מורים ולא מדריכים

חברת הקבלן מרמנת מגדירה את המורים העובדים בתוכניות קרן קרב כמדריכים משום שהגדרה זו יוצרת אקלים המאפשר לשלם להם פחות. חמישה טיעונים רווחים והפרכות
יונתן ברזילי

עובדי קרן קרב התארגנו לפני יותר משנה במסגרת "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי", על מנת לשפר את תנאי העסקתם, הכוללים שכר נמוך, העסקה לא רציפה, אי תשלום זכויות סוציאליות מלאות, חלקיות בתשלום הוצאות נסיעה ועוד. תוכנית קרב היא תוכנית המשותפת לקרן קרב ולמשרד החינוך, ובה לומדים תלמידים רבים, בעיקר מהפריפריה, מקצועות שאינם מקצועות ליבה. למעשה, משמשת התוכנית דרך להעסיק עובדים רבים, שהועסקו בעבר ישירות על-ידי משרד החינוך, דרך חברת הקבלן מרמנת.

מאז הוקם הארגון, נשמעים קולות רבים, הטוענים כי עובדי קרב הנם מדריכים ולא מורים. לשם הבהרה, אציין מפורשות כי מבחינת זכויותיהם כעובדים, אין זה משנה כלל וכלל אם הם מורים או מדריכים. תנאיהם של המורים בהעסקה ישירה בישראל, הגרועים פחות מאלה של עובדי קרב, הם ממילא מחפירים וראוי שישופרו לאלתר.

עם זאת, הסוגיה מהותית וההבדל אינו סמנטי בלבד; למילה "מדריך" מתלוות קונוטציות של עבודה פחות חשובה או קשה, ולכן ראויה לתנאים פחותים. לא מפליא, אם כך, שרבים מן הגורמים המתעקשים לקרוא לעובדי קרב מדריכים, אוחזים באינטרס שתנאי העסקתם יהיו גרועים ככל שאפשר.

אין לי עניין בהגדרה הסמנטית. יכול מאוד להיות, שפלוני יוכל למצוא הגדרה מילונית, לפיה רבים מעובדי קרב הם אכן מדריכים. כוונתי להוכיח במאמר זה שעובדי קרב הנם מורים לכל עניין הרלוונטי לנושא. להלן חמישה טיעונים והפרכתם.

מורה ולא מדריך. צילום: cc by-ben110

1. הם לא מורים, כי המעסיק הישיר שלהם, חברת הקבלן מרמנת, לא מגדיר אותם כמורים.

זהו הטיעון שהכי קל להפריך. כפי שרמזתי קודם, המעסיק הישיר של העובדים, חברת הקבלן מרמנת, מגדיר אותם כמדריכים לא כי הוא אכן סבור שהם כאלה, אלא כי הגדרה זו יוצרת אקלים המאפשר לשלם להם פחות. מתוקף הקונפליקט המובנה בין העובד למעביד, כל הגדרה של המעביד את העובד חשודה באינטרס, וכאן האינטרס ברור. יש לשער שבחברת הקבלן היו מגדירים את העובדים כליצנים רפואיים, אילו הדבר היה מאפשר לשלם להם פחות. לראיה, לפני הקמת האיגוד, כשהאינטרס היה ברור פחות, היו מקרים בהם התייחסו לעובדים כאל מורים, נוהג שפסק.

2. הם לא מורים, כי המעסיק האמיתי שלהם, משרד החינוך, לא מגדיר אותם כמורים.

התשובה כאן היא, למעשה, אותה התשובה כמו בסעיף הקודם. אלא שכאן, הראיות התומכות חותכות אפילו יותר. הן לא תיאורטיות. עובדים שהועסקו באותם תפקידים של עובדי קרב הוגדרו בפועל כמורים במשך עשרות שנים, כך הוגדרה המשרה שלהם והם זכו לתנאים של מורים. המורה למחשבים, למוזיקה, לאמנות, כולם היו בעברם מורים בהעסקה ישירה של משרד החינוך. היום, רובם מועסקים דרך חברות קבלן, והשאר בדרך. הגדרתם כמדריכים היוותה למעשה את ראשיתו של מדרון חלקלק, שאפשר להעבירם להעסקה קבלנית, שמצטרפת לשלל מרכיבים במגמה המדאיגה של הפרטת החינוך בישראל.

3. הם לא מורים, כי אין להם תואר אקדמי ותעודת הוראה.

טיעון זה הוא פשוט לא נכון. רוב העובדים בקרב הם אקדמאים. לחלקם יש תעודת הוראה, אך ממילא הערך המהותי של תעודת הוראה הולך ופוחת עם השנים. למורים מגיע שכר גבוה יותר מאשר הם מקבלים היום בזכות העבודה החשובה שהם עושים, ולא בזכות תעודת ההוראה שלהם. מעבר למספרים האבסולוטיים, יש לתת את הדעת על כיוון ההתקדמות. מספר האקדמאים ובעלי תעודת ההוראה המועסקים בתוכניות חינוך מופרטות גדל בעקביות עם השנים. הדבר אינו נובע מתנאי ההעסקה ה"נפלאים", אלא מהתמעטות התקנים הישירים במשרד החינוך ומתרבות התקנים שהוא מפריט לעמותות ולחברות קבלן.

4. הם לא מורים, כי העבודה שהם עושים פחות קשה משל מורים המלמדים מקצועות ליבה.

כל מי שאי פעם עמד מול כיתה, יודע שללמד ילדים ובני נוער זו אחת המשימות הקשות ביותר שיש, וזה היינו הך אם מלמדים אותם אנגלית או קולנוע, מתמטיקה או פיתוח חשיבה. יש שיבואו ויאמרו, שמורה שמלמד אמנות, לדוגמה, יכול לבוא בלי מערך שיעור, ופשוט "לתת לילדים לקשקש כמה דברים". באותה מידה, ניתן לומר גם על מורה לאנגלית שהוא יכול לבוא ללא מערך שיעור, ו"פשוט לתת לילדים להעתיק משפטים מהלוח". חוסר מקצועיות והשקעה אינם מהותיים למקצוע הנלמד. להכין שיעור טוב זו משימה קשה מאד, לא משנה באיזה מקצוע מדובר.

הטענה המסתתרת בטיעון הזה, לפיה עובדי קרב אינם מבצעים עבודות אדמיניסטרטיביות כמו יתר המורים, גם היא אינה מדויקת. רבים מעובדי קרב מבצעים עבודות אדמיניסטרטיביות, כגון מתן ציונים, השתתפות בישיבות צוות ושמירה בהפסקות, בדיוק כמו מורים בהעסקה ישירה. עובדי קרב היו שמחים לבצע את העבודות האדמיניסטרטיביות במלואן, אם העניין היה מוסדר ומתוגמל במסגרת הסכם קיבוצי. מעבר לכך, העניין אינו מוסדר כלל, וכל גוף חינוך מחליט בנושא על דעת עצמו. מכאן, שגם עובדים בקרב שלא משתתפים בכל המטלות האדמיניסטרטיביות, לא עושים זאת מתוך בחירה חופשית.

בטיעון זה מסתתרת טענה נוספת, לפיה עובדי קרב עובדים פחות שעות ממורים בהעסקה ישירה. טענה זו היא בבחינת לעג לרש, והמחזיקים בה מונעים מבורות או מחוצפה. עובדי קרב אמנם עובדים פחות שעות ממורים בהעסקה ישירה, אך הדבר נעשה בכפיה, והם נלחמים נגדו בעוז. רק לפני שבועיים, יצאו עשרות מעובדי קרב, מגובים בעשרות תומכים, לתהלוכת מחאה בשדרות רוטשילד בת"א. גולת הכותרת היתה מחאה כנגד אי תשלום עבור חופשת פסח ארוכה, אשר נכפית על העובדים. למעשה, הדרישה להארכת שעות העבודה ושנת העבודה מהווה דרישה מרכזית של ההתארגנות מיום הקמתה.

5. הם לא מורים, כי הם לא מלמדים מקצועות חשובים כמו מקצועות הליבה.

מכל הטיעונים הנשמעים נגד הגדרתם של עובדי קרב כמורים, זהו, לטעמי, הטיעון בעל יכולת השכנוע הרבה ביותר. עם זאת, גם הוא מופרך. מקצועות הליבה (מתימטיקה, אנגלית ושפת אם) נבחרו לקבל קדימות על אחרים, הרבה בשל העובדה שתוצאותיהם ניתנות למדידה ביתר קלות. מה שניתן למדוד, ניתן כמובן להשוות, ולתגמל על בסיס דיפרנציאלי. התהליך כולו הוא חלק מהטמעה של נורמות קפיטליסטיות במערכת החינוך, בדיוק כמו תהליך ההפרטה. לפי ההגיון הזה, אם אי אפשר למדוד משהו, כנראה שהוא לא היה חשוב מלכתחילה.

