• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

הזנות והמלכודת הליברלית

בשביל לקדם את מהלך הפללת לקוחות הזנות, יש לצאת מהפרדיגמה הליברלית ולהתייחס ברצינות לפרקטיקות האכיפה של החוק. הצעת החוק הנוכחית אינה אפקטיבית וסופה שתפגע בזונות עצמן
חגי קלעי

לפני מספר חודשים התחלתי להדריך במועדנית נוער וללמד את קבוצת הבוגרים עקרונות מרכזיים במשפט. בשבוע החולף הנושא של המפגש היה אלימות מינית, נושא שחברי הקבוצה חיכו לו הרבה זמן ומעצם טבעו עורר הרבה מבוכה וסערה. את הפגישה התחלנו בשאלה מהו אונס. כולן וכולם הסכימו שכפייה אלימה של מין על אשה זה אונס. אחרי דיון קצר, הגענו למסקנה שגם כפייה אלימה של מין על גבר צריכה להחשב כאונס (אף שכיום לשון הסעיף הינו "הבועל אשה"). לאחר מכן התעוררה השאלה האם כאשר האשה נכנעה לאיום של תוקף ושכבה איתו ללא התנגדות, עדיין מדובר באונס. גם במקרה הזה, אחרי דיון קצר, הצלחנו להגיע לקונצנזוס.

לב הדיון היה סביב שתי שאלות – האם ניצול של אשה מאוד שיכורה צריך להיחשב לאונס, והאם ניצול מצוקה כלכלית קשה של אשה צריך להיחשב לאונס. סביב שתי השאלות הללו הקבוצה התפצלה, ולמרבה ההפתעה לא באופן מגדרי. חלק חשבו שצריך להפריד בין המצוקה, בין אם הרצונית (שכרות) ובין אם הלא רצונית (עוני) למעשה עצמו. החצי השני של הקבוצה טען שההפרדה הזאת היא שקרית ושההבדל בין החזקת אקדח לראשה של אשה, ובין העמדתה בצומת בחירה בין רעב לבין זנות, הוא הבדל קטן מאוד. חברי הקבוצה כולם גם הצליחו לראות בלי שום קושי שהתוצאות של הוויכוח שלהם ישפיעו על איך שהם צריכים להתייחס לפורנו, שהוא בעצם זנות מצולמת. למרבה האכזבה, דווקא כשהיה נראה שהקבוצה המזהה זנות (או לפחות, את החלק הארי של "תעשיית" הזנות) עם אונס, נאלצתי לגלות לקבוצה שהחוק אינו אוסר על זנות. למעשה, זונות אפילו חייבות במס הכנסה.

בגיליון האחרון של "משפט וממשל" פירסמה פרופ' נויה רימלט מאמר ששמו "על זנות, מגדר ומשפט פלילי: הרהורים על הצעת החוק להפללת צרכי זנות". המאמר מעניין, נגיש, ומומלץ לקריאה. בקווים כלליים, רימלט בוחנת בפרספקטיבה משפטית, היסטורית ומגדרית את שני הטיעונים המרכזיים בעד לגליזציה של זנות. מחד, ניצב טיעון הטבע ההיסטורי והביולוגי. זוהי למעשה הטענה שמשחר האנושות התקיימה זנות, ולפיכך, זוהי תופעה הכרחית, בלתי ניתנת למניעה, ושאף מספקת הגנה על ה"נשים הטובות" מאלימות מינית, ונותנת פורקן לצורך של ה"גבר" היצרי (בישראל, זכתה תפישה זו לביטוי בדו"ח ועדת בן-עתו לבדיקת תופעת הזנות בישראל, בו נקבע כי "אין אפשרות לעקור את הזנות מהחברה האנושית").

מנגד, ניצב הטיעון הליברלי. בעוד שטיעון הגבר העמיד במוקדו את החברה, הטיעון הליברלי מעמיד במוקדו את הזונה עצמה, וסובב סביב חופש הבחירה שלה וזכותה הטבעית לחופש עיסוק ולאוטונומיה. במאמר רימלט מפרקת כל אחד מצירי ההתנגדות הזאת. כך לדוגמה, היא מראה כיצד כבר בתקופת יוון העתיקה הזנות מוסדה תוך שימוש בכח מדינתי כופה, ואינה תופעה טבעית כלל וכלל. כמו כן, מראה רימלט כי הטענה שביטחון הציבור והנשים מצדיק זנות אינה מחזיקה מים, שכן מקרי האונס באזורים בהם הזנות חוקית מרובים יותר ממקרי האונס באזורים בהם הזנות אסורה. מבלי להרחיב יתר על המידה (כאמור, מומלץ לקרוא את המאמר), רימלט בוחנת גם את הטיעון הרווח ש"יש סטודנטית שעוסקת בזנות ומאוד נהנת ומאושרת" ומראה כי אמפירית מדובר בתופעה שאם ישנה היא שולית, ונורמטיבית, תופעה זו אינה מצדיקה היתר לקיומה של פרקטיקה זו (ממש כפי שטענה של עבד שמאושר וטוב לו באחוזת בעליו אינה מצדיקה פרקטיקה של עבדות).

ממתינה ללקוחות. צילום: cc by-85mm.ch

ובכל זאת, קשה לי להסכים עם המסקנה של רימלט, התומכת בהפללת הלקוחות, בתצורתה הנוכחית. רימלט מדגישה במאמר כי מבחינת המצוקה הנובעת מזנות, אין הבדל משמעותי בין זונות רחוב וזונות הפועלות מביתן או בבית בושת. כך, אלו גם אלו עוברות בממוצע אונס אחת לשבוע. אלו גם אלו (כ-80% מהן) חוות אלימות פיזית תדירה וכדומה (עוד נתונים ניתן לקרוא כאן, וכן במראי המקום במאמר). יחד עם זאת, ישנם מספר הבדלים משמעותיים ביותר בין זונת הרחוב והזונה הפועלת מבית בושת או מביתה. כבר כתבתי פה בעבר על הפרויקט (שלא צלח) שניסינו לקדם במחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב, לסיוע ללהטב"ים העוסקים בזנות. במסגרת זו יצא לי לבלות ערב פוקח עיניים באזור התחנה המרכזית הישנה.

כישלונו של הפרויקט היה בשל שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שזונות הרחוב, אלו שמקיימות ומקיימים יחסי מין תמורת חמישים שקלים (מין לא מוגן עולה מעט יותר) הן ברובן אוכלוסיות השוליים של החברה הישראלית. פגשנו מהגרי עבודה לא חוקיים, שבקושי מדברים עברית, ונוער פלסטיני שברח באופן לא חוקי לישראל. שתי האוכלוסיות האלו חשדניות במיוחד ביחס לכל ניסיון סיוע. מעבר לכך, מדובר באוכלוסיות עבורן כל אינטראקציה עם המשטרה היא מסוכנת, פעמים רבות אלימה, ועבור חלקם יכולה להוות סכנת חיים (הרבה מהנערים הפלסטינים עלולים להירצח באם יגורשו חזרה לביתם). הסיבה השנייה הייתה העובדה שמרבית הזנות הלהט"בית שמבוצעת על ידי אוכלוסיות "מבוססות יותר" אינה מתרחשת ברחוב. היא מתרחשת בסאונות, במסיבות, ובהרבה מאוד מקרים ברשת (וכן, אטרף, אתר ההכרויות של הקהילה, משמש לא פעם כזירה לשידול לזנות, כפי שיכול להעיד כל צעיר שקיבל הצעת "תמיכה").

שתי הסיבות הללו חושפות את הכשל שבהצעת החוק. הצעת החוק למעשה לא שונה בהרבה מ"חוק השוטטות" הבריטי, שחשף זונות למרותם של השוטרים. רימלט, במאמרה, מאמצת עמדה נאיבית, הרואה במשטרה גוף הגון, הפועל רק לשם קידום החוק. אני איני מוכן לאמץ עמדה זאת. נדמה לי שהתוצאה הישירה של החוק הנוכחי, המאפשר הפללת לקוחות, תהיה הפללת זונות הרחוב עצמן. אמנם, אלו לא יואשמו בזנות, אבל מתן הזכות לשוטר להתערב ביחסי הזונה בין לקוחה תוביל להפללת הזונה בקשת רחבה של עבירות נלוות, כגון שהיה בלתי חוקית, הפרעה לסדר הציבורי, או מיני עבירות סל המשמשות פעם אחר פעם לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות כגון נשיאת סכין (התנהגות הגיונית לחלוטין בהתחשב בנתון המוזכר לעיל, בדבר היות כל זונה חשופה לאונס ואלימות פיזית על בסיס יומיומי).

