• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הבסטיליה של א-דורה

אימוץ התיאוריה לפיה מותו של מוחמד א-דורה בוים על-ידי פלסטינים, מעיד על שיבוש חמור בתפיסת המציאות ועל אובדן הביטחון העצמי של הממסד הישראלי
יזהר באר

החלטת בית-המשפט בצרפת כי הרופא הישראלי, ד"ר יהודה דוד, פירסם דיבה כאשר טען כי ג'מאל א-דורה לא נפצע בצומת נצרים מסמנת פרק נוסף בפרשה המפורסמת, שהפכה לסמלה של האינתיפאדה השנייה, אך היא מעידה גם על שבריריותה של התודעה הציבורית והיכולת לכוונה בקלות בלתי נסבלת.

מוחמד א-דורה ואביו, ג'מאל א-דורה. צילום מסך

הרופא, שנמצא טופל דבר שקר, כמו גם ג'מאל א-דורה, התובע, הם שחקני משנה בפרשה שראשיתה בדקה וחצי של צילום וידיאו שלכדו רשת הטלוויזיה הצרפתית פראנס 2 והכתב שארל אנדרלין בצומת נצרים ב-30 בספטמבר 2000, אבל היא מסרבת לרדת מסדר היום כיוון שכוחות ויצרים חזקים בוחשים בקדרה.

השאלה האמיתית שעומדת למבחן ציבורי ומשפטי אינה רק פשר הצלקות שנמצאו על גופו של ג'מאל א-דורה, אלא עצם מסגור האירוע כולו, שבמהלכו נהרג הילד מוחמד א-דורה, בנו של ג'מאל, כבימוי מצולם של סצינה בדיונית.

ד"ר דוד, רופא יהודי שעלה לישראל מצרפת, בחר לחשוף בפומבי את תיקו הרפואי של א-דורה האב ולטעון כי הצלקות הן שרידי טיפול כירורגי ישן שהוא עצמו ביצע בג'מאל שנים אחדות לפני כן. בכך הצטרף הרופא לפיליפ קרסנטי, יהודי צרפתי אחר, שנרתם להציג בפני העולם את כל האמת על הפרשה שהיא, לשיטתו, עוד גילוי אנטישמי ונושא לתיאוריית קונספירציה מקפת שלפיה הפלסטינים ביימו את התקרית מתחילתה לסופה.

אבל המהפכה הצרפתית שניסו שני היהודים האלה לחולל נתקלת בקשיים כתוצאה מקביעת בית-המשפט שגרסתו של ד"ר דוד היתה עורבא פרח. אכן היו צלקות שנגרמו מהטיפול הכירורגי שהוא ביצע בג'מאל, אך הרופא הסתיר את דבר קיומן של צלקות אחרות, שנגרמו מירי.

מעניינת הקלות שבה אימצו דוברי ממשל ועיתונאים רציניים בישראל את תיאורית הקשר סביב פרשת א-דורה, שנים אחרי שענני האבק בצומת נצרים שקעו וכל המבנים בסביבה נהרסו על-ידי צה"ל כך שכמעט בלתי אפשרי עוד לשחזר את נסיבות התקרית.

אבל קושי עובדתי אינו מונע מתיאוריות קונספירציה לצמוח. להפך. אלו, מטבען, מבוססות תמיד על שימוש בגרעין עובדתי שאליו נוספים השערות, ממצאים אנקדוטליים, צירופי מקרים וכשלים לוגיים אחרים, שמזכירים אמונות טפלות ותפיסות מאגיות.

הביקוש לתיאוריית הקונספירציה נובע בעיקר מהצורך לספק הסבר נוח יותר לאירועים או מצבים שההסבר הקיים לגביהם גורם למבוכה. כך, לדוגמה, העובדות הגלויות ביחס לרצח רבין, המצביעות על כך שנרצח על-ידי פעיל ימין שקיבל השראה מעמדת רבנים, מעיקה על רבים ממחנה הימין, שחשים אי-נוחות מהטלת האשמה על המחנה כולו. האמונה כי אולי השב"כ אחראי להתנקשות ברבין, כמו הטענה שהפלסטינים ביימו את מותו של הילד מוחמד א-דורה, עשויה לזכות את המאמינים בקתרזיס ובהקלה נפשית ופוליטית.

בעבר לעגנו לתיאוריות של מזימה שיצאו מבית-היוצר הערבי. אימוץ תיאוריות כאלה על-ידי שרי ממשלה, דוברים, עסקני הסברה ועיתונאים בישראל עשוי להעיד על שיבוש חמור שחל בתפיסת המציאות הישראלית, על אובדן הביטחון העצמי ואולי אף על סממנים למופרעות לאומית.

"יהודה דוד טפל האשמות שקריות ומניפולטיביות נגד [ג'מאל א-דורה], ללא בדיקה נאותה, וכך הוא אינו יכול ליהנות מחזקת תום לב", פסקו השופטים בצרפת ביום שישי שעבר וגזרו עליו קנס כספי, שאותו התנדבה לשלם מדינת ישראל.

בחודשים הקרובים אמור בית-המשפט העליון בצרפת להכריע במאבק בין קרסנטי לפראנס 2 באשר לנסיבותיה של פרשת א-דורה, אך יש להניח שהחלטת השופטים, תהא אשר תהא, לא תפריע כהוא זה להמשך שגשוגן של תיאוריות קונספירציה על הפרשה.

הפוסט התפרסם גם בעין השביעית

הכותב היה עיתונאי בשטחים, מייסד ומנהל קשב, מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל

כנראה שיעניין אותך גם: