נציג האו"ם יעיד במשפטו של קטין מנבי סלאח

איסלאם תמימי בן ה-14 נעצר ב-23 בינואר על ידי כוח צה"ל, שהסתער על בית משפחתו בכפר נבי סלאח באישון ליל. הוא נשלף ממיטתו באיומי רובה, הוכה על ידי החיילים שעצרו אותו ומנעו ממנו שינה. מעצרו, שבוע בלבד אחרי פלישה לילית נוספת על ביתו, היא רק חלק מטקטיקה רווחת של מעצרי קטינים על מנת להשתמש בעדויותיהם במסגרת ניסיון מתמשך לחסל את המאבק העממי בגדה.

ביום ראשון הקרוב, תישמע במשפטו של איסלאם תמימי עדותו של נציג מיוחד לענייני עינויים מטעם האו"ם, בנוגע למשפטי קטינים בבתי משפט צבאיים בישראל. בנוסף לעדותו, יישמעו עדויותיהם של עו"ד לימור גולדשטיין שידבר על מניעת ליווי משפטי, חוות דעת של פסיכיאטר מומחה על ההשפעה הפסיכולוגית של מעצרים אלו, וכן עדותו של תמימי עצמו.

על אף עובדת היותו קטין, תמימי נחקר בבוקר שאחרי מעצרו במשך כחמש שעות, כאשר לא הורשה לישון מעת המעצר. נמנעה ממנו הזכות החוקית לנוכחות עורך דין למרות שזה הגיע לתחנת המשטרה, וכן נוכחות אחד מהוריו כפי שמחייב החוק. קו ההגנה של תמימי הוא שהודאתו תוכרז לא קבילה משום שלא יידעו אותו כחוק על האופציה של זכות השתיקה, וחוקריו אף אמרו לו ש”זה יהיה הכי טוב לומר את האמת”. רק אחד מבין ארבעת חוקריו היה חוקר נוער.

עקב הפגמים המהותיים הללו, בית המשפט הורה לשחררו ב-4 באפריל. אולם התביעה הצבאית סירבה להסיר את האישומים נגדו – ככל הנראה משום שעדותו משמשת כעדות המרכזית נגד רבים אחרים בנבי סלאח. בזמן חקירתו הודה תמימי שזרק אבנים על חיילי צה"ל בזמן ההפגנות השבועיות בנבי סלאח. הוא גם הפליל רבים אחרים במעשים דומים, ביניהם אנשי הוועדה העממית באסם תמימי ונאג'י תמימי.

תמימי סיפר לחוקריו סיפור בדיוני לפיו השניים אירגנו את בני הנוער בכפר ב"בריגדות", שלכל אחת מהן אחריות שונה במשך ההפגנות: זריקת אבנים, חסימת כבישים, הסחת החיילים וכיו"ב. השניים נעצרו והוגשו נגדם אישומים בעיקר בהתבסס על ההודאה הבעייתית הזאת (הם ממתינים כעת למשפטם).

לעדותו של נציג האו"ם יש ככל הנראה תפקיד פעוט בקביעת התוצאה במשפטו של תמימי. המעצרים הסיסטמטיים של קטינים בנבי סלאח מעידים על כך שהאלימות של הצבא לא עצרה את ההפגנות הלא חמושות. גז מדמיע, תחמושת חיה, כדורי גומי ועוד נורים כל שבוע. בני עשר נורו בכדורי גומי בעת שעמדו על מרפסת ביתם. אך ההתנגדות לא פסקה וישראל משתמשת כעת במערכת המשפט הצבאית כדי לעצור את המאבק העממי.

מודל זה של שימוש במערכת המשפט הצבאית נוצל גם בנעלין ובבלעין, היכן שילדים נעצרו בנסיבות דומות לאלו של איסלאם תמימי ועדויותיהם שימשו להפללת ראשי הוועדה העממית. אולם בבילעין ההפגנות רק גדלו והתחזקו לאחר מכן. מעצר של ילדים הוא סימן לייאוש ההולך וגובר של צה"ל אל מול מחאה עממית לא חמושה.

הפוסט פורסם באנגלית ב-972