יתר על כן, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי אינה אפקטיבית כלל וכלל. אכן, היא מסוגלת לצמצם את זנות הרחוב, אך האם באמת יש לה השפעה על הזנות הממוסדת יותר? האם היא תמנע את הזנות במועדוני חשפנות? האם היא מסוגלת להתמודד עם זנות ברשת? או עם בתי בושת משוכללים? הדוגמא של בתי בושת ממחישה נקודה זו היטב. גם כיום אחזקת בית בושת הינה לא חוקית, והפלא ופלא, אלו קיימים ובהמוניהם. זאת, בין אם בהעלמת עין של המשטרה (במקרה הטוב) או תוך שיתוף פעולה עם גורמים משטרתיים.

דיון על החוק להפללת לקוחות זנות בהשתתפות ח"כ אורית זוארץ והעיתונאית רותי סיני:

גם בחינת הצעת החוק מצדם של הלקוחות מעוררת קושי. הצעת החוק היא רגרסיבית בעליל. האוכלוסיות שהולכות לזונות הרחוב, שמטבען הן חלשות יותר, יהיו אלו שיחשפו לסנקציות. כפי שמראה רימלט, היקף צריכת שירותי הזנות באוכלוסיה שווה לכלל המעמדות הסוציו-אקונומיים. יחד עם זאת, מכאן לא נובע שכלל האוכלוסייה צורכת זנות באותם אתרים. גברים עשירים יותר מסוגלים להזמין זונה לביתם, או להיכנס למועדון "חשפנות" עם מאבטח עב-בשר בכניסה שיתריע מפני שוטרים. המשטרה כנראה לא תפשוט על מסיבות רווקים, או ערבי הוואי ובידור של אנשי היי-טק בווילות בצהלה. היוצא הוא שהחוק רגרסיבי לא רק ביחס לזונות, אלא אף ביחס ללקוחות.

האם המסקנה היא שיש לוותר על הצעת החוק? ממש לא. הפללת לקוחות הינו מגנון פלילי אפקטיבי לצמצום היקף הזנות, והינו ראוי ביותר. יחד עם זאת, הכשל שבהצעת החוק, אותו יש לתקן, הוא במהותו כשל של החשיבה הליברלית. זוהי חשיבה הרואה בחוק הכתוב (law in books) כמשקף מציאות וכיוצר מציאות, ומתעלמת מהפרקטיקות של ישומו בפועל (law in action). זוהי חשיבה אנאליטית המסוגלת להפריד בין סוגיות קטגוריות שונות, ולא לזהות את ההשפעה ההדדית שלהן (למשל של זנות והגירה לא חוקית).

בשביל לקדם את מהלך הפללת הלקוחות ברצינות, צריך אם כן, לצאת מהפרדיגמה הליברלית, ולהתייחס לפרקטיקות האכיפה. כך לדוגמה, למן הראוי שהחוק יגביל במפורש את יכולתו של שוטר לחקור או לעצור זונה בעת מעצר של לקוח. הגבלה מסוג זה תמנע את השימוש בחוק כחרב פיפיות נגד הזונות עצמן. בדומה, למן הראוי יקבע מנגנוני אכיפה (דוגמת הקמת מנהלת יעודית למיגור הזנות באופן שווה בכלל האתרים בחברה, דבר שיקטין את הסיכויים לשיתוף פעולה של המשטרה עם בתי בושת). כמו כן, ראוי לשלב בחוק סעיפי הפללה נוספים, בראשם הפללת מי שפעל להסתרת קיומם של יחסי זנות, או שנתן במה ליחסים אלו. כך, אתרי אינטרנט וקווי טלפון יעודיים המשמשים לקידום זנות ראוי שישאו באחריות על מעשיהם (שמעו כאן את חברת הכנסת שלי יחמוביץ על החמרת הענישה למפרסמי זנות). בדומה, מנהלי מועדוני חשפנות או סאונות בהם מתקיימת פרקטיקת זנות צריכים לשאת באחריות אישית לקיומן של פרקטיקות אלה.

