171 ימים של פורענות

סיכום מושב החורף העגום של הכנסת, וגם חמש סיבות לאופטימיות
רונן וודלינגר

אוף, זה היה ארוך, לפעמים גם מתיש, אבל ביום רביעי, אחרי 171 ימים סוערים ועשרות הצעות חוק שונות, ובעיקר משונות, יגיע לסיומו גם מושב החורף הנוכחי של הכנסת. אפשר לקחת רגע אוויר.

מוקדם עדיין לקבוע כיצד ייזכר המושב הזה בדברי ימיה של הכנסת: האם בתור זה שבמהלכו התחילה ההידרדרות הגדולה של הדמוקרטיה הישראלית? אולי דווקא כרגע של התעוררות דמוקרטית? מה שבטוח הוא שבנקודת הזמן הזאת, זה נראה רע, אפילו רע מאוד. בשיכרון כוח אופורטוניסטי, תוך ניצול הרוב הנוכחי בכנסת, יצאו חלק מהחברות והחברים למסע חקיקה שלא ראינו כמותו – מפלה, גזעני, צעקני, לאומני.

סיכום קצר של פניני החקיקה מארבעת החודשים האחרונים: עד כה אושרו חוק איסור תרומות לארגונים, חוק ועדות קבלה, חוק הנכבה וחוק ביטול אזרחות (שצפוי להיות מאושר היום). בנוסף קודמו בכנסת: חוק החרם, חוק הכבילה, חוק בית-דין לזרים וחוק השב"חים. אולי העדות הטובה ביותר לכך שמדובר במתקפה על הדמוקרטיה, באה לא מספסלי האופוזיציה – היא הרי תפקידה לנגח את הממשלה – אלא דווקא משורות מפלגת השלטון. ח"כים ותיקים, שכבר ראו איזו כנסת או שתיים (או שבע, במקרה של רובי ריבלין), היו לא פעם אלא שביקרו והתריעו מפני השבילים האנטי-דמוקרטיים שהכנסת הנוכחית מתעקשת לצעוד – מה לצעוד, לרוץ – בהם.

חשוב לשים לב: לא בתוכנן של אותן הצעות עסקה הביקורת – והרי למרביתן מעולם לא היה תוכן של ממש – כי אם בפגיעה שהן פוגעות במשטר עצמו. לא שאלות של ימין או של שמאל, ויכוח אידיאולוגי ענייני יותר או פחות, אלא בעצם היכולת לקיים כאן מדינה דמוקרטית.

סיכם זאת יפה השר בני בגין, שכתב ברגע של השראה את היצירה הבלתי-נשכחת "מדרמה לפארסה": צמד ועדות חקירה כונן כהלכה / והכנסת הופכה לאטלולא ולחוכא / ואוי לעיניים החוזות במבוכה / כנסת ישראל בעצבות גיחוכה.

המושב הזה משאיר אותנו עם לא מעט אתגרים, תהיות והרבה שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. לא רק אוי-אוי-אוי ואיך-הגענו ומה-יהיה, הכנסת הזו מחייבת אותנו לניסיון אמיתי להבין את הדמוקרטיה שאנחנו חיים בה, את הכשלים שמובנים בה, את השיח הציבורי שסובב אותה. בואו נגיד מלה על השיח הזה: ככל שהוא יהיה רחב יותר, פתוח יותר, ביקורתי יותר, יכלול יותר א/נשים ודעות – כך ייטב. אה, וכן, גם לשיח דמוקרטי יש גבולות.

בנקודה הזו יהיה בטח מי שיגיד: "מי 'אתם' שתקבעו את הגבולות, כי אם דמוקרטיה היא חופש – אז אפשר לומר או לחוקק כל דבר". אז אל"ף, יש בזה משהו. שאלת הגבולות וההגדרות היא שאלה קשה, וההכרעה בה היא בסופו של דבר תוצאה של החלטת האזרחים. חובתנו, כולנו, לבחון את עצמנו, להאזין לעמדה שאנחנו לא נוהגים לשמוע, לאתגר את הדעות שאליהן אנחנו רגילים, ובעיקר להתווכח, לדבר, להפגין ולנסות לשכנע. ובי"ת, כן, גם לשיח דמוקרטי יש גבולות – כי שיח אלים, משתיק או גזעני, סופו להיות אפס-שיח, כלומר אפס דמוקרטיה.

עד כאן סיכום הדברים הרעים והשאלות הקשות. רגע לפני שהכנסת יוצאת לפגרה ניסינו למצוא (וזה לא היה קל) גם חמש נקודות לאופטימיות שניקח איתנו מהמושב האחרון:

  1. הישגים: אסור לשכוח, שלצד החוקים האנטי-דמוקרטיים שעברו, היו לנו גם לא מעט הצלחות: הקמת ועדות החקירה לארגונים לא השיגה רוב והיא לא מקודמת. כך גם כמה מחוקי הנאמנות. אפילו חלק מהחוקים שכן נחקקו – בהם, איסור התרומות, הנכבה, ועדות הקבלה ואחרים – הם אמנם אנטי-דמוקרטיה במיטבה, אבל לפחות עברו במהלך תהליך החקיקה שינויים ותיקונים, שהקהו מעט את עוקצם.
  2. התגייסות בכנסת: הכוחות הפרלמנטריים שכנגד – בעיקר באופוזיציה, אבל גם בקואליציה – הבינו במושב האחרון שהכנסת הזו מורידה את הדמוקרטיה שלנו לטמיון, התאחדו והגבירו את הפעולה שלהם נגד החקיקה האנטי-דמוקרטית.
  3. התעוררות בציבור: אלפי נשים ואנשים עברו בחודשים האחרונים את הנתיב – שמתחיל בהבנה של חומרת המצב, עובר דרך לייקים בפייסבוק, וממשיך בעצומות, פעולות והפגנות. איך אומרים בטלוויזיה: דמוקרטיה במיטבה.
  4. שיח ציבורי: גם אם לפעמים בצורה מעוותת, יותר ויותר נושאים חשובים עלו לאחרונה על סדר היום הציבורי, בהם נכבה, גזענות, אזרחות, חופש ביטוי. גם זו סיבה לאופטימיות.
  5. זה נגמר, בינתיים: אמנם אף אחד לא מבטיח לנו שהסיבוב הבא לא יהיה גרוע כמו קודמו, אבל לפחות, בשלב הזה, אפשר להתנחם בזה שמושב הכנסת הזה נגמר.

ניפגש במושב הקיץ.

הפוסט פורסם במסגרת שיתוף הפעולה של העוקץ עם פרויקט דמוקרטיה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.