• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מדינה לא תצא להם

בתוכנית "פופוליטיקה" גילם עוזי דיין את הגישה הישראלית הקלאסית להכרזה החד-צדדית הצפויה על מדינה פלסטינית
תמר עמר-דאהל

לקראת הכרזת מדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב, הזמין לפני כמה שבועות עודד שחר לתוכנית "פוליטיקה" שני נציגים: השר לענייני אסירים לשעבר של הרשות הפלסטינית, אשרף עז'רמי, ומי שהיה סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף במיל' עוזי דיין. שחר ניסה לדון בפאנל קצר בשאלה האם הכרזת העצמאות הפלסטינית הקרבת ובאה היא איום.

עז'רמי הסביר את העמדה של הרשות למהלך החד-צדדי, שצפוי לו רוב באו"ם. ישראל ממילא נוקטת בצעדים חד-צדדיים, אמר. הבנייה בהתנחלויות נמשכת. סיכויים להסדר בהסכם בין שני הצדדים קלושים. כך שההכרזה על עצמאות פלסטינית בגבולות 67' היא דרך להתקדם הלאה לכיוון של הקמת מדינה בפועל, ולרשות אין מה להפסיד מצעד זה. תשובת דיין ראויה לציטוט משום שהיא מבהירה יותר מכל את התהום הפעורה בין הצדדים. על שאלת המנחה האם אפשר לומר "מעט מדי ומאוחר מדי" על מה שעשתה ישראל עד עכשיו, משיב איש הביטחון הישראלי:

לא, אפשר להגיד מעט מדי ולא כלום על מה שהפלסטינים עושים. בסך הכל מה אנחנו רוצים? מו"מ ישיר. אז זה יפה ללכת לאו"ם? דרך אגב, יהיה לזה רוב באו"ם. אז מה? אבל קדם כל דברו איתנו… שיחות ישירות… נראה הגיוני. (לא?)… דבר שני כיוון שבבר אילן ראש הממשלה כבר הכיר בכך שתהיה מדינה פלסטינית… דרך אגב זה בגלל שאנחנו לא רוצים לשלוט בפלסטינים. ולא בגלל שיש לנו מחויבות לזה (למדינה פלסטינית) לדעתי… ומה קורה (בפועל)… הם לא מכירים בישראל אפילו כמדינה יהודית… ולכן אני מאד מציע לפלסטינים… הם יכולים לצאת עם הצהרה בינלאומית כזו… מדינה לא תצא להם.

הדיבור הקטוע והמשפטים הלא גמורים הם חלק מהסיפור הישראלי: קודם כל הפלסטינים אשמים במצב שבו אין להם מדינה, הם עושים לא רק מעט מדי, אלא "לא כלום" – זאת, אפילו כשהם נוקטים בצעד דיפלומטי שמוציא את דיין משלוותו. הוא מדבר מתוך סדר שבו לישראל ורק לה הזכות לקבוע את כללי המשחק מתוקף היותה שולטת בפועל בפלסטינים. לכן דיין רוצה מו"מ ישיר, זה הרי "הגיוני יותר". בכל מקרה "זה לא יפה ללכת לאו"ם", כלומר לערב כוח חזק יותר שעלול לסכן את הסדר המוכר.

על השאלה המקורית של המנחה – מהי תרומת ישראל למצב שבו מערבים את האו"ם? לא עונה דיין. ניכר בעליל שאין ביכולתו לעשות זאת ולו בכדי לנסות ולהתמודד עם הצונאמי המדיני המתקרב. להפך, הוא מדגיש את נאום בר אילן כאילו הוא אקט ישראלי לקראת הקמת מדינה פלסטינית, ויותר מכך הוא עוד מציג אותו כמחווה שישראל בכלל לא מחויבת לה: זה נעשה מתוך רצון שלנו הישראלים שלא לשלוט בהם.

כשהוא טמון עמוק בשיח צנטרו-ישראלי, ביטחוניסטי-שתלטני-צדקני, מלווה בחרדה (אמיתית יש לומר) מהצורך לשלם על החטא הקדמון ולהיכנע ללחץ בינלאומי, להכיר בחטא זה ולכפר עליו על ידי הקמת מדינה עצמאית, מוכיח דיין גם בהמשך כי לפלסטינים אין שום סיכוי ללא סיוע בינלאומי. הוא מוסיף ומאשים: הם "אפילו לא מכירים במדינה היהודית", מכאן שהם עדיין האויב האולטימטיבי. הוא כאיש ביטחון ומי שמוזמן שוב ושוב לעצב את הסיפור הישראלי בתוכניות מלל למיניהן, מציע להם להבין שהם יכולים לפנות לאו"ם כמה שהם רוצים; בסופו של דבר אנחנו הישראלים נקבע מה יהיה בשטח: אפשר לסמוך על מערכת הביטחון שמדינה לא תצא להם מזה.

הכותבת היא היסטוריונית המלמדת באוניברסיטה החופשית בברלין

כנראה שיעניין אותך גם: