• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שני סרסורים שהיו בעירנו

זהותם של הכובשים או הגדרותיהם למידת הנאורות שלהם לא משנה את מציאות חייהם של הנאנקים תחת עול הכיבוש
אורי וייס

מעשה בשני סרסורים שהיו בעירנו. הסרסור הראשון מ' שבה את האזרחית פ' וכפה עליה לעבוד בשעבוד בבית הזונות שלו. הסרסור מ'  התעלל באזרחית פ' במשך 19 שנה. לאחר 19 שנה פרץ סכסוך בעולם התחתון בין הסרסור מ' לבין הסרסור י'. הסרסור י' השתלט על בית הזונות של הסרסור מ'. הסרסור י' מכריז על עצמו כעל סרסור נאור, והוא כופה על פ' לעסוק בזנות כבר למעלה מארבעים שנה. הוא טוען, שאין לבוא אליו בטרוניות, שכן מצבה של פ' לא הורע, מאז שהוא השתלט על בית הזונות.

הוא טוען, שבניגוד לקודמו, הוא אפילו מתיר לפ' לא לעבוד ביום המחזור החודשי שלה, והוא אף מאפשר לה לנקות את בית הזונות בתמורה לדמי כיס. הוא אינו מבין, מה רוצים ממנו, ומסביר שההיטפלות אליו כולה גזענות. הוא טוען, שפ' רק הרוויחה מההשתלטות שלו על בית הזונות, ולכן אין הוא חייב לשחרר אותה.

טענתו של הסרסור י', בוודאי, לא תשכנע שום בן תרבות מינימלית. אבל ראו זה פלא: בשיח הציבורי רווחת הטענה שישראל כבשה את השטחים ממדינות שהתעללו בפלסטינים במידה בלתי פחותה, ועל כן מה כי ילינו נגדה, מדוע עליה להיסוג מהשטחים או להפסיק לשלול את חירות הפלסטינים? נסיגתה של ישראל אינה אלא ביטוי לנדיבות ליבה. זאת משל היו הפלסטינים רכושן של מצרים ושל ירדן, רכוש שישראל נטלה מהן במלחמה, וכעת היא אוחזת בו כדין. ברם, הטיעון הישראלי: "אבל תחת השלטון המצרי/ירדני מצבם היה רע יותר",  אינו נופל על אוזניים ערלות. הוא אינו נופל על אוזניים ערלות, כי הכיבוש מערל את הלב.

כנראה שיעניין אותך גם: