• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

זה לא הסוף (3)

סיום שביתת העו"סים: איך נציגי האוצר הציעו לי שוחד וסירבתי, אבל הנציגים שלי הסכימו
אורי שרמן

לכאורה, ההישג הכי גדול של מאבק העו"סים/ות הוא 7000 השקלים שייחשבו כשכר בסיס לעובד סוציאלי מופרט. למה רק לכאורה? כי שכר המינימום הענפי הוא מכבסת מילים. ראשית, כי לא כל הענף מקבל את זה, למשל: עובדי המגזר הציבורי. שנית, משום שזהו לא שכר מינימום אלא שכר מקסימום, המבטל כל אפשרות לייצר מדרגות של ותק וניסיון.  מצב זה גם גורם אוטומטית לפילוג ופיצול בין העובדים הסוציאליים המופרטים לעובדי המגזר הציבורי, ומחליש את הכוח שלנו כאיגוד מקצועי מאוחד.

האוצר משחק פה משחק ערמומי ומלוכלך כשהוא מנסה לשחד את עובדי העמותות הצעירים והסטודנטים על מנת שניכנע לדרישות האוצר, שהלא מהי קביעת שכר מינימום כ- 7000 ש"ח אם לא שוחד? צריך להבין שאם האוצר מציע משהו כזה, הוא בה בעת מתגונן מפני משהו אחר, גדול יותר ומחייב יותר. אני מתנגד עקרונית לכך ששכר מינימום של עובד עמותה יהיה גבוה ב-3500 שקלים משכר מינימום של עו"ס במגזר הציבורי. למה האוצר תומך בזה? כי המאבק הוא על משהו גדול הרבה יותר.

הפגנת המחאה הגדולה מול משרד האוצר, 07.03 צילום: Nael Butto מתוך עמוד הפייסבוק של מאבק העובדים הסוציאלים

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך כלל עולמי המתבטא גם בישראל בהתפרקות מדינת הרווחה והתדרדרות התפיסה של המדינה כאחראית לאזרחיה. את תפיסת עולם זו החליפה תפיסה הרואה את האדם כאחראי הבלעדי למעשיו. כפועל יוצא, האדם נמדד ברמת הצלחתו הכלכלית והיצרנית, והחברה הישראלית בכללותה נמדדת במונחים של "צמיחה" "מדדי יצור וצריכה", והפן האנושי-חברתי הולך ונשחק.

זו תפיסת העולם שהאוצר מאמין בה, מייצג אותה ופועל כדי לקדם אותה. האוצר טוען, שתפקיד המדינה הוא לעשות כמה שפחות כדי לפגוע כמה שפחות. לכן מפריטים את שירותי הרווחה, שהקהילה תדאג לנזקקים. בפועל מי מסוגל לדאוג לנזקקים? אולי הפילנתרופים שיתרמו לעניים ולעמותות.

באופן לא מפתיע, תפיסת עולם זו לא עומדת במבחן המציאות, והעמותות נאבקות כדי לגמור את החודש, לדאוג לפונים שלהן, ובוודאי שאין להן מספיק כדי לדאוג למשכורות העובדים. עמותה אחת כבר התמוטטה ("מגדל אור") ולא נמצא לה תחליף, כך שהמדינה הפקירה את אוכלוסיית העיוורים שצרכה את שירותיה. עמותות אחרות בדרך לאותו סוף מר.

אנחנו כעובדים סוציאליים מייצגים תפיסה שכנגד, אמנם גם אנו מאמינים בחשיבות האחריות האישית של האדם על חייו, אך בד בבד עם אחריותו של האדם ואחריותה של החברה על האחר.  מאבקנו הוא גם על זכויותינו האישיות, אך גם על אופי החברה ומקומם של אלה שאינם מצליחים להשתתף בכללי המשחק של השוק החופשי. המאבק שלנו מסמל את מקומה של האנושיות בחיינו.

