אי השוויון מונצח בתקציב

מדיניות הקצאת המשאבים של משרד התרבות מעצבת ומשמרת את הסדר הקיים, ותורמת להיררכיה האתנית והלאומית בחברה הישראלית. דו"ח חדש מציג את הביורוקרטיה של האפליה
העוקץ

לבי במזרח, הקואליציה להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל, הגישה השבוע למשרד התרבות דוח בנושא "אפליה בהקצאת משאבי תרבות בישראל". הדוח, שנכתב בתמיכת הקרן החדשה לישראל, נועד להציג את מנגנון ונתוני האפליה בשנת 2009 מצד משרד התרבות כלפי תרבות מזרחית בישראל.

במהלך אוקטובר 2009 פרסמה הקואליציה דוח נתונים ראשון מסוגו העוסק בפענוח וניתוח של תקציבי התרבות בישראל לשנת 2008, על אי השוויון האינהרנטי הנובע מהם. תמצית מסקנות הדוח דאז היו כי "עיון מדוקדק בנתוני חלוקת המשאבים, התמיכות, הפרסים והמלגות על ידי מנהל התרבות מגלה חלוקה לא שוויונית.

חלוקה זו חושפת פערים עצומים ולא מקובלים- במשאבים הניתנים לתרבות אשכנזית/מערבית לעומת המשאבים הזעומים הניתנים לתרבות מזרחית/ספרדית… מנהל תרבות, במקום לממש את מטרותיו המוצהרות: "טיפוח הפלורליזם וחיים של דיאלוג רב-תרבותי" ו"טיפוח וביטוי לתרבות עדות ישראל והמגזרים השונים באוכלוסיה", מייצג נאמנה חלוקה כספית מפלה ולא שוויונית של משאבי מדינת ישראל למוסדות וליוצרי תרבות מסוימים בישראל".

הדוח טוען כי האפליה המבנית והתקציבית בהקצאת משאבים כלפי תרבות מזרחית מצד משרד התרבות בישראל טעון בהנחות אידיאולוגיות גזעניות המבחינות בין התרבות המערבית הנתפסת כתרבות גבוהה וראויה שממוסגרת ומתוקצבת  כתרבות ישראלית, לבין תרבות מזרחית הנתפסת כנמוכה ושולית. האבחנה הזו דוחקת את התרבות המזרחית  אל מחוץ להגדרות הנורמטיביות של תרבות ישראלית. לאבחנות הללו יש משמעויות ישירות שבאות לידי ביטוי בחלוקת התקציבים.

אי השוויון הדרמטי בין הקצאת משאבים למוסדות תרבות מערביים לבין הקצאת משאבים למוסדות תרבות מזרחיים משמשת לא רק מראה לתפיסות גזעניות מושרשות בחברה הישראלית, אלא גם סיבה להמשך התקיימותן.

מכאן, שהדוח יציג בסופו שורה של המלצות עבור משרד התרבות בישראל שמיועדות לשנות את מנגנון האפליה המאפיין אותו, וכתוצאה ליצור שינוי בהקצאת משאבים עבור מוסדות תרבות מזרחיים בישראל, שבהמשך יביאו לשינוי בתפיסות המפלות בחברה הישראלית כלפי תרבות מזרחית.

לקריאת הדוח המלא

הארגונים החתומים על הדו"ח: אחותי – למען נשים בישראל, אפיקים, אפריון, ברית – כתב העת של יהודי מרוקו, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, החוג למגדר ע"ש דר' ויקי שירן ז"ל בבית ברל, הכיוון מזרח, המרכז למוסיקה מן המזרח, חזון פתיה, מאהל נודד,  תראבוט, ממזרח שמש,  מרכז אדווה, מרכז אלישר לחקר יהדות ספרד והמזרח, פורום יוצרות ויוצרים, קואליציית נשים לשלום,  קהילות שרות, קפה ג'יברלטר, רשימו, תיאטרון קדם אשקלון

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שאול סלע

    משהו חסר בדוח הזה שעושה הנחות מאוד גדולות למימסד.

    הערך המוסף של האופרות שהן הפקה של האופרה הישראלי הוא אפס אחד גדול. חלק גדול מהרפרטואר נשמע הרבה יותר טוב בדיסקים שהוקלטו לפני 50 שנה עם מאריה קאלאס,קארל בהם, אינגה בורך. רפרטואר נועז יותר כמו "המשחקים האולימפיים" או "אורלנדו" של ויואלדי אין סיכוי שיוצג.

    בבית לסין המחזאי הלל מיטלפונקט משכפל מחזות,וברוסיה עושים תיאטרון הרבה יותר טוב מפה.

    אולי מנסים לעשות כאן תרבות מערבית אבל יוצא גורנישט מיט גורנישט.

    המיץ של הזבל הוא "הזמר העברי"

  2. ג. אביבי

    כך בונים מאבק, יישר כוח! דו"ח מתומצת שמול כל טענה מציג טבלת מספרים והתפלגויות.
    שוב הוכח כי הנשים המזרחיות הן האכפתיות והמובילות במאבק המזרחי לשוויון.
    כל הכבוד למשתתפים ולתומכים ובמיוחד לבאים: דניאל ברונשטיין, שולה קשת, דורית אברמוביץ, אורטל בן דיין, רפי אהרון ולקלריס חרבון.
    צריך להתמיד בפרויקט הזה. חשוב גם להכין דו"חות כאלה לכל מגזרי החיים, להגיש ולתבוע שוויון אתני.