לתפארת מדינת ישראל

פגיעה בזכויות פרט אף פעם לא מתחילה באופן גורף. זה מתחיל באיזה קנס, קצת דה-לגיטימציה ("הם חותרים תחת המדינה"), איזה איום מרומז – והרי לכם השתקה. בעקבות חוק הנכבה והעתירה שהוגשה נגדו
רונן וודלינגר
Putting up the sign of Israeli village "Elyakim" in place of former Arab village "Umm Al-Zinat", 1950

אני מתחיל לכתוב את הפוסט הזה, על העתירה שהוגשה אתמול (ד') נגד "חוק הנכבה", ועוברת בי מחשבה על לחשוש מלפרסם דברים מסוימים. אני תוהה ביני לבין עצמי: עד כמה אנחנו באמת רחוקים מהיום שבו אנשים יפחדו מלעסוק בנושאים מסוימים, מלבקר את השלטון? ובעצם, האין האווירה האלימה, הגזענית, המשתיקה – בכנסת וברחוב – לא יוצרת כבר עכשיו פחד כזה? אני נזכר בסיפורים מהילדות על הגוש הסובייטי, על ארגנטינה שממנה הגיעו הורי, על העברת מסרים מקודדים, על צנזורה מטעם המדינה.

אני מגזים? תיכף נראה.

לא ניכנס כאן לכל הפרטים, אפשר למצוא את כולם בפוסט הזה. רק נזכיר כי בחוק, שקיבל את הכינוי "חוק הנכבה", יש הרבה יותר מנכבה בלבד. החוק הזה מסמיך את שר האוצר לקנוס גופים שמקבלים מימון ציבורי כמו בתי ספר, אוניברסיטאות או רשויות מקומיות, ואשר יקיימו אירועים שבהם יצוין "יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל", או שיישלל "קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". קיצוצי תקציב נוספים מרחפים מעל מי שיפגע בכבוד הדגל או סמל המדינה (לנוסח החוק ב-PDF).

אולם למרות הבעיות, ולמרות הניסיון העיקש שלנו ושל רבות ורבים אחרים למנוע את אישורו, החוק עבר. עבר, אבל המאבק לא נגמר. אתמול, כאמור, הגישו "האגודה לזכויות האזרח", "עדאלה" וארגונים ואנשים נוספים עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק הזה, שפוגע בזכויות פרט מהותיות בחופש הביטוי ובזכות לשוויון (לעתירה המלאה ב-PDF).

אמרתי קודם שיהיה מי שיגיד שאני מגזים. "אנחנו לא שם", הוא יאמר. "הנה, אתה כותב בחופשיות, ולמעט אולי איזה טוקבק זועם, לא יקרה כלום". לכאורה מי שיגיד את זה צודק – החוק לא אוסר את העיסוק בנכבה כשלעצמו, או את הדיון על אופייה של המדינה, הוא "רק" מאיים בסנקציה כלכלית על גופים ציבוריים שיעשו זאת. על כך נגיד שני דברים: אל"ף, שההתדרדרות במדרון היא תמיד הדרגתית, זה טבעו של מדרון. פגיעה בזכויות פרט אף פעם לא מתחילה באופן גורף. זה מתחיל באיזה קנס, קצת דה-לגיטימציה ("הם חותרים תחת המדינה"), איזה איום מרומז. בדרך כלל הדברים האלה כבר עושים את העבודה. איך?

חוק כזה יוצר משהו שהוא הרבה מעבר לסנקציה הכלכלית הקונקרטית. הוא יוצר סוג של הרתעה, משהו שמשפטנים אוהבים לקרוא לו "אפקט מצנן" (chilling effect). במצב כזה, לא צריך קומיסרי תרבות שיסתובבו בין ארגונים ויאיימו על אנשים. זה כבר לגמרי סבנטיז. מספיק שמנהל/ת של איזה מתנ"ס, שעמדו לקיים בו, נאמר, ערב עיון היסטורי על קום המדינה, יחשוב לעצמו: "למה לי להסתבך? ממילא התקציב שלי קטן. אולי אנשי השר יחשבו שהנושא הזה בעייתי. במקום זה אני אקרין סרט נחמד (ולא את "חירבת חזעה") וכולם יהיו מבסוטים."

הנה לכם, המטרה הושגה – קוראים לה השתקה.

חושבים שזה מופרך? בבקשה: דוגמא למצב כזה קיבלנו רק השבוע, כשביקור מתוכנן של השייח ראאד סלאח באוניברסיטת חיפה בוטל, בגלל לחצים ואיומים פוליטיים בסנקציות כלכליות. עכשיו, ברור שהשייח סלאח הוא המקרה הכי קל. רוב הישראליים "לא אוהבים" אותו, מעטים ימהרו להגן על חופש הביטוי שלו. לתקוף אותו ולאיים על האוניברסיטה זה פופוליזם זול, חוכמה קטנה מאוד.

