רוח ג'דידה, רוח חדשה
אנחנו, כצאצאיות וצאצאים לקהילות היהודיות בעולם הערבי והמוסלמי, במשרק ובמגרב, וכדור שני ושלישי של מזרחים בישראל, מתבוננים בהתרגשות רבה ובסקרנות עצומה בתפקיד המרכזי שתופסים באומץ כה רב הנשים והגברים בני דורנו ברחבי העולם הערבי בהפגנות ובמחאות למען חירות ושינוי. אנו מלאי הזדהות ותקווה באשר לעתיד המהפכות שזכו להצלחה, בתוניסיה ובמצרים, וחשים כאב ומתח לאור אובדן החיים הרב בלוב, בחריין, תימן, סוריה ומקומות נוספים.
המחאה של בני דורנו כנגד הדיכוי, כנגד משטרים משעבדים ומנצלים, והקריאה לשינוי, לחירות ולכינון משטרים דמוקרטיים, אשר יאפשרו את השתתפות האזרחים בתהליכים הפוליטיים, מסמלת רגע דרמטי בהיסטוריה של המזרח-התיכון וצפון-אפריקה שנקרע מזה דורות בין כוחות שונים, חיצוניים ופנימיים, אשר רמסו את זכויותיהם הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות של רוב אזרחיו.
אנחנו ישראלים, ואנחנו צאצאים ליהודים שחיו במזרח התיכון ובצפון-אפריקה במשך מאות ואלפי שנים. אבותינו ואמהותינו תרמו להתפתחות תרבות האזור, והיוו חלק ממנה. כך גם עבורנו, תרבות ארצות האיסלאם ותחושת השייכות רבת הדורות לאזור הן חלק בלתי נפרד מזהותנו. אנחנו חשים שותפות להיסטוריה הדתית, התרבותית והלשונית של המרחב המזרח-תיכוני והצפון-אפריקאי, אף על פי שדומה ש"נשכחנו" כבני היסטוריה זאת: ראשית בישראל, המדמיינת עצמה כמצויה בין יבשת אירופה לבין צפון-אמריקה; שנית בעולם הערבי, אשר דומה כי קיבל פעמים רבות את הדיכוטומיה בין יהודים לערבים ואת הדמיון של היהודים כאירופאים, והעדיף להדחיק את ההיסטוריה של היהודים-הערבים כפרק שולי בעברו, או ככזה שכלל לא התקיים; ושלישית, יש להודות, בתוך הקהילות המזרחיות עצמן, אשר פעמים רבות, בעקבות הקולוניאליזם המערבי, הלאומיות היהודית והלאומיות הערבית, התביישו בעבר המשותף להן ולעמי ערב, וכך פעמים רבות ניסינו להשתלב בזרמים החזקים יותר בחברה, תוך מחיקה או צמצום של עברנו. ההשפעות ההדדיות העצומות בין התרבות היהודית לערבית היו נתונות לניסיון מחיקה קשה בדורות האחרונים, אך גם ניתן להבחין בסימניהן במרחבים רבים בחיים, ביניהם המוזיקה, התפילה, הלשון והספרות.
אנחנו מבקשים לבטא את ההזדהות ואת התקוות שלנו בשלב זה של מעבר דורות בהיסטוריה המזרח-תיכונית והצפון-אפריקאית, ומקווים כי הוא יביא פתח לחירויות ולצדק, ולחלוקה הוגנת של המשאבים של האזור, ופונים אל בנות ובני דורנו בעולם הערבי והמוסלמי בשאיפה לדיאלוג כן אשר יכיל אותנו בתוך ההיסטוריה והתרבות של האזור.
התבוננו בתמונות מתוניסיה ומכיכר א-תחריר בקנאה, לאור היכולת לארגן התנגדות אזרחית לא-אלימה אשר הצליחה להוציא מאות אלפים אל הרחובות והכיכרות, ואילצה בסופו של דבר את השליטים להתפטר. גם אנחנו חיים במציאות שלטונית שעל אף התיימרותה להציג חזות נאורה ודמוקרטית אינה מייצגת חלקים נרחבים מאוכלוסיית המדינה, בשטחים ובתוך הקו הירוק, רומסת את הזכויות הכלכליות של רוב האזרחים, נמצאת בתהליך של צמצום החירויות הדמוקרטיות, ובונה חומות גזעניות מול תרבות המזרח היהודית והערבית. אך בשונה מאזרחי תוניסיה ומצרים אנחנו עדיין רחוקים מן היכולת ליצור סולידריות בין הקבוצות השונות כמו זו שנראתה במצרים ובתוניסיה, להתאחד ולצעוד יחדיו, כלל התושבים, אל הכיכרות בתביעה למשטר צודק, אזרחית, כלכלית ותרבותית.
אנו מאמינים כי המאבק שלנו כמזרחים בישראל על זכויותינו הכלכליות, החברתיות והתרבותיות, נשען על ההבנה ששינוי פוליטי אינו יכול להישען על מעצמות המערב אשר ניצלו את אזורנו ואת אזרחיו לאורך דורות ארוכים. שינוי חייב לנבוע מתוך דיאלוג פנים אזורי, ומתוך חיבור למאבקים השונים המתנהלים כיום בארצות ערב, ובאופן ספציפי גם למאבקים של הפלסטינים אזרחי ישראל, לזכויות פוליטיות וכלכליות שוות בתוך מדינת ישראל, ועצירת דחיקתם הגזענית, ושל הפלסטינים בגדה ובעזה, החיים תחת כיבוש צבאי, בתביעתם לסיום הכיבוש ולעצמאות.
במכתבנו הקודם קראנו בעקבות נאום אובמה בקהיר ב-2009 לעליית הזהות המזרח-תיכונית הדמוקרטית ולשותפותנו בתוכה. עתה אנו מקווים כי הדור שלנו, בכל רחבי העולם הערבי, המוסלמי והיהודי, יהיה דור של גשרים מחודשים, שידלגו על פני החומות והאיבה של הדורות הקודמים, ויחדשו את הדיאלוג העמוק, שאנחנו איננו יכולים להבין את עצמנו בלעדיו, בין יהודים, סונים, שיעים ונוצרים, בין ערבים, כורדים, בֶּרְבֶּרִים, תורכים ופרסים, בין מזרחים לאשכנזים, בין פלסטינים לישראלים. כבעלי עבר משותף אנו מביטים בהזדהות ובתקווה גם אל עבר העתיד. אנחנו מאמינים בדיאלוג הפנים אזורי, שמטרתו לתקן ולשקם את כל מה שנהרס בדורות האחרונים, כמפתח לחידוש מודל השותפות המוסלמי-יהודי-נוצרי של אנדלוס, בעזרת השם, אינשאללה, וכפתח לתור-זהב תרבותי והיסטורי של ארצותינו.
תור-זהב זה לא יוכל להיווצר ללא אזרחות דמוקרטית שווה, ללא צדק חלוקתי כלכלי במשאבים ובהזדמנויות ובחינוך, ללא שיוויון בין נשים וגברים, וקבלת בני האדם כולם, על אמונתם, צבעם, מעמדם, מינם, נטיותיהם המיניות ועדתם, כחלקים שווים בבניית החברה החדשה לה אנו שואפים. אנו מחוייבים להשגת מטרות אלו, בדיאלוג מתמיד בין כל אזרחי האזור, ובדיאלוג שלנו עם יהודים מקבוצות שונות בארץ ובעולם.
המכתב תורגם לערבית ועלה לאתר קדיתא
כמו כן, הוא זכה לסיקור נרחב באל-חיאת
ובעיתונים א-שרק אל-אווסאט ואלמשהד אלאיסראילי
על החתום:
שבא סלהוב (לוב), נעמה גרשי (תימן, סרביה), יעל בן-יפת (עיראק, עדן), לאה איני (נשדידן-תורכיה, יוון), יעל ברדה (תוניסיה), אהרון שם-טוב (כורדיסטאן האיראנית, עיראק), יוסי אוחנה (יליד מרוקו), יאלי השש (תימן, לוב), יונית נעמן (תימן, תורכיה), אורלי נוי (ילידת איראן), גדי אלגזי (מצרים, יוגוסלביה), מתי שמואלוף (סוריה, עיראק, איראן), אליענה אלמוג (תימן, גרמניה), יובל עברי (עיראק), אופיר טובול (מרוקו, אלג'יריה), מוטי גיגי (מרוקו), שלומית ליר (איראן), עזרא נאווי (עיראק), חדוה אייל (איראן), אייל בן-משה (תימן), שלומית בנימין (תורכיה, סוריה, קובה), יעל ישראל (איראן, תורכיה), בני נוריאלי (תוניסיה), אריאל גלילי (איראן), נתלי אוחנה-עברי (מרוקו, בריטניה), איתמר טובי טהרלב (מצרים, ירושלים, מרוקו), עופר נמימי (עיראק, מרוקו), אמיר בנבג'י (סוריה), נפתלי שם-טוב (כורדיסטאן האיראנית, עיראק), מואיז בן-הראש (יליד מרוקו), יוסי דוד (איראן, תוניסיה), שלום זרביב (אלג'יריה), ירדנה חמו (כורדיסטאן העיראקית), אביב דרעי (מרוקו), מני אקא (עיראק), תום פוגל (תימן, פולין), ערן אפרתי (עיראק), נוית בראל (לוב), אלמוג בהר (עיראק, תורכיה, גרמניה)
- היוזמה פתוחה למצטרפות ולמצטרפים נוספים
- אתר היוזמה
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
זה לא מכתב פתוח של בנות ובני יוצאי ארצות ערב והאסלאם בישראל, זה מכתב פתוח של קבוצה של כ-40 מבני יוצאי ארצות ערב והאסלאם בישראל. אין לי הרבה מחלוקת עם הכתוב (אם כי המכתב הקודם שבאתר שלכם היה טוב בהרבה) אבל יש לי תחושה שלמשהו בין 60-70 אחוז משאר האנשים שמשתמע שאתם מדברים בשמם כן תהיה מחלוקת רבה עם הכתוב בו (פוליטית).
