• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

עיניים גדולות

ישראל עשתה מאמצים רבים לקבע את שיח הסכסוך סביב 67', מתוך עמדה שסיפור 48' תם ושלאחריו נוצרה מציאות בלתי הפיכה. את הנחרצות הזאת מערערים ללא הרף תאבונם הגדול של המתנחלים בירושלים המזרחית וההתגייסות של הממסד להשביעו
אורלי נוי

מראה אלפי הפליטים הפלסטינים שצבאו ביום הנכבה על הגבול הצפוני, ובחלקם אף הצליחו לחדור בעדו, עורר חרדה עמומה בלב ישראלים רבים: בעודנו מתפלפלים אם מותר או אסור לבטא את השם המפורש, הפכה הנכבה – ולו ליום אחד – מסמל מושתק למציאות ממשית שלא ניתן להתעלם ממנה עוד. ובעוד ישראל עסוקה בהתחמקות ממשא-ומתן על בסיס קווי 67', חוזרת תיבת הפנדורה של 48' להידפק על דלתה, תובענית, נחושה ונוכחת.

ראיון עם האזרח הסורי חסן חיג'אזי:

ואולם למרבה האירוניה, מי שפותחת במהלך השנים שוב ושוב את התיבה הזאת ומוציאה מתוכה שרצים לרוב היא דווקא מדינת ישראל עצמה, והיא עושה זאת במקום הרגיש ביותר בסכסוך – ירושלים. מאז סיפוחה של ירושלים המזרחית, מאפשר המחוקק הישראלי ליהודים לתבוע רכוש שהיה בבעלותם לפני 48', כאשר האפוטרופוס הכללי נחלץ לעזרתם ו"משחרר" עבורם את הנכסים, מהלך שכרוך כמעט תמיד בפינוי תושבים פלסטינים מהנכסים. כך קיבלו ועד כנסת ישראל וועד העדה הספרדית נכסים בשכונת שייח ג'ראח (ומיהרו להעבירם לידי עמותות מתנחלים).

אך האפוטרופוס לא מסתפק ב"שחרור" נכסים עבור בעליהם המקוריים, אלא יוזם הפקעות אף במקרים בהם הבעלים המקוריים לא תבעו כלל את נכסיהם, ואפילו במקרים בהם הבעלים המקוריים מוכרזים כ"נעדרים" על-פי הצהרת האפוטרופוס עצמו, ובלבד שהנכס היה רשום אצל האפוטרופוס הירדני על נכסי אויב, דהיינו עדות לכך שמדובר בנכס יהודי במקור. וכן, גם הנכסים האלה מוצאים איכשהו את דרכם לידי המתנחלים. כך בסילוואן (בית מיוחס) וכך במוסררה הערבית בסמוך לשער שכם, שם הולכת וצומחת התנחלות נוספת הודות לחריצותו של האפוטרופוס הישראלי.

במהלך השנים, עשתה ישראל מאמצים רבים לקבע את שיח הסכסוך סביב 67' מתוך עמדה נחרצת שסיפור 48' תם ונחתם ושלאחריו נוצרה מציאות חדשה, בלתי הפיכה, שאיננו מוכנים לדון בה – לא רק משום ההשלכות האפשריות על סימון קווי גבול עתידיים אלא גם משום חוסר נכונותנו לתת דין וחשבון, אפילו לעצמנו, על מה שקרה במלחמה זו ובעקבותיה. עמדה זו זכתה במהלך השנים להצלחה לא מבוטלת, אך היא מתערערת שוב ושוב בגלל תאבונם הגדול של המתנחלים בירושלים וההתגייסות של הממסד להשביעו.

"We make your home come alive", הפגנת יום הנכבה במחנה הפליטים קלנדיה, 15.05.11. צילום: מתי מילשטיין

אם יש צדק כלשהו בשמו מפונות משפחות פלסטיניות מבתיהן בירושלים המזרחית מפני בעלויות יהודיות טרם 48', הרי שצדקת תביעתם של הפליטים הפלסטינים זועקת שבעתיים. שכן בניגוד אליהם, חלק ניכר מהיהודים שאיבדו את רכושם ב-48' בירושלים כבר פוצו על האובדן, ומעמדם של המתנחלים שעוברים להתגורר בבתים הפלסטינים המפונים בוודאי איננו כשל מעמד הפליטים הפלסטינים במקום גלותם. אם חוש הצדק ההיסטורי הישראלי מגיע לסילוואן ושייח ג'ראח, אין כל סיבה לא לדרוש שיסלול את דרכו גם עד יפו, עכו וחיפה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. טל

    זו איוולת להכחיש את הנכבה.
    ראוי לכבד את כאבם של הפלסטינים ואת אובדנם. זה לא אומר שחייבים להסכים לכל תביעותיהם.

  2. טל

    לצבי יחזקאלי הישראלי יהודי יש חזות הרבה יותר ערבית מזרחית מאשר לחסן הפלסטינאי סורי, בעל החזות האירופאית.

  3. שאול סלע

    אלכס מילר מישראל ביתינו יזם את החוק לאיסור ציון הנכבה,אם תרצו ובן דרור ימיניששמו את האידיאה הציונית על השולחן הדיונים,ובסיום יאשה קזקוב שהודה שעל המהגרים מחבר העמים נכפתה הגירה לישראל. נשמות טובות דאגו לסגור להם את השערים לארה"ב וגרמניה.

    ההגירה מברה"מ כפתה על המהגרים עבודות בחברות כ"א שלוות בניצול מחריד. עם ליברמן המריא הפשיזם.ההסתה של ימיני ואם תרצו היא סכנה ממשית.

    לכל אלה יש שם וכתובת שנקראים הסוכנות היהודית והציונות.
    הפכתי לשונא ציונות

  4. אחד שלא קורא "מעריב"

    תיקון קטן וחשוב: הגבול שאותו פר. חסאן חיג'אזי אינו גבול בין ישראל לסוריה. זה קו שביתת נשק. הגבול המוסכם נמצא על הכינרת  

  5. דרור ק

    חלק משיטת הניתוח הקונספירטיבי של אירועים ושל טקסטים היא למתוח קו בין מקרים ורעיונות שאין ביניהם קשר של ממש. יש מקרים שבהם התגובה הראשונית היא "איך לא חשבנו על זה?" אבל בבחינה יותר מדוקדקת עולה שהקשר הוא מדומה. המאמר הזה סובל מהבעיה הזאת בדיוק.

    על המדיניות של ישראל בירושלים אפשר להגיד את המימרה האלמותית של טליראן הצרפתי: "זה גרוע מפשע, זו איוולת". מעבר לעוול שהמדיניות הזאת גורמת לערבים וליהודים תושבי העיר, היא גם חסרת כל היגיון ועלולה לגרום נזק לאינטרסים הישראליים בעיר ובכלל.

    העניין הוא, שאין כל קשר בין המדיניות הישראלית בירושלים לבין "צעדת הנכבה" בגולן. הצעדה הנ"ל הייתה התקפה סורית מתוכננת על ישראל. סוריה יודעת שצבאה חלש מדי מכדי להיות מעורב במלחמה (במלחמת יום הכיפורים הצבא הזה הוכה שוק על ירך אף על-פי שהוא יזם את המלחמה בהפתעה). לפיכך, השיטה הסורית היא להשתמש ב"עוזרים" כדוגמת חזבאללה, ועכשיו גם כוחות פלסטיניים. את פעולות חזבאללה בלבנון הסוו כ"התנגדות לכיבוש הישראלי". בפועל חזבאללה עשה ככל יכולתו כדי להשאיר את ישראל בלבנון, ומשהחליטה ישראל לסגת, ניסה חזבאללה למנוע את הנסיגה. אחרי הנסיגה המשיכו התקפות חזבאללה על ישראל. כשישראל הייתה נכונה לסגת מרמת הגולן בתקופת ממשלת רבין, הסורים העלו את דרישותיהם שוב ושוב, כולל דרישה לשטחים בתוך שטח המנדט לשעבר, עד שישראל נאלצה לסרב להן והמו"מ פסק.

    עכשיו התירוץ הוא ה"נכבה". סוריה לא מוכנה להשלים עם קיומה של שכנתה מדרום-מערב. זה עצוב, אפילו מעורר רחמים, אבל זה לא נותן לה זכות לתקוף את ישראל או להניח לאחרים לתקוף את ישראל משטח סוריה.

    הפלסטינים בטמטומם נפלו בפח ושיתפו פעולה עם משטר דיקטטורי כושל שפותח באש על אזרחיו כדי לא להתמוטט. גם במלחמת המפרץ של 1991 עשו הפלסטינים שטות דומה כשתמכו בסדאם חוסיין.

    עוד כמה הערות: בישראל מדברים על הנכבה השכם והערב ואף לומדים עליה בבתי הספר (כך היה לפחות כשאני הייתי תלמיד תיכון בבית ספר חילוני-ממלכתי במרכז הארץ). זה בסדר גמור, אבל לטעון שבישראל חוששים לדבר על הטרגדיה של הערבים הפלסטינים? הרי לא מפסיקים לדבר עליה.

    ב-1948 אכן נוצרה מציאות שכבר לא תשתנה. הפלסטינים חיים היום במחנות פליטים כי הם לא מוכנים להכיר בעובדה הזאת. זה בערך כמו אדם שיגיד לדייל/ת במטוס שהוא מסרב להכיר בעובדה שהמטוס המריא לגובה 30 אלף רגל, ודורש שהמטוס יעצור ויניח לו לרדת.

    כוחות-העזר הסוריים שהגיעו לת"א יפו ייעצרו או יחזרו לביתם (איש בסוריה לא סבור שגלעד שליט ראוי לאותו יחס, אף שהוא בכלל נחטף מתוך שטח ישראל). צה"ל שמופקד על הגנת גבולות המדינה, נהג בחיילי-העזר הסוריים בכפפות של משי. הכוחות הסוריים הספיקו להרוג מאות אזרחים סוריים שהפגינו ליד בתיהם. צה"ל נזהר לא לפגוע בכוחות סוריים שפלשו לשטח ישראל (אם כי בכל זאת נהרגו 4 מהם. מספר קטן לאור הנסיבות).

  6. ירדנה אלון

    זה קצת נדיר אצלי,אבל הפעם אני מוצאת טעם רב בדבריו של דרור ק.

    בנושא של ירושלים ונכסים של יהודים,שנושלו מרכושם בשל הסכסוך הישראלי פלשתיני,אני לא רואה שום סיבה למה שרכושם לא יוחזר
    (עכשיו יאמרו לי ומה עם רכוש פלשתיני שנוכס ע"י יהודים?נכון,וצריך לדון בזה במסגרת שיח עמוק בכל מה שקשור גם לנכסים של יהודים שנאלצו לעזוב את בתיהם בארצות האיסלאם בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים,).

    באשר לנכבה – אף אחד לא מטאטא את הנכבה מתחת לשטיח
    נהפוך הוא החברה הישראלית מאז 48 דנה בזה וחלוקה בדעותיה האם היה גרוש מכוון או שזו היתה הימלטות לזמן מסויים על מנת לחזור)וזכות השיבה זו שאלה בשיח הישראלי שמזה שישים שנה דנים בה וטרם הגיעו להכרעה בנושא.וכנראה יקח עוד זמן רב עד שהחברה הישראלית והחברה הפלשתינאית יישבו את המחלוקת הזאת.

    איך אמר החכם הבודהיסטי?
    peace is a journey not a destination

    ובאשר למה שאירע בגבול הסורי לפני מספר ימים
    רוב מהומה על לא מאומה, כך אני סבורה.
    כמה אלפי מפגינים עמדו בצד הסורי וקראו את קריאותיהם,הם עושים זאת כל שנה כמעט ,בסדר,אחלה,זכותם להפגין וזכותם למחות.

    קומץ מהם תפס רוח לייצנית והחליט לשחק בשוטרים וגנבים עם הישראלים וחצה את הגבול.נתפס והוחזר לאחר כבוד לגבול הסורי להמשיך ולהפגין משם.גם כאן הכל בסדר ואחלה וסבבה.

    אז מה לא אחלה וסבבה בעיני?
    מה שהתקשורת עשתה מזה, ומה שקומץ גנרלים בדימוס עשו מזה.
    יום שלם זה היה השיח העיקרי בתקשורת הישראלית, ברוח ה- אוי אוי אוי כמה אזרחים ,פוחזים משהו חצו את הגבול וזה מה שימוטט את הצבא הכי חזק במזרח התיכון?זה מה שיהווה סכנה בטחונית על סלע קיומנו?
    איזה רעש ואיזה בלגן וכמה זמן הוקדש לאינסידנט השובבי הזה.
    כישראלית שצפתה בארועים בטלויזיה,לא הבנתי,ואני עדיין לא מבינה למה היה צריך לעשות מזה כזה אישיו.

    קצת חוש הומור לא היה מזיק כאן.
    באמת כוווולה,משחק של "שוטרים וגנבים" ואפילו לא הפסדנו בו.

    אמנם צר לי שזה הסתיים במותם של ארבעה,אבל בסך הכל ניתן לומר שהאיום הקיומי על ישראל לא היה שם.

  7. כפיר אזולאי

    אם אורלי או פרופסור שטרנהל חשים שגרמו עוול לפלסטינים ב48 אז בבקשה שיעופו מבתיהם בקטמון ובמושבה הגרמנית. מה זה שייך לזכותם של יהודים לשוב לחברון או לעיר העתיקה מהם גורשו בשנות השלושים?

    זה שהאשכנזים ניצלו, חמסו וגירשו לא אומר שאת המחיר עכשיו צריכים לשלם החרדים, המזרחים והרוסים שגרים בגבעת זאב, אריאל וקריית ארבע

  8. דניאל

    אני מסכים שהסכסוך בין ישראל לפלשתינאים לא צריך להיות על קיומה וצביונה של מדינת ישראל,קרי 48. אלא על גבולות עתידיים של מדינה פלשתינאית, קרי 67. לגבי שאול סלע, חוק הנכבה יצא באופן מטומטם לחלוטין עם האיסור הכללי לציין את הקמתה של מדינת ישראל כיום אסון. כליברל עלי להתנגד להחרמת דעות. אך במתכונתו הנוכחית, אין יותר הגיוני ממנו. מדוע תקציבים שמיועדים למשל להקמת ספריה בבית בפר יוקצו להפגנות או לאירועים פוליטיים. המדינה לא צריכה לממן את מי שמתנגד לעצם קיומה, לפחות לא את החלק מהמימון בו משתמש אותו גוף. אין כאן פירצה שקוראת לגנב אלא הזמנה בדואר רשום.