• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

עבדות על שולחן הכנסת

היום צפויה הכנסת לאשר בקריאה שנייה ושלישית הצעה לתיקון חוק הכניסה לישראל, הפוגעת פגיעה אסורה בזכויות יסוד של מהגרות ומהגרי עבודה ומשיבה לחיים את "הסדר הכבילה למעסיק". משפטנים בכירים פנו ליו"ר הכנסת בבקשה לבלום את המהלך – הנה הנוסח המלא של מכתבם
העוקץ

כ"א באדר ב' תשע"א

27 במרץ 2011

לכבוד

חה"כ ראובן ריבלין

יו"ר הכנסת

ירושלים

מכובדנו יו"ר הכנסת,

הנדון: כבילת מהגרות עבודה ומהגרי עבודה למעסיקיהם

מחר, יום ב', כ"ב באדר ב' תשע"א, 28 במרץ 2011, עתידה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לאשר לקריאה שנייה ושלישית הצעה לתיקון חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. מדובר בשלושה סעיפים אשר פוצלו מהצעת חוק ההסדרים האחרונה, והם נדונים כיום כהצעת חוק עצמאית.

אנו, החתומים מטה, שופטות ושופטים בדימוס, מרצות ומרצים וחוקרות וחוקרים בתחום המשפט, פונים אליך בבקשה לבלום את הליכי חקיקת החוק ולקיים דיון מושכל ומעמיק בהשלכותיו. אנו מבקשים להתריע, כי הצעת חוק זו הינה הצעה בלתי חוקתית, העומדת בניגוד בוטה לפסיקתו של בית המשפט העליון. אם תתקבל, צפויה ההצעה לפגוע פגיעה אסורה בזכויות יסוד של מהגרות עבודה ושל מהגרי עבודה, וזאת באמצעות העמקתה וביצורה של תלותם במעסיקיהם לצורך שימור מעמדם החוקי, וסיכול יכולתם להיחלץ ממצבים של העסקה פוגענית.

עניינה של הצעת החוק בהגבלתם, בדרכים שונות, של רישיונות העבודה הניתנים למהגרי עבודה בתחום הסיעוד השוהים בישראל. על פי ההצעה, שר הפנים יהא רשאי לקבוע לגבי מהגרי עבודה בתחום הסיעוד את מספר המעסיקים שהם רשאים לעבור ביניהם. ההצעה מוסיפה וקובעת, כי שר הפנים יהא רשאי לקבוע לגבי מהגרי עבודה איזור גיאוגרפי שרק בו יהיו רשאים לעבוד. עוד קובעת ההצעה, כי שר הפנים יהא רשאי לקבוע את תחום עיסוקם של מהגרי עבודה, ובפועל – לכבול מהגרות עבודה ומהגרי עבודה לתתי תחומים בענף הסיעוד (כך, למשל: סיעוד קשישים, סיעוד במקרים של מוגבלות קשה, סיעוד קטינים, וכו').

הצעת החוק מבקשת להשיב על כנו את "הסדר הכבילה למעסיק", שלגביו נפסק על ידי בית המשפט העליון בשנת 2006, כי הוא בבחינת "מעין עבדות בגרסה מודרנית" (בג"ץ 4542/02 עמותת קו לעובד נ' ממשלת ישראל, פ"ד סא(1) 346 (2006)). משום פגיעתו האסורה של הסדר כבילה למעסיק בזכויות יסוד הורה בית המשפט על ביטולו, והוסיף וקבע כי בהסדר העסקתם של מהגרי עבודה שיבוא תחתיו שר הפנים לא יהא רשאי עוד להתנות את רישיון הישיבה בישראל בעבודה עבור מעסיק ספציפי, ויימנע מכריכת סיום יחסי העבודה בסנקציה כלשהי, ובכלל זה אבדן המעמד בישראל.