זו נקודה חשובה על אחת כמה וכמה כאשר אתם מדברים על נושא רגיש כמו זהות. משתמע שאתם מדברים בשם כל בני יוצאי המזרח בארץ, כך שאתם למעשה שמים בליבם ונשמתם (של רבים מהם, אם לא של רובם המוחץ) זהות שלא קיימת שם ולאף אדם אחר חוץ מלהם אין זכות להחליט לגביה. אני לא יהודי ערבי, גם סבתא שלי ששאלתי אותה לגבי הנושא דוחה הגדרה שכזו (בנחרצות רבה יותר מאשר אפשר לעלות על כתב), אני לא רוצה ללכת בשיטה שכנגדה אני טוען אבל אני מניח שגם סבתותיהם של לא מעטים מכם גם היו דוחים אותה. כך שאנא תמנעו מכך להבא, זה אומנם יעמיד את המכתב באור קצת אחר אבל זה יהיה אור המציאות.
אהבתי את ההמנעות שלכם מלהטיח אשמות וחרפות ב"ציונות האשכנזית".
זו הגישה הנכונה – הסתכלות קדימה לעתיד של שיתוף ואחווה תוך הימנעות מחיסול חשבונות עבר.
על מכתב כזה הייתי מצרף את חתימתי כצאצא ליוצאי טוניסיה, גרמניה וליטא.
וחולמת על עתיד של כבוד הדדי ודיאלוג, בתוך ישראל ובין כל מדינות האזור.
כל הכובד על היוזמה!
הציונים [שהיו בתחילה בעיקר רוסים ופולנים] "שמו את היהודים-הערבים במקום שמגיע לאנשים נחותים". כך הרגישו אלה שמרדו בה בוואדי סאליב, בחיפה. כך הרגישו אלה שהובלו מהאנייה לדימונה, ונזרקו שם באותה תקופה שהפולני שמעון פרס החל לבנות את הכור הדימוני שהביא מראש ממשלת צרפת "הסוציאליסט" גי-מולה כנדוניה על השתתפות ישראל במלחמה קולוניאליסטית ראשונה, מלחמת סואץ, או "מבצע סיני"… נכון , הםן במיעוט. לכן מה שמדאיג אותי זה מצבו של הרוב. גם באמריקה "בנו עם" על רצח בני המקום שקראו להם "אינדיאנים"… כך היה גם באנגליה, ובצרפת… ובאיטליה ממשיכים לבנות עם של גברים שמכבדים את זכות ראש ממשלתם לאנוס ולשלם, לשלם ולאנוס. [ושכחתי את משה קצב]… אין זה פלא שמורשת "האדם הלבן" [זה שאפריקאים קוראים "האדם הורוד"] היא כה מיליטריסטית. נכון, גם רוב היהודים-הערבים עברו "גיור כהלכה" לפני שהורשו לשאת את "נשק המגן". חבל.
לדעתי, יש לתרגם את הטקסט לערבית, פרסית ותורכית לפחות (או בשלב הראשון) וכן לצרפתית ולאנגלית על מנת שתכנו יופץ ברחבי האזור וברחבי העולם, בייחוד אם המטרה היא יצירת דיאלוג.
כמו טל שהגיב מעלי- שמחתי שהטקסט לא נגרר להתלהמות קיצונית מיותרת, אם כי הפסקה שמעל התמונה גרמה לי לעקם את האף (עולה ממנה שגם בארץ יש דיקטטורה כמו בסוריה או בלוב או בטוניסיה ורק חבל שאין כאן עם שוחר שלום ודמוקרטיה כמו שם).
אני לא משם- הורי הגיעו מגולה אחרת, אבל אני יכול להבין שכשם שאני כדור שני מרגיש בדרכי שלי שייכות לתרבות ממנה הם באו- כך יש בני דור שני שמרגישים שייכות למזרח ממנו הוריהם הגיעו.
זה כתוב בפירוש, יש חתימה למנשר. מה שאתה מנסה לומר זה שאין למזרחים זכות לדבר בכלל כמזרחי, כי לא כולם מסכימים, זו טענה מאוד נדושה ומאוד אשכנזית לצערי הרב. הסבתא שלך יכולה להביע את עצמה כמה שהיא רוצה ולומר את דברה, אם אתה מסכים אתה יכול להצטרף לחתומים ואם לא אף אחד לא הכריח אותך. הטענות שלך מצוצות מהלקסיקון של מפאי של בוז'י הרצוג.