מעבר לכך, בעוד שעברית ואנגלית ניתן להצדיק כמקצועות פרקטיים, ההצדקה ללימוד מתמטיקה דומה לזו של, לדוגמה, לימוד אמנות. שהרי מעבר לפעולות אריתמטיות בסיסיות, בחיים המודרניים כמעט לא נעשה שימוש במתמטיקה. מובן שמקצוע המתמטיקה מפתח כישורים אחרים, בעלי חשיבות רבה, אך ניתן לטעון זאת גם לגבי אמנות. במחשבה שניה, ניתן להסתדר בחיים, לצערי, גם עם עברית עילגת ואנגלית שמקורה בטלוויזיה ובאינטרנט, כך שאני כבר לא כל-כך בטוח לגבי הפרקטיות שלהן כמקצועות לימוד. בטח לא בהשוואה למחשבים.

חדר כיתה בדרום קוריאה. מובילים במדדים אבל רוצים יצירתיות. צילום: cc by-Wootang01

קיים הסבר נוסף לחשיבות המקצועות שאינם מקצועות ליבה. ניתן למצוא אותו בארצות שמצטיינות במקצועות הליבה במדדים הבינלאומיים, ארצות מזרח אסיה. קוריאה הדרומית, למשל, דורגה במבחן פיז"ה הבינלאומי בשנת 2009 במקום השישי בעולם במדעים, במקום הרביעי במתמטיקה ובמקום השני בקריאה. בשנת 2007, היא דורגה במקום השלישי בעולם במבחן TIMSS. למרות כל זאת, בדרום קוריאה מבקשים ללמוד דווקא ממערכת החינוך הישראלית, שכולנו יודעים שמצליחה הרבה פחות באותם מבחנים בינלאומיים. מה הסיבה לרצון התמוה לכאורה של הדרום קוריאנים? במילה אחת, יצירתיות.

הדרום קוריאנים הבינו שהצלחתם במבחנים הבינלאומיים לא מבטיחה הצלחה בתחומי המדע והתרבות בפועל. הם הבינו, שמדידה אובססיבית בכלים מדעיים יוצרת מערכת המכוונת אך ורק לאותם מבחנים, ולא למציאות. הם הבינו, שמערכת החינוך הנוקשה מדי שלהם מעולה בלייצר רובוטים מבריקי מבחנים, אך כושלת בעידוד אנשים יצירתיים, שיוכלו להתמודד עם בעיות בלתי צפויות במבחן החיים. יצירתיות היא לב ליבה של פעילותם של מורי קרב. גם אם אי אפשר למדוד את התוצרים שלהם בכלים אובייקטיביים, המקצועות האלה לא פחות חשובים ממקצועות הליבה.

אי לכך ובהתאם לכל המובא לעיל, יש לי רק בקשה אחת: אל תאמרו מדריכים, אמרו מורים, ועדיף "מורי קבלן".

הכותב הוא סטודנט באוניברסיטה העברית וחבר ב – "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי". המאמר נכתב על דעתו בלבד, ואין הוא משקף בהכרח את עמדותיו של "כוח לעובדים"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נחמן

    לא רק שהעבודה שהם עושים היא פחות קשה אלא אפילו יותר. מתקופת לימודי בחטיבה ובתיכון (שבה כולם היו מורים עדיין) אני זוכר שלרוב התלמידים היה כבוד למקצועות "החשובים" (אנגלית, מתמטיקה ומקצועות נוספים שבהם לקחו 5 יחידות בתיכון), ולכן השיעור היה עובר יחסית כמתוכנן. לעומת זאת במקצועות כמו אזרחות, מוזיקה, הסטוריה (לא מי שהרחיב) או מלאכה וציור המשימה להחזיק כיתה ולהעביר את החומר המתוכנן הייתה קשה בהרבה כי הילדים כבר הבינו מההורים ומהמערכת שלמקצועות האלה אין "כבוד".

  2. יונתן ברזילי

    במונח "מקצועות ליבה" אני מתכוון למקצועות אנגלית, מתמטיקה ושפת אם בלבד.

  3. נצן

    יונתן
    תודה רבה על הכתבה.בתור מי שעבדה בקרן קרב ונהנתה מכל רגע של עשייה חינוכית משמעותית עם ילדים בביה"ס יסודים אני חושבת שהטענות שהעלת הם נכונות ומדוייקות. להפרטה יש מחיר וכמו שאנחנו לומדים בתקופה האחרונה את המחיר משלמים החלשים שבצורה מאוד עצובה הם אלו שאכפת להם, אלו שבוחרים לעסוק במקצועות שקשורים באנשים, במקרה הזה ילדים.
    "מדריכי/מורי" קרב מביאים לכיתה ולביה"ס שיעורים של חשיבה והתנסות שונה מהפרונטליות והמערכתיות של מבנה הלימודים שמכתיב משרד החינוך. לדעתי התכנים שמביאים "מדרכי/מורי" קרן קרב הם קריטים להתפתחות תקינה של ילד שיהפוך בבוא היום לאזרח במדינה.שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית, התמודדות עם קשיים ופתרון בעיות וחבל שכמו כל הדברים הטובים במדינה הזאת השכר בגין פעילות זו הוא נמוך ומשפיל.

  4. יוסף

    עובדי קרב נקראו מדריכים מאז ותמיד מלפני 20 שנה ולפני שמשרד החינוך הצטרף לתוכנית וזה לא הומצא לפני שנה בשביל לפגוע בתנאים שלהם.בנוסף הם מקבלים את כל הזכויות הסוציאליים והחזרי נסיעות.
    לא ברור לי אם נאבקים למען המדריכים או משתמשים בהם במלחמה בהפרטה.לי נראה שהמאבק הזה הוא יותר שימוש במדריכים למען מאבק אידולוגי של כל מיני פעילים חברתיים וארגונים שונים שהיו מחים אם קרב תיסגר מאשר דאגה אמיתית למדריכים כי רוב אלה שמתקיפים את התוכנית בעיקר נלחמים נגד עצם קיומה כמיצגת ההפרטה בעיניהם. מי שמכיר לעומק את ההסטוריה של תוכנית קרב ואיך היא מתקיימת כבר 20 שנה יודע שהיא איננה קיימת בשביל לחסוך כסף למדינה אלא היא קיימת בגלל שהיא תוכנית טובה , מקצועית ורלוונטית . השעות של קרב הם תוספת לשעות של משרד החינוך ולא היה כאן מקרה של הפרטת שעות קיימות.

  5. מתן

    התגובה שמעלי ("יוסף") נשמעת אחד לאחד כמו תגובה של ההנהלה

  6. שרון

    נכון כתבת שקרן קרב והתנאים המחפירים של עובדיה הם ביטוי לתסבוכת ההפרטה של משרד החינוך. אני גם מסכימה איתך שהמאבק על זכויות עובדי הקבלן (מדריכים או מורים, זה לא באמת משנה) הוא מאבק חשוב, אבל לטעמי אין צורך של ממש בשיעורים המכונים 'שיעורי קרן קרב' מכיוון שיצירתיות ניתן ללמד גם דרך שיעורי אומנות ומוזיקה, שמועברים על ידי מורות בתקן משרד החינוך ולא על ידי מורי קרן קרב.
    צריך לומר בקול, למרות שאמירה זו אולי תתנגש עם מאבק לזכויות עובדים שמצטלם טוב יותר, שהשיעורים של קרן קרב מיותרים ומעמיסים על המערכת החינוכית המדורדרת גם כך. שיעורים כמו חלילית, קומיקס או משחקי חשיבה הם מעמסה בעיקר משום שאלו שיעורים שבאים על חשבון שיעורי הליבה ובכך מורידים שאולה את הישגי התלמידים בחינוך הציבורי ומבריחים את מי שיש לו אפשרות כלכלית אל עבר החינוך הפרטי. שם (במסגרות החינוך הפרטי) לא מכלים את השעות הראשונות של יום הלימודים, שעות בהם הריכוז של התלמידים נמצא ברמה מיטבית, בשיעורי חלילית וקומיקס לכיתה הכוללת 40 תלמידים.

    מעבר לכך, אני סבורה שיצירתיות אפשר ללמד גם דרך מתמטיקה ומדעים, אבל לשם כך נדרשת הוראה מעמיקה ואיכותית, אשר בתנאים הנוכחים שמשרד החינוך מספק לעובדיו, לא תתאפשר.

