• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

הצבי יחזקאלי

שיר לשבת של מדור באסטה
פיראס חורי

שוב זה צבי יחזקאלי ראש הדסק לענייני ערבים.

שוב הוא מוכר פרשנות שגויה על עם מסוים לעם אחר, שקונה.

שוב הוא מחלק את העולם הערבי לרבעים ולחצאים שרק הוא מבין.

שוב הוא נכשל "לקרוא" את "אל ג'זירה" ואת "אל ערבייה".

שוב הוא לא הבין איך באמת חושבים ברחוב הערבי.

שוב זה צבי יחזקאלי ראש הדסק לענייני ערבים.

שימו לב – הנה הוא עולה

שוב הוא עלה ולא שם לב

שעל אף שיותר מ  20% מהמדינה ערבים הם, יהודי הוא הפרשן לענייני ערבים.

שוב  שני "השמלאנים" שיושבים מולו מדי ערב מהנהנים ומגחכים.

גם הערב הוא ישב מולם וגם הערב הוא לא ישים לב ש-

על אף שהשפה הערבית היא שפת אם של יותר מ-35-40% מהמדינה, הם שוב צריכים לשמוע ערבית חורקת באוזניים עם "ריש" שאיבדה את זהותה;

לא גרונית היא, ובטוח לא לשונית

שוב הוא לא שם לב

שעל אף שעשרות אלפי ערבים בארץ רואים אותו מדי יום, הוא מדבר על ערבים כחוצנים שבאו מעולם אחר.

ראו… עכשיו הוא ינתח פלסטנים ממחנות פליטים.

וברוח הנאורות של בן גריון עד בנימין… פלסטינים הם הבעיה ולא פליטים.

פליטים וילדי פליטים יחזקאלי…

וילדי פליטים הם בדיוק כמו נכדי הפליטים… אלה יורי הטילים.

שוב זה צבי.

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל…

הצבי ישראל על במותיך אותו השיח:

המתורבת מול הברברי

המערבי מול המזרחי

הלבן מול השחור

האנגלוסקסי מול האינדיאני .

השיח המתנשא, השיח המזלזל.

שוב זה אותו השיח יחזקאלי.

שוב זה אהוד יערי

אבל נאה יותר.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גרי רשף

    (הציטוט בכותרת מה"שיר")

    כשם שאבותיהם ניסו לחסל את הישוב היהודי בארץ ישראל ולזרוק את היהודים לים במקום לקבל את הצעת החלוקה שהבטיחה להם מדינה,
    כך הנכדים בעזה עסוקים בלנסות ולחסל אותנו במקום להתחיל ולבנות מדינה בשטחי הרצועה שפונו עד המטר האחרון.

    הסגר על עזה התחיל בעקבות הטרור שלאחר הפינוי ולא להיפך.

  2. מיקה

    מאסנו בהתנשאות הקולוניאליסטית הנבובה של ה"פרשנים" לענייני ערבים למיניהם, ויחזקאלי ביניהם

  3. יעל

    שיר, זו יצירה אומנותית טקסטואלית בה עושים שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה. ואילו ה"שיר" הזה הינו ערימה של מילים שלו היה מישהו משקיע בסידורן אפשר היה להפוך אותו אולי ל"מכתב למערכת".

  4. נפתלי מדר

    זו הבעייה של ישראל מאז ומעולם!
    חוסר הבנת התרבות הערבית!
    אבל מה שקורא בעולם הערבי
    יהיה רק טוב להם קודם ולאזור

  5. סלים בריק

    צבי יחזקאלי הוא עוד עיתונאי "לענייני ערבים". עיתונאים אלה סמוכים לרוב על שולחנותיהם של זרועות המודיעין, אמ"ן מוסד, שב"כ, מלקטים מידעים ולבישים אותם ביגוד "עיתונאי" ומוכרים לציבור. הקשר ההדוק (מדי) הזה בין עיתונות לענייני ערבים לבין פטרונים מהמודיעין מועיל לעיתונאי כי הם מספקים לו מידע, זוויות עניין ואפילו פרשנויות לעיתים, אולם הוא מזיק לעיתונאות החוקרת, החופשית והחותרת לאמת. על עיתונאים לענייני ערבים קשה להגיד שהם חותרים לאמת, כשם שעיתונאים לענייני ביטחון לרוב מגויסים למערכת הביטחונית ומשמשים דובריה הנאמנים.
    בראיון עיתונאי סיפר יחזקאלי על חשיבות הזהות היהודית שלו. אני מתרשם לא אחת שהוא מושפע מזווית זו, ובעיקר מתפיסת הסכום-אפס שבמערכת היחסים בין יהודים לערבים. הוא חש כנראה, יותר כאדם הדואג לבני השבט שלו (היהודים) לאו דווקא לאתקיה העיתונאית והחתירה לחקר האמת הצרופה. אני, כצופה בחדשות גם בערבית, מתרשם לפעמים שהוא מלקט מאלג'זירה, מאלערביה ומרשתות נוספות, נותן פרשנות ייחודית כביכול ומוכר את זה לצופה היהודי, שמוכן לקנות כל דבר על הערבים, הנמצאים אי-שם מאחורי הרי ה חושך. כך מטפחים בורות כלפי האחר, אך מה הבעיה? הרי האחר הזה הוא הערבי, שממילא נתפס כנחות ולרוב לא ממש מעניין.
    הבעיה אינה ביחזקאלי ולא באוריינטליזם. הבעיה היא באמצעי התקשורת שעדיין תקועים באנכרוניזם, בחברה שעדיין מחשיבה את עצמה כמערבית התקועה במזרח התיכון ובצרכנים שמוכנים לאכול קש מערוצי חדשות מסחריים שאינם בהכרח מחויבים לטובת הצופה והעשרתו.

  6. חסן

    סוף סוף מישהו אומר משהו על פרשננו לענייני ערבים. נמאס כבר ממנו ומאהוד

  7. דניאל

    כמובן שקל להאשים ולתת ביקורית על מומחה למזרח תיכון כאוריינטליסט, הוא עונה יופי להגדרה. רק שהגישה הביקורתית לא תנוח אם זה לא יהיה. אם לא נתייחס למה שקורה במזה"ת יאשימו אותנו באתנוצנטריות ובהדרה. מאיזו נקודה שלא נביט, אפשר תמיד להאשים. השאלה היא כמובן, באיזה צד אתה נמצא: בשום צד? אין כזה דבר, גם שוויץ היתה בשום צד כשיהודים נרדפו בשטחה. אם יש משהו שניתן להאשים בו את ה"ביקורתיים" למיניהם זה ברומנטיזציה. הציונות לא הביאה לכריתת ידיים בערב הסעודית, גם לא לסקילת נשים ותליית הומו-סקסואלים באיראן. מי שמנתח אירועים כאלו לא צריך להסתכל על אל-ג'זירה, תחנת החדשות השיעית כעיתונאות ביקורתית ותו לו. מי שחושב שהוא יקבל פרשנות טובה יותר באל מנאר כדאי שיתפקח.

  8. אחמד

    כבחור ערבי אשר לומד באוניברסיטה העברית בירושלים, אני לא מסכים עם מה שאתם אומרים בה, צבי הוא כתב ענייני ואומר דברים נכונים משני הצדדים גם יהודים וגם ערבים,
    צבי תמשיך ככה