כמו אישה מוכה המסרבת להכיר במצבה ממשיכים אליטות השמאל המזרחי האנטי-ציוני להתרפק על תור הזהב הנפלא שכביכול היה במדינות ערב שכול כולו געגועים למשטר הקולוניאלי(בריטי או צרפתי) ששרר במקומות אלו.
לא מיותר להזכיר שברגע שהסתיים השלטון הקולוניאלי בעיראק מרוקו או מיצריים נאלצו גם היהודים לברוח כל עוד נפשם בם.
שמחתי לראות בין חותמי המכתב החשוב הזה כל כך הרבה ילידי אירן (כמוני), הידועים בעיקר באי הזדהות פוליטית או בהזדהות עם דמויות מהצד הימני של המפה הפוליטית. אני מקווה שמכתב זה יגיע באמת להמוני הצעירים במזרח התיכון וצפון אפריקה.
הבעיה היא שמשתמע שהם מדברים בתור ה-מזרחים. ואכן, לאף מזרחי אין זכות לדבר בשם ה-מזרחים, כמו שלאף יהודי אין זכות לדבר בשם ה-היהודים וכמו שלאף תאילנדי אין זכות לדבר בשם ה-תאילנדים. בטח לא כשהם אומרים דברים ששנויים במחלוקת באוכלוסייה שמשתמע שהם מדברים בשמה.
אכן יש חתימות על המכתב ולא עם זה הבעיה שלי אלא עם אופן ניסוחו. "מכתב פתוח של בנות ובני יוצאי ארצות ערב והאיסלאם בישראל", למשל.
ההבדל חשוב כי הנטייה הזו לדבר בשם קולקטיב שאתה לא מייצג היא נפוצה, כולל בנושא המזרחי.
תגובה ל… התקופה המתוארת בהיסטוריה היהודית כתור זהב מתיחסת לעולם האיסלמי בימי הבינים. עם זאת צריך לצין כי בעולם זה אף שלא נעדרו בו הפליות ורדיפות הרי עד להופעת הציונות המדינית לא היו שום רדיפות ןאלימות נגד יהודים באותה עוצמה רצחנית כפי שהייתה באירופה הנוצרית, מימי רדיפות הצלבנים ועד השואה. האלימות שהיתה כתגובה לציונות המדיניתנבעה מכך שזו תבעה עצמאות מדינית בטריטוריה שהיתה איסלאמית עד מלחמת העולם הראשונה בניגוד למעמד ,, בני-חסות"- דימי שהיה ליהודים ונוצרים תחת שלטון איסלאמי.סזמן שניתנה ,,הצהרת- בלפור" היהודים בארץ מנו פחות מ10% של האוכלוסיה ואת פיה של זאת המעצמה הקולןניאלית בריטניה לא שאלה כלל. רוב היהודים אז היו בני ,,הישוב הישן" שבכלל ראו בציונות תנועת כפירה וחטא נגד היהדות.
ועכשיו לצעד ההגיוני הבא: ספינת דייגים ובה פרחים,ממתקים ותרופות המצטרפת ל"משט התורקי 2 ומממשת את כל הכתוב למעלה תוך הצגת אלטרנטיבה אמיתית
לעולם המטורף שמסביבנו.
מדובר בחבורה של "אינטלקטואלים"
שמאוהבים בעצמם
מלאים בעצמם
שהחיבור לערביות המלאכותית גורם להם להרגיש אקזוטים.
כמו כל אליטה הם מנותקים מאנשי היומיום
פניה מתוקשרת של משכילים מזרחים אל הציבור הערבי הרחב, מתוך הזדהות, היא צעד מתבקש.
מאידך, המכתב הזה, ממספר משכילים מזרחים אל כתובת לא ממש מזוהה של הגורמים המהפכנים בארצות ערב, מחסירה כמה נושאים.
הדיכוי המאורגן של המזרחים, ע"י מדינת האשכנזים ישראל, מוזכר כאן רק בחטף ובמובלע.
המכנה המשותף למזרחים ולפלסטינים – היותם קורבנות הקולוניאליזם הציוני עם הגזענות האשכנזית שבו – גם לא ממש מוזכר.
מה עוד חסר כאן?
אם כבר שולחים מכתב הזדהות לערבים צעירים, שזקוקים לפניה הזאת כאל קליפת שום, מדוע לא לנסות לנסח מכתב לציבור צעירי הערבים היהודים, קרי המזרחים שחיים בישראל? אני הייתי מצפה מהמשכילים המזרחים לפנות אל אחיהם, הציבור המזרחי בישראל, בכמה שאלות נוקבות:
– האם מצבם הסוציו-אקונומי בישראל תקין בעיניהם.
– האם זה נאה וסביר, בעיני המזרחים, שהמזרחים נמצאים בתת-ייצוג בכל מוקדי הכוח, ההשפעה, ההשכלה והתרבות.
