• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מסיתים? אנחנו?

בלקסיקון הפוליטי הישראלי, למלה "הסתה" יש ריח פלסטיני-ערבי-מוסלמי בלבד. אז איך קוראים לזה שהעיתונים בישראל לא מפרסמים תיקון לידיעה על אונס קטין בידי 4 פלסטינים, שהתבררה כמפוברקת מן היסוד? דוגמה קטנה
מירון רפופורט
ישראל היום, צילום מסך

ההסתה הפלסטינית מוגדרת כאיום אסטרטגי על ישראל. אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שהמשרד לעניינים אסטרטגיים הוא שהציג לפני כשלושה שבועות לממשלה דו"ח על מצב ההסתה ברשות הפלסטינית. בספרי הלימוד ובתקשורת הפלסטינית "היהודים מוצגים כאכזריים ויצורים לא לגיטימיים", הסביר מנכ"ל המשרד יוסי קופרווסר, "וכל האווירה הזו מאפשרת את הטרור הפלסטיני. אנחנו תובעים שוב ושוב להפסיק את התופעה הזאת. זה חיוני לתהליך השלום".

קופרווסר לא אמר זאת במפורש, אבל מדבריו ברור שהסתה קיימת רק בצד אחד: הצד הפלסטיני. הוא לא המציא כאן שום דבר. בלקסיקון הפוליטי הישראלי, למלה "הסתה" יש ריח פלסטיני-ערבי-מוסלמי: "הסתה במסגדים", "הסתה בספרי הלימוד" הפכו למטבעות לשון כמעט אוטומטיים, שאין עליהם מחלוקת, קונצנזואליים. כולם "יודעים" שהפלסטינים עוסקים בהסתה, זה כמעט באופי שלהם. לכן כשפלסטינים מבקשים לחקור גם ה"הסתה" בצד הישראלי, הדרישה הזו מושמת ללעג. אנחנו מסיתים? מגוחך. אנחנו מדווחים, מחנכים, לא מסיתים.

ביום שלישי האחרון עצרה משטרת מרחב דן ארבע פועלים פלסטינים ששהו בישראל ללא היתרים, בחשד שפיתו ילד מאזור המרכז לבוא לדירתם באמצעות ממתקים וכסף, ושם אנסו אותו כמה פעמים וכיבו עליו סיגריות. "התפוז המכני", הגדיר את הפרשה רס"מ גיא קלדרון, ללמדנו שגם שוטרים מבינים דבר אחד או שניים במיתוג.
התקשורת הלכה אפילו רחוק יותר עם המיתוגים. "החשד: 4 פלסטינים אנסו קטין והתעללו בו", נמרחה כותרת באותיות לבנות על רקע שחור בראשו של עמוד קדמי ב"ישראל היום", העיתון הנפוץ במדינה לפי סקר TGI האחרון. המשטרה לא רמזה אפילו שלפלסטיניותם של החשודים יש איזשהו קשר למעשה הנורא. בעיתון החליטו שכן, כמו לכתוב שארבעה "יהודים" אנסו קטין, או ארבעה "חרדים" או ארבעה "חובשי כיפה". לא סביר. ראו את הסערונת שקמה אחרי ההתייחסות לכיפה על ראשו של ראש השב"כ המיועד. המוצָא הרי לא קובע.

למחרת, יום רביעי,  הארבעה שוחררו. לא משום אזלת ידן של הפרקליטות או המשטרה. משום שהילד בדה את הסיפור מלבו, לא היה ולא נברא, עלילה. כך הודיעה המשטרה עצמה לבית המשפט. ארבעת הפועלים שוחררו, כלומר גורשו מישראל. לא נמסר אם מישהו במשטרה התנצל בפני הארבעה לפני שהוסעו אל מעבר למחסום אל הרשות הפלסטינית, מקום שבו יהיה נתונים להשפעת הסתה יומיומית. בשום עיתון ישראלי לא נמצא מקום להדפיס את הידיעה על השחרור ללא תנאי הזה, גם לא ב"ישראל היום". בראשם של 275,000 קוראיו, אם להאמין לנתונים שלו, נשארה אולי תקועה הידיעה ש"ארבעה פלסטינים אנסו קטין והתעללו בו".

לא מדובר רק בתרגיל אקדמי בקורס מבוא לתקשורת שנה א'. סקר מקיף שערכה "קרן פרידריך אברט" מצא כי 55% מהצעירים היהודים בישראל לא מאמינים באפשרות של דו-קיום עם ערבים, 46% לא רוצים לאפשר לערבים להיבחר לכנסת, 25% מגדירים את היחס שלהם לערבים כ"שנאה". לא הידיעה על האונס שלא היה מכריעה את הכף. זה ברור. אבל היא עוד נדבך קטן בדרך להצגת הפלסטינים כ"אכזריים ולא לגיטימיים", כפי שניסח זאת קופרווסר. מסתבר שלא צריך ללבוש כאפייה כדי להסית.

כנראה שיעניין אותך גם: