הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
נגיד שאין עוני בישראל
נגיד בנק ישראל לא נלאה מלהוכיח לעצמו שאין בעיה של עוני בישראל. מאז מינויו לתפקיד ב-2005 הוא חוזר ואומר שנתוני העוני בישראל אינם כפי שמדווח, ובכל פעם הוא ממציא תרוץ אחר כדי להוכיח שהמצב הרבה יותר טוב ממה שהוא באמת. הייתי מציע לו לעסוק בנושאים שנמצאים באחריותו, שגם בהם המצב לא מזהיר (אינפלציה, בועת נדל"ן, הדולר), ולהפסיק להפריח טענות שאינן מכבדות את בעליהן.
סטנלי פישר מונה לנגיד בנק ישראל במאי 2005. זמן לא רב לאחר מכן הוא התראיין וטען שישראל מודדת עוני במדד יחסי מה שבהכרח לא יאפשר את מיגורו ולכן יש לייצר מדד חדש אבסולוטי. מדד אבסולוטי קיים רק בארה"ב (בין המדינות המפותחות) וגם שם הוא נתון לביקורת רבה כיוון שהוא לא התעדכן בעשרות השנים מאז הוא קיים ולכן יש הערכת חסר של עוני באותה מדינה. אבל חשוב יותר שכאשר בוחנים את נתוני העוני במדינות המפותחות מוצאים שונות רבה.
רק בשבוע שעבר הציג ה-OECD נתונים בנושא ומתברר ששיעורי העוני של נפשות נעים בין 5.4% בצ'כיה ו-6.1% בדנמרק ל-21% במקסיקו, בישראל השיעור הוא 19.9% ובארה"ב 17.3%. בדו"ח הנוכחי אין דיווח על עוני של ילדים אבל בדו"חות קודמים מתברר שיש מדינות בהן עוני של ילדים הוא בסביבות 4%. כך שגם במדידה יחסית אפשר להפחית את העוני בשיעור ניכר.
לפיכך, אין פה בעיה של מדידה אלא של תפיסת עולם מקובעת במה שמוכר ובמה שמשרת את האינטרסים של אבירי השוק החופשי, שאינם מוכנים להכיר בכך ששיטתם מייצרת לא רק אי שוויון אלא גם עוני.
אבל רגע, למה אני מעלה באוב את 2005, הרי עברו מאז כבר שש שנים. נזכרתי, משום שהדיווח שהתפרסם בהארץ הבוקר (רביעי) כחלק מחשיפת מסמכי ויקיליקס, כולל את טענת הנגיד בעקבות נתוני העוני הקשים ב-2006, לפיה מצב העוני משתפר כיון שהנתונים "אינם כוללים את ההון השחור… ואינם מותאמים להכנסות של בעלי בתים כמו במגזר הערבי".
איך לא חשבנו על זה. כאילו רק פה יש הון שחור שאינו נלקח בחשבון, ויותר מכך שההון השחור נמצא בידי העניים ולא חס וחלילה בידי העשירים, הרי ידוע שהעניים מחביאים מתחת לבלטות הון שחור. גם לא ידענו שהעוני אצל הערבים הוא עוד בלוף כי לא נלקחה בחשבון הבעלות שלהם על בתים.
בכל מדד אפשרי העוני בישראל חמור, בעיקר עוניים של ילדים. לפני כמה שבועות פורסם מאמר של הביטוח הלאומי שבנה מדד שמתבסס על סל צריכה הולם. זהו מדד שנמצא בין מדד מוחלט ולמדד היחסי הנהוג כאן. הממצאים שלו אינם שונים מהותית ממצאי הדו"ח היחסי, יש אפילו קבוצות אוכלוסייה שבהן העוני גדל על פי המדד הזה. העוני של נפשות במדד החדש עולה ב-3% על המדד היחסי.
הקבוצה העיקרית בה מתרחב העוני היא של משפחות צעירות בהן שני בני הזוג עובדים. בקבוצה זו ניכרת עליה מ-6.4% ל-19.2% וזאת כיון שבמדד החדש בודקים כמה עלו הוצאות המשפחה עקב היציאה של בן הזוג השני לעבודה, בעיקר הצורך בתשלומים לפעוטונים וגני ילדים.
אם מבקש הנגיד להיות רציני, עליו לחדול מהפרחת טיעונים חסרי שחר על מצב העוני בישראל. אם הוא רוצה להפחית את העוני, אזי עליו ועל הממשלה לעשות מעשה ולא לבלבל את המוח עם ביקורת על מדדים, הון שחור, בעלות על בתים, ואני בטוח שיימצאו עוד פרמטרים שיוכיחו שהמצב פה נהדר.
נכון, גם על האזרחים להתעורר, אבל לא ממש נראה שזה צפוי לקרות בקרוב, בעיקר לנוכח הסקר האחרון של גלופ שמצא שאזרחי ישראל הם בין המאושרים בעולם, מקום שביעי.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
לא יכולתי להאמין שכלכלן יכול לטעון זאת. טענה מופרכת לחלוטין. רוב ההון השחור ניתן לאמדן משנה לשנה על פי מחקריו של יעקב קונדור ואחרים. רובו מיוצר על ידי מבוססים. יש גם הרבה הון "מולבן" בעזרתם של עו"ד ורו"ח. ישנם מודלים סטטיסטים היכולים לאמוד את אחוז ההשתמטות ממס, (רובם מניחים שגודל ההשתמטות גדל עם ההכנסה)ץ נהג מונית שבקושי מתפרנס ולא מפעיל מונה לעתים לא משנה ממש את עקומת ההתפלגות. אם נרחיב את הדיון למסים עקיפים ונחרוג מעבר למשפטנות, נראה שהמצב חמור הרבה יותר.
מה שנראה לי חשוב בדברי פישר מ- 2006 מופיע בעתון הארץ היום בעמוד 7: במשך כשמונה שנים, עד 2007 ישראלים מן השורה מכרו 129 נשים לכנופיות וסרסורים. בעתון הם מופיעים עם שמות ותמונות. הם, הנגיד, ועוד ישראלים רבים – אינם עניים. הם אינם עניים משום שכל הדרכים כשרות בדרך לרווחיות (קראו – צמיחה). אונס, רצח, שעבוד, ניצול – של אנשים שאתה מכיר או אנשים שאתה לא מכיר; רואה או לא רואה – הכל כשר בדרך לניפוח הכיס ולרכישת הג'יפ החדש. וזוהי בשורתו האמיתית של הניאו-ליברליזם – הכל מותר ובלבד שנעשה כסף, עוד כסף ועוד כסף ולפי עדויות שונות הנגיד, סטנלי פישר בעצמו, כבר עושה כסף מהכלכלה הישראלית משנת 1980. אז לא, אין בישראל עניים והאמת, אם יש, זה מצויין כי אז אפשר יהיה לעשות מהם כסף – למשל אפשר להעסיק אותם במשרות שבעוד חלק מתעשרים מהן, הם עצמם ממשיכים לצבור חובות ועסוקים תדיר בשאלה, על מה לוותר. כאבי הוויתור שלהם, בכל אופן, הם אינם מעניינו של סטנלי פישר. הוא לא מוותר על כלום, כבר שנים, כאמור.
את פישר אי-אפשר להאשים בניאו-ליברליזם. במדיניות המוניטרית שלו הוא הלך בניגוד לכוחות השוק, הוא מגן על התעשייה המקומית על ידי שמירת על ערך השקל, וכעת הוא נלחם בעליית מחירי הדירות במכשירים "סלקסטיביים" גם כן בניגוד לכוחות השוק. הוא מתבטא נגד הריכוזיות במשק, ולהתבטאות שלו בנושא ועדת שישינסקי היה חלק בכך שהמלצותיה התקבלו. אומנם הוא אמריקאי ואולי עבד בקרן המטבע אבל זה לא הופך אותו לניאו-ליברל. בסך הכול, הוא מוכיח פתיחות מחשבתית, יושר ואומץ שכולנו היינו נשכרים אם היינו מוצאים אצל פקידים בכירים נוספים בשירות המדינה.
כשנגיד אומר, זה מיד מקבל תוקף ממלכתי ורשמי. טוב שיש מי שמבאר את מה שעומד מאחורי הדברים, כי קל ליפול בפחים האלה.
בישראל נובע בחלקו מתופעה שכמעט ולא קיימת (בגודל כזה) באף מדינה מפותחת אחרת.
60 אחוז מהחרדים הם עניים, מדובר באחוז לא-נתס ולא יאומן. מצד שני, מדובר ב60 אחוז שרובם הגדול בחרו בדרך חיים הזו במודע, ולא הגיעו למצבם כתוצאה ממצוקה (יש שיטענו שעצם הבחירה הזו אשר נובעת מחרדיותם מעידה על מצוקה, אבל זה כבר סיפור אחר).