– האם לדעתם לא הגיע הזמן לשים קץ לאפליות הגזעניות נגד מזרחים במקומות עבודה, במשפט, בתקשורת ובמקומות בילוי.
– האם לדעת המזרחים לא הגיעה העת להכיר בעובדה שהמזרחים והפלסטינים נמצאים באותו צד של המטבע הציוני.
לאלה היה אפשר להוסיף דרך משותפת לפתרון.
חברות וחברים
אכן נוסח המכתב שפרסמתם, מעודד, מעורר תקווה, כמוהו כקרן אור המבליחה בחשכה שכופה עלינו הממסד המושחת הדיקטטורי הישראלי.
הסכנות הרציניות נשקפות לכל אחד מאיתנו אזרחי ישראל בעיקר בגלל אדישות העם נוכח השחתה ותהליכים דקדנטיים הפוקדים כל מוסד ממלכתי בישראל, מהפקידות הנמוכה ועד מערכת המשפט, "נבחרי העם" הממשלה, והעומד בראשה.
אני פעיל חברתי ונרדף פוליטי – על ידי המחלקה המזרחית בשב"כ, מזה עשרות שנים עתה – לאחר שהעזתי לפעול למען הקמת חקירה משטרתית אמיתי בפרשיות של פשעים שבצעו ממשלות ישראל נגד העם היהודי ונגד המין האנושי כולו, מבקש השב"כ דרכים להרוג ולרצוח אותי מבלי שיצטרך ליתן על כך את הדין. המפלגות המושחתות, ראשיהן, בנימין נתניהו, שמעון פרס, אהוד אולמרט ואחרים השקיוע כל מאמץ כדי שהתקשורת הישראלית מקיר אל קיר תקיים חרם מוחלט עלי ועל כל פעילות שלי. מתחת למטריית החרם התקשורתי הזה זומם השב"כ לרצוח אותי, זאת בזמן "שכל פשעי" היו, שנאבקתי בדרכים דמוקרטיות למען החלשים בחברה. ראו למשל עתירה מסוג הביאס קורפוס שהגשתי בנסיון למנוע רציחתו בכלא של הרב עוזי משולם.
הייתי אחד מחברי הגרעין המייסד של הפנתרים השחורים.
הובלתי מאבקים, ישבתי במעצרים ונרדפתי עד חורמה, בעקבות הפעילות החברתית שהייתי מעורב בה. סבלתי ואני סובל עד היום מרדיפה פוליטית קשה המתבצעת תוך הפרת סעיף 4 לחוק השב"כ האוסר על ראש הממשלה ועל פוליטיקאים לעשות שימוש פוליטי פנימי בשב"כ.
אני עוסק לפרנסתי כממציא, המצאותי הנן בסדר גודל עצום, אחת ההמצאות בתחום הרפואי נגנבה בזערת המשטרה והפרקליטות על ידי רופא שהיה שותף זוטר שלי גנב את ההמצאה והוא מפיץ אותה וצובר עשרות מליוני שקלים. נא ראו אתרו של הרופא הגנב, http://coolsense.net כל מי שמטיל ספק בדברי מוזמן לכתוב אלי edimalka08@gmail.com ויקבל כתובות אתרים שמציגים את המסמכים, הבקשות לפטנט שהגשתי בפני רשם הפטנטים ושבניגוד לדין, לא היה שום טיפול בהן. וכן פ]ירוט בדבר המצאות אחרות שלי שהיו יכולות להכניס לקופת המדינה מאות מליוני דולארים כמס אלמלי רדף אותי השב"כ וחיסל כל נסיון שלי לשרוד כלכלית.
חברות וחברים, אנחנו בני עדות המזרח בישראל איננו מצליחים להתארגן לפעולה משותפת מכיוון שהמפלגות הגדולות בעזרת תקשורת פושעת ועיתונות אנטישמית מציגים כל נסיון שלנו לקיום מאבק פוליטי ולהכרה בלגיטימיות של הזכויות הפוליטיות שלנו, כאיום נורא של "השד העדתי"
מי מאיתנו יכול להסביר את הקיום של המחלקה המזרחית בשב"כ, אותה המחלקה שחוללה את הפרובוקציות בחצר הרב עוזי משולם בגרמה להרג ופציעה של יהודים, אותה המחלקה עצמה שניהלה למעשה את מאהל האמהות המבויים שטופח על ידי תקשורת עויינת וכוזבת, אותו מאבק דמי שנוהל על יד אותם האנשים שפעלו בחצר הרב עוזי משולם.
מחלקות בשב"כ הישראלי מרכזות כוחות ומפעילות אמצעי מנע ודיכוי מיוחדים נגד כל מי שמנסה לעורר את העניים על רקע עדתי, להשגת הגנה פוליטית. אבל הכל נעשה באפלה והתקשורת והעיתונות שותפה מלאה ונהנית מן הפירות הבאושים של פגיע גזענית ביהודים ממוצא עדתי מזרחי.