בית המשפט קבע בפסק דינו, כי הסדר הכבילה למעסיק, המטיל מגבלות על החלפת מעסיקים וכורך בין סיום יחסי העבודה לבין אובדן המעמד בישראל, פוגע עמוקות בקשת רחבה של זכויות אדם מוגנות, ובראשן הזכות לכבוד ולחירות אישית. הוא יוצר מציאות משפטית חריגה, שאינה עולה בקנה אחד עם העקרונות הבסיסיים עליהם מושתת משפט העבודה. הוא מנוגד לערך המוסרי של חוזה העבודה שבין עובד למעביד, ולתכליתו של חוזה העבודה. הוא מקנה למעסיקים יכולת לכפות חוזי עבודה ולמנוע בעד עובדיהם מלהתפטר, ומעוות את יחסי הכוחות בשוק העבודה.

פסק הדין לא עסק לכתחילה במצב בו מוטלות מגבלות אבסולוטיות על החלפת מעסיקים. במועד בו ניתן פסק הדין, הסדר הכבילה למעסיק אפשר מעבר מוגבל בין מעסיקים, אולם הקנה לפקידי משרד הפנים שיקול דעת לסרב לבקשה של עובד להחליף מעסיקים – כך אם, למשל, התחוור, כי העובד עבר פעמים רבות בין מעסיקים. בית המשפט מצא, כי מדובר בהגבלה בלתי חוקתית, וקבע באופן מפורש, כי אין ב"ריבוי" מעברים בין מעסיקים משום טעם לגיטימי להגבלתה של הזכות הטבועה לסיים יחסי עבודה בכל עת.

בפסק הדין עמד בית המשפט באופן מיוחד על כך, שדינו של ענף הסיעוד אינו שונה מדינם של יתר ענפי העבודה בהם מועסקים מהגרי עבודה, ואין הצדקה להחריגו מהאיסור הכללי על קיום הסדרי כבילה. "לא יימצא חולק… כי חובה היא המוטלת על המשיבים להבטיח שקשישים ונכים בישראל יזכו לקיום בתנאים שאין בהם כדי לבזות את אנושיותם, ואשר שומרים על כבודם כבני-אדם", פסק בית המשפט, והוסיף: "ואולם, מכאן ועד למסקנה כי הגשמתה של חובה זו מצדיקה את כבילתו של אדם למעסיקו, תוך כפייתו להעניק שירות אישי מאונס – ארוכה היא הדרך. להלכה, גישת המשיבים הנה שיש להבטיח כי כל נזקק סיעודי באשר הוא יוכל להעסיק בשירותו עובד זר – בהתעלם משאלת השכר ותנאי העבודה שברצונו ובאפשרותו להעניק לעובדו – וזאת באמצעות כריכה בין התפטרות המטפל מעבודה בשירותו של הנזקק, לבין סנקציה חמורה כאבדן המעמד בישראל. גישה זו אינה עומדת במבחן חוקתי, משעקרון המידתיות אינו מתקיים בה. היא אף אינה עומדת במבחן מוסרי, שהרי בני-אדם לעולם עומדים כתכלית וערך בפני עצמם… הבטחת רווחתם וכבודם של קשישים ונכים הנזקקים לשירותים סיעודיים – תכלית ראויה היא… אלא שזכותו של אדם לכבוד אין פירושה שלילתה הגמורה של זכות זו מהאחר. אין היא הזכות להעסיק אדם אחר בכפייה, בשכר נמוך וללא תנאים סוציאליים… מימושה אינו מצריך כלל כי אדם אחר ייכפה להעניק שירות אישי – ואיזהו השירות שאופיו 'אישי' יותר מטיפול סיעודי – מאונס" (פסקאות 59-60 לפסק הדין).

בפסק דינו הדגיש בית המשפט באופן מיוחד את קווי הדמיון בין הסדר הכבילה של מהגרי העבודה למעסיקיהם להסדרים שנהגו בתקופת העבדות והפיאודליזם. "עיון בהסדר הכבילה שיצרה המדינה והשליטה אותו על עובדים זרים… מעלה תמיהה מהולה ברוגז, כיצד זה שבעלי-סמכות בארצנו כך רואים לנהוג בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת-לחם למשפחתם… כיצד זה שנעלם מעיניהם כי בהסדר שהם קובעים חורצים הם עמוקות בכבודם של העובדים הזרים כבני-אנוש? והרי כל אדם – גם אם זר הוא בקהלנו – זכאי לכבודו כאדם", פסק בית המשפט, והוסיף: "אכן, אין להימנע ממסקנה – מסקנה כואבת ומבישה – כי העובד הזר הפך צמית של מעסיקו; כי הסדר הכבילה על שלוחותיו סגר על העובד הזר סביב-סביב; כי הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות בגירסה מודרנית" (פסקה 4 לפסק דינו של המישנה לנשיא חשין). "מה היה לנו", הוסיף ותהה בית המשפט, "שכך נוהגים אנו בעובדים הזרים, באותם בני-אנוש המרחיקים מביתם ונפרדים מיקיריהם כדי לְחַיּוֹת את נפשותיהם ואת נפשות משפחותיהם. כלימה תכסה את פנינו בראותנו כל אלה, וכיצד נחריש" (שם).

חרף פסילתו המפורשת של ההסדר הכבילה כבלתי חוקתי וכפוגע פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד, מבקשת הצעת החוק הנוכחית להשיבו על כנו.

אנו קוראים לך לבלום את הליכי חקיקת החוק ולקיים דיון מושכל ומעמיק בהשלכותיו.

בכבוד רב,

השופט (בדימוס) בעז אוקון | ד"ר ליאב אורגד | ד"ר עינת אלבין

ד"ר טלי אמיר | פרופ' דוד אנוך | ד"ר יפעת ביטון

ד"ר ישי בלנק | השופט (בדימוס) מיכאל בן-יאיר | ד"ר יעקב בן-שמש

פרופ' איל בנבנישתי | ד"ר תומר ברודי | פרופ' ז'וזה ברונר

ד"ר חאלד גנאים | פרופ' אייל גרוס | ד"ר יוסי דהאן

ד"ר גיא דוידוב | ד"ר דפנה הקר | פרופ' אלון הראל

ד"ר גיא הרפז | פרופ' נטע זיו | פרופ' עלי זלצברגר

ד"ר צבי טריגר | פרופ' יונתן יובל | פרופ' משה כהן-אליה

ד"ר נעמה כרמי | ד"ר יובל לבנת | ד"ר רותי לזר

פרופ' אסף לחובסקי | פרופ' גיא מונדלק | ד"ר פאינה מילמן-סיון

פרופ' קנת מן | ד"ר יוסי נחושתן | ד"ר אילן סבן

פרופ' פניה עוז-זלצברגר | ד"ר אמיר פז-פוקס | פרופ' סיליה פסברג

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה | פרופ' אורן פרז | ד"ר עפרה פריזל

השופטת (בדימוס) יהודית צור | ד"ר רינת קיטאי סנג'רו | פרופ' מרדכי קרמניצר

פרופ' פרנסס רדאי | פרופ' אמנון רובינשטיין | ד"ר יששכר רוזן-צבי

השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי | ד"ר יאיר רונן | ד"ר נויה רימלט

ד"ר תהילה שגיא | ד"ר גילה שטופלר | ד"ר הילה שמיר

פרופ' יובל שני | ד"ר יופי תירוש

כתבה של הטלוויזיה החברתית בנושא:

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. משה

    נראה לי שמשהו השתבש במקום לדאוגג לגשישים שבעצם בנו את המדינה ואפשרו לקיים בכלל חוק וסדר דואגים היום יותר לעובדים הסעודים במקום לנזקקים.
    המטפלים עובדים בין מעסיק למעסיק כמו בחברות ההייטק ועבור מספר שקלים בודדים מוכנים לעבוד מקשיש לקשיש ללא התראה או ללא חמלה למה ? כי הם יכולים? הם לא מוכנים לעבוד בכל עבודה ויש להם דרישות רבות ולעיתים בלתי הגיוניות למה ? כי הם יכולים.
    כל העניין נראה לי לובי של בעלי עניין לקדם את הונם במסגרת מוסדות סעודים ולא בעזרת עובדים זרים. ואני אומר זכויות כן אבל בהגבלה לא לעבור ממעסיק למעסיק ללא הגבלת זמן או תנאי .
    לחדש את הבאת העובדים הזרים לארץ.לאפשר לבצע החלפה למסםר שבועות כשהעובד הקבוע נוסע לחופשה בחו"ל