דרכיו.
כך או כך, קצב מצטרף לחבורת אנסי הצווארון הלבן, עמה נמנים נבחרי ציבור כמו גם אנשי אקדמיה בכירים שהחוק מפלה אותם לטובה ומתיר אגב כך את דמן של הנשים. לכאורה, אין כל קשר בין היות ישראל מדינה כובשת למשפט קצב אך במבט נוסף יש לראות את הפקרת הנשים הנאנסות בישראל כתולדה של חברה כובשת אונסת כוחנית ומושחתת הנוהגת זילות בחיי אדם, שוללת את זכויותיהם היסודיות ופוגעת בגופם ובנפשם לא רק של הלא-אזרחים ואזרחיות שבתוכה, אלא גם של אזרחיה ואזרחיותיה.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
משה קצב לא מבין מה רוצים ממנו. הוא הרי בעסקים האלה הרבה שנים וכל חבריו ידעו ושתקו. אלה שגנבו מהקופה-כי זו הנורמה. אלה שמסדרים לחבריהם ג'ובים- והם לבטח שותקים. אלה שדברו(ומדברים) גבוהה ופועלים נמוך- והרוב מרים ידיים, והכלבים נובחים והשיירה עוברת.
בתי המשפט קורסים מעומס-הגם רק קצה הקרחון מגיע לפתחם.
אז למה קצב צריך לסבול, כאשר כולנו כצאן נותנים להוביל אותנו באף?
אני תוהה מהם הממצאים שהביאו לקשירת הכיבוש לאונס. האם שיעורי האונס בישראל גבוהים, או עלו מאז 67'? בפרט, בזמנו היתה עבודת מאסטר שהתבססה על נדירות האונס של פלסטיניות ע"י חיילי צה"ל וייחסה זאת לגזענות שלהם..
http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=24233
אם הרעיון של לעשות צדק לעיני כל זה כל פעם לקחת נושא מבחן ולמצוא עבריין מזרחי שיהווה דוגמא אז כן נעשה כאן צדק. אם לא אז מדובר במשהו אחר או בכמה דברים אחרים: המשך המאבק האתני במדינת ישראל, בית המשפט מנסה לשמור על אופיו האשכנזי, שיפור מצב האליטות האשכנזיות, כוחנות של אמצעי התקשורת האשכנזים ועוד דברים…
נכון שהגיע לו לקצב להיכנס לכלא, אבל מכאן לעשיית צדק המרחק גדול.
והאם בשלל הפעילויות עפ"י הפיסקה האחרונה שכתבת, הכוונה רק יהודים, או גם ע
רביי ישראל שותפים לה.או אולי גם הם בנכבשים.
הנשיא השמיני של מדינת ישראל נשפט בפני חבר שופטים שבהם אב בית הדין הוא ערבי-ישראלי ושתי עמיתותיו הן שופטות נשים. מי שגיבש את כתב האישום, היועץ המשפטי לממשלה, הוא יהודי ממוצא מזרחי. זה בדרך-כלל לא מנומס להתייחס למוצאו או למינו של אדם, בפרט אם הוא שופט או אישיות בכירה, אבל ממש מתבקש להתפעל כאן מהדמוקרטיה הישראלית. כמה מדינות יש שבהן מעמידים לדין נשיא בעקבות תלונות של נשים, תוך שמירה קפדנית על אלמוניותן ועל כבודן של אותן נשים, וכמה מדינות היו מאפשרות משפט כזה בפני שופטות נשים ואב בית דין מקבוצת מיעוט?
העונש של קצב איננו חריג. השופטים בישראל נוהגים להקל בעונשי מאסר, גם על עברות חמורות, ואם הם אינם מקלים, נהוג שהנשיא קוצב את העונש – זה הליך כמעט אוטומטי. הביקורת על העניין הזה הביאה לקביעת עונשי מינימום (אם כי התיקון לחוק לא חל על המשפט של קצב, כי העברות נעשו לפני שהתיקון נכנס לתוקף). שבע שנים זה הרבה זמן, ואחריהן לא צפויים לקצב חיים קלים. אין צורך בעונש כבד יותר, זה לא יועיל לאף אחד.
ונסיים בכיבוש. לא יודע למה, אבל נראה לי שצריך להגיד כיבוש.
נכנס הנשיא לבית הסוהר.
אומר לו הסוהר מה שבע.
עונה לו הנשיא מה כמה.
לפני זמן קצר, התנפל בחור צעיר על בחורה בירקון. לא. הוא לא סידרתי. הוא פשוט אלרגי לאלכוהול ולכדורים שליוו את החגיגה. התביעה לא הציגה אותו כמו שנהג באופן מביש אלים, וכוחני אורך שנים כלפי נשים, הסיפור העצוב להחריד שפעם אחת ויחידה הוא איבד שליטה. אלוהים לא עזר לבחור הצעיר למרות שהודה, הצטער והתבייש ולמרות שאינו שור מועד ובעיסקת טיעון קיבל שמונה שנים!
ועוד הערה אחת לכבוד השופטת החסודה שנדמה לה שפמיניזם זה תחביב. גברתי הנכבדה, פמיניזם זו השכלה. הסופרג'יסטיות בלונדון היכו שוטרים, זרקו אבנים והפכו עולמות ב 1917 כדי לקבל זכות בחירה. הנשים שעמדו מחוץ לכותלי בית המשפט בזמן משפטו של קצב ידעו מה הן עושות והן לא פתחו פה מכוער מול השופטים, ולא היו קולניות במיוחד וגסות רוח. אבל אי אפשר היה להתעלם מנוכחותן. קולן של הנשים הללו נחוץ כדי לרענן את זכרונה של מי שאולי ששכחה מה שכתב, אז השופט לינדשטראוס, על הנאנסת באונס שמרת. דרך ארוכה עשינו מאז דבריו מעוררי הצמרמורת על הנאנסת. זה לא היה כל כך מזמן.