ממשלות ישראל ומנהיגיה, מעת הקמת המדינה ועוד לפני כן בצעו פשעים חמורים ביותר נגד העם היהודי, כאשר קודי הפגיעה כוונו נגד יהדות המזרח.
ולמי ששכח אני מבקש לעיין בערכים:- חטיפת ומכירת ילדי תימן, חטיפת נשים מעדות המזרח והמתתן בניתוחים ובנסיונות רפואיים, אני עצמי הייתי קרבן לניסויים רפואיים בילדותי – באותם הזמנים שהקלגסים של דוד בן גוריון גזלו את ילדי אמהות תימן בזרועותיהן והובילום למכירה כמכור כבשים בשוק.
מי הרשה לעצמו לשכוח את הפשע הנורא של הניסוי הרפואי ההמוני בגזזת, שנערך בבני עדות המזרח.
תמורת שלוש מאות מליון דולאר ששולמו על ידי האמריקנים תמורת הניסון ההמוני בבני אדם חיים (בתחום התופעות הפתולוגיות הנגרמות על ידי הקרנה עמוקה לגולגלות עשרות אלפי אחינו שכל חטאם היה שהאמינו בממשלת ישראל והאמינו בסיפור הכוזב של קיבוץ גלויות כביכול.
מי מאיתנו יכול לשכוח את שיתוף הפעולה המלא והתרמית המשותפת (עיין ערך "קנייר מיזה") עיין בדבריו של אדולף אייכמן שהעיד שרודולף קסטנר (שליחם של קולק, שרת ובן גוריון) "קסטנר סיפק לי את השקט שהייתי זקוק לו לצורך השמדת היהודים"
מאז הקמת המדינה, בתהליך גובר ומתעצם הושחתו כל עקרונות הדמוקרטיה ונגנבה מכל אזרח ישראלי זכות הריבון המוענקת לו אחת לארבע שנים בבחירות.
ההליך האלקטוראלי דוכא, נרמס ונכבש על ידי אליתות השלטון שמייצגות את האינטרסים של "בעלי מאה".
מרבית האזרחים בארצנו איבדו את האמון בדמוקרטיה הישראלית כמעט חמישים אחוזים אינם מצביעים לכנסת, כדי ליצור את חוסר האמון הזה נקטו המפלגות הגדולות בצעד של הצבת קויסלינגים עדתיים שנהנו ממנעמי השררה אך התעלמו מעוניים ומצוקתם של עניי עמנו.
בישראל צמח ושגשג משטר (וזה לא משנה מאיזו מפלגה) – זה קונצנזוס של "השלטון נגד העם – שלטון שהפר את העיקרון הדמוקרטי המקודש של "קול אחד לכל בוחר" כבש את התקשורת ואת הליך הבחירות, ובדרך זו נגנבה המדינה מידי אזרחיה, המפלגות הגדולות נאבקות ביניהן על השאלה מי ישלוט במדינה הגנובה ומי יהיה הטפיל העיקרי שינצל וישדוד את משאבי עמנו למען אנשי שלומו.
מפלגות השלטון (תחילה מפא"י ההיסטורית) בהמשך, גרורותיה, המערך ומפלגת העבודה הכבירו את מכותיהם ביהדות המזרח, אף אחד לא קם למחות להביע זעם.
כאשר נגנב הילד יוסלה שומאכר על ידי הורה שלו, הורה בן גוריון לשב"כ לאתר ולהשיב את הילד, ואילו כאשר נגנבו רבבת ילדים יהודים ויותר מאמהות עלות תימן, גוייס השב"כ דווקא לפעול נגד הקורבנות.
השב"כ הישראלי ארגן את הפעילות בחצר הרב משולם ביהוד, מתוך כוונה זדונית לבנות מודל מרתיע של "ככה ייעשה למי שמעז למחות" הרב משולם הוצמת בכלא – פשוטו כמשמעו – לאחר קיום "הליכי משפט" מעוותים ובלתי חוקיים.
ביחד עם הרב עוזי משולם "נכלאו" כמה עובדי שב"כ שחלק מהם שיחק את התפקיד של תלמידי הרב וחולל את מהומות הדמים בחצר הרב.
איפוא אתם אזרחי ישראל? מישהו שאל את עצמו פעם, מדוע נמנעה עד היום משטרת ישראל מקיום חקירה משטרתית חוקית נגד תלונות של הורים שילדיהם נגנבו ונמכרו?
מי דאג לכך שבמקום חקירת משטרה תוקמנה ועדות חקירה ממלכתיות שאין להן שום כוח משפטי של ממש ושלושתן פרסמו מסקנות כוזבות ומטעות תוך גניבת הדעת של עם ישראל.
