• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

אפשר למות מהשר"פ

מדוע כדאי להתנגד בנחרצות לפתרון משבר הרפואה באמצעות החזרת השר"פ לבתי החולים הציבוריים
אהוד עוזיאל

בזמן מאבק, ענן האבק וההמולה מכסה על הכל. בסוף, כשהכל נרגע, רק אז רואים עם מה נשארנו ביד. ואת מה איבדנו.

השר"פ – שירות הרפואה הפרטית – הוא אחת הסכנות האורבות לנו במשבר הבריאות הנוכחי. זוהי סכנת "הרע במיעוטו".

"אין ברירה", אומרים תומכי השר"פ, "זה הרע במיעוטו, ואנחנו נפקח עליו".

הסכנה בשר"פ היא שאפשר למות מזה. לא מיד, כי בדברים הדחופים באמת לא יהיה שר"פ. אבל כן בטווח הארוך – כי הציבור שממונו בכיסו ישלם להקדמת תורים, להפחתת הסבל, לעומס על מעט רופאים בכירים. והציבור שכיסו ריק יחכה ויחכה, ויקבל שירות גרוע יותר. ושירות בריאות גרוע מקצר את תוחלת החיים.

יש הרבה פתרונות למערכת הבריאות הציבורית שלנו, שהיא טובה אך כורעת תחת העומס. קודם כל – אפשר להוסיף מיטות ותקנים, וכך להפחית מהעומס. אפשר וצריך להעלות שכר הבסיס לרופאים, שיקחו פחות תורנויות ולא יעבדו 60-70 שעות בשבוע, בשכר הוגן.

אפשר גם לאמץ את המודל הקנדי, שמתמרץ רופאים להישאר במערכת הציבורית בשעות אחר הצהריים והערב, מבלי שהשירות יהיה בתשלום נוסף של החולים.

בריאות היא דבר שלא מוותרים עליו. לכן חשוב שמערכת הבריאות תהיה ציבורית ושוויונית, כי ברגע שתיווצר האפשרות לשלם יותר בבית החולים, תמיד אנשים יוציאו את כל כספם למען הבריאות. וחבל – כי זה אותו השירות שמגיע לנו בחינם. כולנו משלמים מס בריאות, ואין סיבה שנשלם עוד יותר בשביל מה שמגיע לנו כזכות-יסוד.

לכן צריך לוודא, שבסוף השביתה המוצדקת של הרופאים לא מוכרים להם ולנו את השר"פ, שרק יחמיר את בעיות המערכת הציבורית, יחמיר את הפערים בין מרכז לפריפריה וייצור בבית החולים שני תורים באותו המסדרון – תור לעשירונים העליונים, ותור נפרד לתחתונים.

לעמוד הפייסבוק

לחתימה על העצומה

הכותב הוא פעיל חברתי ועובד באגודה לזכויות האזרח

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. עמיר

      נקודה נוספת למחשבה בנושא השר"פ הוא הכשרת דור המנתחים הבא: בתור רופא מתמחה בתחום כירורגי כלשהו, העושה התמחותו בבי"ח אוניברסיטאי, אני לומד רבות מניתוחים המתבצעים עם הרופאים הבכירים, אך עוד יותר מהעבודה עצמה, במיוחד אם אני מבצע את הניתוח (בהשגחת הבכיר כמובן). ניתוחי שר"פ, מטבע הדברים, יבוצעו במחלקה בה אני עובד, ישתמשו בתשתית אותה אני עוזר לתחזק, ינצלו את אותו צוות סיעודי (הרי לא תפתח מחלקה נוספת) וישתמשו באותם משאבים מוגבלים, אך ללא תועלת בשבילי. אני לא אנתח את החולים הללו – הרופא הבכיר יעשה זאת, על זה משלמים לו. כך למעשה "תדולל" העבודה שלי במחלקה לעבודת תחזוקה עבור החולים הפרטיים של רופאי הבכירים.

    2. עדי בן יעקב עו"ד

      תמיד אנחנו נגררים לויכוחים הפחות חשובים. היום יותר מ80% מאוכלוסיה יש לה ביטוח משלים כלומר בעצם עשו שותפות של שמונה העשירונים הגבוהים כנגד שני העשירונים הכי חלשים בכדי למנוע מהם טיפול רפואי… יש לבטל את הביטוחים המשלימים

    3. זה ישחרר הרבה כסף ולחץ

      לחוקק חוק שאסור לבית חולים ציבורי או ממשלתי להעניק בתחומו שום סוג של רפואה פרטית. ושהמדינה לא תממן שום בית חולים פרטי בשום גרוש. הפרדת המדינה מהרפואה הפרטית. מי שרוצה פרטי שיבטח את עצמו או שישלם מכיסו. כך זה ישחרר קודם כל הרבה מאוד כסף ממשלתי על חצי טיפול פרטי. זה ישחרר את החולים מהמצב של רופא שאומר לו שיש תור של שנה לניתוח הדחוף שלו אבל בפרטי הוא ינתח אותו מחר. בספרד יש הפרדה כזאת ודווקא הרפואה הציבורית טובה מהפרטית. כך שגם זה לא עניין של איכות.

      רופאים שרוצים שקט נפשי וקביעות ולעבוד כמו שצריך ומתוך שליחות יבחרו ברפואה ציבורית טובה, מי שרוצה להתעשר יילך לרפואה הפרטית.

      המצב הקיים היום הוא הגרוע ביותר מכל החלופות שיש בכל מדינות העולם.

    4. נפתלי אור-נר

      כאשר המדינה משקיעה את "חלבה ודמה" בשטחים, ובמאמץ מכוון שלא להגיע לשלום עם העולם הערבי, לא נותר מספיק כסף להשקעה ברווחתו של הציבור בישראל. כך מדרדרים שירותי הבריאות, החינוך, התעסוקה, התרבות ועוד