האמת, גם אותי השייח סלאח לא מעניין כשלעצמו. אני לא שותף לדעות שלו ולמה שהוא מייצג. אני חושב כמובן שחופש הביטוי שייך לו, לא פחות מלכל אזרח אחר, ושאם הוא מבצע עבירה, אז לחוק הפלילי יש מספיק כלים כדי לטפל בו מבלי לסתום לו את הפה, אבל לא זו הנקודה. כי מה שמדאיג כאן באמת הוא לא השייח סלאח אלא האוניברסיטה. מוסד אקדמי – שכל מהותו היא פתיחות מחשבתית, ריבוי דעות ותרבות ויכוח – נבהל מלהזמין בנאדם, חושש מלקיים דיון. מצב כזה צריך להדאיג את כולנו לא בגלל ראאד סלאח, אלא בגלל החברה, האקדמיה והדמוקרטיה שלנו. אגב, זו לא הפעם הראשונה. גם לא האחרונה.

קופצים אנשים ואומרים: "המדינה לא חייבת לממן אף אחד, בטח לא את מי שחותר תחת קיומה".

אז אל"ף, היא כן חייבת לממן הרבה גופים, ולא סתם גופים אלא מגוון של גופים, ודעות ופעילויות, שכולם יחד מניעים את הדמוקרטיה שלנו. בשביל זה היא קיימת, בשבילנו, בשביל זה אנחנו משלמים מיסים. בי"ת, אפשר להתווכח פוליטית על משמעות הנכבה, על היקפה, על הסיבות למלחמה. אי אפשר להתווכח עם העובדה שעבור העם הפלסטיני – ש-20% מאזרחי המדינה משתייכים אליו – עצמאותה של ישראל כרוכה גם באסונו. זה לא איום על המדינה, זו עובדה. אמרתי 20%? זו הייתה טעות כמובן. כי הסיפור הזה, גם של עצמאות ישראל וגם של הנכבה, הוא הסיפור של כולנו – יהודים וערבים – זה סיפורה של המדינה הזו.

אריק קירשנבאום, אב לילדה מבית הספר היהודי-ערבי "גליל" ואחד ממגישי העתירה, הסביר את זה יפה: "הבת שלנו לומדת בבית הספר המיוחד הזה דווקא כדי שלא תגדל באווירה של 'אנחנו צודקים – אתם טועים' שכל כך נפוצה בארץ, גם בקרב היהודים וגם גם בקרב הערבים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר לה ולחברים שלה בביה"ס לשמוע את הסיפור של שני הצדדים – זה לא עניין של פוליטיקה, רק ללמוד בלי צנזורה."

לבסוף, את הכסף (שלנו) שהמדינה מחלקת, היא צריכה לתת על-פי מגוון רחב של קריטריונים מקצועיים. השתקה של חופש הביטוי במטרה להשליט את עמדת הרוב הפוליטי הנוכחי הוא לא קריטריון שכזה.

"חוק שמבקש להגביל את הדיון הציבורי לגבי שאלות עקרוניות הנוגעות לאופי המדינה, אינו פוגע רק בחופש הביטוי של כל אזרחי המדינה, אלא גם באינטרס הציבורי של החברה בכללותה," אומר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. "דיונים חופשיים ונוקבים, גם בסוגיות פוליטיות כאובות, הם הכרחיים לקיומה של חברה דמוקרטית ופתוחה. השתקת המיעוט על-ידי הרוב סותרת עקרונות יסוד דמוקרטיים".

פורסם במסגרת שיתוף הפעולה בין העוקץ לפרויקט דמוקרטיה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. Diogenes

    The Minister Benizry, before he found
    resort in prison, is on record stating that even if the Israeli Constitution will have the Ten Commandment only, he will be against it.

    The only legal protection of freedom in a society is a viable constitution.

    The fact that the Jews in Israel oppose Constitution is a result of some defects in its national DNA which prevents any unity and agreement on ANY issue ! (Two Jews have seven opinions)

    This defect leads the leaders to gamble the future of the state in the most irresponsible fashions with the full participation of the (gambling) public.

    The history of the Jewish People as recited in the Bible corroborate this thesis .

    It is an eye opening irony, that our much maligned neighbours, the Arabs, are showing the world what is the value of Freedom and what is the price of fighting and protecting it.

  2. עמית

    קנדה קיצצה דרסטית את המימון לשלל ארגונים אנטי ישראלים, רק מהסיבה הזו.
    שר החוץ של הולנד הודיע שמדינתו תפסיק את המימון לארגון שתומך בארגון שתומך בחרם על ישראל, אם הוא לא ישנה את דרכו.
    גרמניה סגרה קרן תומכת חמאס ושר בכיר שלה הודיע ש"מי ששולל את זכות קיומה של ישראל נשללות ממנו כמה מין זכויות ההתאגדות".