מדוע ועל פי איזה חוק, השב"כ כיכב ומככב עד לימינו אלה בענין הפשע הנורא, פשע השמדת עם, שבצע הממשל הישראלי נגד יהדות תימן?.
מדוע השב"כ במקום שיתייצב כחובתו לימין הנגז\לים ויסייע לאתר את הארכי הפושעים שארגנו את הפשע הנורא, פשע השמדת עם של גניבת ומכירת ילדים יהודים, השב"כ התגייס דווקא לדכא ולרדוף את כל מי שהעזו למחות נגד הפשעים הנוראים הללו שנעשו וטויחו על ידי ממשלות ישראל נגד העם היהודי ונגד המין האנושי כולו.
אל יזמי המכתב המופנה לשכיננו הערביים.
אני מצטרף כמובן לעקרונות הקריאה, אבל אני אנוס להשמיע ביקורת נוקבת נגד הרוח החשאית לכאורה, הנחבאת והאנונימית העולה מצורת הפרסום ומהיעדר חתימות והזדהות מלאה מצד היזמים על מנת שהציבור ירגיש שמישהו עומד מאחורי הדברים הללו, ועל מנת ליצור כתובת – ברת פועל – להתארגנות עממית.
אם הקריאה הזו שפרסמתם, היא בחזקת קריאה לעם להתלכד, הרי שצריך לתת כתובת של מפרסמי הקריאה, כתובת שניתן לפנות אליה, במיוחד במדינת משטרה ושב"כ, המופעלים על ידי גונבי המדינה,
אזרחי ישראל זקוקים להצלה ממש מידי מרדפיהם המבצעים את המרדף העדתי במימון של משלמי המסים.
הממשל הישראלי מציג את עצמו כמוביל של מדינה דמוקרטית בעלת חוק שוויוני וקיום זכויות אדם, בעוד שכולנו יודעים שממשלות ישראל עד עצם ימינו היו שותפות לביצוע או להסתרה של פשעים חמורים, אנו יודעים ושותקים.
שר הבטחון, אהוד ברק, האיש שחף מכל שמץ של מוסר או ערכים, מתזז בין מפלגות, מחפש ומוצא אפשרות חוזרת ונשנית לכהן בממשלה.
הכל יודעים כי אהוד ברק מצא יכולת לרכוש דירה בשווי של עשרות מליוני שקלים, אשתו הקימה חברה שהציעה למכירה את הקשרים באליטת השלטון, עתה הוא אינו מתבייש לדרוש מכל אזרח ישראלי לתת חלק מתכולת המקרר שלו לרעבים, אותם אנשים שנעשו לרעבים ועניים הודות לאנשים כמנו אהוד ברק .שאפילו הוא עצמו ביקש סליחה מעדות המזרח כאשר רצה – כמו כולם – לקבל את קולותיהם בבחירות
מדינת ישראל איננה דמוקרטיה, היא נשלטת על ידי דיקטטורה סמויה שמעשיה ופשעיה לא היו מביישים פושעי מלחמה ידועים כמו צ'אוסשקו וכמו החונטות, ואגודות הג'נרלים בדיקטטורות המוכרות.
800.000 רעבים בישראל, בושה וחרפה, פשעים חמורים גזעניים, ואנטישמיים ממש, נעשו על ידי ממשלות ישראל, התקשורת והעיתונות הישראלית מתנהגים כלפי מעשי הזוועה הללו כמו שההתנהג והתנכר עיתון ה"שטירמר" בזמנו.
ראש הממשלה הקודם, החשוד כהעבריין סדרתי, אהוד אולמרט, מילא – על פי גכתבי האשיום נגדו – את כיסיו בכספי גזל ושוחד, ועתה ביחד עם הפרקליטות משטה אולמרט במדינת ישראל, מעכב חקירה והעמדה לדין בעבירות חמורות.
עוזרתו וסייעתו האישית שולה זקן, חתמה את סדרת העבירות המוסדיות שלו בפגיעה חמורה ברשות המסים, זקן אמרה במשטרה ולתקשורת, בפשטות, "אני לא מדברת" "שומרת על זכות השתיקה".כך הגנה על המחוללים האמיתיים של גזל עמנו.
ראש הממשלה דהאידנא ביבי נתניהו, שיטה ומשטה בנו, כדי לזכות בקולות המצביעים המזרחיים הצהיר: "אנחנו זה אתם" "אני אספסוף גאה" ועוד ועוד, אבל מי עם הגעת שעת המבחן הראשונה בגד במצביעיו, לאחר שהיה לשר האוצר גזל את פת הלחם מפיהן של האמהות החד הוריות, וביחד עם אולמרט והתקשורת הבוגדנית המכורה, זממו ורקחו את הבלוף של מאהל האמהות עם השחקנית בשכר ויקי קנפו.
ויקי קנפו קיבלה בהוראת ביבי נתניהו ואולמרט, כיסוי עיתונאי ותקשורתי שלא היה כמותו במדינה, נדיבות הלב הארסית שגילתה התקשורת – פתאום למצוקתיו של עמנו – רוע רב ושנאת חינם הסתתרו מאחוריה.
הקשר התקשורתי למען אמהות ישראל החד הוריות נחשף במערומיו.
התקשורתי הרימה את ויקי קנפו לגובה עצום ואז הטיחה אותה ארצה להתרסקות יחד עם תקוות האמהות לצדק.
הובהר כי ויקי קנפו איננה אלא סוכנת בשכר של הממסד, היא פעלה וקיבלה כיסוי עיתונאי עצום כדי להבאיש את ריחנו בעיני הצבור וליצור אנטגוניזם נגד הגשמה פוליטית של עדות המזרח, בקרב העם, בסופו של הסיפור ויקי קנפו התפשטה בעירום מכוער ודחה, הצטלמה כאשר על גופה העירום נכתבו סיסמאות למען המאבק של עניי ישראל, הכל פורסם בסרטון באתר הפורנוגרפי "פרפר".
הממשל האשכנזי הבולשביקי, נקט כדרכו – נגד ישראל השניה ועדות המזרח -כדרך שנוהג ממשל מושחת באוייבים מושבעים.
ביחד עם התקשורת הבוגדת, בערמומיות ארסית הגובלת באנטישמיות ממש, הועלתה ויקי קנפו לתודעת הציבור כמנהיגה לדוגמא של מאבק האמהות, לאחר מכן הוטחה ארצה בתצלומי העירום כאשר הכוונה של ביבי נתניהו היתה להשפיל שוב את עדות המזרח ולהראות את חוסר הרצינות של המנהיגים הפוליטיים שלנו כביכול.
אזרחיות ואזרחים, עליכם לדעת, הממסד האשכנזי שונא מעמקי נפשו את עדות המזרח ואת ישראל השניה, כל יהודי וכל אזרח מזרחי החי בישראל צפוי לסכנות השמדה ממש.
אינני קורא להעמקת השנאה בינינו לבין אחינו האשכנזים, ההיפך, צריך לפעול להשכנת שלום אמיתי קודם כל בתוך עמנו, צריך להגשים את תפיסת קיבוץ הגלויות באורח כנה ואמיתי.
שמישהו יסביר בבקשה, למה זה אחינו עולי אתיופיה טובעים עד היום בטיט היוון של העוני ובמציאות של קראוונים, מדוע זה לא מיהר הממסד לגבות את שר השיכון דאז אריאל שרון, לבנות מאה אלף דירות גם עבור עולי אתיופיה כפי שנעשה עבור אחינו עולי ברית המועצות?.
מי הוא זה בממשלה שאישר לשלם לצ'אוסשקו המושחת מאה מליון דולאר על מנת שישתף פעולה עם מדינת ישראל באילוץ עולי ברית המועצות לעבור דרך רומניה ואילוצם לעלות לישראל כברירה יחידה?.
חברות וחברים, למדינה יש חובה מוסרית וחוקתית לדאוג לרווחתם של כל אזרחיה בלי הפליה ובלי רסיס ושמץ של אפרטהייד.
אבל ראו נא איך לאחינו עולי רוסיה יש היום מפלגה עם 15 מנדטים ואילו לעדות המזרח אין עד היום פה בודד אמיתי שישמיע את קול המצוקה החברתית בכנסת?.
אני מבקש לצרף את שמי לשמות של חותמי המכתב, ואני מבקש מכם לפרסם כתובת שאליה יוכלו בני עמנו לפנות כדי להתארגן לכל פעולה חוקית להפלה ומיגור של גונבי ארצנו.
בהוקרה רבה.
אדי מלכא.
המכתב בתרגום לערבית:
http://arabjews.wordpress.com/2011/04/17/%d8%b9%d9%88%d8%af%d8%a9-%d8%a7%d9%84%d8%b1%d9%88%d8%ad-%d8%b1%d9%88%d8%ad%d9%8c-%d8%ac%d8%af%d9%8a%d8%af%d8%a9-2011/
רק עכשיו,באיחור רב,הגעתי לקרוא את הכתבה והמכתב הזה.
אני פעיל מספר שנים בתנועת "לוחמים לשלום" ואני מצר על העובדה שיש כה מעטים מהמזרחים תבנועות השלום,למעשה אני יכול לומר כי אני בין המזרחים הבודדים בתועה זו.
לפני יומיים התקיים בתל אביב ערב זכרון אלטרנטיבי ישראלי-פלסטיני, כשעמדתי ביציאה מהאולם בגני התערוכה היו מזרחים בודדים שהשתתפו בטקס הזה וליבי נכמר.
דע עקה, כי בין קומץ בודדים שהפגינו מחוץ לאולם נגד קיום הטקס וצעקו "בוגדים" ו"רוצחים" ליוצאים מהטקס, היו רובם מזרחים וזה הכאיב לי עוד יותר.