הרפואה והפוליטי

מחאת הרופאים מזמינה בירור עמדות ביחס למדיניות הציבורית בישראל, להפרטה ולאי השוויון המאמיר, אך מהווה גם הזדמנות לבדוק מה בין אקט פוליטי לשירותים רפואיים
צבי בנינגה

לפוליטיקה אין מקום בתכנית הלימודים בבית הספר לרפואה, כפי שאין לה מקום בטיפול הרפואי בחולים (פרופ' ערן לייטרסדורף, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית)

מה נחשב פוליטי בישראל? לאחרונה הסבירה לי דיקנית המשנה של האוניברסיטה העברית ש"מאבק האברכים" אינו פוליטי אלא דווקא כלכלי. לפי אותו ההגיון, הפערים העצומים הקיימים בין הפריפריה למרכז הינם עניין חברתי, אי-מתן אישורי בניה והריסות בתים הוא עניין מנהלתי, ומשטר המחסומים הוא עניין בטחוני.

את בשורת המהפכה לפיה "הכול פוליטי" צבעו מחדש באפור ממסדי, כך שאת הקונסנזוס מגדירים כא-פוליטי וכלפי כל דעה שחורגת מעט, שמביעה ביקורת, שמבקשת ליצור כאן שינוי, מסננים את מילת הגנאי "פוליטי" ושולחים אותה לעמוד בפינה.

אז מה נשאר פוליטי? כל אותם הנושאים שעליהם לא כל כך נעים לדבר. פלסטינים, בדואים, פליטים – זה פוליטי. זכויות אדם, אחריות ממסדית, סולידריות חברתית – כל אלה יצאו מחוץ לתחום.

פלסטינית מעולפת במחסום קלנדיה, אחרי המתנה של שעות ארוכות (29.08.09) צילום: אן פק, אקטיבסטילס

באחד ביוני 2005 אסף אמבולנס של הסהר האדום אישה פלסטינית מכפר אל-עזרייה שליד מעלה אדומים. האישה היתה בצירי לידה מתקדמים ופונתה לעבר בית החולים ליולדות של הסהר האדום שבמזרח ירושלים. האמבולנס עוכב במחסום, ובמהלך העיכוב האישה ילדה. היילוד נפטר במקום. ["חירום בהמתנה", רופאים לזכויות אדם, אוגוסט 2007]

לאחרונה הסתיימה סדרת סיורים משותפת לתאי הסטודנטים של תנועת סולידריות ולארגון רופאים לזכויות אדם. הסיורים, שבהם השתתפו מאות סטודנטים, חלקם הגדול תלמידי רפואה, עסקו באי-שוויון בגישה לשירותי בריאות ורפואה בישראל. הסיור הראשון התמקד במזרח ירושלים ובהשפעות החומה על הגישה של פלסטינים לשירותי רפואה, הסיור השני התמקד בכפרים הבדואיים הבלתי-מוכרים, והסיור השלישי התמקד ביפו הפלסטינית ובקהילת הפליטים ומבקשי המקלט בדרום תל אביב, וכלל ביקור במרפאה הפתוחה לחסרי מעמד של רופאים לזכויות אדם.

הסיורים עסקו בחשיפה של הצדדים המבישים של החיים בישראל – קהילות שלמות החיות ללא תשתיות בסיסיות של מים זורמים, ביוב, חשמל ואפילו קורת גג. קהילות שאין להן חופש תנועה והן תלויות ברוח הטובה השורה על החייל במחסום כדי לקבל טיפול רפואי. קהילות של אנשים שאין להם כל מעמד ומתייחסים אליהם כאל פושעים ונושאי מחלות.

השביתה שהחלה השבוע במערכת הרפואית אינה עוסקת רק במשכורות הרופאים, אלא נועדה לבצע שינוי במצבה הקשה של מערכת הבריאות הציבורית. הרופאים אינם דורשים רק העלאה במשכורת,  אלא גם הוספה של מיטות ותקנים למערכת האשפוז והרפואה הקהילתית.

הרופאים כנראה מבינים שמתוקף תפקידם יש להם אחריות רחבה לקהילה, ושהם אינם יכולים להמשיך בתפקידם תוך התעלמות מהחורים ההולכים ונפערים במדיניות הציבורית בישראל. אם ההבנה הזאת חלחלה למערכת הרפואית בישראל, מדוע הם אינם נאבקים על זכויות המיעוטים? על הזכות לבריאות של הפלסטינים, של הבדואים, של הפליטים? התשובה ידועה – זה כבר פוליטי, ועבור רופאים פוליטיקה היא מחוץ לתחום.

דיקן הפקולטה יכול להמשיך לטעון שאין מקום לפוליטיקה בלימודי הרפואה, אבל לי יש חזון אחר למקצוע הרפואה: רופא לא יכול לעסוק בטיפול בחולים ובו בזמן להתעלם מאותם חולים שמצבם מידרדר (ובחלק מהמקרים – למוות) בעת שהאמבולנס מעוכב במשך שעות במחסום.

רופא לא יכול לטפל בקהילה ולהתעלם מכך שאין בה תנאים מינימליים לבריאות, כגון קורת גג ומים זורמים. שאין חשמל לקירור התרופות במרפאה. שאין פנאי לעסוק בבריאות כי התושבים נאבקים על בתיהם. רופא לא יכול להתעלם מקהילה הולכת וגדלה שנרדפת ומותקפת על לא עוול בכפה, שמתנהל כנגדה מסע מתוזמר של שנאת זרים חשוכה. שבה כל ביקור בבית החולים כרוך בסיכון למעצר וגירוש, ושבה גם אם תגיע אל בית החולים – לא יטפלו בך אלא אם אתה על ערש דווי.

כל מי שחי פה נדרש לגלות סולידריות חברתית. עלינו להפנים שיש כאן מרקם חיים המשותף לכל מי שחי במקום הזה, שהחיים שלנו כרוכים אלה באלה ואין לנו את הרשות להסתלק מהסבל שנגרם לאחר בשמנו. עלינו לדעת שסבל מוליד סבל, ושנאה מולידה שנאה.

אנחנו הסטודנטים צריכים לצאת וללמוד את מה שצריך לדעת באמת, כי אי-אפשר להתעלם מכך שאנחנו חיים במציאות פוליטית.

הכותב הוא סטודנט לרפואה ופעיל בתנועת סולידריות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. פוליטי - זה כל דבר

      ולא לעינוי החולים בידי ממשלת ההון שבשלטון. את אלה שמגדירים את המילה "פוליטי" כמילת גנאי צריך לשלוח לעמוד הגנאי של הדמוקרטיה, בפינה.
      ההסתדרות הרפואית בישראל [הר"י]מחרימה את רופאים לזכויות אדם [רלא] על שזו דרשה, לפני כשנה, לפטר את יו"ר הר"י, יורם בלשר, מתפקידו כנשיא ההתאחדות הרפואית העולמית. הקריאה באה על רקע האשמות תכופות שאסירים פלסטינים שעונו בבתי המעצר והכלא הישראליים מעלים, ולפיהן רופאים הכשירו וסייעו בעינויים שעברו.

      והערת אגב לרלא: אנא התנערו מהגדרת מיקום כפרים, ע"פ קרבתם להתנחלויות. הכפר "אל-עזרייה שליד מעלה אדומים". אל-עזרייה קדם במאות שנים למעלה אדומים שנבנה על אדמותיו! איננו מגדירים מיקום הכפר הצ'כי לידיצה Lidice לפי קרבתו למפקדת הכיבוש הנאצי. הכפר לידיצה אינו אשם בכך שהאס.אס. הרס אותו ורצח את תושביו. 

    2. יוסף

      הכל פוליטי – ויסלבה שימבורסקה

      אנחנו ילדי התקופה,
      התקופה היא פוליטית.

      כל המעשים היומיומיים
      או הליליים שלך, שלנו, שלכם
      הם מעשים פוליטיים.

      תרצה או לא תרצה,
      לגנים שלך עבר פוליטי,
      לעור גוון פוליטי,
      לעיניים היבט פוליטי.

      כך או אחרת
      לכל דבריך הדהוד,
      לכל שתיקותך ההשתמעות
      פוליטים.

      אף בלכתך בסבך היער
      אתה צועד צעדים פוליטיים
      על קרקע פוליטית.

      גם שירים לא פוליטיים הם פוליטיים,
      ובמרומים מאיר ירח,
      זה מכבר לא-ירחי,
      להיות או להיות, זו השאלה.
      איזו שאלה, חביבי, השב בהקלה.
      שאלה פוליטית.

      אינך חייב להיות בן אנוש
      כדי להיות בעל משמעות פוליטית.
      די בכך שתהיה נפט גולמי,
      מספוא מרוכז, חומר גלם ממוחזר.

      או אף שולחן ישיבות, שעל צורתו
      התווכחו חודשים ארוכים:
      מסביב לאיזה שולחן יש לשאת-לתת
      על אודות חיים ומוות, עגול או מרובע.

      בינתיים אנשים נהרגו,
      חיות גוועו,
      בתים עלו בלהבות.
      ושדות צמחו פרא
      כמו בתקופות קדם,
      פחות פוליטיות.

      כל דבר שאתה עושה אתה פוליטי
      אין בכלל דבר שלא יוצא פוליטי
      אתה פוליטי, אני פוליטי
      איך אני רוצה שלא יהיה פוליטי
      גם אני רוצה שלא יהיה פוליטי
      אתה פוליטי, אני פוליטי