במאבק שניהלנו, קראנו למדינה ולפקידי האוצר המייצגים אותה לקחת אחריות. קריאה מן הסוג הזה מבעיתה את האוצר, והוא מוכן לחרוג מהרגלו ואף להציע שכר מינימום של 7000 ש"ח. הכול ובלבד שלא לחרוג מחוק הפרטת המדינה את אזרחיה. עכשיו זו הפרטת שירותי הרווחה ומחר זה החינוך והבריאות. אם לא נתעקש עכשיו על צו הרחבה, מחר ההפרטה עוד תציף את כולנו.

המאבק שלנו הוא בראש ובראשונה מהלך אנטי-הפרטתי, וחשיבותו בהתייצבות האמיצה מול תפיסת העולם הניאו-ליברלית של משרד האוצר. דווקא משום כך, אנחנו לא יכולים להסכים שהמאבק ייגמר בשוחד. אנחנו לא רוצים 7000 ש"ח, אלא השוואת תנאים שמסמלת את לקיחת האחריות של המדינה על הרווחה. נמשיך להיאבק בכל דרך אפשרית, על מנת להציל את עצמנו ואת המדינה, מעצמה, מלהפריט את עצמה לדעת.

הכותב הוא עו"ס בעמותת "רעות", בריאות הנפש

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רונית לב ארי

    אורי שלום!
    במשחק הזה כמו שכתבת החוקים נקבעו,גם אם הם לא לרוחינו!לכן הדרך היחידה להצליח ולא להמשיך להיות "קורבנות השיטה" היא לשחק בחוקים שלהם!
    לדעתי הקמת אגודה שיתופית מקצועית,היא הדרך שתיתן לנו הרבה יותר כוח ועוצמה
    כן כן גם כלכליים!
    נוכל לקדם את מטרותינו
    האישיות והמקצועיות!
    רשמתי על כך באתרים של המאבק ובעתידנו
    אשמח אם תגיב!

  2. אסף

    אורי, מה שאתה אומר זה טוב ויפה ונכון. אני מסכים איתך ובטוח שאחרים גם כן. אבל עם כל הכבוד – אתה לא יכול להיות מנותק מהמציאות. המציאות היא שיש ראש מוביל למדיניות הזו וכדי לגרום לה לפנות לאחור, אתה צריך להחליף את הראש – ביבי וכל חבריו ואנשיו בכל שדרת ההנהגה והנהלת המדינה, שאותם הוא משכנע בדיוק באותם מילים שאתה משתמש כאן – ההפרטה נועדה "לטובת חברה צודקת יותר…תחרות…העצמה" וכו'. אני לא קונה את הרטוריקה הזו וכדאי שגם אתה לא תקנה – פקידי האוצר לא חושבים כמוך וגם לא מתכוונים להתחיל.

    עד אז, במקום להילחם במלחמה, עדיף להילחם בקרבות ולראות מה כן אפשר להשיג. בוודאי שהתוספת מגוחכת וכבר נשחקה במרוצת האינפלציה. בוודאי שהאוצר מנסה לפלג – זה האינטרס שלו (ראה היום את הכתבה בגלובס, בה אילן לוין מצוטט באומרו שחייבים להגביל את זכות השביתה). ולכן, משיגים מה שאפשר במסגרת המגבלות, כאשר שיטת "הכל או כלום" של 'עתידנו' ושות' בפירוש לא יכולה לשחק כאן.

    רק שתבין, השגתם הרבה יותר ממה שהמורים השיגו – עו"סים ששוחחתי איתם לא מודעים להרעת תנאים הרבה ב"אופק חדש" – מבחינת זכויות הפנסיה, שעות העבודה וכיו"ב – וליחס המשפיל שמקבלים המורים בארגון המורים עקב כך. אף אחד לא דאג למורים שעובדים בחוזה אישי ובעמותות – הם צריכים לדאוג לעצמם ברוב המקרים.

    הפילוג שאתה מדבר עליו לא קשור להסכם השכר הנוכחי, אלא לעובדה שהפריטו חלק מהעבודה הסוציאלית ואף אחד לא נלחם על זה בזמן. לא הסברת מדוע שכר עובדי העמותות הוא שכר מקסימום – אין כל קשר לביטול טבלת השכר – העמותות לא היו מחויבות לה גם קודם לכן, וזו משמעות ההפרטה (בין השאר). קביעת שכר מינימום שהוא גבוה ממה שניתן כיום – זה חסר תקדים מבחינת האוצר.

