סך כל הנהנים מהצמיחה

דו"ח חדש של מרכז אדוה חושף כי בין 2000 ל-2010 גדלה ההכנסה הלאומית ב-33%, אך בעוד שהעובדים נחלשו, גדל ריכוז ההון בידי מיעוט
העוקץ

2010 היתה שנה טובה למשק הישראלי, שצמח והתרחב. מבחינת העובדים, שתי הבשורות החיוביות ביותר היו, ראשית, הירידה באבטלה, מ-7.5% ב-2009 ל-6.6% ב-2010, ושנית, יצירתן של כ-100 אלף משרות חדשות (הגם ש-42% מתוכן היו חלקיות). השכר הממוצע למשרת שכיר עלה בשיעור זעיר – 0.9%, בעוד ששכר המנהלים הבכירים עלה בשיעור של 10%.

חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית עלה מעט, מ-62% ב-2009 ל-63% ב-2010.  עם זאת, חלקם של העובדים עדיין נמוך באופן משמעותי משהיה בתחילת העשור הקודם: 68%. חלקם של המעסיקים ("העודף התפעולי") נותר ללא שינוי – 14%.

גם כשמדובר באחוזים בודדים, הסכומים משמעותיים: ב-2010, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 688 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 6.88 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2010 על 68%, כפי שהיה בשנת 2000, ולא על 63%, כפי שהיה בפועל, היו העובדים מקבלים ב-2010, כקבוצה, 34.41 מיליארד ₪ נוספים. אם נחלק את הסכום הזה במספר הכולל של העובדים והעובדות – ב-2010, כ-2.938 מיליון (לא כולל עובדים לא ישראלים) – נמצא, כי ב-2010 עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת של 11,713 ₪, או כ-976 ₪ לחודש.

בסיכומו של דבר, העשור האחרון היה טוב למעסיקים, פחות טוב לעובדים: בין 2000 ל-2010 גדלה ההכנסה הלאומית ב-33%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-24%, חלקם של המעסיקים גדל ב-44%.

המאון העליון של השכירים ריכז בידיו, לפי נתוני הלמ"ס, 6.3% מכלל הכנסות השכירים בישראל. לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה מדובר בשיעור גבוה יותר – 8.7%. נתוני מינהל הכנסות המדינה מעלים עוד, כי כלל המאון העליון – שכירים ועצמאים כאחד – ריכז בידיו 12.8% מכלל ההכנסות.

מנגד, שכירים המשתכרים עד 2/3 השכר החציוני היוו ב-2009 25.9% מכלל השכירים וחלקם בעוגת ההכנסות עמד על 7.7% – אך מעט יותר מזה של המאון העליון.

התמונה המצטיירת מהנתונים הנ"ל מעידה, מצד אחד, על ריכוז של הון והכנסות בידי מיעוט – קבוצות ההון, המנהלים הבכירים בתאגידים העסקיים והעובדים המתוגמלים היטב, יחסית, בשניים-שלושה מכלל ענפי המשק. מצד שני היא מעידה על היחלשות של כוח המיקוח של רוב העובדים והעובדות בישראל.

התוצאה: שוק העבודה בישראל אינו מצליח לפרנס בכבוד חלק גדול מן המועסקים בו. הרווחים של קבוצות ההון היום עלולים להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח.

לקריאת הדו"ח המלא באתר של מרכז אדוה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רוסיהו

    תוך עשור נעלם חלק גדול מהעובדים הפשוטים המזרחים מהקופות וממפעלים רבים, כבר לא רואים אותם, כנראה מתחבאים להם. את מקומם תפסו הרוסיות, והרוסים. וצריך יותר מנהלים כדי לנהל יותר עובדים, על אף שאחוז המועסקים ירד

  2. אופס

    החישוב מסתמך על הלמ"ס, שנתוניה כוללים את כל היהודים תושבי הגדה המערבית, אך גורעים את הפלסטינים תושבי האזור (כמו גם מאות אלפי מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט) שמקיימים את הכלכלה הישראלית והם שקופים לגמרי בדו"ח שמתבסס על הלמ"ס.

  3. מזרחי שנשוי לרוסיה

    אתה ציני או מה?

    לא שיש לי בעייה לדבר על ריבוד אתני בשוק העבודה, או בכלל על מקומם של רוסים ומזרחים בשרשרת המזון של האי-שיוויון בישראל – אבל אני באמת לא מבין מה אתה כותב.