זרועות מקורזלות

שיר לשבת של מדור השירה באסטה
שרה מלול

שוּב עַל הַזְרוֹעוֹת שֶל אַבָּא צוֹמְחוֹת תּוֹלָעִים מִבֶּטוֹן מְקֻרְזָלוֹת

וְהַיָּדַיִם שֶלּוֹ, מְחֻסְפָּסוֹת כְּמוֹ נְיַר זְכוּכִית

שֶׁקוֹנִים אַצֶל מִירֶזָה

שְתֵי חֲתִיכוֹת

tt

דוֹד אֵלִי מֵנִיף סַרְגֵּל הַמַּתֶּכֶת

וְאֵיתָן רוֹעֵד,

הַכֶּלֶב שֶלּוֹ מַכְנִיס אֶת הַזָּנָב בֵּין הָרַגְלַיִם

אֵיתָן כִּמְעַט בּוֹכֶה אָז אֲנִי מוֹשֶכֶת לוֹ

בַּפּוֹנִי שֶעוֹלֶה לְמַעְלָה, כֻּלָּם רוֹאִים

סֶרֶט עֲרָבִי – אַחַר כָּךְ נַלֵך הַבַּיְתָה.

tt

הַלִימוֹנִים שֶלִּי, אַבָּא, הָיוּ תָּמִיד מֵהַסּוּג הַיָּשָן

זֶה שֶאִמָּא הֵכִינָה מֵהֶם לִימוֹנָדָה לְמוֹצָאֵי כִּפּוּר

הָיָה חַם וְשָׁתִינוּ

אַחַר כָּךְ הַיְּתֵדוֹת נִנְעֲצוּ.

tt

שרה מלול, בת 47, אם ורעיה, מורה במקצועה, משתתפת בסדנת הכתיבה של רוני סומק בדימונה מזה שש שנים.

על הסדנא היא כותבת:  בסדנא של רוני סומק המשתתפים זוכים להנחייה והדרכה מעולים. רוני תמיד יודע למצוא מילה טובה להגיד, מכוון אותנו לביטוי העצמי ההולם אותנו. רוני מגיע ממרכז הארץ אלינו אנשי הדרום במסירות הראויה לציון, ואנחנו חשים באהבתו אותנו, אהבתו למילים, אהבתו את העיר דימונה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ענן כהן

    ממש מעביר את התחושה

  2. כדי שנוכל לקרוא ביתר קלות

    תודה לשרה מלול. אבל אנא הדפיסו גם ללא ניקוד

  3. גילה

    שרה שלום,
    קראתי את השיר ואהבתי מאוד. החוויות המתוארות בו מספרות את סיפור ראשית דימונה המשפחתית.
    מתי הספר?

  4. גיל

    פאנץ ליין מוחץ.