זמן דיווש

הכל יופי טופי, רק שיש כמה בעיות בטיעון של תמר:
1. שכחת את בני האדם שגרים בעיר בת הקיימא הנפלאה שציירת. לבני אדם יש צרכים מורכבים, שכוללים נסיעה בשבת (התייחסת לזה), שכוללים מגבלות פיזיות (מבוגרים, נכים) – לא כולם יכולים לרכב על אופניים.
2. צדק חלוקתי – הזכרת, אבל לא הבנת ולא יישמת למצב בת"א. יש בעיר עשירים (שוכני המגדלים) ויש את רוב השאר, ויש את העניים. השינוי שלך ישפיע על העניים רק קצת. ממילא אין להם רכב פרטי. על העשירים השינוי שלך לא ישפיע בכלל. יש להם שפע חניות במגדלים שלהם. הבעיה היא שרוב התושבים, הם באמצע. יש לנו מכונית פרטית, אין לנו בררה (צריך לנסוע בשבת, צריך לבקר את הסבתא בקרית גת, בגלל מוגבלות קשה לנו ללכת הרבה או לרכב). השינויים שלך פוגעים בשכבת האמצע. לפי החזון שלך, בעוד 20 שנה יהיו בעיר רק שתי קבוצות אוכלוסיה: עשירים מאוד ועניים מאוד.
3. "בעיית מעבר": אי אפשר לעבור ביום אחד מהמצב הקיים למצב החדש. הנזקי שנגרמים בדרך – שאינם רק נזקי נוחות, אלא אומללות עצומה – לא נלקחו בחשבון. אי אפשר לכפות על התושיבם שינוי דרמתי ביום אחד, בצורה שבבת אחת משנה להם את סדרי העולם. ביטול חניות המוני ללא אבחנה וללא פתרונות חלופיים, הוא פגיעה בלתי נסבלת.

תל-אופן זה פתרון חביב ויפה אבל מיסודה של קואליציה חסרת חזון בעליל, שמעדיפה להוציא מאה מיליון ש"ח על אופניים שכל אחד יכול לקנות גם כך, ולא על מסלול נסיעה אחד לרפואה.

הבעיה בתל אביב היא לא מחסור באופניים, אלא מחסור בשבילי תחבורה נאותים, ומחסור בפתרונות תחבורה ציבורית להמונים.

מדוע העמדות הפעילות מוצבות רק בשכונות של עשירים?
האם השימוש בפריסה זו מחליף הליכה ברגל או נסיעה במכונית?
כמה עמדות פעילות קיימות למי שגר ממזרח לאיילון?
כמה עמדות פעילות קיימות למי שגר ביפו באזור שטרם נכבש כלכלית?
איפה עורכים "פיילוט", במקום בו יש צורך או במקום בו נוח?

שי, מדואל ואחרים, הביקורת שלכם מקוממת – שהרי אין ספק שמדובר בפרויקט אשר תואם את המצע של עיר לכולנו ומקדם השקעה באמצעי תחבורה זול, סביבתי ושוויוני יותר, גם למי שידו אינה משגת להחזיק רכב בעיר.
כואב לראות שבמקום לתת גיבוי לפרויקטים טובים באופן ענייני, בוחרים לתקוף על בסיס שייכות קואליציונית. זו פשוט פוליטיקת ביבים קטנונית.

"עיר יכולה להיות ידידותית מאוד למכוניות או ידידותית מאוד לאנשים. אי אפשר לעשות את שני הדברים." אנריקו פנלוסה, ראש עייריית בוגוטה

