הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
בתוך תיבת פנדורה
חוק הנכבה שעבר לאחרונה בכנסת מטרתו אחת: לנסות למנוע כל עיסוק בנכבה. שלא ילמדו אודותיה, לא יזכרו אותה, לא יקחו אחריות על תוצאותיה. להחזיר אותה עמוק לתוך תיבת פנדורה ממנה נחלצה בעשור האחרון בישראל. האשליה היא שניתן לנעול אותה היטב ולקבור את המפתח בלב ים, אולם באופן פרדוקסלי העניין הציבורי בנכבה רק גבר בעקבות החוק. נכון, לשון החוק מתחכמת ונוגעת אך ורק ל"מוסד ציבורי" או "נתמך", שמארגן אירוע אֵבֵל ביום העצמאות הישראלי; אבל מטרתו ליצור אווירת טרור כלפי כל מי שמעז לגעת באירוע שכונן את המדינה היהודית. החוק הזה מצליח להפחיד.
בעמותת זוכרות, שעוסקת בנכבה, מתקבלות כל העת פניות מישראלים המבקשים ללמוד על הנכבה אבל חוששים ושואלים האם זה עדיין חוקי בכלל. מורות ומורים המשתתפים בהכשרות של זוכרות במטרה ללמד את הנכבה בכיתותיהן, חוששות יותר מתמיד לעשות זאת בגלוי (המורה האחרונה שהתראיינה בגלוי על פעילותה קיבלה מכתב מאיים ממשרד החינוך). בלית ברירה הוחלט בזוכרות ליישר קו עם המציאות הזו ולא לתת שום סיכוי לחשיפה כלשהי של מי ממאות המורות והמורים שעברו הכשרה זו ולימדו על הנכבה. ההגנה עליהם ועל פרנסתם היא בעדיפות עליונה מבחינתנו.
נראה שכעת התגובה הנכונה ביותר לחוק הנכבה היא לנקוט פעולה של אי ציות אזרחי ולציין את הנכבה ביום העצמאות. זהו חוק חסר תקדים בעולם, האוסר במפורש על אזרחים לזכור את עברם1. לחמישית מאזרחי המדינה – הפלסטינים – אסור לזכור את הטרגדיה המכוננת של עמם. זהו חוק גזעני ואנטי דמוקרטי בעליל ולכן תגובה של אנשים הגונים אליו צריכה להיות התייצבות פיזית במקום בו מציינים את הנכבה ביום העצמאות הישראלי.
כדי להבהיר טענה זו, חישבו על מצב היפותטי בו אחד ממנהיגי העיר תל אביב-יפו יציע להגביל את מצעד הגאווה השנתי שהפך לשם דבר ולמסורת בעיר. הוא יטען שאירוע זה פוגע ברגשותיהם של רבים ולכן יש להגבילו למתחם סגור, למשל לנמל תל אביב. ברור שהיתה קמה זעקה נגדית, ואם להצעתו היה סיכוי להתקבל היו תל אביבים רבים מגיעים למצעד הגאווה לאות סולידריות ומחאה על ההצעה הבלתי מתקבלת על הדעת. גם רבים, שאולי אינם נלהבים ממצעד זה, מהפוליטיקה ומהאסתטיקה שלו, היו באים בעצמם כדי להעביר מסר ברור לראשי העיר (למעשה, דבר דומה קרה כשתל אביבים רבים נסעו למצעד זה בירושלים כשהגבילו אותו לאיצטדיון סגור).
כרגע המצב חמור בהרבה. הדבר הנכון שעל ישראלים לעשות הוא להגיע בהמוניהם לתהלוכה המרכזית שמתכנן ועד העקורים הפנימיים בכפרים ההרוסים דאמוּן ורוּוֵיס, סמוך לטמרה. בכל שנה כמה מאות יהודים מצטרפים לאלפי הפלסטינים, אבל המחנה ממנו יכולים להצטרף יהודים לאירוע זה גדול בהרבה מהנוכחים בפועל.
יש סיבות מובנות בעטיין נמנעו עד כה ישראלים הגונים רבים מציון הנכבה בישראל בימי העצמאות ב-14 השנה האחרונות (אגב, בעולם יום הנכבה מצוין ב-15 במאי, ורק בישראל הוא מצוין בתאריך העברי של הקמת המדינה). עבור ישראלים ציון הנכבה ביום העצמאות נראית פעולה דווקאית, כזו שמבקשת להציב את הנכבה מול העצמאות באופן סמלי וברור. גם אם יש אמת בהעמדה לעומתית זו, חשוב לדעת שהמקור ההיסטורי לציון הנכבה ביום העצמאות קשור דווקא לכיבוש הישראלי את הארץ ב-1948, כלומר לנכבה עצמה.
מאז גורשו הפלסטינים, למעלה מ-20,000 מהם נותרו בתוך גבולות מדינת ישראל. קשה לומר שהיו אזרחים (בעלי אזרחות מלאה) כי היו נתונים תחת ממשל צבאי עד סמוך למלחמת 67'. בתקופה זו, היום היחיד בשנה בו יכלו לנוע בחופשיות בארץ ללא צורך בהיתר המושל הצבאי, היה יום העצמאות הישראלי. רבים מהם ניצלו זאת כדי לבקר בכפרים מהם גורשו, וכך נוצרה מסורת שיום העצמאות הישראלי מוקדש לביקור בביתם האבוד. רק לפני 14 שנה (מסיבות שלא ארחיב עליהן כאן) אירגן ועד העקורים את "תהלוכת השיבה" הראשונה ומאז מצוינת הנכבה ביום העצמאות גם כאירוע פוליטי, הפגנתי, רב משתתפים.
האירוע עצמו הוא מפגן לאומי פלסטיני מרשים. לישראלים, גם אם נמנים על מחנה השלום, לא קל בדרך כלל להיות מוקפים דגלי פלסטין ולשמוע נאומים בערבית במשך שעה ארוכה (למרות שמאז שזוכרות וארגונים נוספים הצטרפו לאירוע זה, לפני תשע שנים, גם העברית נוכחת בו בחלק מהנאומים). אולי הגיע הזמן להתגבר על זה ולחוות רק למספר שעות את חווית המיעוט? נראה לי שזה שיעור לא רע בפני עצמו.
האתגר הקשה מכולם עבור רוב הישראלים היא זכות השיבה. בתהלוכה זו הקריאה להכרה בזכות השיבה ולמימושה בפועל היא חד-משמעית. לא בתור טריק מתמטי (וגזעני) נוסח יוזמת ג'נבה, לא "הכרה סמלית" בזכות השיבה, ולא הצעות למיניהן כמו "להקשיב לכאב של האחר". הפלסטינים אומרים לנו בקול ברור: זכות השיבה חייבת להתקבל כדי שיהיה כאן סיכוי לשלום.
אני מבין את ההכרה בזכות זו ואת מימושה בפועל כהזדמנות היסטורית עבורנו לחיות בארץ כאזרחים שווים ולא ככובשים.
קריאתי כאן היא לאלה ש(עדיין)לא מכירים בזכות השיבה: בואו להפגין הזדהות עם הפלסטינים למרות שאינכם מכירים בזכות בסיסית זו. במציאות החדשה, עם חוק הנכבה וחוקים אנטי דמוקרטיים נוספים, יתכן שמתי שתתעוררו לציין את הנכבה ביום העצמאות יהיה מאוחר מדי. כך, במקום לפחד מהחוק מצד אחד ומזכות השיבה מצד שני, אפשר להתמודד באופן אקטיבי עם הנכבה ועם השלכותיה לעתיד שלנו.
הכותב הוא מייסד עמותת זוכרות
1 לאחרונה סיפרה לי ידידה שחוק זה מזכיר את ספרד אחרי עידן פרנקו. שם נחתם pacto de silencio – הסכם של שתיקה – לגבי העבר הנורא. לאחרונה חופרים פיזית ואינטלקטואלית ומתחילים לגלות את הזוועות.
—————
לקריאה נוספת:
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
גם בשביל כותב המאמר העובדות הן סתם עוד המלצה. הרי ידוע לכל אדם שקרא חדשות, לא כל שכן קרא את החוק, שלציין את הנכבה באופן לאומני ביום העצמאות זו לא "פעולת אי-ציות אזרחית" לחוק, על אף שהכותב היה ממש-ממש רוצה שזו תהיה כזו. למעשה זו פעולה חוקית לחלוטין, סתם פרובקטיבית. כמובן זה סיפור קצת אחר במידה ועמותת "זוכרות" מקבלת מימון ממשלתי בצורה כזו או אחרת, מה שבמדינתנו הפאשיסטית לא ממש יפתיע אותי, אבל כנראה שלפחות במקרה הזה לא כך המצב.
עמוד הפייסבוק הוא באנגלית – איפה מתקיימת התהלוכה?
מי שמבקש ללמוד על הנכבה מ"זוכרות" (בעצם "זוכרים", אין שם יותר מדי נשים) מסתכן בלימודי סיפורי מעשיות. גרוע מזה, מדובר בתעמולה ארסית שמצדיקה אלימות נגד אזרחים ישראלים. במדינה דמוקרטית יש חופש ביטוי, ואכן איש לא סותם ל"זוכרות", או שמא נאמר "ממציאות", את הפה. אלא שארגון "ממציאות" מת שיסתמו לו את הפה. אחרת, איך יוכל לטעון שישראל היא מדינת "אפרטהייד"? לכן הוא ממציא חוקים ישראליים שלא היו ולא נבראו. מה שמכונה "חוק הנכבה" הוא סעיף בחוק יסודות התקציב הנותן אפשרות לשר האוצר (אפשרות, לא חובה), לקזז ממענק שנותנת המדינה למוסד או אגודה כלשהם את הכסף שהם הוציאו על (1) הסתה לגזענות (2) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (3) ציון יום הקמת המדינה כיום אבל. הקיצוץ במענק אפשרי רק אחרי התייעצות עם שר נוסף המטפל בתחום הנדון, ולאחר מתן אפשרות למוסד או לאגודה לטעון את טיעוניהם בפני שר האוצר. כמו כל דבר במדינה, גם כאן שמורה הזכות לעתור לבג"ץ בעת הצורך.
מדינת ישראל טוענת בצדק שהיא אינה חייבת לממן בכספי משלמי המסים את מי שמבקש לעודד גזענות או לשלול את עצם קיומה של המדינה. מי שרוצה לעשות זאת – על חשבונו בבקשה. אם את/ה רוצה לאכול תפוזים, לפחות אל תקלל את שומר הפרדס, גם אם אתה לא סובל אותו. אחרת תביא תפוזים מהבית.
לעניין ההשוואה למצעד הגאווה – הצועדים במצעד הגאווה מבקשים שוויון, הם לא מבקשים לאיין את מדינת ישראל. להפך, הם מניפים את דגלי ישראל בצד דגלי הגאווה. אף על-פי-כן, לעירייה ולמשטרה שמורה הזכות להגביל את המצעד אם הן סבורות שהוא עלול לגרום בעיות מיותרות. תפקידן הוא גם להגן על שלום האזרחים. זה לא קרה בת"א, אבל זה קרה בי-ם, ומארגני המצעד אכן הגבילו אותו כדי להימנע מפרובוקציות. גם את המצעד המגונה של תנועות הימין ביפו המשטרה הגבילה ל-60 איש בלבד וטוב שכך. חופש הביטוי אינו רשות לחולל מהומות ביפו או בכל מקום אחר.
מחר כולנו חוגגים את היום שבו יצאו מיליוני יהודים ממצב של דיכוי וסכנת חיים לחירות ולרווחה. מחר צריך לחגוג את הקמתה של מדינה שמאפשרת לאזרחיה, אפילו אלה בשכבות המוחלשות, חיים ארוכים וטובים יחסית לרוב המכריע של מדינות העולם.
מחרתיים אפשר להמשיך לדון בשאלה איך הופכים את מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית, למקום טוב יותר לכולם – כולנו יודעים שיש בתחום הזה עוד הרבה עבודה ומאבקים לא פשוטים.
אפשר גם ללמוד על הנכבה ולציין כי חלק ניכר (אולי אפילו רוב) הערבים הפלסטינים עזבו את בתיהם מיוזמתם, עקב שיקול דעת מוטעה והערכות לא מציאותיות לגבי מצב העניינים. צריך לציין שמדינות ערב וההנהגה הערבית-פלסטינית דחו את החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם שקראה להחזיר את הפליטים המעוניינים לחיות בשלום עם שכניהם היהודים. ישראל סירבה בצדק לקבל אל תוך גבולותיה אזרחים המבקשים להחריבה מבפנים. היום הפלסטינים מנפנפים בהחלטה ההיא כאילו כולנו ישנו 63 שנה והתעוררנו רק עכשיו. צריך גם ללמוד על מעשי הטבח הנוראים בלוד וברמלה, ולהזכיר את הגינויים החריפים שנתן אלתרמן, המשורר הלאומי דאז, גינה אותם. צריך גם לזכור שהחירות שלנו עלתה מחיר יקר לא רק לנו אלא גם לשכנינו והלוואי שהמחיר היה נמוך יותר. אבל מדינת ישראל תמשיך להיות בית פתוח וחופשי ליהודים ולכל אזרחיה הערבים והאחרים. על כך יש לשמוח.
אתה בטח מתלוצץ איתנו. למה לממש את זכות השיבה? בוא כבר עכשיו נקים קואליציה של ש"ס-חמאס, נשרוף דגלי ישראל, נוריד את רמת החיים בחצי, נאסור ללמד היסטוריה ציונית, נחיה בחרדה מתמדת, נלמד מלבנונים ויוגוסלבים איך שורדים בגיהנום של מדינה רב לאומית.
שיהודים ישובו לארץ ישראל המערבית והערבים ישובו לארץ ישראל המזרחית ונהר הירדן יפריד בין השניים.
אז זה יהיה זכות השיבה אחלה בריבוע !!!!!
ציין את הנכבה כמה שבא לך. החוק בסך הכל מסדיר נושאי תמיכה כספית ציבורית למי שעוסק בכך.
אתה מוזמן גם, אגב, לנצל את האחד במאי לשם איזכור של פשעי הסוציאליזם, את יום האם לציון נשים שהטביעו את ילדיהן, את יום השנה לנצחון על גרמניה הנאצית לתיאור זוועות האונס השיטתי של לוחמי בעלות הברית בדרכן לברלין, את הרמדאן לתיאור של פגמים בסיסיים באיסלם, ואת חגיגת הנאאדאם המונגולית (אמצע יולי, אגב) לציון אי אלו מעשי טבח ידועים בהיסטוריה שלהם. אני משער שאתה חושב על הציונות דברים רעים מכל אלו.
מה שאני מתכוון לומר הוא שאין שום סיכוי שאף אחת מהמחאות הללו תקרה, ועל כן למה שאתה מבצע בנכבה יש משמעות נוספת, מעבר להנכחה והחארטטה: אתה מבקש לתאר את הישראליות כמה שאין לו זכות ליום חסד שבו יועלו על נס החלקים הראויים שבו. כי אין לו אותם. כדי להבהיר, אציין שוב שלסוציאליזם, אחת האידיאולוגיות הרצחניות ביותר מאז ומעולם (הן בגוון הלניניסטי-סטנליניסטי והן בתרומותיה לפשיזם ולסוציאליזם הלאומי בגרמניה), יש יום כזה, ובצדק. הציונות, או ישראל, או אנחנו, נמצאים כנראה בקטיגוריה אחרת.
שיבושם לך. אגב, מעולה לראות שגברים אשכנזים מסוגלים להשתלט גם על נאומים ביום הנכבה :-).
חיים ברמת החופש הפוליטי-חברתי-כלכלי-תרבותי הגבוהה ביותר מבין העמים הערביים באזורינו. מסביב ייהום הסער, מאות ערבים נרצחים בסוריה, לוב, בחריין ותימן במאבק נגד שלטון טוטאליטרי אכזרי. וסדמוקרטיה שלנו קרוב ל-1.5 מיליון ערבים ישראל נהנים מחופש פוליטי ודמוקרטיה שאחיהם אינם זוכים לה.
כל אדם מוסרי היה נאבק נגד מצבם הגרוע של העמים הערביים, ולא נגד קיומה של מדינת היהודים.
חג עצמאות שמח,
שור
הנכבה הראשונה, הקטנה, נבעה מחוסר מוכנותם של האימפריאליסטים הערבים לקבל את זכותם של היהודים למדינה זעירה עצמאית משלהם על חלק קטן מארץ אבותיהם – זכות בסיסית שהוכרה על ידי האומות המאוחדות, ועל ידי כל בעל לב ובר דעת בעולם. גם הנכבה השניה, הגדולה, צפויה להתרחש מאותה סיבה בדיוק.
כשם שאין טעם להאשים את היהודים ולבכות היום על חלב שנשפך על-ידי הערבים ב-1948, כך גם אחרי הנכבה הבאה, הגדולה, הערבים ועוזריהם יוכלו לילל ולהאשים רק את עצמם – ואיש לא ישיב את פליטי הנכבה ההיא חזרה לתחומי המדינה היהודית, ממש כשם שאיש לא ישיב לפה את פליטי הנכבה הקודמת.
העצה שלי לחוגגי הנכבה הקודמת, הקטנה: תתחילו להתרגל לזה שיש פה מדינה יהודית קטנה ותסתפקו במדינה פלסטינית עצמאית לצידה, או תתחילו לארוז את הדברים החשובים לכם באמת ולהתכונן לנכבה הבאה, הגדולה. ליהודים כבר מתחיל להימאס מכם (ועל תחשבו בטעות שכותב המאמר שמסית אתכם ללכת אל אבדנכם מיצג אפילו שני אחוז מהיהודים).
צודק, שור. אני וכל הפלסטינים צריכים להצדיע למדינת ישראל ולהודות לחזון הציוני על שלקחו לנו את אדמותינו, גרשו אותנו מכפרינו, הרסו את ערינו ומנעו מאיתנו מדינה עצמאית וזהות לאומית. אחרי הכל – במדינות אחרות מצבנו היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. ועל אותו משקל: אסירי ציון בברה"מ לשעבר אמורים היו להיות אסירי תודה לסטאלין וברז'נייב – כי אצל היטלר היה להם הרבה יותר גרוע.
אז הינה אני, מצדיע לדגל ומזמר את התקווה. כל עוד בלבב נפש יהודי הומיה, וגם הנפש שלי, הערבוש, הומיה משהו-משהו. כי נכון שבישראל אני אזרחי סוג ד', חי במדינה שלא מכירה בי ובזכויות שלי, אבל אחרי הכל אני צריך לדעת מה המקום שלי, אני הרי בסה"כ ערבי. ואני צריך להודות לאל בכל בוקר ששור והציונים לא דופקים לי כדור בראש כמו שצדאם חוסיין היה תוקע. ככה זה, ערבי.
חג עצמאות שמח ומבדח לך ולכל משפחתך, שור! אני באמת אסיר תודה לכם ולהרצל ולבגין ולמוישה דיין. שיהיה בהצלחה בהמשך המאבק שלכם לשחרור המזרח התיכון. עוד ניפגש!
נדים
אולם אנשי ה"נראטיב" אינם מוכנים להתמודד עם האמת שאכן גם ולאחר פריצת המלחמה היא פלשתינאים שגורשו אולם הפלשתינאים בחרו ברצח ובשנאה במלחמה שתוכניתה היתה לגרש ולהרוג את כל היהודים ונכשלו.
אני הייתי מציע את פרק הסיום של הספר 1948 של בני מוריס כטקטס חובה ללימוד לכל תלמידי ישראל אנחנו היינו שומעים את הצווחות שלכם עד לשמיים.
הטקטס הזה כאן הוא פרופגאנדה פשוטה.
בנתיים אני ממליץ לכל מי שנתקל בשלטים של זוכרות? להעיף אותם….
אתה באמת מאמין שאין מדינה פלסטינית עצמאית בגלל החזון הציוני? אם פלסטינים רבים חושבים כמוך, לא תהיה מדינה פלסטינית לעולם. רק אם הפלסטינים יתחילו לעשות בדק-בית ולשאול למה המדיניות המבוססת על אלימות לא הצליחה עד היום להביא להם עצמאות, רק אז יש סיכוי להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
כל תגובות ה"יהודים" (נטולי המוסר לחלוטין) מוכיחות שהימין הציוני אכן מאמין בשטויות ובשקרים שלמד החל מגן הילדים ועד,,, והפנים אותם עד שאין במוחו הבנה לצדק אנושי. הרי בכל הטרגדיה – שעכשיו הוחתמה בחותמת הגומי של הרוב ה"יודו-נאצי" האוטוטומטי בכנסת – אשם, חראגיל, העם שהפך לקורבן ולא הבין ולא קרא את הכתובת על הקיר. גם ה"שמום" שבאו"ם לא הבין מאומה וסבל מעודף תמימות, עד ששליחו הראשון, פולקה ברנדוט, שבדי שנודע כמציל יהודים מהנאצים, נרצח על-ידי הלח"י בפקודת יצחק שמיר. וגם על טבח הכפריים מדיר יאסין לא למדו מאומה, ולא על גירוש ערביי לוד ורמלה – למרות שהנרצח יצחק רבין כתב על כך. וגם על גירוש ערביי חיפה, או סאסא, איקרית ובירעם ונאג'ד שהפכה להיות שדרות, ויבנה, ויפו, ואישדוד ואסקלן… ואולי הגיע הזמן שנלמד את ילדינו ערבית – ולא רק כדי שייקלטו בחיל המודיעין ויעברו שירות צבאי קל.
מי שמתנגד לדעתך הוא נטול מוסר ומאמין בשטויות ובשקרים. בסוריה ההמונים מורדים בשלטון מפלגת הבעת' ואילו כאן אנשים מייחלים לתרבות השלטון והדיון של המפלגה הזאת ודומותיה. איזה כיף אם נוכל לזרוק את כל ספרי ההיסטוריה לפח, להשמיד את כל הראיות ההיסטוריות ולספר סיפור כאילו הציונים הרעים קמו לכלות את כל הערבים הפלסטינים, הרגו וטבחו בלי רחם. האמת, מה לעשות היא שונה. מי שמזכיר את דיר יאסין צריך גם להזכיר את העובדה שהטבח שם התקבל בזעם ובגינוי בקרב רוב הציבור היהודי-ציוני דאז. מי שמזכיר הריסת כפרים פלסטיניים, צריך גם להזכיר את הריסת הרובע היהודי בירושלים. בחיפה הודיעו הערבים-הפלסטינים לראש העיר היהודי שהם עוזבים את העיר בשעה שאיש לא ביקש מהם לעשות כן או איים עליהם. להפך, ראש העיר הזהיר אותם שהם טועים טעות מרה, אבל הם עזבו. במקומות אחרים ערבים-פלסטינים בעלי ממון עזבו את בתיהם ועסקיהם והפקירו את בני עמם לאבטלה ועוני עד שגם הם נאלצו לעזוב את הארץ. כל זה כתוב בספרי היסטוריה רציניים מאוד, למשל בספריו של בני מוריס. אותו בני מוריס צוטט בהרחבה ובהתלהבות בידי גורמים פלסטינים כל עוד הוא הביא ממצאים שחיזקו את טענותיהם נגד ישראל. משעה שהחל להביא נתונים שלא נעמו לאוזניהם, סר חנו של בני מוריס בעיניהם.
אפילו יחסי גרמניה-ישראל, כשזיכרון השואה היה עוד טרי, היה מבוסס על מידה מינימלית של כבוד ובתוך שנים ספורות אף נחתם הסכם פיוס. ישראל מציינת כמובן את יום הזיכרון לשואה, אבל לא עלה על דעת איש להפוך את יומה הלאומי של גרמניה באוקטובר ליום זיכרון לשואה.
הפלסטינים עברו טרגדיה, לא שואה. מספר הנספים והנזק שנגרם קטנים לאין-ערוך ממה שהתחולל בשואה. ובכל זאת הפלסטינים מרשים לעצמם לדבר על ישראל בלשון-ביבים ותוך איומים באלימות, ומבקשים לציין את יום הקמתה כיום אבל. הבושה, לעניין זה, כולה בצד הפלסטיני.
תודה על התגובה – אני נורא אוהב הרצאות מפאיניקיות סטייל גבעת חביבה, כאלה שמייעצות לי ולשכמותי מהי הדרך היעילה ביותר להתנגד לכיבוש. כי הרי מי יודע הכי טוב איך להתנגד לכיבוש אם לא טוקבקיסטים חדי מקלדת, מומחים למנטאליות ערבית ומזרחנים בשנקל?
עכשיו ברצינות, אני ממליץ לך ללכת לנעילין ובילעין, להפגנות החקלאים ליד הגדר בעזה (בשטח שהצבא שלך הפך לאזור אסור לכניסה, באופן בלתי אלים כמובן – הם רק זרקו כרוזים ממטוסים וירו בכל מי שהתקרב) ולמסחה. בכל המקרים הנ"ל היו מאבקים לא אלימים במוצהר, שנענו באלימות מהצד הישראלי. אז אני יודע שההפגנות האלה לא עומדים בסטנדרטים המחמירים של דור שלם וגבעת חביבה בכל הנוגע לאי אלימות. אבל בכל זאת אתה יודע, הפגנות זה דבר מורכב, בעיקר שעושים אותן במציאות ולא דרך האינטרנט. בכל המקרים שהזכרתי הצבא שלך ירה גם בנכים, בנשים ובילדים קטנים – זה מה שאי אלימות שווה.
אבל באמת, דרור, אני מה זה מודה לך על העצות האסטרטגיות. עמוק בפנים אני תמיד יודע שאם רק נקשיב לאיזה יהודי חכם ונסתכל עמוק עמוק פנימה, ולא רק נאשים אותכם כל הזמן, תיכף ומייד אהוד ברק וביבי וליברמן ייתנו לנו מדינה עצמאית.
אני ממליץ לך בחום ללכת ולקרוא – והפעם באמת! – את בני מוריס, ובפרט את "תיקון טעות" ואת "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינאים". לא שאני מצפה שתניח לעובדות לבלבל אותך, אבל לפחות תהיה לך הזדמנות לשזוף את העיניים בטקסטים שאתה מצטט כאן בכזה בטחון בלי לדעת שהם סותרים אחד לאחד את השטויות שאתה כותב.
גירושים אלימים מכפרים היו גם היו, ומוריס מפרט אותם בדקדקנות אינציקלופדית. השאלה שהוא משאיר פתוחה היא מי נתן את ההוראה: הדרג המדינה במסגרת תוכנית ד', או דרגים צבאיים זוטרים יותר.
אי אפשר להיות גם כל כך בטוח בעצמך וגם כל כך בור.
הכותב קורא גם למי ש(עדיין) לא מכיר בזכות השיבה להפגין עם מצייני "יום הנכבה", "לפני שהדבר ייאסר בחוק". ישראלי ממוצע יראה הפגנה כזו, ויאמר שאינו מעוניין בחופש דיבור שמאפשר קריאה לחיסול המדינה.זה משחק לידי הקיצונים.
כאשר צכיה תאפשר את זכות השיבה לגרמנים שגורשו מחבל הסודטים וכאשר אוקריאנה וליטא יאפשרו את זכות השבי למיליוני הפולנים שגורשו מ(מה שהיה) מזרח פולין בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ וכאשר פקיסטן תחזיר את מיליוני ההינדים שגרשה בעקבות הקמתה והודו תחזיר את מיליוני המוסלמים שגירשה בעקבות הקמתה וקראוטיה וסלובניה יחזירו את מיליוני הסרבים שגרשו לאחר התפרקות ברה"מ,אז נעבור לדון בשאלה הבאה : היה בכל גרוש?
כי אם היה גרוש מה עושים היום למעלה ממיליון וחצי ערבים במדינת ישראל? הם עלו במסגרת "חוק השבות"?
בוא אני אסביר למה שווה לך להקשיב להרצאות מפא"יניקיות. בוא נגיד שאתה רוצה לקחת קורס באיך לרדת במשקל ומתלבט בין מדריך ששקל 70 קילו והיום שוקל 100 לבין אחד ששקל 70 והיום שוקל 60. נכון שתבחר במדריך השני? למה? משום שהוא הצליח במה שאתה עוד לא הצלחת.
בשנות הארבעים היו שני עמים, פלסטיני ויהודי, לשניהם לא הייתה מדינה למרות ששניהם רצו אחת. היום אחד מהעמים, זה שמפא"י הנהיגה, חי במדינה משלו שנחשבת למתקדמת וחזקה. העם השני, זה שהגישה המפא"יניקית לא עניינה אותו, לא הצליח להקים מדינה אפילו בשטח שהיהודים לא כבשו ב 48.
הוא ניסה כל מיני דברים – בתחילת שנות הארבעים הההנהגה שלו חשבה ששוה להקשיב להיטלר, בתקופת המלחמה הקרה הם חשבו שיצא להם ח'יר מהסובייטים ומנאצר, עכשיו חלק מהם מפנטזים על האסלאם הקיצוני. הנקודה היא שכל עוד תמשיכו להקשיב לעצות של מי שמפסיד לא תהיה לכם מדינה. תעשו לעצמכם טובה ותקשיבו למי שהצליח.
אנשאללה שהשנה אנשים יתחילו קצת יותר להסתכל על עצמם, על זכויות היתר שלהם ועל הדרכים שהם הרוויחו מהכיבוש והנישול, וקצת פחות להטיף מוסר לאחרים. עוד סיבה להצטרף לתהלוכות השיבה.
היום – יום אחרי יום העצמאות של המדינה היהודית – היום זה יום הנכבה האמיתי (אם מתעקשים על התאריך העברי, זאת אומרת).
החורבן, אובדן האדמות, הבתים והרכוש, הבריחה והגירוש, כל אלו אינם תוצאה ישירה והכרחית של ההכרזה על המדינה היהודית בגבולות החלוקה – כל אלו הם תוצאה ישירה ומתבקשת של המלחמה בה פתחו הערבים יום אחרי ההכרזה הזו (פלישת צבאות ערב יום לאחר ההכרזה, זוכרים?). אם מישהו רוצה להתאבל, זה הזמן להתאבל: לא על ההכרזה על הקמת מדינה יהודית עצמאית על שטח שיותר מ-85% מתוכו היה שטח ריק של מדבר, חולות, ביצות וטרשים – וגם אדמות שממילא היו בבעלות יהודים – אלא להתאבל על ההחלטה של הערבים לצאת למלחמה על מנת להשמיד את המדינה היהודית הזו; אותה החלטה שהביאה על הערבים את אסונם…
עוד יש לציין שגם ליהודים יש על מה להתאבל ביום הזה – על למעלה מ-6,000 הרוגים במלחמה ההיא שנכפתה עליהם, ועל מעשי טבח וגירוש מוחלט של כל היהודים משטחים שנפלו אז בידי הערבים – כגון כפר דרום, גוש עציון, בית הערבה, וכמובן מזרח ירושלים והעיר העתיקה…
עוד דבר שהיהודים עשויים להצטער עליו, במיוחד לאור ההתנהגות העויינת של חלק מאותם ערבים שלא ברחו ולא גורשו, זה שאותם ערבים לא ברחו ולא גורשו…
כמי שלא אוהב לראות אנשים סובלים, אני מאוד ממליץ לכל הנכבופילים לא לגרום ליהודים להצטער על הנ"ל, ובטח שלא לתת אח"כ לאותם יהודים הזדמנות "לתקן" את מה שהולך ומסתבר, בזכותכם, כטעות גדולה… חבל, יש לכם פרצוף יפה, ואם רק תפסיקו לחלום על חיסול המדינה היהודית ועל השבת "הכבוד הפגוע" של 1948 על-ידי שלילת חרותם הלאומית של היהודים, אני בטוח שנוכל להסתדר ולחיות חיים טובים של כבוד ושלום…
אז שיהיה יום נכבה עצוב לכולם – היום.
בענין תביעת השיבה שהיא הבעיה הגדולה מכולן:
אין שום זכות מוסרית, שום זכות חוקית, ושום תקדים בעולם לדרישה כזו מצד עם תוקפן. נקודה.
כל ישראלי שמכיר בכך, ולו באופן סמלי הוא אדיוט מושלם
או מתאבד או שניהם.
סליחה על חריפות הביטוי.
עוד לא ראיתי פלסטיני אחד שמכיר בזכות היהודים לקיים מדינה משלהם בחלק כלשהו של הארץ, ולו בעשרה מטר מסביב לבית הכנסת הגדול בתל אביב.
(כמו שאמר פעם חסנין הייכל).
בנסיבות אלו, המטרות שתנועת "זוכרות" פועלת לקידומן מובילות היישר לפירוקמרצון או השמדה של מדינת היהודים. לא פחות.
איך קוראים לזה מבחינה משפטית, אני משאיר לקוראים לקבוע.
מאמר יפה מאד איתן, אם כי יש לסייג ולומר שהחוק כמו שהוא לא הופך את עצם אזכור הנכבה בתאריך זה או אחר לעברה פלילית. זו היתה הצעת החוק הראשונית, אבל היא נדחתה כנראה כי התברר ליוזמיה שהיא לא תעבור בבג"צ. ולכן השוואה למשטרים שבהם עצם הבעת עמדה פרטית אופוזיציונית היתה עברה פלילית בגינה אנשים הושלכו לכלא, היא חרב פיפיות. כי מה שרוב האנשים יראו, זה בעיקר איך מול היטלר ופרנקו ביבי תמיד יצא יותר טוב, אז אפשר להמשך לישון.. האם זה מה שאנחנו רוצים? ולעצם הענין: החוק הנוכחי לא מפליל, אלא "רק" מנסה לפגוע בכיסם של גופים נתמכים שמזכירים את הנכבה. זה כמובן לא הופך אותו להגיוני: תומכי החוק מרבים להזכיר "מימון מכספי ציבור", כאילו שכספי ציבור הם ואקף פרטי של היהודים בישראל. עם כל הכבוד, "כספי ציבור" ממומנים מהמיסים שמשלמות מורות ואחיות, עורכות דין ורופאות ערביות, בין השאר. הכסף שלהן מממן יום יום את מוסדות המדינה שמפלה אותם, המשטרה שהורגת בהם, וכן משכורות רבנים ופוליטיקאים שמסיתים לפגיעה בזכויות הדמוקרטיות שלהם. אז הרמת הזעקה מול אזכור הנכבה במוסדות נתמכים כגון בתי ספר הוא לצביעות ודמגוגיה. לכל עם יש הזכות לציין את אסונותיו הלאומיים וגם לילדי אזרחי ישראל הפלסטינים במערכת החינוך בארץ. מה שאנחנו היהודים עוד מסרבים להבין הוא שהנכבה היא, במידה קטנה יותר, גם האסון שלנו: אי הנכונות שלנו להכיר בה ולתקן את מה שניתן הוא אחד מהדברים העיקריים שמותירים אותנו שבויי האימה של עצמנו.