    שני המקרים הראשונים הם בדיוק כמו חוק הנכבה, רק חריפים יותר. כלומר, במקרה של הולנד לא מדובר על ארגונים שתומכים בחרם על ישראל, אלא באופן משעשע למדי, על ארגונים שתומכים בארגונים שתומכים בחרם על ישראל. כלומר "חוק הנכבה" שקיים דה-פקטו בהולנד מטיל סנקציות גם על קשר עקיף לפעילות אנטי-ישראלית. בקנדה, מדובר על קיצוץ דרסטי בתקציבים – מחצית או כל התקציב – בעוד שחוק הנכבה של ישראל קובע קיצוץ כגודל ההשקעה בפעילות אנטי-ישראלית.

    המקרה של גרמניה הוא אף בכמה רמות מעל ומעבר חוק הנכבה. אם אני לא טועה יש הצעת חוק בכנסת שתאפשר לנהוג בצורה זו גם בישראל, אבל בטח היא עוד תיפול מרוב שהיא פאשיסטית וכו'..

    אגב, אם כבר אנחנו בנושא, הרי שבצרפת נקנסו פעילים שקראו לחרם על ההתנחלויות. גם הצעת חוק כזו הולכת לעבור על ישראל, אבל שוב, בטח גם היא תיפול מרוב שהיא פאשיסטית וכו'..
    קישורים לכל המקרים הנ"ל:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1204509.html
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3834647,00.html
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/131/763.html
    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3477001,00.html

  3. דני

    זה "אנטי ישראלי"? בעיני לא מעטים טיפול ודיון בנכבה ובכל הכרוך בה הוא מאוד לטובת ישראל. בעוד שקיומה של מפלגה גזענית כמו "ישראל ביתינו" רע לישראל מכל בחינה

  4. קין

    הכותב טוען שיש כאן השתקת דעות שמאל בסירוב של המדינה לממן את משמיציה מחד, ובקריאות "בוגד" מאידך.
    הסירוב לממן מובן וברור, ואני מתקשה למצוא תקדים של מדינה המממנת את משמיציה. ובנוגע לקריאות "בוגד", במה זה יותר גרוע מקריאות "פאשיסט"?

  5. עמית

    הסמכות להחליט זאת היא בידי הכנסת, כמו שסמכותה להחליט על ההגדרה ל"הסתה וגזענות". בדומה למה שציינת, יש גם לא מעט גזענים שחושבים שהם לא באמת רוצים להזיק לקבוצה X, אלא רק רוצים לעזור לפרטיה לצאת מהרשעות שמוטמעת בדת\אמונה\לאום\צבע עור שלהם, ועדיין הם בצדק יכללו תחת ההגדרה שהכנסת נתנה למושג "הסתה וגזענות".

    כמובן שבשני המקרים אם ההגדרה שניתנה על ידי הכנסת לא ראויה, יש את בג"צ שידון בה.

  6. נתן.

    אני חושב שזאת צביעות להתיחס להקמת המדינה כאסון אבל לבקש ממנה כספים

    דומה קצת לסיפור על ההוא שרצח את אביו וביקש רחמים מבית המשפט כי הוא יתום…

  7. לא פשיסט

    לא צריך להוכיח שבאירופה צומח פשיזם חדש, אנטישמי *, ואנטי מוסלמי- שנציגיו הם "ידידי ישראל" – כמו וילדרס בהולנד, לה-פן בצרפת ופיני באיטליה. ובכנסת הרוב מפחד מהדמוגרפיה הערבית שהוא שונא, שתעשה פרו ורבו ותשתלט על הרוב הטוען שהוא יהודי. לכן הוציא וחוקק חוקני אפרטהייד שנוגדים את חוקי העולם. ולכן לקחה לעצמה אותה הכנסת את הסמכות להגדיר מהי הסתה וגזענות.
    * תזכורת למי ששכח שגם הערבים ורוב המוסלמים הם שמים.

  8. מאור

    אני בהחלט מתנגד לאמירה שעצמאות ישראל היא חורבן העם הפלסטיני. לו העם הפלסטיני היה מקבל ב-47' את החלטת האו"ם, לדעתי רובו המוחלט עדיין היה יושב על אדמתו. פלסטיני אזרח ישראל יכול לציין את יום האדמה, את יום גירוש יפו או חיפה או את דיר-יאסין, אבל אם הוא אבל על עצם הקמת המדינה שלי- אני מתקשה לראות בכך "דיון דמוקרטי חופשי ונוקב".