בדומה, גם העובדה הבאה צריכה להאימר: אי יציאת הנשים הערביות לעבודה היא פקטור משמעותי בעוני של האוכלוסייה הערבית.
לרוב אי יציאת הנשים לעבודה נובעת מסיבות דתיות ותרבותיות בדומה לאלה של החרדים, לעיתים היא נובעת מכך שיש במחסור בבעבודות (אם כי נדמה שהמחסור הזה לא ממש מפריע לגברים הערבים, שהשתתפותם בכוח העבודה הוא בשיעור קרוב לזה של גברים יהודים). יש השתפרות ברמות יציאתן לעבודה של נשים ערביות, כמו גם יש שיפור ברמת העוני בקרב המגזר הערבי, אבל שני השיפורים איטיים ושוליים מדי כדי לשנות את התמונה הכוללת.
על פי נתוני מכון המחקר של הכנסת, שיעור העניים בקרב משפחות שבהם שני ההורים יוצאים לעבודה – הוא 3 אחוז (לעומת 21 אחוז עוני בקרב כלל הציבור, 60-65 אחוז עוני בקרב החרדים, ו50 אחוז עוני בקרב הערבים).
כך שאין ספק שיציאתם לעבודה של שני ההורים מהווה פקטור, אולי הפקטור החשוב ביותר, בהתחמקות מהעוני.
בערך באותה תדירות שבה מפורסם דו"ח העוני מושמעות הצהרות מכחישי העוני.
כשקראתי הבוקר את דבריו של הנגיד נזכרתי במאמר של הפרופוסרים באוניברסיטת חיפה: עוז אלמוג וגבי ויינמן על "הרייטינג של פסטיגל העוני"בעיתון "מעריב". איציק ואני השבנו להם מעל דפי העיתון וגם כאן. בין היתר כתבנו:
"בישראל השיטה למדידת העוני מתבצעת על פי השיטה היחסית. קו העוני לנפש תקנית מוגדר כרמה השווה ל 50 אחוזים מן ההכנסה הפנויה החציונית לנפש תקנית. אלמוג ווימן קובעים שהשיטה הנקוטה בישראל למדינת העוני אינה מקובלת בכל מדינות העולם ומלינים על "השוואות משונות למדינות אחרות" ועל עיתונות המנפיקה כותרות סנסציוניות המציבות את ישראל בתחתית סולם העוני הבינלאומי. הם צודקים השיטה הישראלית אינה מקובלת בכל מדינות העולם, אם היה מדד עוני אחיד המקובל על כל מדינות העולם הרי שלא הייתה מחלוקת בין שתי שיטות מדידה של עוני. אולם הכותבים שוכחים משום מה לציין שהשיטה הישראלית מקובלת במדינות רבות בעולם וברוב מדינות המערב , המודדות אף הן עוני על פי השיטה היחסית. כיוון שישראל מתייחסת לעצמה כשייכת לעולם המערבי, מן הראוי להשוות את מצבה היחסי על פי מדדי העוני הנהוגים במדינות אלו. דר` דניאל גוטליב, כלכלן בכיר בבנק ישראל המלמד כלכלה באוניברסיטת בן גוריון, בחן את נתוני העוני של ישראל בשנת 2002 גם על פי מדדים של מדינות אחרות. בשנת 2002 לפי השיטה הנהוגה בישראל שיעור העוני הגיע ל 18%, על פי ממצאיו של גוטליב, אם העוני בישראל היה נמדד לפי השיטה הנהוגה בארצות הברית (השיטה המוחלטת) שיעור המשפחות העניות היה מגיע ל 28%, ואילו נמדד על השיטה הקנדית שיעור העוני היה מגיע ל 24%, ועל פי השיטה שמציעה המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית שיעור המשפחות העניות בישראל היה 23%,. גם על פי מדד העוני של מדינות האיחוד האירופי הקובע את קו העוני ברמה של 60 אחוזים מההכנסה החציונית, מספר העניים בישראל היה גדל באופן משמעותי. כלומר מ"ההשוואות המשונות" הללו, כפי שמכנים אותן אלמוג ווימן, יוצא שיחסית למדדים הנהוגים במדינות אחרות מדד העוני הישראלי שמרני מאד"
באשר לטענת "העניים הרמאים":
במאמר שכתב לאחרונה פרופ` ג`וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, הוא מציין שמחקרים כלכליים עדכניים מצביעים על כך שאנשים בעלי הכנסות גבוהות נוטים להעלים הכנסות יותר מאלה השייכים לעשירונים התחתונים, שיעור אי הדיווח שלהם או הדיווח השקרי לשלטונות המס גבוה יותר מזה של העניים".
"
http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2006/01/27/%D7%9E%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99/
הטיעון אינו שרוב ההון השחור נמצא אצל מי שרשמית הם עניים, אלא שחלק מהעניים עובדים בשחור. אחרת המצב הקיים בפועל, לפיו ההוצאות של משקי הבית גדולים מהכנסתם, לא היה אפשרי. אותו נהג מונית שעובד בשחור ומכניס כך עוד ~2000 ש"ח לחודש מחוויר ליד בעל חברת ההסעות שמעלים עשרות אלפי ש"ח, אבל זה לא אומר שהוא "עני".
עדיין, אין לי סיבה אמיתית לחשוב שהמצב במדינות אחרות שונה (שרשויות המס שם יעילות יותר, או שהאזרחים שם שומרי חוק יותר), כך שישראל היא בהחלט מדינה ענייה ובעלת פערים גדולים.
חבל שטיעוניכם המנומקים והנכונים אינם זוכים לתהודה ציבורית ותקשורתית.
מצער אך נכון שהנגיד משמיע מפעם לפעם את דברו להמונים ודבריו תואמים על פי רוב למנטרות המושמעות על ידי הפוליטיקאים החולשים על הקופה הציבורית בישראל ועל ידי בני בריתם הנקראים בשפת ההמון "טייקונים" או משפיעני ההון-שלטון.
אחת הבעיות שאני מזהה במחקר המתמשך של יזמות בינלאומית GEM, היא העובדה שבמדגם גדול של אוכלוסיית ישראל נמצא באפן עקבי ורציף שאזרחים בוגרים בגילאי 18-64 מעל 50 אחוז מהם, מחזיקים בתפיסה שאין צורך ביתר שוויון בתנאי המחייה בין אזרחי המדינה. מתון 58 מדינות משתתפות, ישראל ארה"ב ויפן הן סוגרות הרשימה בקרב 23 מדינות מפותחות. זה אמנם מדד תפיסתי בלבד שאינו מודד כלל עוני אבל הוא מאותת על קבלה נורמטיבית נרחבת בציבור שפערי שוויון מתרחבים הם בלתי נמנעים. את התפיסה האידיאולוגית הזו מפמפם השלטון ,טייקוניו ונהנתניו שנמצאים במאיון העליון ומושכים דמים מעטיני המדינה. במפתיע דווקא באוכלוסייה הערבית בישראל יש שוני מובהק בתפיסת השוויון הראוי אך לא אוכל להרחיב על כך.
ולסיום, יוסי דהאן הזכיר את שטיגליץ והנה ציטוט ממאמר אחרון שלו בואניטי פייר: "In terms of income inequality, America lags behind any country in old Europe. Among our closest counterparts are Russsia with its oligarchs and Iran. While many of the old centers of inequality in Latin America, such as Brazil, have been striving in recent years, rather successfully, to improve the plight of the poor and reduce gaps in income, America has allowed inequality to grow.” — From “Of the 1%, By the 1%, For the 1%”, by Joseph E. Stiglitz, Vanity Fair, May 2011.
כי הם מחביאים כסף ו"גונבים" את הביטוח הלאומי. וכו כמו שהעלילו על היהודים באירופה ע"י האשכנזים היהודים שהיו החלשים. האשכנזיים לקחו את זה ומעתיקים ומעלילם עלילות דם על האזרחים החלשים. זה כמו שלאב מכה יצא בן מכה, שכן הם יודעים רק את דפוס ההתנהלות הזאת.
כסף שחור נמצא אצל העשירים ככל שעולים בהכנסות. אין משמעות לכסף שחור אצל עניים. נכון שיש איזו שיכבה דקה מאוד של עניים שיכולים להרוויח בשחור אבל בדרך כלל לא משלמים לקופאית או למאבטח או למטאטא רחובות בשחור ואם כן זה רק כדי שהמעביד ירוויח מזה.
כך שטענתו שיש כסף שחור דווקא מדגישה את מספר העניים ואת פערי ההכנסות