1. " לא כולם יכולים לרכב על אופניים."
נסיעות בשבת – גם היא בעד תחבורה ציבורית בשבת."
נכים – נקודה טובה – חלק גדול מהנכים הגיעו למצבם "תודות" לשלטון הרכב הפרטי. בכל מקרה, נכים רק ירוויחו מכך שחלק גדול מהאוכלוסיה יעבור לתחבורה ציבורית – ויפנו להם את מקומות החניה ונתיבים לנסיעה. בנוסף – יש גם נכים שיכולים לדווש – אופני יד.
בקורטיבה יש סידורים לנכים.
אנשים מבוגרים – אינם יכולים לדווש? רבים מהם יכולים. למי שמתקשה – יש אופניים חשמליים. כיום התחבורה הציבורית לא מתפקדת כיאות – עומדת בפקקים ובנויה בצורה של קווים מאספים. מעבר לBRT ולתחבורת מעברים ועירוב שימושי קרקע משפר בצורה משמועתית את חיי האוכלוסיה המבוגרת – בנוסף לתחבורה משופרת הם נהנים לדוגמה גם מעיר בטוחה יותר (נוכחות גדולה יותר של הולכי רגל ברחוב)

2. "השינוי שלך ישפיע על העניים רק קצת"–

" ממילא אין להם רכב פרטי." – התכוונת ממילא מכוניות דורסות אותם, והם נוסעים באוטבוס שעה – שעתיים לכל כיוון. בדרום העיר יש זינוק של 350% בשימוש באופניים. (מ2 ל 9 אחוז) ביוממות אופניים תוך 3 שנים. זה תודות לשבילי אופניים. זה שינוי דרמטי לאנשים שם.
מעבר לBRT יאפשר גישה להשכלה ולעבודה להרבה יותר אנשים בעיקר אלו שלא יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה במרכז העיר.
כל משפחה שמוותרת על מכונית מרוויחה 30,000 ש"ח בשנה, בנוסף החברה מרוויחה עוד 20,000 ש"ח בשנה. רוב אזרחי שכבת הביניים יכולים בהחלט לדווש (אין להם מגבלה פיזית), פשוט התכנון היום והתמריצים האחרים (הוצאות רכב מהעבודה) אומרים להם "סעו במכונית".
מהנסיון של ערים אחרות בעולם, השינוי מביא לשיפור גם במעמד הביניים , לא רק לעניים.

3. "בעיית מעבר":
נכון. יש בעיית מעבר. אבל לדחות טיפול רפואי בגלל שהוא כואב, זה לא רעיון חכם. בינתיים הבעיה מחמירה. גם כאן, ככל שיטפלו בבעיות התחבורה באופן נכון מוקדם יותר, כך יהיה קל וזול יותר.
כשאתה אומר "אומללות עצומה" אתה מתכוון לזה שאנשים שנפגעים בתאונות דרכים בגלל המשך המצב הקיים – מצבם מאושר? או שהם קורבנות הכרחיים של השיטה כדי שאנשים אחרים לא יחוו "אומללות עצומה" כשהם עולים לאוטובוס?
השינוי הוא הדרגתי, יש לתושבים זמן להסתגל. אי אפשר לסלול שביל אופניים רק על חצי רחוב, או להקים נתיב תנועה לאוטבוסים על חצי רחוב. תחבורה היא דבר רשתי.

יש להמשיך בביצוע ולייעל ה תחבורה הציבורית (גם ע"י מנשאים לאופניים, כבארה"ב)וגם ע"י שינוי המערך התחבורתי מ'כרטיסי קו' ל'כרטיסי זמן' והחלפת קוים רציונאלית בכיוון הנסיעה, כפי שקיים כבר שנות דור בערים מרכזיות באירופה, כולל תעריפון משך זמן שונה באותו המחיר, בהתאם לקבוצות שונות באוכלוסיה ובשעות שונות של היממה. שינויים כאלו יוכלו לתעל התחבורה הציבורית ביעילות מירבית, בפחות נפח רכב ליחידת כביש, בפחות הוצאות ובמיקסום תפוסת הרכבים ושביעות רצון הציבור. תוצר לוואי למיקסום הנ"ל יהיה שחרור מקומות חנייה נוספים בנוסף לפתיחת אפשרויות לסלילת שבילי אופניים רבים לרווחת הכלל. מי ש'יפגע' אלו בתי החולים, שיתרוקנו, אבל זה בתגובה אחרת.