  7. יונתן ברזילי

    אני מניח שאתה בעצם שם בדוי ותגובה מטעם, ובכל זאת חשוב להפריך את דבריך. כשאני הייתי ילד, לא לפני הרבה זמן (נולדתי ב 87), קראו למורה למוסיקה ולמורה למחשבים מורה.לא מדריכה. לגבי תנאים סוציאליים אתה פשוט לא דובר אמת. מזמין את כל הקוראים לבדוק. לגבי נסיעות, יש החזרים, אבל הם לא מכסים את עלות הנסיעה האמיתית, במיוחד לא אחרי העליה המטורפת במחירי הדלק.לגבי ההתארגנות – היא מורכבת מכ 600 (אנד קאונטינג) עובדים בקרב, ולא מפעילים חיצוניים. אף אחד מהם לא רוצה שקרב תתפרק, אלא שמשרד החינוך יקח על הפעילות אחריות ויעסיק אותם ישירות. לגבי השעות – אתה שוב טועה ומטעה. השעות במשרד החינוך קוצצו מאז הוקמה קרן קרב, בדיוק במקצועות האלה. בקיצור, אם נניח שאתה לא טוקבקיסט בתשלום, אלא מישהו שבאמת מכיר את קרב כבר 20 שנה, זה חבל שאתה לא יודע כמעט כלום על התוכנית.

  8. יוסף

    ברור לי שכל מי שכותב דעה אחרת ויודע דברים על האמת משגע אותכם ומיד מאשימים אותו שהוא הנהלה או טוקביקסט בתשלום וכו.
    איזה תנאים סוציליים לא משולמים ? אם אתה מתכוון לכך שאין עבודה רציפה אז זה לא תנאי סוציאליים ,זה תנאי שכר.ההחזר עבור נסיעות זה שקל ועשרה אגורות לקמ וכל מי שאני מכיר מקבל החזר על כל ק"מ שהוא נוסע.אני מציע לך לבדוק אם יש בבתי הספר היום יותר או פחות שעות ממה שהיה לפני 18 שנים לפני הקמת קרב – אתה תופתע ?
    ביחס לפירוק קרב , קח לדוגמה את מה שכותבת שרון מעליך ויש כמוה רבים. לא התכוונתי למדריכים המתארגנים אלא להרבה פעילים בעלי בלוגים למיניהם ולהרבה ארגונים שמתקיפים את קרב יום ולילה ותופסים טרמפ על מאבק המדריכים כאשר יעדם האמיתי הוא חיסל קרב.

  9. אסתי

    הדרך של המכרז המכור וההתנהלות של משרד החינוך בדרך לשם, תיארתי בכתבה שעשיתי בעבר בנושא הזה:

    http://2nd-ops.com/esty/?p=63388

    אגב, התגובות של דובר שר החינוך ודוברת משרד המנכ"ל שמשון שושני היו מביכות בעליבותן

  10. ארנת טורין

    הנה , למשל כפי שעשיתי אני,
    שמי ארנת טורין ואני מורה במכללת גורדון בחיפה.
    אם באמת אתה מורה משורותינו
    וההגנה שלך על תכנית קרב אינה מונעת מאינטרסים אלא מחשיבה וניתוח ביקורתי

    אז ראוי שנדע מי הוא האמיץ המתיצב להגנת העסקת מורים על בסיס שעות ושום זכויות.

    בא תהיה אמיץ באנת ותזדהה

  11. רונית שפי

    הכתבה שלך הזכירה לי למה בחרתי לעזוב את קרב לפני מספר שנים.
    כמוזיקאית, העשרתי את ילדינו בשעות של שירה איכותית במסגרת הרכבים ווקאליים.
    כל מי שזכה אי פעם לשיר בהרמוניה (במספר קולות) יודע כמה ניתן ללמוד מכך על הקשבה, ריכוז, עבודת צוות, תרבות, כבוד הדדי ועוד ועוד.שלא לדבר על השלווה וההתעלות שבחוויה.

    לא זכור לי שכתלמידה קיבלתי ערכים ויסודות מסוג זה דרך שיעורי חשבון, הנדסה, היסטוריה וכו'.
    השנה פנו אלי לשוב אל שורות קרב.
    התנאים שהוצעו לי היו גרועים יותר מלפני 4 שנים!!
    מובן שסירבתי.