ולא, הנכבה לא הסתיימה במלחמת 48. מי שרוצה לתלות את האשם באותה מלחמה וב"מי התחיל" יכול לשכוח מהתירוץ. אם כשהסתיימה המלחמה ממשלת ישראל היתה מתירה לכל מי שעזב את ביתו לחזור אליו, כל זה לא היה קורה. אבל הבחירה שלה היתה לנצל את המלחמה הזו כדי לסלק מהארץ אחת ולתמיד את מרבית תושביה, כדי שגם בעיתות שלום יהיה פה "רוב יהודי".
ולא, גם אם נרצה, כבר לא נוכל להיות הראשונים בשיבה. פליטים רבים מאד חזרו לאחר סכם דייטון לבתיהם ביוגוסלביה לשעבר. רבים גם בחרו שלא, אך הפעם הבחירה היתה בידם.
אתה כותב:
"לא, הנכבה לא הסתיימה במלחמת 48. מי שרוצה לתלות את האשם באותה מלחמה וב"מי התחיל" יכול לשכוח מהתירוץ. אם כשהסתיימה המלחמה ממשלת ישראל היתה מתירה לכל מי שעזב את ביתו לחזור אליו, כל זה לא היה קורה. אבל הבחירה שלה היתה לנצל את המלחמה הזו כדי לסלק מהארץ אחת ולתמיד את מרבית תושביה, כדי שגם בעיתות שלום יהיה פה "רוב יהודי"."
ובכן, השאלה המתבקשת היא כמובן: וכי למה שיחזירו? האם הערבים אמרו "סליחה טעינו ואנחנו מתנצלים, אנחנו מוכנים להכיר במדינה היהודית לפי תכנית החלוקה ולהפסיק במלחמה, אנחנו מוכנים להחזיר את היהודים אל הישובים שנחרבו בגוש עציון וגם לעיר העתיקה – ואף את החללים היהודים שחייהם ניטלו בגללנו נחזיר לחיים כדי שיוכלו לשוב לחיק משפחותיהם השכולות"?!
לא, הם לא אמרו, וגם אילו היו אומרים זה לא היה מחייב את היהודים להשיב בחיוב… היהודים הימרו כאשר הסכימו על תכנית החלוקה, הערבים הימרו על מלחמת השמדה, ומרגע שהתחילו במלחמה: All Bets Are Off
אכן, די עצוב על צאצאי האימפריאליסטים-קולוניאליסטים הערבים הגדולים שהפסידו בהימור הזה כמה בתים ואחוזות בפלסטין הפצפונת, אך אל לנו לשכוח שכתוצאה מהיסטוריה עתירת הכיבושים של אבותיהם, עוד נותרו להם 22 מדינות ערביות מוסלמיות רחבות ידיים בהן יכלו – ועוד יוכלו – למצוא את מקומם די בקלות לו רק ירצו… וגם אם יתעקשו להגדיר עצמם "פלסטינים" אזי בקרוב יוכלו צאצאיהם גם ליהנות מחיים במדינה ערבית "פלסטינית" עצמאית משלהם על חלק מאותה "פלסטין" של אבותיהם – מרחק קילומטרים ספורים מחורבות הכפרים האבודים ההם…
אתה כותב: "גם אם נרצה, כבר לא נוכל להיות הראשונים בשיבה." ואני אומר שגם אם נרצה כבר לא נוכל להיות הראשונים בשימוש בנשק גרעיני – והרי עדיף לנו שימוש מאסיבי בנשק גרעיני וביולוגי, במסגרת "ברירת שמשון", מאשר ויתור על עצמאותנו הלאומית והפקרת גרוגרות ילדינו בידי אותם פאנאטים פאשיסטים-אימפריאליסטים שיש להם את כל המרחבים העצומים שבין הרי האטלס להרי הזאגרוס אבל אינם מסוגלים לסבול מדינה יהודית זעירה על שטח שגודלו רק מחצית ממה שהקצו ההודים עבור שמורות טבע לטיגריסים…
בקיצור, שיבה לתחומי המדינה היהודית לא צריכה להיות ולא תהיה. מקסימום תהיה עוד נכבה – שאתם הנכבופילים תהיו האשמים העיקריים בגרימתה…
הרי אם אני, נדים, אאמץ את השיטות של מפא"י, זה אומר אני אגרש כ-80% מהיהודים בישראל, אכחיש את העובדה שגירשתי אתכם, לא אתן לכם לחזור, אשים את שאר ה-20% תחת שלטון צבאי למשך 17 שנה, אגזול מכם קרקעות כדי להקים יישובים פלסטינים, אחרי ה- 17 שנה אני אסיר את השלטון הצבאי ואחליף אותם בשלטון של הבטחון המסכל הפלסטיני ואגיד שאתם צריכים לנשק לי את הידיים בשביל זה, אני אחייב את המורים שלכם לקבל את האישור של הבטחון המסכל הפלסטיני כדי ללמד בבתי ספר, אני אכריח אותכם ללמוד דרוויש ולא אתן לכם ללמוד ביאליק, אני אדאג לפסול את המפלגות שלכם שלא ייראו לי לגמרי בסדר מלרוץ לפרלמנט הדימוקרטי שלי, אני ארדוף פוליטית את כל מי שלא יסכים לשיר את ההמנון הפלסטיני ולהצדיע לדגל הפלסטיני, אני אבקר את כל מי שלא יסכים להתגייס לצבא הפלסטיני שיפציץ את מחנות הפליטים היהודים…
לא חבל ככה, יובל, להסית לאלימות ולגזענות ולנישול?
תיזהר עם מה שאתה כותב, במדינה היום השב"כ עוד יכול לעצור אותך על עצות כאלה. אתה חותר תחת אושיות הציונות.
קודם כל רוב הטענות שהשמעת לא נוגעת לאופן שבו היהודים השיגו מדינה ובני עמך לא. רובן מתייחסות לתקופה שאחרי קום המדינה.
אני עונה לטענות שהשמעת אחת אחת: "זה אומר אני אגרש כ-80% מהיהודים בישראל"
מפא"י לא גרשה 80% מהערבים בישראל. רובם ברחו וכבר הפנו אותך לבני מוריס.
"אכחיש את העובדה שגירשתי אתכם" את השקר, את השקר ולא העובדה. עוד סיבה למה אתם מפסידים כבר 65 שנה – חוסר יכולת להתמודד עם המציאות.
"לא אתן לכם לחזור" לא מדויק – הערבים הם אלו שדחו את החלטה 194 של האו"ם בזמנו.
" אשים את שאר ה-20% תחת שלטון צבאי למשך 17 שנה" – ואז אבטל אותו כי הגעתי למסקנה שהיהודים, כקולקטיב, חסרי רצון ויכולת לסכן אותי.
"אגזול מכם קרקעות כדי להקים יישובים פלסטינים" אני גורס שהמדינה צריכה לפצות פיצוי מלא על הפקעת הקרקעות שביצעה. אבל שוב – לא בזכות זה היהודים השיגו מדינה.
"אחרי ה- 17 שנה אני אסיר את השלטון הצבאי ואחליף אותם בשלטון של הבטחון המסכל הפלסטיני" הבטחון המסכל הפלסטיני מסוכן לערבים יותר מהשב"כ
"ואגיד שאתם צריכים לנשק לי את הידיים בשביל זה" אתה לא צריך לנשק לי את הידיים וזה גם לא מנהג ששייך לתרבות שלי. עם זאת אתה מוזמן להרהר ביחס שקיבל המיעוט היהודי בשטח שנשלט ע"י הערבים אחרי 48 ולהשוות שאתה קיבלת.
"אני אחייב את המורים שלכם לקבל את האישור של הבטחון המסכל הפלסטיני כדי ללמד בבתי ספר" מה הבעיה עם זה?
"אני אכריח אותכם ללמוד דרוויש ולא אתן לכם ללמוד ביאליק" אף אחד לא אוסר עליך ללמוד משוררים חביבים עליך בזמנך החופשי
"אני אדאג לפסול את המפלגות שלכם שלא ייראו לי לגמרי בסדר מלרוץ לפרלמנט הדימוקרטי שלי" שטויות -אחמד טיבי היה היועץ של מנהיג האוייב והתייחס לקדאפי כמלך מלכי המלכים של הערבים. תאמין לי שזה לא לגמרי בסדר בעיני היהודים אבל הוא מכהן כחבר כנסת.
"אני ארדוף פוליטית את כל מי שלא יסכים לשיר את ההמנון הפלסטיני ולהצדיע לדגל הפלסטיני" אתה עוד בחיים נרדף שלי? עוד לא שלחו אותך לאיזה גולאג? ממש נס. אגב, בחיים שלי לא ראיתי ערבי שמצדיע לדגל ישראל (חוץ מבדואים בצבא).
"אני אבקר את כל מי שלא יסכים להתגייס לצבא הפלסטיני" ביקורת פנימית זה דבר מקובל אצלנו. שווה לכם לנסות.
"שיפציץ את מחנות הפליטים היהודים" – בפברואר 2008 נשא חבר הפרלמנט הפלסטיני פתחי חמד נאום ששודר בטלויזיה. בנאום הוא התגאה באופן שבו משתמשים בני עמך באזרחים כמגן אנושי. זוהי הסיבה שחיל האויר הישראלי תוקף באיזורים אזרחיים – בני עמך ממקמים שם את מתקניהם הצבאיים מתוך ידיעה שאזרחיהם עלולים להיפגע
"לא חבל ככה, יובל….?" לי לא חבל בכלל. העם שלי השיג מדינה. שלך לא. אתה מוזמן להמשיך להרגיש צודק, מקופח ומנוכבב ובעיקר – בלי מדינה.
זה יהיה שיפור לעומת מה שאבו-מאזן מתכנן למדינה הפלסטינית. כרגע, הוא מכריז שהוא רוצה אותה יודן-ריין. אם לדייק, הוא רוצה לפנות את כל המתנחלים אבל מוכן לחיילים יהודים בצבאות נאט"ו שיפקחו על ההסכם!
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/207777
אני מסכים שתעשה לנו כל מה שמפא"י עשתה לערביי פלסטין, ואף גרוע מזה. רק תדאג קודם שיהיו לנו 22 מדינות יהודיות דוברות עברית לברוח אליהן – וגם אופציה לעוד מדינה קטנה בשטחים…
במקרה כזה, אם מה שישאר בידך מפלסטין הקטנטונת יהפוך להיות המדינה הערבית-מוסלמית היחידה בעולם, אני מבטיח שלא נתעקש לחגוג יום אבל על הקמתה – ואפילו על זכות השיבה לחיפה ויפו לא נתעקש…
הולך?
El Martillo Judicial » Blog Archive » Paradójicamente, la postura dominante del derecho de Israel Nakba había aumentado significativamente el interés público de la Nakba.