לבסוף, החסר האמיתי של החוק הינו העדר מנגנוני תמיכה לזונות עצמן. כמו שמראה רימלט, כ-95% מהזונות מעידות על רצונן לעזוב את העיסוק בזנות, אך אינן מצליחות בכך משלל סיבות, החל מסיבות כלכליות, דרך סיבות פסיכולוגיות, עבור בהתמכרויות שונות לסמים וכדומה, ועד לחשש לחייהן מסרסורים. אכן, התפישה הליברלית אינה חשה מחויבות לנפגעי עבירה, ואף אם קבלת שירותי זנות תוגדר כעבירה – חשיבה ליבראלית לא מובילה למסקנה שיש לסייע לנפגעות. יחד עם זאת, אם מטרת הצעת החוק הינה למגר את התופעה, בין היתר בשל השלכותיה על החברה, כמו גם על הזונות עצמן, מיגור התופעה יכול להתקדם רק דרך יצירת מסלול יציאה אפקטיבי של המדינה עבור הזונות.

לכאורה, נדמה שההצעה האחרונה הזו אינה ריאלית בשל עלויות תקציב. טענה זו אינה משכנעת אותי משתי סיבות. ראשית, ככל שיהיו פחות זונות, יהיו גם פחות לקוחות שהמדינה תצטרך לממן את ישיבתם בכלא. שנית וחשוב מכך, המדובר הינו בזכויות אדם, הנרמסות בצורה החריפה ביותר בתעשיית הזנות. כן, זכויות אדם עולות כסף, זה נכון. ובכל זאת, הסכום הזניח הדרוש להקמת מנגנון סיוע נדמה לי כהוצאה ראויה ביותר כשהוא נבחן מול המשמעות האנושית האדירה של מנגנון סיוע זה.

הפוסט פורסם במסגרת שיתוף הפעולה בין העוקץ לבלוג יחסי מין

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאור

    א. הפללת לקוחות תביא להפללת הזונות בעבירות אחרות- אני מניח שלצערנו זה קיים גם כיום ("כל אינטראקציה עם המשטרה היא מסוכנת, פעמים רבות אלימה"). אם לאורך זמן המסר הערכי של הפללת הלקוחות יחלחל לשורות המשטרה עצמה, מן הסתם היחס לזונות ישתפר.

    ב. חוסר אפקטיביות: לפי המאמר המקושר (עמ' 49), הרי שבשבדיה זנות הרחוב פחתה בחצי בלי ראיות לעליה ביתר סוגי הזנות.

    כלומר, הפללת לקוחות עם לובי חזק על המשטרה לאכוף אותו בשטח אכן יוכל לשנות את המצב.

  2. יובל ב.

    יש לי רק הערה אחת – מן הראוי שהשימוש במונח "לקוחות" יפסק. הם לא הולכים לקנות חולצה במשביר לצרכן.
    אולי צריך לקרוא להם "מנצלים בתשלום"

  3. עדי בן יעקב עו"ד

    המאמר היפה הזה ועם נימוקיו המוסדרים שוגה באותה שגיאה שמלווה את הדיון הזה תמיד.
    זנות היא בעיה של גברים וצריך לדון בגברים שצורכים זנות ולהעניש אותם (בטוב לא ילך..) ולא בנשים שהן הקורבן של התופעה הזאת. בדיוק כפי שעבדות היא בעיה של המעסיקים ולא של העבדים בדיוק כפי אנטישמיות היא בעיה נוצרית ולא יהודית היהודים הם הקורבן לא הסיבה לאנטישמיות.
    ועל כן כל הדיון בהפללת המשתמשים צריך לדון בהם במשתמשים ולא בזונות.
    דבר ראשון אין צורך בחקיקה בכדי להתחיל. למשל לא מזמן הורשע אחד ארביב בעיסקת טיעון לאחר שניהל בית בושת בסלמה שבו הועסקו קטינות. לא הייתה שום בעיה לתבוע את המשתמשים היות ומדובר באונס על פי כל דין. כלום נאדה. את הנערות העבירו ל"שיקום" ואת המשתמשים שלחו הביתה בשירה. למה בעצם? מדוע לא הואשמו המשתמשים במקרה הזה?