    אני מבין את התנגדותך לשכר גבוה יותר לעובדי העמותות, אך אתה לא מציין שאתה נתון במצב בלתי אפשרי – בין אם תתנגד או תתמוך, הפילוג מעמיק. לכן, עדיף לך לתמוך, רק כדי למזער את הנזק של הפילוג (שהוא מן הסתם גדול יותר אם 'תתנגח' בעובדי העמותות).

    ההתעקשות על צו הרחבה, שאותה שמעתי לא רק ממך, נובעת מחוסר הבנה של החוק – ההסכם הקיבוצי הרלוונטי לעו"סים הוא הסכם קיבוצי מיוחד ועל כזה לא ניתן להחיל צווי הרחבה. ניתן להחיל צו הרחבה רק על הסכם ענפי (בין איגוד עסקי ענפי מסוים לבין הסתדרות ענפית מסוימת) או הסכם ארצי (בין ההסתדרות להתאחדות התעשיינים). לא טוב ? נקום נא ונתארגן לשנות את החוק. אפשר כמובן לנסות להתעקש על כך שההסכם הוא ענפי, מאחר והוא כולל את עובדי העמותות, ואז תצטרך לשכנע את העמותות שהן למעשה עמותות עזרה סוציאלית ולא "נותנות שירותי סיוע כלכלי-חברתי", או משהו בסגנון, שיאפשר להן להתחמק מההגדרה של עסק בענף.

    כתבת גם על כך שהיום זה הרווחה ומחר זה החינוך והבריאות. איחרת – החינוך והבריאות כבר מזמן הופרטו. בבריאות, אני חושב שברור לך שרוב הטוב שתקבל נמצא בביטוחים פרטיים ובבי"ח אסותא, וקופות החולים נותנות קדחת במקרה הטוב. בחינוך, אצו צצו להן עמותות שמחליפות את המורים בבתי הספר היסודיים, וכעת גם בחטיבות ובתיכונים. ועכשיו זה רווחה. גם אז, לא נלחמנו בזמן וכעת אנו מנהלים קרב מאסף כדי לקבל את הזכויות המגיעות לנו.

    לכן, מה שניתן לעו"סים הוא צעד אחד טוב לפנים, ואכזבות הן רק מציפיות לא ריאליות ומחוסר הבנה. את פקידי האוצר נחליף בבוא הזמן, ועד אז נאלץ לשחק את המשחק ולהיאבק בו תוך כדי – אם האוצר אומר "אנו משחקים דוקים", אי אפשר לומר לו "ואנחנו משחקים שש-בש". חייבים להשיג הסכמים קיבוציים כל עוד נותנים אותם, להילחם ולדעת גם להתפשר ולהיאבק על הפשרות בהמשך הדרך.

  3. אילן שריף

    יכול להיות שהמאבק שלך היה נגד ההפרטה אבל זה לא היה חלק ממטרות המאבק. המטרות של המאבק היו כולן למען שיפור השכר של העובדים. אם לצורך כך יש צורך במנגנון שהוא הפוך להפרטה אז כולם היו בעדו. התפיסה היא שקידום שכרם של העובדים יביא לקידום המקצוע, יביא לשיפור מדינת הרווחה. זהו. אם כבר מתקרצצים: יש הטוענים שהפיכת ההמאבק על תנאי השכר למאבק "אדום" גרם נזק תדמיתי קשה. אני לא בטוח בכך. מקסימום נזק קל.

  4. חיים נצר

    בתחילה יצאו לשביתה בלי לדעת עד לען יגיעו כשהקיבלו רוח גבי אבדו אשתונותיהם וכן איבדו את הצלחותיהם. ירדו תהומה שלמעשה קבלו אותה התוספת שהביא להם עיני.רק שאותה גברת בשינוי הדרת!!!!!!!!!!

  5. טובי

    אורי, כל הכבוד על המאבק ועל המאמר,גאים בך!!