קצב וחבורתו מתנהלים באלימות מול הסובב אותם. מקומן של נשים נעדר ולא במקרה מהפמליה, אבל במחשבה שניה, לא ברור מה גורם יותר נזק לנשים ולתרבות; ההתנהלות הבוטה של חבורת קצב או התנהלותו של חיים רמון כאשר לכל דיון הקפידה בת זוגו להתלוות אליו כאילו מה בכלל העניין. דחיפת לשון קטנה. נעמוד בכל השפלה.
הצדק עדיין רחוק שנות אור מאיתנו. אבל למראית עין משהו מתחיל לזוז.
תודה אילנה.
מזרחי רדיקלי פוסט מודרניסטי בעל מודעות מעמדית א:" מי שאשם במה שקרה לקצב זה האשכנזים ורוכבי האופניים"
מזרחי רדיקלי פוסט מודרניסטי בעל מודעות מעמדית ב: "נכון, אבל למה רוכבי האופניים?"
מזרחי רדיקלי פוסט מודרניסטי בעל מודעות מעמדית א: "למה האשכנזים?"
…….
המקרה של קצב הוא בעייתי במיוחד כי חברו בו מרכיבים מעוררי אנטגוניזם חברתי/מעמדי/עדתי.
התקדמותו המטאורית של קצב בפוליטיקה הישראלית נבנתה על חזות מזרחית צעירה, משכילה,מקושרת דתית, מסורתית ומבטיחה קישוריות לקהלים מזרחיים שהיו וחשו מודרים ממנעמי השלטון.
מרגע שקצב השיג הכרה פוליטית וקיבל תפקידים במערכות השלטון, הוא שינה את סברו הצנוע והמהוגן והחל לפעול במתכונת ספורי אלף לילה ולילה. כבר כפוליטיקאי צעיר ידע להקיף עצמו באנ"ש משלו, ולטפח קשרים(תןוקח) שיקדמוהו בהמשך. הנושא של שימוש בנשים כאוביקט מיני לסיפוק צרכיו נבנה בהתמדה והוסתר על ידי מסך של גברים תומכים שיצאו נשכרים מקשר שתיקה זה. מכל הנשים שנפגעו מקצב לאורך שנות פעילותו רק חלק קטן בא לכלל ביטוי במשפט. הכחשותיו הגורפות של קצב וטענת החפות שלו היא הצד האפל שמאפשר לו לשרוד כלפי סביבתו ומשפחתו בלי לתת את הדין החברתי המתבקש ומבלי שהוא עצמו יכיר בנטיותיו הרואות בכל הנשים אוביקטים מיניים לסיפוק צרכיו המיידיים.
קצב, פרקליטיו,משפחתו ונהניו בעבר מיללים כיום על מר משפטו והסבל שהוא עתיד לעבור בכלא. לכל הללו אין אמפתיה לעשרות קרבנותיו ואין הכרה בסבלן ובהשפלתן לאורך שנים. פסק הדין המתון חילץ את קצב האנס והמטריד מתקופת כליאה והבראה ארוכה יותר הנדרשת לו.
אם התכוונת שנצחק שכחת להוסיף בסוף ה"בדיחה לסיום" את הסיומת "חה חה חה חה", כדי שנבין שכאן בא הצחוק הגדול.
ע"מ לשלוט בהמוני המזרחים, להנציח את נחשלותם ואף לזכות בקולותיהם בבחירות, המפלגות הציוניות בראשות מפא"י נקטו בשיטה בטוחה. הם השתמשו בטיפוסים מפוקפקים או חלשים מתוך ציבור המזרחים וקידמו אותם במסלול הפוליטי. מימוש השיטה היה ונשאר ליצור מראית עין ש"אצלנו בתנועה נגמרו האפליות נגד המזרחים" ובו זמנית להציב בפוליטיקה מזרחים שלא מסוגלים לאיים על האליטה הפוליטית של המפלגה המקדמת ושל מדינת הצלבנים האשכנזית. קידומו של קצב במעלה אותה השיטה ששוכללה ע"י ראשי הליכוד בשנות ה70, היה מבחינת מנהיגי הליכוד צעד בטוח – איש לא האמין שם שקצב מסוגל להגיע לעמדת מנהיגות אלא רק למשוך מצביעים מזרחים, מבלי לקדם אותם לשיפור במצבם הסוציו-אקונומי. ריקנותו האינטלקטואלית וחוסר השדרה המוסרית היו מוכרים למנגנון הליכוד. גם המידע שהספיק להעמדתו לדין וסילוקו מהפוליטיקה, היה ידוע שנים רבות לפני תחילת הפרשה (2006) ולפני בחירתו לנשיאות ב2000. מאחר וקצב לא הראה סימנים שהוא עוזב את הפוליטיקה בתום כהונתו כנשיא (ה"הוכחה" שאצלנו "אין אפליות"), השיטה שהעלתה אותו גם הפילה אותו.
כל הסיפור של קצב הוא כמו לדרוך על משהו שכלב השאיר על המדרכה, ואתה מנקה את זה ועובר לנשימת פה ורוצה שזה יגמר כי זה כל כך מסריח!
אז הוא היה צריך לקבל הרבה יותר והאנס הבכיר הבא כנראה יקבל יותר ובכל זאת טוב שזה כבר נגמר.
וליואש אונס לא ממש נועד לסיפוק אלא להשפלה אשה/נשים.