• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

חסינים לנצח

כארבע שנים מתחילת המשבר הפיננסי הגלובלי, והמערכת נותרה כשהיתה: תערובת של דה-רגולציה, הטבות נדיבות למוחות שמאחורי "החדשנות הפיננסית" והרס שממומן על ידי המדינה ומשלם המסים
יוסי לוס

בסוף השנה שעברה זכה הסרט Inside Job בפרס האוסקר לסרט דוקומנטרי. הסיפור שלו אינו מתוחכם ואינו מתבסס על פרשנות חדשנית – מה שעולה מהסרט הוא פשוט ‎תרמית גדולה שלה שותפים רבים ועניינה בחקירת משטרה ולא בחקירה פילוסופית או סוציולוגית. בין עובדות מעניינות רבות שהסרט מביא, אחד הדברים המרכזיים והחשובים שהוא עושה הוא ההצגה הבהירה והפשוטה של בסיס ההונאה שהובילה למשבר. מדובר באחת ההמצאות הפיננסיות שמופיעות מעת לעת ומשמשות בו זמנית הן כדי להוליך את הציבור הרחב שולל והן כדי לשתול בלבו תחושה שהעסקים הפיננסיים מסובכים מדי מכדי שאדם מן היישוב יוכל להבין אותם.

וול סטריט. איש בארה"ב טרם הואשם בפשע כלשהו. גולדמן זקס, מורגן סטנלי, וג'יי-פי מורגן צפו רווח מההשקעות בסיכון גבוה עליהן הם המליצו בחום ללקוחותיהם. לכל היותר הם ספגו קנס; מרביתם נהנו אף מבונוס

האמת היא שהעניינים הפיננסיים הם פשוטים הרבה יותר ממה שנדמה והצגתם כמסובכים היא חלק מזריית החול בעיני הציבור, שנועדה בנוסף להצדיק את הדימוי של מנהלי החברות הפיננסיות כגאונים אשר משתכרים משכורות עתק ביושר. אינני כלכלן ומזה זמן הבנתי שלא צריך להיות כלכלן ולא צריך להיות גאון כדי להבין את התחבולות הפיננסיות. ההמצאה במקרה הנוכחי היא מה שמכונה נגזרים (derivatives). בעבר, בנקים שהלוו כספים לרוכשי בתים דאגו לקבל ערבויות להלוואה ולקבל את כספם בחזרה. הם הלוו רק לאנשים שהיה בטוח שיוכלו להחזיר את ההלוואות. לעסקה היו שני צדדים בלבד – הלווה והמלווה – כאשר הרווח של הבנק היה טמון בעיקר בריבית על ההלוואה.

המצאת הנגזרים משמעה שהבנקים המלווים ארזו מחדש את תיקי ההלוואות שהעניקו לרוכשי דירות ומכרו אותם לבנקי השקעות. במלים אחרות, הם גזרו את תיקי ההלוואות באופנים שלכאורה מקטינים את הסיכון הטמון באי החזרת החוב על-ידי כל לווה ספציפי ומכרו נגזרים אלה לבנקים אחרים אשר בתורם מכרו אותם למשקיעים. מרגע שהנגזרים של ההלוואות נמכרו למשקיעים, הבנק המלווה החזיר כבר את השקעתו ולא עניין אותו יותר אם הלווה ישיב את ההלוואה או לא.

מצב זה היווה תמריץ עבור הבנקים המלווים לפזר הלוואות לכל עבר. העיקר מבחינתם כבר לא היה הריבית והחזר ההלוואה, אלא העמלות. ככל שמפזרים יותר הלוואות כך מקבלים יותר עמלות. משלב מסוים בהתפתחות הנגזרים אשר ערכם הממשי מבוסס על החזרי הלוואות, הסיכון לאי החזר ההלוואה הוא כה גבוה שהנגזרים שווים פחות או יותר לזבל. כאן נכנסות לתמונה סוכנויות דירוג מכובדות אשר בתמורה לתשלום נאה העניקו את הדירוג הגבוה ביותר לנגזרי הזבל. דירוג זה הוא כל מה שמשקיעים צריכים כדי להשקיע את כספם שכן לא תמיד הם יכולים בעצמם לעקוב אחר מסלול הנגזרים וערכם הממשי.

את נאום התודה שלו בטקס קבלת פרס האוסקר פתח מפיק הסרט, צ'רלס פרגוסון, במשפט: "סלחו לי, אבל אני חייב לפתוח בהצבעה על העובדה ששלוש שנים אחרי משבר פיננסי מחריד שנגרם כתוצאה מהונאה רחבת היקף, אף מנהל פיננסי לא נשלח לכלא, וזה עוול".

בגליון מאי 2011 של "לה מונד דיפלומטיק" כתב סרג' חלימי על המצב העכשווי כתוצאה מהמשבר:

חסינים וחזקים מכולם / סרג' חלימי

קרן המטבע הבינלאומית הודתה לאחרונה ש"למרות שחלפו כמעט ארבע שנים מאז תחילת המשבר הפיננסי הגלובלי, האמון ביציבות המערכת הבנקאית עדיין לא הושב על כנו".1 בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדראלי האמריקאי, תיאר את המשבר כ"משבר הפיננסי החמור ביותר בהיסטוריה הגלובלית, חמור יותר אף מהשפל הגדול",2 אבל איש בארה"ב טרם הואשם בפשע כלשהו. גולדמן זקס, מורגן סטנלי, וג'יי-פי מורגן צפו רווח מההשקעות בסיכון גבוה עליהן הם המליצו בחום ללקוחותיהם. לכל היותר הם ספגו קנס; מרביתם נהנו אף מבונוס.

800 בנקאים הורשעו ונכלאו בעקבות הקריסה של תעשיית החסכון וההלוואות (US Savings and Loans) בסוף שנות ה-80. מאז כוחם של הבנקים התעצם כל כך כתוצאה מרפורמות מבניות – עד שדומה שכיום הם חסינים מפני תביעה בכל מדינה אשר נושאת על גבה חוב ציבורי. מועמדים עתידיים לנשיאות ארה"ב, כולל ברק אובמה, כבר החלו להתחנן בפני גולדמן זקס כדי שזה יסכים לממן את מסעות הבחירות שלהם. ראשי הבנק BNP Paribas איימו על ממשלות אירופיות בצמצום האשראי, אם אלה תנקוטנה במאמץ רציני לרגולציה של פעילות הבנקים. Standard & Poor's היא סוכנות הדירוג הפיננסי אשר תמורת תשלום נאה העניקה את הדירוג הגבוה ביותר (AAA) לנגזרים של אנרון (Enron), ליהמן ברד'רס (Lehman Brothers), ובר סטרנס (Bear Stearns) ולאגרות זבל רבות נוספות. סוכנות זו מתכוונת להוריד את הדירוג של ממשלת ארה"ב, אם הממשל האמריקאי לא יקצץ את ההוצאות הציבוריות.

אחרי שלוש שנים של פגישות G20 כדי לייצר מחדש "הרמוניה גלובלית", המערכת נותרה כשהיתה: תערובת של דה-רגולציה, הטבות נדיבות למוחות שמאחורי "החדשנות הפיננסית" והרס שממומן על ידי המדינה ומשלם המסים. בצרפת, הסוציאליסטים מתלוננים ש"הממשלות הפנו משאבים רבים יותר להצלת הבנקים והמוסדות הפיננסיים בשנה שאחרי משבר הסאב-פריים מאשר העולם כולו הקציב לסיוע למדינות העולם השלישי במשך 50 שנה".3 אבל הפתרונות שהם מציעים הם פתטיים (מס בגובה 15% על רווחי הבנקים) או חסרי תוחלת (ביטול מקלטי מס, הקמת סוכנות דירוג ציבורית, מס על עסקאות הון) אשר נסמכים על "שיתוף פעולה של מדינות האיחוד האירופאי".

הציפייה שמעז ייצא מתוק נכזבה במשבר זה. אנדרו צ'נג (Andrew Cheng) יועץ בכיר לועדת הרגולציה של הבנקאות הסינית (CBRC) טוען שפסיביות זו קשורה ל"בעיית מלכוד" של מדינות שמשועבדות למערכת הפיננסית שלהן.4 לעתים קרובות מדי פוליטיקאים מתנהלים כבובות של בנקאים, נזהרים שלא לקלקל את החגיגה.

—————————————

1IMF Global Financial Stability Report, April 2011

2Quoted by Jeff Madrick in “The Wall Street Leviathan”, The New York Review of Books, New York, 28 April 2011

3Socialist Plan 2012. Supplement to L’hebdo des socialistes, no 610, 16 April 2011

4James Saft, “Big Winners in Crises: the Banks”, International Herald Tribune, 13 April 2011

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מני אביב

    זהו אחד המאמרים החשובים שקראתי לאחרונה. הבנת הממסד הפיננסי ואת תשתית ההונאה שעליה הוא בנוי היא אלמנט הכרחי בהבנת החברה שבה אנו חיים. כיום, כפי שאמרת, אין חזקים יותר מן הבנקים, חברות הביטוח וחברות ההשקעות למיניהן. המדינות הן בסופו של דבר עושי דברם.

  2. אזרח.

    כתבתי בעבר ש…" לא נראה לי שההשקפה הדתית קלקלית של PISHER ,גיית'נר ושאר האוחזים בהגה הכלכלי תשתנה".

    כאן:

    http://tamarbenyosef.com/2008/12/24/%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A3-%D7%96%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%96%D7%95-%D7%94%D7%93%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94/#comment-473

    וכאן,בתגובה מס' 2 , אזרח.

    http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2008/09/30/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-3/

  3. אריסטוקרטוס

    כמו האצולה של פעם הם קיבלו את הזכות לדרכים, אי אפשר כמעט להתנהל היום בלי בנק, והם הולכים ודורשים יותר ויותר כדי לתת לאנשים לעבור בדרכים. הבנק הישראלי למד את זה טוב מכולם והוא דורש כסף על כל צעד ושעל ועל כל שביל רעוע בלי למצמץ, מזה הם מתעשרים. בסופו של דבר זו הבועה הגדולה והענקים שמרחפת מעל ראשינו, זה הבנקים, לא מחירי הדירות ולא המשכנתאות ולא נגזרים. בסוף היא תתפוצץ ואין מי שלא יירטב מהבועה הזאת בכל העולם

  4. הלך עוד "סוציאליסט" DSK

    כאן בשטחים המוחזקים "הנגזרים" לחתיכות ונורים בגז ואש חיה-ממיתה-הם הפלסטינים

    אם אנו צריכים להתנחם בעבודה קטנה אחת הרי שהיום נעצר אחיו התאום של משה קצב, זה שקצב את העונשים הפיננסיים ליוון ופורטוגל, מיודענו "הסוציאליסט" היהודי-צרפתי DSK דומיניק שטראוס-קאהן. הוא היה עד שנעצר על אונס בניו יורק ראש קרן המטבע הבינלאומית, והורד מהמטוס דקות לפני שהמריא לדיון עם הגב' מרקל, על העונש ליוון. במלון הוא השאיר דגימה של DNA ואת הפלאפון שלו. הוא מיהר… 

  5. אופיר אדמוני

    המאה הנוכחית מובילה להתפרקות הדרגתית של המדינות מכוחן ותפיסתו על ידי אירגונים כלכליים גלובליים שלרשותם תקציבים גדולים משל מדינות שלמות.המדינה נותרת כקליפה ריקה מתוכן\תפאורה שכל תכליתה המשך התרמית שהיא מושטטת על ערכים, זהות לאומית/אתנית/תרבותית שקרובים ללבם של אזרחיה ושבשמם הם מוכנים להקריב חלק חרותם.
    לצערי אין סוף לחדשנות וההמצאות שניתן להמציא על מנת להמשיך ולשמר את הבועה וגם אם היא מתפוצצת מיד נולדת חדשה .מי שנותר לנקות ולשלם את המחיר זה האזרח הקטן אשר בין אם הוא מסכים או לא יודע או לא המדינה פועלת כביכול בשם האינטרס הציבורי על בסיס תשתית חוקתית המונחת מבעוד מועד ומזרימה הון עתק לתיקון הנזק ושימור הסדר הקיים.
    כמו במאמרים ותרגומים קודמים שוב מניף מר יוסי לוס זרקור ממוקד על נושא מעניין וחשוב להבנת המציאות ולחשיפת הכוחות שפועלים הרבה מעל לרמת ההתיחסות היום יומית של האזרח הפשוט . יישר כח.