    הדיון האם האישה פונה לזנות מרצון בששון או בשמחה היא לא רלוונטית כלל לאישה זכות לגופה לעשות בו מה שהיא רוצה (אין מה לדאוג היא אף פעם לא רוצה לעסוק בזנות היא מקסימום מסכימה אבל רוצה? אבל לצורך הדיון נשאיר את האופציה) . המשתמש הוא הבעיה הוא המעוול הוא זה שצריך להיות מורשע ומטופל תוך כדי פרסום שמו.
    כל הדיון הזה צריך לעבור שינוי של פארדיגמה להפסיק להתיחס כלל לנשים ולדון אך ורק במשתמשים מי הם מה שמם למה הם הולכים לזונה ולהרשיע אותם ולהעניש אותם כי בעצם שבוחנים את זה באמת אז כל ביקור אצל זונה כולל גם אינוס (כן אני יודע שהיתה באנגליה אחת סטודנטית שנהנתה מהעבודה חוץ ממנה כל השאר לא)

    קצת לפעמים נמאס לי כבר לכתוב את זה אבל כפי הנראה אין בררה צריך לחזור על האמת העצובה הזאת
    http://bit.ly/iodCnp

    http://bit.ly/lcpdoR

  4. פוטריטנוס

    השאלה היא איפה נגמרת הזנות. האם גבר ש"תומך" במישהו בשכר דירה תמורת יחסי מין פעם בשבוע ייחשב לעבריין? כי בעצם זה מה שיקרה, העשירים ימשיכו לצרוך זונות והעניים לא יוכלו לצרוך זונות. כל ההצעות שהועצו כאן מעבירות את צריכת הזנות לעשירון העליון שלא תהיה לו בעיה להחזיק זונה לפעם בשבוע או שכמה חברים מהחברה יחזיקו למישהי דירה תמורת מין מזדמן או גם ייקנו לה את כל האוכל וכן הלאה.

    התחלת המהגדרת והרחבת המושג אונס. אבל בכלל לא ברור היכן נגמרת הזנות. נמשיך הלאה, ויותר רחוק, האם אישה שמתחתנת עם גבר עשיר ומבוגר שאינו רוצה ילדים והיא חסרת כל ייחשב לעבריין?

    מכאן אתה למד שכל השאלות האלה מובילות לפוריטניות מסוג חדש, בחסות הליברליזם.

    אולי יש גם זנות שאיננה יחסי מין, נגיד שמישהו חסר כסף חייב לעבוד בעבודה מזדמנת כעובד קבלן כנגד רצונו כי אם לא הוא יגווע ברעב, האם גם כאן מדובר בזנות?

    האם זנות היא כל מצב שבו אתה חייב להשתמש בגוף כנגד רצונך מכיוון שאם לא תעשה זאת תגווע ברעב או תמצא את עצמיך ללא קורת גג?

  5. יובל ב.

    שאלת שאלות חשובות. יקח הרבה זמן עד שתמצא להן תשובה מקיפה לדעתי. עד אז אני מציע שמי שמשלם כסף לאדם על מנת לקיים איתו יחסי מין ייחשב לעבריין. אחר כך נוכל לשבת ולמצוא דרכים להתמודד עם העוקפים והמתחכמים למיניהם.

  6. מרים

    אני בעד בחינת כיוון של הפיכת הזנות למקצוע יוקרתי עם הכשרה והכנסה גבוהה לשני המינים. מיתוג הזנות כמיקצוע טיפולי, וכך להפוך את הדמות שכיום ממותגת כמנוצלת ורווחתה בשוליים לדמות מטפלת שרווחתה הנפשית והכלכלית במרכז.